הלולאה המיקרוביאלית

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הלולאה המיקרוביאלית" היא מושג שמתאר את התהליכים הימיים שבהם חומר מומס
ממוחזר אל תוך מארג המזון ע"י חיידקים. חיידקים אלה אוכלים את חלקיקי החומר המומס ונאכלים ע"י פרוטוזואה (כגון מיקרו-פלגלטים וסיליאטים) ואלה, בתורם, נאכלים ע"י רמות טרופיות גבוהות יותר (כגון קופפודים) וכן הלאה. בעזרת לולאת אכילה זו מתמחזר חומר שאחרת היה נשאר בלתי זמין בצורתו המומסת.


החומר המומס מגיע משאריות מזון שהגיעו ממעלה מארג המזון אבל הינן קטנות מדי מכדי להיאכל על ידי זואופלנקטון או כתוצאה מהתפרקות טבעית של תאים של בע"ח ימיים. בקרבת יבשות, מקור החומר יכול להיות גם מקרקעות וצמחים שעל היבשת אשר מוסעים לים דרך שפכי הנהרות.. כאמור, חומר זה בלתי זמין לפאונה הימית באופן ישיר, לכן עבודתם של החיידקים למיחזורו חיונית להגדלת כמות הנוטריינטים במים ובכך להגברת היצרנות הראשונית שכמובן משפיעה באופן ישיר על כל המערכת האקולוגית האזורית.


עד שנות השבעים נחשב תפקידם של חיידקים בים כשולי ומספרם בים נמוך כיוון שהשיטות שהיו באותו זמן למציאת חיידקים במי ים (כגון תרביות על צלחות פטרי) הניבו מספרים נמוכים. הדעה בזמנו הייתה שאצות פלנקטוניות (כגון דיאטומאות) מהוות את בסיס מארג המזון. אך לאחר פיתוח שיטות מחקר חדשות וטכנולוגיות חדשות (שכללו הזרקת חומרים פלורוסנטיים לתאים הבקטריאלים) התאפשרו תגליות ששינו את הפרדיגמה המקובלת. כמות החיידקים במי ים עלתה בהרבה (כמיליון בקטריות על כל מיליליטר מי ים), מספר גדול בהרבה ממה ששוער עד אז.

כמות החיידקים הנמדדת בים לפני השימוש בשיטות החדשות (אדום) ואחרי (כחול)
כמות החיידקים הנמדדת בים לפני השימוש בשיטות החדשות (אדום) ואחרי (כחול)












גילויים כגון זה הביאו את הקהילה המדעית לשנות את הפרדיגמה המקובלת ולהבין את תפקידם הקריטי של חיידקים כממחזרים בבסיס מארג המזון הימי.

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים