נחל עורבים

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל עורבים (ואדי עֻ'רַאבֶּה) שוכן בצפון-מערב רמת הגולן (נ.צ. 783132/264448) ליד קיבוץ להבות הבשן. הנחל יבש בקיץ ונשפך מערבה לנחל קליל, שהוא אחד מערוצי הירדן.
מבט אל נחל עורבים ואגם החולה צולם ע"י עמית מנדלסון 7/5/2004
מבט אל נחל עורבים ואגם החולה צולם ע"י עמית מנדלסון 7/5/2004

כיום הנחל הוא שמורת טבע, באפיק הנחל גדל צומח נחלים טיפוסי לגליל העליון וניתן לראות בו עדרים של שפן הסלע וחזיר הבר, שועלים, תנים ועופות דורסים.

יובלי נחל עורבים יורדים מרום של כ-1000 מ' ל70 מ', ירידה חדה זו גרמה להתחתרות של הנחל ויצירת מפלים. הנחל התחתר בבזלת, חשף את היחדיות הסדימנטריות שמתחתן תוך יצירת "חלון" אל היחידות שקדמו לבזלת. ההתחתרות בבבזלת ובגיר יצרה קניון עמוק שלאורכו שבעה מפלים, ארבעת המפלים העליונים חתורים ב'בזלת הכיסוי' ושלושת התחתונים חתורים בשכבות גיר איאוקני. המפל העליון, הגדול מבין השבעה מכונה "מפל עורבים", 

גובהו כ-20 מ' וגובהם של שאר המפלים אינו עולה על 10 מ'. במורד הנחל נפתח הקניון ויוצר מניפת סחף רחבה. 






הגיאולוגיה של הנחל

הבזלות של נחל עורבים הן חלק מבזלות צפון הגולן והן מתוארכות לאמצע הפלייסטוקן ויחידות הגיר של נחל עורבים מורכבות בעיקר מקרבונטים של הקרטיקון והאיאוקן. 

רצ
חתך גיאולוגי של נחל עורבים (מור ושטייניץ, 1984)
חתך גיאולוגי של נחל עורבים (מור ושטייניץ, 1984)
פי הבזלת המרכיבים את קירות הנחל מורכבים מסדרה של שפכי בזלת שהתחתון שבהם מונח באי

התאמה על הגיר האיאוקני. שפכי הבזלת מופרדים זה מזה על ידי יחידות של חרסיות אדמדמות-חומות הניתנות לזיוהוי בנוף כיחידות מכוסות צמחיה. מספר היחידות החרסיתיות אינו קבוע והוא משתנה במקומות שונים בנחל.


המצוק התלול של הנחל מגיע לרום 75 מ' וניתן לזהות בו תשעה שפכי בזלת, שעובים נע בין 2-17 מ'. בין שפכי הבזלת מפרידות שמונה יחידות חרסיתיות דקות בעובי של 1.5-2 מ'. שפכי הבזלת מורכבים מבזלות-אלקליות-אוליביניות בעלות מבנה מאסיבי או עמודי. רוב יחידות הבזלת המסיביות מופרדות זו מזו באופקי קלינקר וזיקולרי בתחתית ו/או בראש מצוק הבזלת. בחלק מהמקרים מופיעה גם שכבה של אדמה שהתפתחה על גבי הקילוח (פליאוסול).

<span style="mso-spacerun:yes" />שפכי הבזלת תוארכו בשיטת K-Ar לטווח שבין 1.6 מ"ש לשפך התחתון ו-0.7 מ"ש לשפך העליון.




המצוק בנחל עורבים, שפכי בזלת המופרדים על ידי יחידות חרסיתיות
המצוק בנחל עורבים, שפכי בזלת המופרדים על ידי יחידות חרסיתיות
























מקורות

1. מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול. עורך 2001. כרך 2: החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.

2. Mor, D., and Steinitz, G., 1984, K-Ar age of the basalts at Nahal Orvim: Jerusalem, Geological Survey of Israel Report GSI/37/84, 11p.

3. Singer, A., Ben-Dor, E., 1987. Origin of red clay layers interbedded with basalts of the Golan Heights. Geoderma, 39(4): 293-306.





נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים