תצורת גשר

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השם תצורת גשר ניתן ליחידת סלע מחבורת ים המלח, אשר מורכבת בעיקרה מסלעי גיר וקירטון בעלי מאפיינים אגמיים. הסלעים זוהו במחשופים ובקידוחים באזור עמק הירדן, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. זמן השקעת התצורה תוארך באמצעות קביעת גילם של קילוחים געשיים ונקבע לפליוקן מוקדם (5.3-4.6 מ"ש)

תוכן עניינים

מסלע

רצף המסלע הטיפוסי אשר מרכיב את תצורת גשר, תואר לראשונה ע"י שולמן (1962) באזור נחל תבור, התצורה חולקה לשלושה פרטים עיקריים:

1. פרט הגיר הלווחי: עוביו כ-22 מ', בנוי משכבות גיר דקות וכמעט שאינו מכיל סלעים קלסטיים. במקומות בנוי בעיקר מקירטון לבן אשר מעיד על השקעה בסביבת מים מלוחים. בבסיס הפרט נמצאו שרידי דגים.

2. פרט האואוליט העיקרי: עוביו כ-17.5 מ', הפרט מורכב מסלע עשיר באואוליטים שהתפתחו סביב קסוות של אוסטרקודים. לעיתים עברו הסלעים צרור ודולומיטיזציה. סוג האוסטרקודים ביחידה והופעת שבלולים ממין "Hydrobia frassi" בגג היחידה מעידים על היווצרות בסביבה של מים מתוקים.

3. פרט השכבות המגוונות, עוביו כ-6 מ', עשיר בחרסית, צבעוני, עשיר בפאונה של מים מתוקים בשרידי צמחים וחומר אורגני.

אירועים געשיים פקדו את האזור בזמן השקעת תצורת גשר, בתוך סלעי היחידה מצויים במקומות סלעי התפרצות געשית אלימה (טוף וסקוריה) אשר שייכים ליחידות טוף פיג'אס, בחלקה העליון של היחידה מצויים מחשופי קילוחים של בזלת הכיסוי.

בשולי כביש 767,העולה מהמושבה כנרת לפוריה, נחשפים סלעי היחידה כשהם משולבים בסלעי טוף וסקוריה שנוצרו בהתפרצות געשית אלימה.

יחסי השדה ושינויים מרחביים 

 

סלעי תצורת גשר מונחים באי התאמה על גבי תצורות סלעי משקע (בירה, הורדוס וקונגלומרט אום-סבונה) ועל גבי הבזלת התחתונה. אי ההתאמה בבסיס היחידה מעידה על כך שתחילת ההרבדה התרחשה לאחר תקופת בלייה אזורית. מעל התצורה מצויים, לעיתים באי התאמה, זרמי בזלת אשר משויכים לבזלת הכיסוי. עובי התצורה והרכבה משתנים במרחב.

גבי שליב (1991) סיכם את שינויי העובי והמופע של התצורה במרחב.עובי התצורה בעמק הירדן המרכזי ובצפון האגן (למרגלות הגולן הדרומי), איננו אחיד ועומד לרוב על 20-50 מ', לכיוון דרום היחידה מתעבה לכדי 110-120 מ'. כמות הסלעים הגעשיים משתנה ובשולי היחידה מופיעים קונגלומרטים. בעמק יזרעאל ובשוליו אין מחשופים של תצורת גשר, התצורה זוהתה בקידוחים בשוליים הצפוניים של עמק חרוד עד עפולה במערב עוביה כ-50 מ' והיא כוללת שם את פרט הגיר האואוליטי, שהוגדר על ידי שולמן (1962) בעמק הירדן. סדימנטים אלה הם עדות לקיומו של שקע עמוק שנמשך מעמק הירדן לאורך עמק חרוד מערבה, בפליוקן התחתון.

קביעת גיל התצורה

גיל אבסולוטי של סלעי התצורה נקבע ע"י שליב (1991) באמצעות תיארוך רדיומטרי בשיטת K-Ar, של סלעים געשיים המצויים בבסיס ובגג התצורה. בזלות המצויות בבסיס היחידה הראו גיל של כ-5.3 מ"ש וגיל קילוח בזלת הכיסוי המצוי מעל היחידה באזור נחל יבניאל, הראה גיל של 4.6 מ"ש, תיארוך בזלות נוספות בתוך היחידה הציב את גיל ההשקעה בטווח 4.6-4.9 מ"ש.

סביבת ההשקעה

עיקר התצורה שקעה בסביבת אגם רדוד (או מס' אגמים סמוכים), הסביבה התאפיינה בשינויים תקופתיים של עומק עמודת המים ואף באירועי התייבשות וחשיפה. יחידת גיר אואוליט עבה מעידה אולי על אזור ערבוב נרחב עם מי נחלים מתוקים. בשולי האגם הושקעו קונגלומרטים. התפרצויות געשיות שאירעו ככל הנראה באזור בקע ים המלח תוך כדי ההשקעה באגם, תרמו לשכבות התצורה שברי סלע געשי פירו-קלסטיים, אשר מעידים על אירועי התפרצות אלימה. בזמן ההשקעה התרחשה במרכז בקע ים המלח השתפלות שהובילה לצבירת חתך עבה של סדימנטים וסלעים געשיים.

גיאולוגיה איזורית

תצורת גשר הורבדה בתקופת היווצרותו של השקע הטופוגרפי בבקע ים המלח. ככל הנראה, קודם להרבדת תצורת גשר, בזמן הרבדת גג תצורת בירה, התקיים קשר בין אזור הים התיכון לאזור בקע ים המלח. האירועים הטקטוניים ושינויים במפלס מי הים העולמיים, הובילו לניתוק הקשר של בקע ים המלח לים התיכון ולתקופת בלייה אזורית, לאחר תקופה זו החלה השקעת תצורת גשר. מבחינה מבנית, אופיינה תקופת זו בהעתקה פעילה, השתפלות מרכז בקע ים המלח והתרוממות אזור הגליל. זמן ההרבדת התצורה התרחש בין שני אירועים וולקניים אזוריים, עוד קודם להשקעת התצורה התרחש אירוע געשי נרחב במהלכו נוצרו קילוחי הבזלת התחתונה, במהלך השקעת התצורה הצטמצמה הפעילות הגעשית לכדי אירועים בודדים ונקודתיים שיצרו קונוסים של חומר געשי פירוקלסטי. לקראת סיום ההשקעה ולאחריה התרחש שוב אירוע געשי נרחב במהלכו נוצרו קילוחי הבזלת הנרחבים של בזלת הכיסוי.

מקורות

Rosenfeld, A., Segev, A., Halbersberg, E., 1981. Ostracode Species and Paleosalinities of the Pliocene Bira and Gesher Formations (Northwestern Jordan Valley). Isr. J. Earth-Sci., Vol.30,pp. 113-119.

שולמן, נ., 1962. הגיאולוגיה של עמק הירדן המרכזי. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

שליב, ג., 1991. שלבים בהתפתחות הטקטונית והוולקנית של האגן הנאוגני בגליל התחתון ובעמקים.עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית ירושלים, דו"ח GSI/11/91

שליב, ג., סנדלר, ע., הרלבן, י., 2006. תחנות להכרת ההיסטוריה הוולקנית והסדימנטרית של עמק יזרעאל, הכנס השנתי של החברה הגיאולוגית,בית שאן,ע' 29-48.http://www.igs.org.il/assets/files/2006-trip-2.pdf

 

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים