מכתש סחיפתי

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכתש סחיפתי (באנגלית: Makhtesh/Crater) הוא שמה של תופעה גיאומורפולוגית שבמהלך היווצרותה מתרחש היפוך תבליט ובראש קמר גיאולוגי מתחתר עמק המוקף צוקים מכל עבריו. יש להבדיל בין מכתש שכזה ובין מכתש פגיעה אשר נוצר מפגיעת מטאוריט. היווצרותו של מכתש סחיפתי דורשת צירוף של תנאים גיאולוגיים ומורפולוגיים יחודיים ושרשרת אירועים מסויימת. על כן, בעולם כולו, קיימים רק שבעה מכתשים, חמישה מתוכם בשטח ישראל, באזור הנגב ושניים בשטחי סיני. מלבדם קיימים מספר עמקים דמויי מכתש כדוגמת העמקים בכיפת עשת. שמות המכתשים והאזור בו הם נמצאים:

צפון הנגב:

1. המכתש הגדול/מכתש חתירה.

2. המכתש הקטן/מכתש חצרה.

מרכז הנגב:

3. המכתש הענק/מכתש רמון (הגדול מכולם).

4. שני המכתשים הקטנים בהר עריף (הקטנים מבין המכתשים).

סיני:

5. בצפון: המכתש בג'בל הלאל (جبل الحلال).

6. במזרח: המכתש בעריף-א-נאקה.


איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com
איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com


תוכן עניינים

מכתשים בשימוש האדם

בני האדם הכירו וידעו על קיומם של המכתשים כבר מן העת העתיקה. מעידות על כך דרכי מסחר חשובות אשר חצו את המכתשים כדרך הבשמים , מצודות ותחנות דרכים אשר נבנו על דפנותיהם כמצד מחמל וערים אשר הוקמו בקרבתם כעיר הנבטית עבדת. אף על פי כן, רק בשנת 1951 הוצעה לראשונה, ע"י פרופסור יהודה ליאו פיקרד – מראשוני הגיאולוגים בישראל, תיאוריה המסבירה את אופן היווצרות המכתשים. מאז ועד היום נחקרים המכתשים לעומק. תחילה נחקרו, ע"י משלחת בראשות פרופ' יעקב בן-תור, בשל העניין הכלכלי הטמון בהם, ואכן נמצאו בהם מחצבים אשר מתאימים בעיקר לענף הבנייה. עקב כך, בשנות ה-60 וה-70, הפכו המכתשים לאתרי כרייה. עם השנים העמיק הידע הגיאולוגי והושגה ההבנה כי המכתשים הם פנינות נוף ייחודיות אשר יש לשמרן. כיום קיים חוק מדיני המגן על "ארץ המכתשים" – כלל שטח המכתשים ושטחים רבים ביניהם ומגדיר אותם כשמורות טבע, הכרייה בהם הופסקה כמעט לחלוטין ובמקום זאת ננקטת גישה של שימור.

בתקופות קדומות (הרומית והביזנטית במיוחד) התקיימו יישובים באזור המכתשים והחקלאות בשטחים אלו שגשגה. אולם בתוך המכתשים עצמם הקרקע לא הייתה טובה לגידולים חקלאיים ולמרעה ובשל כך השתמרה בתוכם הצמחייה המקורית של האזור. כיום מגוון הצומח והחי המקומיים במכתשים עשיר ומכתש רמון אף נבחר להיות אתר לשחרור חיות בר שחיו בעבר באזור ונכחדו, כדוגמת הפראים (ע"פ רשות הטבע והגנים).

המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון סלעים המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה במאובנים רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם מבנהו הגאולוגי הייחודי של המכתשים, התופעות הטקטוניות אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.

תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.
תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש. תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.


תהליך היווצרותם של המכתשים הסחיפתיים

  • היווצרות המכתשים מתוארת תוך סקירת האירועים הגיאולוגיים והגיאומורפולוגיים המרכזיים שתהקיימו באזור ארץ ישראל וסביבתה אשר הביאו לקיומם של המכתשים בצורתם הנוכחית. תיאור פרטני זה נובע מכך ששרשרת אירועים זו היא למעשה היחידה אשר הביאה להיווצרותם של מכתשים ועל כן ידיעתה משמע הכרת התנאים להיוצרותם של כלל המכתשים הסחיפתיים.

שקיעת טור סלעי המשקע

מכתשים מתחתרים בראשי קמרים גיאולוגיים. על כן תנאי ראשוני להיווצרותם של מכתשים סחיפתיים הוא קיומו של טור עבה של סלעי משקע. מתחילתו של עידן הפלאוזואיקון האזור שהוא כיום ארץ ישראל הוא מדף יבשת השוכן בשולי יבשת העל פאנגיאה, לחופו של אוקיינוס תטיס (איור-2). שינויים במפלס הים מכתיבים את סביבת ההשקעה באזור אשר משתנה בין יבשתית, ימית רדודה ואגן עמוק. התוצר הסופי של כלל תהליכי ההשקעה שהתקיימו באזור, למן תחילת הרבדת סלעי המשקע, הוא טור עבה, במקומות מסויימים אף קילומטרים אחדים, המורכב מחילופים של סלעי משקע ימיים, ברובם קשים כגיר ודולומיט, ויבשתיים רכים יותר כאבן חול אשר מונחים על סלעי התשתית המגמתית.

איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ בתור הטריאס. ניתן להבחין ביבשת לאורסיה בצפון וגונדוונה בדרום. אוקיינוס פנתלסה מקיף את היבשות וים תטיס תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה.                                                                                                                                        איור מתוך:  .Colorado Plateau Geosystems Inc
איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ בתור הטריאס. ניתן להבחין ביבשת לאורסיה בצפון וגונדוונה בדרום. אוקיינוס פנתלסה מקיף את היבשות וים תטיס תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה. איור מתוך: .Colorado Plateau Geosystems Inc

היווצרות הקשת הסורית

90 מיליון שנים טרם זמננו, במהלך עידן המזוזואיקון, תור הקרטיקון העליון, הלוח הטקטוני של יבשת אפריקה פוגש בלוח של יבשת אירופה ומתחיל ללחוץ אותה מדרום. הביטוי של מאמצי לחיצה אלו באזור ישראל הוא קימוט שכבות סלעי המשקע ויצירת מערכת קמטים המשתרעת מאזור סיני, דרך שדרת ההר בישראל ועד סוריה; מערכת קמטים זו מכונה הקשת הסורית (איור-3) והיא מתאפיינת בסדרת קמרים וקערים א-סימטריים בעלי מפנה מתון לכיוון צפון-מערב עם נטיית שכבות של 100 - 150 ומפנה תלול לכיוון דרום-מזרח עם נטיית שכבות חריפה אשר לעיתים מגיעה אף ל-900. קמטי הקשת הסורית מתפתחים בעוד אזור א"י הוא מדף יבשת רדוד כאשר קימוט המסלע הוא הדרגתי ואיטי ומתמשך עד סוף תקופת האיאוקן, במשך כ-40 מיליון שנים.

איור 3: התפרשות קמטי הקשת הסורית מצפון סיני, דרך ישראל ועד הרי פלמירה שבסוריה. צורת מערכת הקימוט היא כצורת האות  S. העיגולים האדומים מייצגים את מיקומם המקורב של המכתשים. ניתן לראות כי אלו יושבים על מערכת הקמטים. איור מתוך: www.Israeltrips.co.nr
איור 3: התפרשות קמטי הקשת הסורית מצפון סיני, דרך ישראל ועד הרי פלמירה שבסוריה. צורת מערכת הקימוט היא כצורת האות S. העיגולים האדומים מייצגים את מיקומם המקורב של המכתשים. ניתן לראות כי אלו יושבים על מערכת הקמטים. איור מתוך: www.Israeltrips.co.nr

גידוע ראשי הקמרים

מאחר והקמטים נוצרים בעוד האזור הוא מדף יבשת רדוד בולטים ראשי הקמרים מעל פני הים בעוד הקערים הופכים לאגני השקעה עמוקים. ראשי הקמרים יוצרים ארכיפלג שכיוונו דרום-מערב – צפון-מזרח אשר מפריד בין ים עמוק ופתוח בצפון-מערב לים רדוד וסגור בדרום-מזרח. עקב העלייה מעל פני הים נחשפים ראשי הקמרים לבלייה. שילוב של קימוט איטי של השכבות יחד עם הרמה הדרגתית ומתמשכת ועקשותם של כוחות הבלייה הביאו יחד לגידוע ראשי הקמרים העשויים סלע קשה (איור-4).

במקביל, בקערים מתרחשת שקיעה והיווצרות טור סלעי משקע ימיים המכילים בחלקם תוצרי בלייה של ראשי הקמרים. הטופוגרפיה התת-ימית מכתיבה שקיעת טור סלעים בעל עובי מקסימלי בשפל הקערים אשר הולך ומידקק כלפי מעלה הקמרים. שינויי עובי אלו מתבטאים בהבדלי הפאציאס הקיימים בשכבות הסלעים הללו.

איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. בשיפולי הקמרים ניתן לראות את השכבות אשר עוביין הולך ומתעבה לכיוון הקערים. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.
איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. בשיפולי הקמרים ניתן לראות את השכבות אשר עוביין הולך ומתעבה לכיוון הקערים. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.

מעבר לסביבה יבשתית והיווצרות הפנהפליין

במהלך האיאוקן התיכון הוצף האזור ועל מערכת הקמטים של הקשת הסורית שקעה שכבת סלעי משקע ימיים – חבורת עבדת (איור-4). בזאת רואים את סיום התהוותם של קמטי הקשת הסורית. בסוף תקופת האיאוקן החלה נסיגת הים בפעם האחרונה (עד ימינו) מן האזור, ופני השטח נחשפו לתהליכי עיצוב ובלייה יבשתיים. במהלך תקופת האוליגוקן העוקבת התפתחה באזור מערכת נחלים אשר זרמו מחצי האי ערב דרך הנגב אל הים אשר חופו השתרע לאורך השפלה של ימינו. תקופה זו התאפיינה בשקט טקטוני יחסי ובמהלכה פני השטח היו נתונים לבלייה וסחיפה נחלית. תנאים אלו הביאו להסרת החתך האיאוקני העליון בכל האגן המזרחי של הים התיכון ולהתפתחות "נוף זקן" – פני השטח נעשו כמעט מישוריים. נוף שכזה מכונה פנהפליין (כמעט מישור) (איור-5).

איור-5: שלבים בהתפתחות הפנהפליין בנגב. איור מתוך: ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם. ע.זילברמן
איור-5: שלבים בהתפתחות הפנהפליין בנגב. איור מתוך: ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם. ע.זילברמן

חשיפת סלעי החול הקרטיקוניות

בשל גידועם של ראשי קמרי הקשת הסורית ושל הנוף בכלל לכדי פנהפליין נחשפות לפני השטח אבני חול של חבורת כורנוב אשר שקעו בתור הקרטיקון התחתון. אבני חול אלו הן פריכות ורכות מסלעי המשקע הימיים המשוכבים מעליהן ועל כן הן ניתנות להסרה בקלות רבה יותר ע"י סחיפה ובלייה (איור-5).

קבורת רכסי הקמרים

בהמשך תקופת המיוקן מצטבר חתך סלעי משקע יבשתיים-אגמיים אשר עוביו מגיע במקומות מסויימים לכדי קילומטר. רוב החתך מורכב מסחף נחלי המכיל בין השאר חלוקי צור יבוא וסלעי משקע אגמיים. חתך זה, המהווה את חלקה העליון של תצורת חצבה כיסה בהדרגה את הנוף כולו וקבר תחתיו את רכסי הקמרים של הנגב הצפוני (איור-6).

איור-6: כיסוי הנגב על-ידי תצורת חצבה בתקופת המיוקן. איור מתוך: ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם. ע.זילברמן
איור-6: כיסוי הנגב על-ידי תצורת חצבה בתקופת המיוקן. איור מתוך: ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם. ע.זילברמן

חשיפה מחודשת של קמרי הקשת הסורית

תהליכי התהוותו של בקע ים-המלח אשר מתרחשים במיוקן התיכון (14-18 מיליון שנים טרם זמננו) מביאים לקיצה של השתפלות הנגב שכן אחד מהשלכותיהם על האזור היה תהליך הרמה. התרוממות זו מחדשת את האירוזיה וההסרה ותצורת חצבה נסחפת ברובה מן הנגב. סחיפה זו חושפת את קמרי הקשת הסורית וכעת אלו נתונים שוב לבלייה.

פתיחת בקע ים-המלח ושינוי משטר הזרימה האזורי

במהלך המיוקן המאוחר (5-7 מיליון שנים טרם זמננו) מתפתח בקע ים-המלח. במקביל לפתיחת הבקע והשתפלותו מתרחשת התרוממות של שוליו המזרחיים והמערביים; שדרות ההר של ישראל (יחד עם הנגב) וירדן מוגבהים ומתפתחים. לאור שינויים אלו נגדעת זרימת הנחלים המגיעים מן המזרח וחוצים את הנגב. אגן ניקוז פנים יבשתי עמוק נוצר בבקע ונחלים אלו מסיימים בו את דרכם. לאורך שדרת ההר בישראל מוכתב קו פרשת מים חדש המשתרע במקביל לבקע ים-המלח ומפריד בין נחלים הזורמים מערבה לים התיכון לבין נחלים הזורמים מזרחה לבקע ים-המלח.

שביית אפיקי נחלים קדומים והתפתחות מערכות הניקוז של המכתשים

נחלים שכעת בסיס הניקוז שלהם הוא בקע ים-המלח מתחתרים בדופן הדרום-מזרחי התלול של קמרי הנגב עד אשר נחל אחד מתחבר לאפיק הזרימה הקדום של נחל שבעבר אפיק זרימתו חצה את הקמר בדרכו אל הים במערב. חיבור זה מרחיב את אגן הניקוז של הנחל ובכך נחל זה הופך להיות הדומיננטי בניקוז אגן הקמר הגדוע. תהליך זה מכונה "שביית נחלים".

טרם פתיחתו של בקע ים-המלח ראש קמרי המכתשים הגדועים נחצה לרוב ע"י נחל יחיד מאחר ושטחם לא היה רב דיו כדי להכיל יותר מנחל אחד גדול (למעט מכתש רמון אשר שטחו רב יותר ולכן נחצה ע"י יותר מנחל אחד). קיומו של אפיק קדום יחיד בראש כל קמר גדוע הביא לכך שתתקיים שביית נחל אחת בכל קמר. הנחל השובה הופך להיות פתח הניקוז היחיד של המכתש דרכו הוא מפנה את תוצרי הבלייה המצטברים בו. שארית האפיק הקדום של הנחל הנשבה ניצבת כיום מול פתחו של הנחל המנקז במכתשים השונים בצורתו של "עמק נטוש" ומהווה עדות להתרחשותו של תהליך זה (תמונה-1).

מיקום הקמרים ביחס לאגני הניקוז

השתפלותו של בקע ים-המלח יחד עם הרמת הנגב שהתקיימה במיוקן המאוחר מיקמו את קמרי הנגב כך שהם גבוהים הן מבקע ים המלח שהיה אגן הניקוז הסופי והן מעמקי הקערים הסמוכים אליהם מדרום-מזרח אשר היוו אגני ניקוז מקומיים. מצב זה אפשר לנחלים המנקזים את קמרי המכתשים לשאת את הסחף מקרבם.

סחיפת אבני החול והתהוות עמק המכתש

מכאן ואילך כוחות הבלייה וההסרה פועלים ביתר שאת. הטורים העבים של אבני החול הפריכות אשר נחשפים תחת ראשי הקמרים הגדועים מתפרקים, מתפוררים ומוסעים החוצה משטחי הקמר ע"י הנחל המנקז. עם ניקוזם של אבני החול החוצה מן הקמר מתערערת יציבותן של שכבות הסלעים הקשים החופים מעליהם ובהיעדר תמיכה אלו קורסים. כך הולך ומעמיק המכתש עם הסרת אבני החול מתוכו והולך ומתרחב עם קריסתן של שכבות הסלעים הקשות ממעל וחשיפת אבני חול נוספות לבלייה. התוצר הסופי הוא המכתשים הקיימים בנגב ובסיני כפי שאנו מכירים אותם כיום. צורתם ומימדיהם של המכתשים כיום הותוו על-פי המתאר בו נגדע ראש הקמר תחתיו נוצרו.


איור-7: שלבים סכמטיים בהיווצרות מכתש סחיפתי. איור מתוך: אתר תנועת הצופים העבריים בישראל.
איור-7: שלבים סכמטיים בהיווצרות מכתש סחיפתי. איור מתוך: אתר תנועת הצופים העבריים בישראל.
איור-8: למעלה: חתך רוחב דרך מכתש חתירה (המכתש הגדול). למטה: החתך הגיאולוגי החשוף במכתש הגדול ובשוליו. בשני האיורים ניתן להבחין בשכבת אבני החול הקרטיקוניות הרכות ומעליהן שכבה עבה של סלעי משקע ימיים קשים של חבורת יהודה. סדר שיכוב שכזה הוא אחד התנאים המקדימים להיווצרותם של מכתשים.    איור מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.
איור-8: למעלה: חתך רוחב דרך מכתש חתירה (המכתש הגדול). למטה: החתך הגיאולוגי החשוף במכתש הגדול ובשוליו. בשני האיורים ניתן להבחין בשכבת אבני החול הקרטיקוניות הרכות ומעליהן שכבה עבה של סלעי משקע ימיים קשים של חבורת יהודה. סדר שיכוב שכזה הוא אחד התנאים המקדימים להיווצרותם של מכתשים. איור מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.



התפתחות ההעתקים תחת קמרי הקשת הסורית

אחת התובנות שהושגו מתוך ממצאי קידוחי חיפוש הנפט שנקדחו בראש קמרי הקשת הסורית בנגב הייתה בדבר אופיים של ההעתקים הנמצאים תחת הקמרים. מבני קימוט כדוגמת קמטי הקשת הסורית ידועים בעולם כמלכודות פוטנציאליות לנפט או גז טבעי, אלו הם מלכודות הקמר. במדינות שכנות במזרח התיכון נמצאו כמויות מסחריות של נפט תחת מלכודות קמר ולכן גם בישראל הייתה מחשבה כי קידוחים בראש קמרי הקשת הסורית יכולים להניב נפט. קידוחים רבים נקדחו אך ברובם המכריע לא נמצא נפט. עם זאת ממצאי הקידוחים תרמו רבות להבנת מבנה תת הקרקע, סיפקו תמונה על המצב כיום והסבר על שהתרחש בעבר. נמצא כי במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור העתקים אלו עברו היפוך.

תחילה, בשלהי תור הטריאס, מאמצי מתיחה ששלטו באזור המקושרים עם פתיחתו של אוקיינוס הניאו-תטיס התבטאו בהתפתחותה של סדרת העתקים נורמליים. סדרה זו מאופיינת בהעתקים מקבילים בקירוב אשר כיוונם הכללי צפון-מזרח – דרום-מערב. התפתחות העתקים אלו הסתיימה ביורה התיכון לאור דעיכת הפעילות הטקטונית של פתיחת אוקיינוס התטיס. בתור הקרטיקון, תקופת הסנון החלו לפעול על אזור הלבנט כוחות הפוכים שהתבטאו במאמצי לחיצה. מקורם של מאמצי לחיצה אלו הוא בתחילת ההתנגשות של יבשת אפריקה ביבשת אירואסיה. מאמצים אלו כאמור מקושרים, בין השאר, להתפתחות קמטי הקשת הסורית - תהליך איטי והדרגתי (כ-40 מיליון שנים, עד תקופת האיאוקן) אשר במהלכו התקצר הקרום. סלעי המשקע המשוכבים, אשר להם התנהגות מכנית מתאימה, התקצרו תוך עיוות וקימוט, בעוד סלעי התשתית (הנמצאים תחתם) אשר אינם משוכבים התקצרו תוך שבירה הפוכה. השבירה של סלעי התשתית וקימוט סלעי המשקע ממעל ניצלו את מישורי ההעתקים הנורמליים שהתקיימו בשטח אשר היוו מישורי חולשה. מאמץ הלחיצה האופקי רב העוצמה והמתמשך השתחרר על המישורים הללו והביא להיפוכם של ההעתקים (איורים-10,9). כלומר קמרי הקשת הסורית, ביניהם הקמרים בהם התחתרו המכתשים, התפתחו בעקבות כוחות שהופעלו על מישורי העתקים נורמלים עד כדי היפוך מבנם להעתקים הפוכים.

איור-9: חתך סכמתי בשכבות סלעי המשקע וסלעי התשתית של קמרי הקשת הסורית. ניתן לראות כי בסלעי המשקע המעוות הוא רציף וקימוטן יצר מבנה של מונוקלינה בעוד סלעי התשתית הגיבו למעוות בשבירה ונוצרו שברים הפוכים. במכתשים המצב זהה כאשר אלו התחתרו בראשי הקמרים.  איור מתוך: דקי-מעלה היצירה.
איור-9: חתך סכמתי בשכבות סלעי המשקע וסלעי התשתית של קמרי הקשת הסורית. ניתן לראות כי בסלעי המשקע המעוות הוא רציף וקימוטן יצר מבנה של מונוקלינה בעוד סלעי התשתית הגיבו למעוות בשבירה ונוצרו שברים הפוכים. במכתשים המצב זהה כאשר אלו התחתרו בראשי הקמרים. איור מתוך: דקי-מעלה היצירה.


איור-10: הצגה סכמטית של היפוך העתקי הקשת הסורית. A) מאמצי מתיחה מביאים להתפתחות העתקים נורמליים. B) מאמצי לחיצה לוחצים על מישורי ההעתקים ומביאים להיפוכם. סלעי התשתית נשברים בעוד סלעי המשקע ממעל מתקמטים.  איור מתוך:  THE STRUCTURE OF A MONOCLINE IN THE SYRIAN ARC SYSTEM, MIDDLE EAST-SURFACE AND SUBSURFACE ANALYSIS.                                   Ze'ev Reches, David F. Hoexter and Francis Hirsch
איור-10: הצגה סכמטית של היפוך העתקי הקשת הסורית. A) מאמצי מתיחה מביאים להתפתחות העתקים נורמליים. B) מאמצי לחיצה לוחצים על מישורי ההעתקים ומביאים להיפוכם. סלעי התשתית נשברים בעוד סלעי המשקע ממעל מתקמטים. איור מתוך: THE STRUCTURE OF A MONOCLINE IN THE SYRIAN ARC SYSTEM, MIDDLE EAST-SURFACE AND SUBSURFACE ANALYSIS. Ze'ev Reches, David F. Hoexter and Francis Hirsch


השתמרות המכתשים ומצבם כיום

כיום מצב שימורם של המכתשים הוא טוב הן מצד האדם והן מצד הטבע. מצד האדם, בכל הנוגע למכתשים שבשטחי ישראל, ישנה מודעות גבוהה מאוד לשימורם. חוקים ממשלתיים מגנים עליהם מעצם היותם פנינות טבע הראוייות לשימור ומגדירים את שטחם כשמורות טבע. זמן וכסף רבים מושקעים לצורך שימורם ושיקומם ודעת הרוב, של הציבור ושל המחקר כאחד, היא כי המכתשים הם תופעות גיאולוגיות ייחודיות וכי שימורם הכרחי. מצד הטבע, ניתן לומר גם כן כי מתקיים שימור של המכתשים. מיקומם של המכתשים בנגב – אזור בו שורר אקלים מדברי תורם רבות לשימורם. האקלים החם והיבש יחד עם כמות המשקעים הנמוכה מהווים תנאי שימור טובים. עם זאת מחקר שנעשה בשנים האחרונות ע"י יואב אבני ושות' הראה כי על אף האקלים המדברי המצב כיום הוא של סחיפה והסרה במכתשים (בקטן בפרט) ולא של השקעה.

איור-11: מקורות הסדימנט במכתש חצרה כיום: בצהוב – תצורת חתירה (אבני חול קרטיקוניות). בכחול – (תצורת חצבה, מיוקן). איור מתוך: היווצרות מכתשי הנגב – מחקרים חדשים. י.אבני
איור-11: מקורות הסדימנט במכתש חצרה כיום: בצהוב – תצורת חתירה (אבני חול קרטיקוניות). בכחול – (תצורת חצבה, מיוקן). איור מתוך: היווצרות מכתשי הנגב – מחקרים חדשים. י.אבני


ָ* קישור לאנימציה של היווצרות מכתש: http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/geo-israel/makteshim/flash/stages502.swf

איור-12: תרשימים המציגים מידע אודות המכתשים: חצרה, ג'בל הלאל וחתירה. ניתן להבחין כי בכל המכתשים פתח הניקוז ממוקם בדופן הדרום מזרחית וכי לשם מנוקז הנחל הזורם במכתש. מפערי הנחלים הנטושים ממוקמים בדפנות הצפון מערביות. כמו כן ניתן לראות את כיווניות נטיית השכבות אשר משתנה סביב המכתשים.  איור מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.
איור-12: תרשימים המציגים מידע אודות המכתשים: חצרה, ג'בל הלאל וחתירה. ניתן להבחין כי בכל המכתשים פתח הניקוז ממוקם בדופן הדרום מזרחית וכי לשם מנוקז הנחל הזורם במכתש. מפערי הנחלים הנטושים ממוקמים בדפנות הצפון מערביות. כמו כן ניתן לראות את כיווניות נטיית השכבות אשר משתנה סביב המכתשים. איור מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.


מקורות

- עזרא זילברמן, עמיר אידלמן, יואב אבני, חנן גינת. הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.

- האוניברסיטה הפתוחה של ישראל. 1987. נדבכים בגיאולוגיה של ישראל.

- יואב אבני. היווצרות מכתשי הנגב - מחקרים חדשים.

- אתר החברה הגיאולוגית השראלית.

- עזרא זילברמן. ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם.

- אלי אשכנזי - מדרשת שדה בוקר. חקלאות עתיקה בנגב.

- Reches, Z. E., Hoexter, D. F., & Hirsch, F. (1981). THE STRUCTURE OF A MONOCLINE IN THE SYRIAN ARC SYSTEM, MIDDLE EAST--SURFACE AND SUBSURFACE ANALYSIS. Journal of Petroleum Geology, 3(3), 413-425.

- Fruchter, N., Matmon, A., Avni, Y., & Fink, D. (2011). Revealing sediment sources, mixing, and transport during erosional crater evolution in the hyperarid Negev Desert, Israel. Geomorphology, 134(3), 363-377.

כלים אישיים