גלאוקוניט

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

הגדרה

נודלות גלאוקוניט  Taken from F.Robaszynski (1998)
נודלות גלאוקוניט

Taken from F.Robaszynski (1998)

מבנה פנימי של גלאוקוניט Taken from Mineralogy, A Geologist's point of view. By M.J Hibbard
מבנה פנימי של גלאוקוניט Taken from Mineralogy, A Geologist's point of view. By M.J Hibbard

מינרל פילוסיליקטי הידריטי. מתבלה בקלות. צבעיו ירוק או כחול ולפעמים חום. מופיע לרוב כנודלות בסלעים סדמינטרים שעברו חימצון בתוך תערובת של חרסיות ומינרלים נוספים.[1] המינרל הוגדר לפי טריפלהורן[2] כנודלות ירוקות בגדלי גרגרי חול. להגדרה זו אין השלכה ספציפית על המבנה המינרלוגי או הכימי של המינרל. ולמרות זאת, רוב נודלות הגלאוקוניט מורכבות בעיקרן משכבות איליטיות רנדומלית, לא מתרחבות, במרווחים של 10 אנגסטרום, ומחומר (מונטמורילוניט) מתרחב. חלק ניכר מההבדלים בין סוגי הגלאוקוניט נובע משינויים בכמויות המונטמורילוניט במינרל.[3] לגלאוקוניט וסלדוניט מבני יחידה זהים הדומים למבני היחידה של illite  וSmectite אך נבדלים מהם בקלות על בסיס כימי, מורפולוגי והופעה גיאולוגית. המונח "גלקוני" מגיע מיוונית ופירושו כחלחל או ירוק בהיר. 

הקטיונים המרכזיים- אלומיניום, אשלגן, מגנזיום וברזל.

נוסחה כימית: (K; Na)(Fe³⁺; Al;Mg)₂(Si; Al)₄O₁₀(OH)₂)








סביבת היווצרות

נוצר בתנאים מחזרים, בסביבות סדימנטריות ימיות רדודות, בקצב השקעה איטי. אופייני בעיקר לאיזורי טרנסגרסיה.[4]תפוצתו גבוהה באי התאמות (לדוגמא, בבסיס יחידות הצפה ימיות). קצב סדימנטציה מהיר עוצר את תהליך היווצרות הגלאוקוניט,לכן קיים קשר בין סוג הסלע המארח, לבין סוג הגלאוקוניט שיווצר.[5] תפוצתו בעומקים מעל 10 ומתחת ל2000 מטרים קטנה, ויותר גבוהה בעומקים בין 30 ל700 מטרים. באיזורים הטרופיים תפוצתו מתחת ל50 מטרים קטנה, וגדולה בסביבות 250 מטרים.[6][7] לפי ממצאים אלו, טמפרטורות נמוכות מ15 מעלות מעודדות תהליכי יצירת גלאוקוניט. גלאוקוניט כאמור, הוא סממן להצפה ימית. הסבירות להשקעה חוזרת של המינרל בסביבות יבשתיות נמוכה. עקב כך, זיהוי סוגי נודלות והתפלגותן יכול להיות יעיל בקביעת יחסים סטרטיגרפיים ותנאים סביבתיים.


אופן היווצרות

אופן ההיווצרות אינו מובן במלואו. חוקרים שונים הציעו דרכים שונות לתאר את תהליך הגלאוקוניטיזציה, שנראה שקיימים ארבעה תנאים הכרחיים לקיומו: (1) סלע אם (לרוב סיליקט עם שריגים שכבתיים מתרחבים), (2) מקור ברזל ואשלגן (מי ים), (3) תנאים מקומיים מחזרים, ו(4) זמן. התנאי האחרון מדגיש את האופן ההדרגתי שמלווה את תהליך הגלאוקוניטיזציה, ויכול להיעצר בפתאומיות בכל שלב (לרוב בשל קבורה). גלאהר הציע שגלאוקוניט הוא תוצר דיאגנזה של ביוטיט.[8] תהליך ההחלפה מתחיל בתנאים מחזרים, הנגרמים עקב פעילות בקטריאלית וכולל חימצון יסוד הברזל בו, שימור האשלגן, הידרציה, אובדן חלקי של אלומיניום ושינויים במורפולוגיה – התנפחויות ושבירות. עמודת הסדימנט מתחילה מריכוז גבוה של ביוטיט וריכוז נמוך של גלאוקוניט. ריכוז הגלאוקוניט גדל עם העומק על חשבון הביוטיט. טקהשי טען[9] שחומר הגלם ליצירת גלאוקוניט הוא ג'ל אמורפי של סיליקטים ואלומיניטים שנוצר מהידרציה של חומרים סיליקטים שונים וג'לטניזציה המלווה בעלייה באשלגן וברזל וירידה באלומיניום.

מבנה גבישי

מבנה פילוסיליקטי טיפוסי Grim, 1962
מבנה פילוסיליקטי טיפוסי Grim, 1962
לגבישי הגלאוקוניט סימטריה פסאודוהקסגונלית ומערכה קריסטלוגרפית דיאוקטהדרלית וטריאוקטהדרלית.[10] יוני הברזל והמגנזיום יכולים להופיע באתרים במשטח הטטרהדרלי והאוקטהדרלי בהתאמה.







אנליזה כימית

ריכוזי יסודות כימיים נמדדו בגלאוקוניט טהור.[11]


אנליזה כימית של גלאוקוניט טהור Taken from Bentor & Kastner,1965
אנליזה כימית של גלאוקוניט טהור Taken from Bentor & Kastner,1965














תפוצה ושימושים

גלאוקוניט נפוץ בכל רחבי העולם, גם בישראל באיזור צפון הנגב.המרבצים המפורסמים של הנודולות נמצאים בארה"ב ואנגליה. בעבר היה שימוש נרחב בגלאוקוניט למטרות חקלאות, כדשן בשחרור איטי. השחרור האיטי של האשלגן והפוספט לא שורף את הצמחים וספיחת המים ע"י המינרלים בתוכו עוזרת לשמור על לחות הקרקע.[12] השימוש בגלאוקוניט פחת בחלוף השנים, אך עדיין היום ניתן למצוא מקומות בהם הוא מופק ונמכר למטרות חקלאות. גלאוקוניט היה נפוץ באירופה כפיגמנט ירוק בצבעי שמן.[13] ציורי התבליט מרוסיה הנקראים "איקונין", צוירו בין השאר, בעזרת גלאוקוניט. ניתן למצוא גם את המינרל כפיגמנט מתקופת הגאליה הרומאית, ובציורים מימי הביניים.[14]

ביבליוגרפיה

  1. Bentor, Yaacov K.; Kastner, M. (1966). Notes On The Mineralogy And Origin Of Glauconite. Journal of Sedimentary Petrology, 35, 1, 155-166.
  2. D. M. Triplehorn Origin and Significance of Glauconite in the Geologic Sequence: Abstract Tulsa Geological Society Digest. Vol. 33 (1965), Pages 282-283
  3. Odom, I. Edgar Glauconite and celadonite minerals .Reviews in mineralogy: MICAS vol.13 page.545-572
  4. Galliher, Edgar Wayne. (1935). Glauconite Genesis. Geological Society of America fckLRBulletin, 46, 9, 1351-1366.
  5. S.G McRae (1972) – Glauconite. Earth-Science Reviews, 8, 4, 397-440.
  6. Cloud, Preston Ercelle, Jr. (1995). Physical limits of glauconite formation.fckLR Bulletin of the American Association of Petroleum Geologists, 39, 4, 484-492, 1955 D.H
  7. Pratt, W. L. (1963). Glauconite From The Sea Floor Off Southern California. 97-119, Essays in marine geology in honor of K. O. Emery.
  8. Galliher, Edgar Wayne. (1935). Glauconite Genesis. Geological Society of America fckLRBulletin, 46, 9, 1351-1366.
  9. Takahashi, Jun-ichi. (1939). Synopsis Of Glauconitization. 503-512, Recent marine sediments, a symposium (Parker D. Trask, editor).
  10. Warshaw, Charlotte Marsh. (1957). The Mineralogy Of Glauconite. 167.
  11. Bentor, Yaacov K.; Kastner, M. (1966). Notes On The Mineralogy And Origin Of Glauconite. Journal of Sedimentary Petrology, 35, 1, 155-166.
  12. ATTRA – Publication #ip054 – Alternative Soils
  13. Grissom, C.A. Green Earth, in Artists’ Pigments. A Handbook of Their History and Characteristics, Vol. 1, L. Feller, (Ed), Cambridge University Press, London 1986, pp. 141 – 167
  14. Eastaugh, N "Pigment Compendium: A Dictionary of Historical Pigments", page 169. Elsevier, 2004

Abudelgawad, Gilani. (1975). Chemical Weathering Of
Glauconite (Univ. Calif., Dep. Soil Sci. and Agric. Eng., Riverside, CA, United States); Page, A. L..
<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.2799997329712px;" />Daniel Hittjo. (1967). Glauconite and Chamosite As Depth Indicators In The Marine Environment. Marine Geology, 5, 5-6, 495-501.
Hibbard, M. J. (1995). Petrography to Petrogenesis. 608.
John F. Burst. (1958). Mineralogical Variability In Glauconite Like Pellets And Its Application In Stratigraphic Studies v.67 p.1678. Porrenga,
Pratt, W. L. (1963). Glauconite From The Sea Floor Off Southern California. 97-119, Essays in marine geology in honor of K. O. Emery.


כלים אישיים