תצורת אבנון

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תצורת אבנון (Arkin and Braun, 1965) היא יחידת מסלע מגיל קנומן עליון הנפוצה בנגב הצפוני ובמדבר יהודה והיא חלק מחבורת יהודה המשתרעת על פני כל אזור אגן הים התיכון המזרחי. המסלע העיקרי המאפיין אותה הוא קירטון חוואר וחרסית וסביבת ההשקעה בה נוצרה הינה סביבה ימית רדודה עם קשר טוב לים הפתוח.

בעבר כונתה תצורת אבנון 'פרט' אבנון, כחלק מתצורת חצרה, אך היום היא מקוטלגת בתור תצורה בפני עצמה.


תוכן עניינים

סטרטיגרפיה

תצורת אבנון יושבת על תצורת צפית ואופי המגע ביניהם רגולרי, ומעליה מונחת תצורת תמר, כאשר כאן אופי המגע אי רגולרי וחוצה שכבות (מור, 1987). סלעי התצורה מתוארכים לקנומן העליון לפי מאובנים מנחים. המסלע העיקרי של התצורה הוא קירטון חוואר וחרסית, וההופעה בנוף משתנה מאזור לאזור.

בנגב הצפוני עובי התצורה כ-80-100 מטר (אלרון, 1980), המחולקים ל-3 יחידות (לפי Arkin and Braun, 1965): יחידה תחתונה ודקה (כ-10 מטר) של גיר מיקרוקריסטליני לבן עד צהבהב עם שברי מאובנים קלציטיים, ורבדי ביניים של חוואר צהוב עד ירוק עם מאובנים של קווצי עור. יחידת ביניים עבה (כ-80 מטר) הבנויה גיר מיקרוקריסטליני עד דק גביש בהיר, וגיר דולומיטי דק עד גס גביש, עם שברי רודיסטים, צדפות וגסטרופודים. הגיר והדולומיט יוצרים מצוקים נמוכים המופרדים ע"י שכבות רכות יותר. בחלק זה של החתך מופיע גם גיר מאובנים דטריטי וגיר ביטומיני שחור. יחידה עליונה דקה (כ-10 מטר) העשויה גיר רך, חוואר ודולומיט. הדולומיט אפור עד חום בהיר, דק גביש מאוד ובמקומות גירי וחרסיתי.

באזור ים המלח, התצורה בנויה בעיקר מקרטון, חוואר וחרסית ויוצרת הופעה רכה בנוף – מדרון מתון מכוסה דרדרת הבולט כנגד המצוקים של תצורות צפית ותמר שמתחתיו ומעליו, בהתאמה (מור, 1987). עוביה משתנה לטרלית: בנחל תמר עוביה כ-55 מטר, בעין בוקק כ-90 מטר (עגנון, 1983), באזור עין גדי היא מתעבה על חשבון היחידה התחתונה בתצורת תמר ומגיעה עד לכדי 167 מטר בהר צרויה, וצפונה משם מידקקת ל-91 מטר בראס-מוקדם. בנחל חצצון נעלמת לגמרי עד שתמר יושבת ישירות על צפית (רז, 1983). לכיוון צפון היא שוב מתעבה לכדי עשרות מטרים בנחל דרגה, נחל טור ונחל סמר (מור, 1987).

חתך סכמטי של חבורת יהודה באזור ים המלח. תצורת אבנון מתעבה בהר צרויה (עין גדי) ואילו תמר מדקקת, ביטוי של אגן חבר הקדום, לאחר מכן אבנון מדקקת עד העלמותה בנחל חצצון ואילו תמר מתעבה. לכיוון צפון שוב אבנון מתעבה. מעל תצורת אבנון ישנה שכבה של דולומיט רך שרז שייך לתצורת דרורים ועגנון שייכה לתמר. בתוך תצורת אבנון ישנם גופי דולומיט דיסקורנטיים המסומנים כאן ב-D (מתוך: עגנון, 1983, איור 6, עמוד 9)
חתך סכמטי של חבורת יהודה באזור ים המלח. תצורת אבנון מתעבה בהר צרויה (עין גדי) ואילו תמר מדקקת, ביטוי של אגן חבר הקדום, לאחר מכן אבנון מדקקת עד העלמותה בנחל חצצון ואילו תמר מתעבה. לכיוון צפון שוב אבנון מתעבה. מעל תצורת אבנון ישנה שכבה של דולומיט רך שרז שייך לתצורת דרורים ועגנון שייכה לתמר. בתוך תצורת אבנון ישנם גופי דולומיט דיסקורנטיים המסומנים כאן ב-D (מתוך: עגנון, 1983, איור 6, עמוד 9)

אופי המסלע נחלק בעיקרו לשתי יחידות (מור, 1987), השומרות על אותן פרופורציות בין המקומות בהם החתך דק לבין המקומות בהם הוא עבה:

היחידה התחתונה חווארית-חרסיתית ומהווה כשליש מעובי התצורה. בסיסה בנוי מחוואר אפור-ירוק עשיר במאובנים ובעורקי גבס. מעליה חרסית ירוקה-צהובה, אף היא עשירה בעורקי גבס. בחלק העליון של היחידה נפוצים תרכיזי לימוניט כדוריים שבמרכזם מינרלי גופרית.

היחידה העליונה קירטונית-חווארית מהווה כשני שליש מעובי התצורה. בבסיסה דרגש מצוקי של קירטון גירי עשיר במאובנים (אוסטראידים, פקטינידים, גסטרופודים וקיפודי ים). מעל מצויה שכבה מאסיבית קירטונית נעדרת פאונה שמהווה יותר ממחצית מהיחידה. החלק העליון בנוי חוואר צהוב ובמרכזו מצוי דרגש דולומיט קלציטי צהוב ומיקרוקריסטליני.

בחלק הדרומי גופי דולומיט דיסקורדנטיים חוצים את התצורה, ומקשים על ההבחנה בין תצורת אבנון לתצורות הדולומיטיות שמעליה ומתחתיה (עגנון, 1983).

חתך עמודי של תצורת אבנון צפונית לנחל קדם, בשוליים הצפון מערביים של ים המלח (מתוך מור, 1987, ציור 5, עמוד 14). שני החלקים התחתונים מהווים את היחידה החווארית-חרסיתית והיתר את הקירטונית-חווארית
חתך עמודי של תצורת אבנון צפונית לנחל קדם, בשוליים הצפון מערביים של ים המלח (מתוך מור, 1987, ציור 5, עמוד 14). שני החלקים התחתונים מהווים את היחידה החווארית-חרסיתית והיתר את הקירטונית-חווארית

מאובנים

בשכבות הבסיס נמצאו Hemiaster batnensis, Deltoidonautilus mermeti, Anisocardia aquilina, Cardita forgemoli, Dosinia delettrei, Liopisth pervinquieri, Pterodonta deffisi, (מור, 1987), Hemiaster saulcyanus (עגנון, 1983), Heterohelix, Pteramina ו-Astreohedbergella (Hamaoui, 1965), Exogyra flabellate, Holectypus sp. וכן Exogyra Columba (רז, 1983). נמצאו גם אמוניטים Pseudocalycoceras haugi שאופייני לקנומן העליון (Lewy and Raab, 1976).

בחלק העליון מופיעים Exogyra olisiponensis.


קורלציה

באופן כללי, לפי עבודה שנעשתה על בסיס מחשופים טבעיים וקידוחים (Arkin and Hamaoui, 1967) ישנה קורלציה בין תצורות אבנון, תמר, דרורים, שבטה ונצר בנגב הצפוני ובמדבר יהודה לבין תצורות כפר שאול, ורדים ובע'נה בהרי יהודה.

טבלת קורלציה של יחידות סטרטיגרפיות בחבורת יהודה בין מרכז ישראל לדרומה (מתוך: Arkin and Hamaoui,1967)
טבלת קורלציה של יחידות סטרטיגרפיות בחבורת יהודה בין מרכז ישראל לדרומה (מתוך: Arkin and Hamaoui,1967)

בסיס תצורת אבנון קורלטיבי לתצורת כפר שאול הנפוצה בהרי יהודה על סמך הופעה ראשונה של Heterohelix והופעה אחרונה של Pteramina ו-Astreohedbergella (Hamaoui, 1965). בשני האזורים מופיעים אמוניטים מאזור 4 לפי Lewy and Raab, 1976.

סביבות השקעה

החלק התחתון של חבורת יהודה (קרטיקון תחתון-קנומן) נוצר בסביבת השקעה של ים רדוד וחם, על מדף יבשת בעל נטיה קלה מאוד. סביבה זו נתונה לשינויים מקומיים ומהירים – שינויים שיכולים לנבוע מחסימת ופתיחת הקשר לים הפתוח ע"י מחסומי שוניות בקצה מדף היבשת, וכן פאזות טקטוניות וטרנסגרסיות גלובאליות (Hamaoui, 1965).

מאסף הפאונה המגוון ביחידה החווארית שבבסיס התצורה, מעיד על העמקת הים במדף ועל תנאי מליחות נורמליים. העמקת הים גרמה כנראה להגברת פעילות של זרמים במדף, שהובילו את הסדימנט החרסיתי מהיבשה (מור, 1987).

במספר מקומות התפתחו אגנים מקומיים: אחד מהם באזור עין גדי שמרכזו בנחל חבר, אחר באזור בית חורון. התפתחות זו גרמה ליצירת שתי סביבות השקעה שונות שהתקיימו בו זמנית. באגן חבר שקעה בתנאים באסינליים תצורת אבנון, ואילו בשוליו המוגבהים נוצר במקביל הדולומיט של תצורת תמר. כך גם היחסים באזורים מסויימים בהרי יהודה בין תצורת כפר שאול לתצורת ורדים וכן ביחידות המתאימות בתת הקרקע של מישור החוף המרכזי (רז, 1983).

לקריאה נוספת


מקורות

  • אלרון, א., 1980. הגאולוגיה של אזור נחל צין (גליון חצבה, חלק צפוני), עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • מור, א., 1987. הגיאולוגיה של מדבר יהודה באזור נחל דרגה, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • עגנון, א., 1983. התפתחות אגני השקעה ומורפוטקטוניקה באזור דרום מצוק ההעתקים המערבי של ים המלח, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • רז, א., 1983. הגאולוגיה של מדבר יהודה – אזור עין גדי, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • Arkin, Y. and Braun, M., 1965. The section of Upper Cretaceous Formations in the Northern Negev (Southern Israel): Strat.Sec. 2a, G.S.I.
  • Arkin, Y. and Hamaoui, M., 1967. The Judea Group (Upper Cretaceous) in Central and Southern Israel. G.S.I. Bull. 42.
  • Hamaoui, M., 1965. Biostratigraphy of the type Hazera formation, G.S.I. strat. Sec. 2b.
  • Lewy, Z. and Raab, M., 1976. Mid-cretaceous stratigraphy of the Middle East. Annales du Museum d'Historie Naturelle de Nice – Tome IV.
כלים אישיים