זואופלנקטון

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש


זואופלנקטון הם יצורים פלנקטוניים מיקרוסקופיים והטרוטרופיים (ניזונים מחומר אורגני קיים), אשר מהווים את הצרכנים הראשונים.

זואופלנקטון ניזונים מהפיטופלנקטון, אשר מהווים את היצרנים הראשוניים, האוטוטרופיים, מייצרים לעצמם את מזונם.

המילה זואופלנקטון נגזרת מהמילה zoon שפירושה ביוונית "חיה", ומהמילה- plankton, כלומר "נווד", אשר מתייחסת ליכולת השחייה המוגבלת של היצורים הנכללים בקטגוריה זו.


תכונות

זואופלנקטון הם אורגניזמים המוסעים בגוף המים ע"י זרמים, אך עם זאת ליצורים זואופלנקטוניים רבים יש יכולת תנועה מוגבלת, הנקראת diel vertical migration- נדידה יומית אנכית, בזמן מחזור של 24 שעות. הצורה הנפוצה ביותר היא ל"הגר" עמוק יותר בעמודת המים במהלך היום ולעלות לעבר פני השטח בלילה. ההסבר הסביר להתנהגות זו היא הבריחה מטורפים אשר אוכלים כשמואר בפני השטח, וניצול מקורות המזון אשר נפוצים יותר קרוב לפני השטח, בשעות הלילה, כאשר חשוך מידיי עבור אותם טורפים.

זואופלנקטון בודדים בדר"כ קטנים מכדי לראות בעין "עירומה". לעצם היותם זעירים מספר יתרונות: יכולת הציפה שלהם גדולה, ולכך שומרת אותם ב-200 מ' העליונים של עמודת המים, קרוב למקור המזון שלהם. שנית, עצם היותם זעירים מקטינה באופן משמעותי את מס' הטורפים שלהם. שלישית, גודל קטן משמעו זמן חיים קצר, כתוצאה מכך הזואופלנקטון יכולים ליישב במהירות בתי גידול חדשים לניצול מקורות מזון חדשים.


חלוקה

ניתן לחלק את הזואופלנקטון ל-2 קבוצות ע"פ גודלם:

Macroplankton- גדולים מ-2000 מיקרון, כוללים; סרטנים קטנים, שרימפסים.

Microplankton- יצורים הנעים בין 64-2000 מיקרון, ומהווים את רוב הזואופלנקטון.

בנוסף, ניתן לחלק את הזואופלנקטון לחד תאיים ורב תאיים, כאשר החד תאיים ניזונים מחיידיקים, והרב תאיים ניזונים מהחד תאיים.

דוגמאות לזואופלנקטון חד תאי: רדיולרות, פורומינפירה. דוגמאות לזואופלנקטון רב תאי: סטרופודים (סוג של חלזונות).

צורה נוספת בה ניתן לחלק את הזואופלנקטון היא להולופלנקטון: אורגניזמים שכל מעגל חייהם נמצא בפלנקטון. ולמרופלנקטון: יצורים אשר מתחילים את חייהם בעולם הפלנקטון (שלב הזחל של חיות מסוימות), עם התבגרותם עוברים לקיום הנקטוני (בעלי יכולת שחייה), הסיסילי (עומדים על הקרקעית) והבנטוני (יצורים החיים על הקרקעית), בשל המגוון הרב בגודל היצורים ובאופיים, קיימות גם מספר התנהגויות באכילה, חלקם filter feeding (מסננים מים בכמיות אדירות יחסית לגודלם), טריפה ויחסים סמביונטיים (עם פיטופלנקטון אוטוטרופיים) כמו שניתן לראות בשוניות למשל. זואופלנקטון ניזונים מבקטריות, פיטופלנקטון או זואופלנקטון אחרים, שאריות (marine snow), ואפילו יצורים נקטוניים. כתוצאה מכך, זואופלנקטון נמצאים בעיקר במי "פני שטח", היכן שמקורות האוכל (פיטופלנקטון או זואופלנקטון אחר) נפוצים.

תפקיד

כתוצאה מצריכת הפיטופלנקטון ומקורת מזון אחרים, ואיבודם, הזואופלנקטון משחקים תפקיד חשוב במארג המזון האוקיאני, כמפרקי חומרים, המעבירים את החומר האורגני מהפיטופלנקטון ליצורים הבנטוניים, אשר אינם חיים באיזור הפוטי. הזואופלנקטון אוכלים את מזונם, ולאחר מכן הן מפרישים את השאריות, שבניגוד למזון המקורי כפי שהוא, יכולות לשקוע עד לקרקעית הים במהירות. ההפרשות כבדות מהמזון עצמו בשני סדרי גודל, ולכן ישקעו מהר יותר ע"פ החזקה הרביעית (ע"פ חוק סטוקס, גודל הגרגר משפיע ביחס ריבועי על מהירות השקיעה). לדוגמא לקוקוליטופור לא מופרש היה לוקח כמאה שנה לשקוע לקרקעית הים, בהנחה שהוא לא היה מתמוסס בשקיעתו, לעומת זאת השלד שלו, כשיוצא בהפרשה לאחר שנאכל ע"י זואופלנקטון, בעל משקל סגולי גדול יותר, מה שמאפשר את שקיעתו תוך שבועיים- שלושה שבועות. זהו למעשה תפקידם החשוב מאוד של הזואופלנקטון בחברה האקולוגית הימית.

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים