תצורת תמר

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תצורת תמר (Arkin and Braun, 1965) היא יחידת מסלע מגיל קנומן עליון הנפוצה בנגב הצפוני ובמדבר יהודה והיא חלק מחבורת יהודה המשתרעת על פני כל אזור אגן הים התיכון המזרחי. המסלע העיקרי המאפיין אותה הוא דולומיט וסביבת ההשקעה בה נוצרה הינה סביבה ימית רדודה ואף לגונרית.

תצורה זו בולטת במיוחד בנוף באזור ים המלח, שכן היא מהווה חלק גדול בחתך הסטרטיגרפי החשוף על ידי המצוקים הגדולים שבונים את מצוק ההעתקים לאורך בקעת ים המלח.

בעבר כונתה תצורת תמר 'פרט' תמר, כחלק מתצורת חצרה, אך היום היא מקוטלגת בתור תצורה בפני עצמה.


תוכן עניינים

סטרטיגרפיה

חתך עמודי של תצורת תמר בראס-מוקאדם, אזור מרכז מדבר יהודה (מתוך רז, 1983, איור 6, עמוד 21). לפי עגנון שכבת הדולומיט בחלק העליון של החתך, המשוייכת כאן לתצורת דרורים, שייכת אף היא לתצורת תמר
חתך עמודי של תצורת תמר בראס-מוקאדם, אזור מרכז מדבר יהודה (מתוך רז, 1983, איור 6, עמוד 21). לפי עגנון שכבת הדולומיט בחלק העליון של החתך, המשוייכת כאן לתצורת דרורים, שייכת אף היא לתצורת תמר

תצורת תמר יושבת על תצורת אבנון ואופי המגע ביניהם אי רגולרי ולעיתים יחסי איצבוע, ומעליה מונחת תצורת דרורים או שבטה. סלעי התצורה מתוארכים לקנומן העליון. המסלע העיקרי של התצורה הוא דולומיט, אך ההופעה בנוף משתנה מאזור לאזור.

בנגב הצפוני התצורה מחולקת ל-3 יחידות: הראשונה בנויה דרגשים קשים של גיר ודולומיט משוכבים, השניה רכה ועשויה מדולומיט חרסיתי וחווארי והשלישית מורכבת דולומיט מאסיבי וקשה. בגג התצורה מופיע אופק מפותח של נבירות, תבליט קל וקרום לימוניטי. העובי הכולל באזורים אלו משתנה בין 34-44 מטר (אלרון, 1980).

באזור ים המלח, עיקר התצורה מופיע כמצוק מאסיבי בולט, ולדעת חלק מהחוקרים (עגנון, 1983 ובעקבותיו מור, 1987) יחידה נוספת של דולומיט רך עליון (המכונה תמר 2 אצל מור) שייכת אף היא לתצורה, בעוד אחרים (רז, 1983) מגדירים אותה כתצורת דרורים. יחידה זו בולטת בצבעה הצהוב ובאופיה המשוכב.

השכבה של הדולומיט המאסיבי מִדקקת ונעלמת באזור עין גדי – אגן חבר, ובמקומה מתעבה תצורת אבנון, כאשר מעליה יושבת שכבת הדולומיט הרך העליון. צפונה משם, מתעבה תצורת תמר על חשבון אבנון עד שהיא יושבת ישירות על תצורת צפית. עובי התצורה באזור ים המלח מגיע עד ל-140 מטר (בנחל חצצון). השכבה העליונה שומרת על עובי אחיד בכל האזור של כ-40 מטר (מור, 1987).

תפוצת תצורת תמר באזור מרכז מדבר יהודה. איזופך הוא קו המייצג עובי שכבה, וכך האיזופך 0 מלמד שעובי השכבה שם הוא 0, לפיכך, במרכז המפה חסרה התצורה (או לפחות החלק העיקרי שלה) מה שמלמד על אגן קדום בו לא שקעה התצורה (מתוך רז, 1983, איור 5, עמוד 20)
תפוצת תצורת תמר באזור מרכז מדבר יהודה. איזופך הוא קו המייצג עובי שכבה, וכך האיזופך 0 מלמד שעובי השכבה שם הוא 0, לפיכך, במרכז המפה חסרה התצורה (או לפחות החלק העיקרי שלה) מה שמלמד על אגן קדום בו לא שקעה התצורה (מתוך רז, 1983, איור 5, עמוד 20)
חתך סכמטי של חבורת יהודה במדבר יהודה מעין בוקק ועד יריחו. החלק התחתון של תצורת תמר מִדקק ונעלם באזור עין גדי ואילו תצורת אבנון מתעבה, ביטוי של אגן חבר הקדום. מעל תצורת אבנון ישנה שכבה של דולומיט רך שרז שייך לתצורת דרורים ועגנון ומור שייכו לתמר, מופיעה כאן כ'תמר 2'. עוד ניתן לראות כאן נסיון לקורלציה בין תצורת תמר במדבר יהודה לורדים בהרי יהודה (מתוך: מור, 1987, איור 8, עמוד 18)
חתך סכמטי של חבורת יהודה במדבר יהודה מעין בוקק ועד יריחו. החלק התחתון של תצורת תמר מִדקק ונעלם באזור עין גדי ואילו תצורת אבנון מתעבה, ביטוי של אגן חבר הקדום. מעל תצורת אבנון ישנה שכבה של דולומיט רך שרז שייך לתצורת דרורים ועגנון ומור שייכו לתמר, מופיעה כאן כ'תמר 2'. עוד ניתן לראות כאן נסיון לקורלציה בין תצורת תמר במדבר יהודה לורדים בהרי יהודה (מתוך: מור, 1987, איור 8, עמוד 18)

בדולומיט המאסיבי ניכרים סימני נבירות. הוא דק גביש אך בחללי המאובנים והנבירות קיים לעיתים מילוי של דולומיט גס גביש. דולומיט זה דל במיוחד ב-Sr וב-Na לעומת שאר הדולומיטים באזור והוא נחשב מסודר כשבודקים אותו ב-x-ray (רז, 1983). יש להדגיש שהדולומיט של תצורת תמר הינו דולומיט סטרטיגרפי קונקורדנטי, כלומר מהווה שכבה בחתך הסטרטיגרפי, ולא דולומיט דיסקורדנטי מאוחר, שחוצה שכבות.


מאובנים

באופן כללי תצורת תמר דלה במאובנים, בעיקר ביחס לעושרם של תצורות אבנון ודרורים שמתחתיה ומעליה, בהתאמה. ניתן למצוא בה בעיקר צדפות מסוג Pecten וגסטרופודים (עגנון, 1983), ואילו בגג התצורה קיים אופק של נבירות מפותחות (אלרון, 1980).


קורלציה

עקב מיעוט המאובנים, קשה לקבוע ישירות אלו תצורות קורלטיביות מבחינת הפאונה לתצורת תמר. באשר לקורלציה ליתולוגית, בתצורות חבורת יהודה שבהרי יהודה ישנן מספר תצורות שיכולות להתאים, ולכן יש להעזר בקורלציות של התצורות שמתחתיה – אבנון, ושמעליה – דרורים.

באופן כללי, לפי עבודה שנעשתה על בסיס מחשופים טבעיים וקידוחים (Arkin and Hamaoui, 1967) ישנה קורלציה בין תצורות אבנון, תמר, דרורים, שבטה ונצר בנגב הצפוני ובמדבר יהודה לבין תצורות כפר שאול, ורדים ובע'נה בהרי יהודה.

טבלת קורלציה של יחידות סטרטיגרפיות בחבורת יהודה בין מרכז ישראל לדרומה (מתוך: Arkin and Hamaoui,1967)
טבלת קורלציה של יחידות סטרטיגרפיות בחבורת יהודה בין מרכז ישראל לדרומה (מתוך: Arkin and Hamaoui,1967)

בסיס תצורת אבנון קורלטיבי לתצורת כפר שאול הנפוצה בהרי יהודה על סמך הופעה ראשונה של Heterohelix והופעה אחרונה של Pteramina ו-Astreohedbergella (Hamaoui, 1965). בשני האזורים מופיעים אמוניטים מאזור 4 לפי לוי וראאב (1976).

תצורת דרורים נמשכת באותו שם לאורך בקעת הירדן וקורלטיבית לתצורת פצלי אורה בנגב הדרומי, לאור התאמה ביו-סטרטיגרפית וליתולוגית (פרוינד, 1962). בהרי יהודה, כפי הנראה היא קורלטיבית לפרט הגיר והדולומיט שבתצורת בע'נה (בגין, 1972 ו-1975).

החלק התחתון והמאסיבי של תצורת תמר יכול להיות קורלטיבי לתצורת ורדים, והחלק העליון המשוכב (תמר 2), ששוייך אצל חלק מהחוקרים לתצורת דרורים, קורלטיבי לפרט הגיר והדולומיט בתצורת בע'נה (מור, 1987).


סביבות השקעה

החלק התחתון של חבורת יהודה (קרטיקון תחתון-קנומן) נוצר בסביבת השקעה של ים רדוד וחם, על מדף יבשת בעל נטיה קלה מאוד. סביבה זו נתונה לשינויים מקומיים ומהירים – שינויים שיכולים לנבוע מחסימת ופתיחת הקשר לים הפתוח ע"י מחסומי שוניות בקצה מדף היבשת, וכן פאזות טקטוניות וטרנסגרסיות גלובאליות (Hamaoui, 1965).

בתצורת עין ירקעם ובבסיס תצורת אבנון, לדוגמא, נמצאה פאונה שמתאימה לסביבה עם קשר טוב לים הפתוח. מנגד, הדולומיט של תצורת תמר מעיד על פאזה לגונארית – כלומר גוף מים רדוד בעל קשר מוגבל לים הפתוח. הדולומיט הוא סינגנטי או דיאגנטי מוקדם (Penecontemporaneous), כלומר נוצר בתוך הבוץ הקרבונטי שבקרקעית הים (אלרון, 1980), להבדיל מדולומיט אפיגנטי שנוצר מסלע מוצק.

הדולומיט של תצורת תמר נוצר בתנאי מליחות קרובים לנורמליים שאפשרו מגוון בעלי חיים בנטוניים שנברו בבוץ הקרבונטי (ביוטורבציה) וכך התקבל דולומיט מאסיבי ולא משוכב. החלק העליון של תמר (שאצל רז משוייך לדרורים), נוצר באותם תנאי מליחות, שכן היחסים הכימיים דומים לחלק התחתון. יתכן שההבדלים באופי השיכוב בין יחידות המשנה מקורם בעוצמת פעילות הביוטורבציה ההורסת את מבני השיכוב. מאידך, ייתכן שחוסר השיכוב ביחידה התחתונה מקורו בקיום תנאים קבועים ואחידים לאורך זמן, בעוד שהשיכוב הטוב ביחידה העליונה מציין שינויים באופי החומר השוקע (מור, 1987).

במספר מקומות התפתחו אגנים מקומיים: אחד מהם באזור עין גדי שמרכזו בנחל חבר, אחר באזור בית חורון. התפתחות זו גרמה ליצירת שתי סביבות השקעה שונות שהתקיימו בו זמנית. באגן חבר שקעה בתנאים באסינליים תצורת אבנון, ואילו בשוליו המוגבהים נוצר במקביל הדולומיט של תצורת תמר. כך גם היחסים באזורים מסויימים בהרי יהודה בין תצורת כפר שאול לתצורת ורדים וכן ביחידות המתאימות בתת הקרקע של מישור החוף המרכזי (רז, 1983).

לקריאה נוספת

מקורות

  • אלרון, א., 1980. הגאולוגיה של אזור נחל צין (גליון חצבה, חלק צפוני), עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • בגין, ב.ז., 1972. הקורלציה בין תצורות יהודה בנגב וביהודה ושומרון. כנס החברה הגיאולוגית הישראלית
  • מור, א., 1987. הגיאולוגיה של מדבר יהודה באזור נחל דרגה, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • עגנון, א., 1983. התפתחות אגני השקעה ומורפוטקטוניקה באזור דרום מצוק ההעתקים המערבי של ים המלח, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • פרוינד, ר., 1962. בעיות סטרטיגרפיות של הקנומן-טורון בישראל. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים
  • רז, א., 1983. הגאולוגיה של מדבר יהודה – אזור עין גדי, עבודת גמר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • Arkin, Y. and Braun, M., 1965. The section of Upper Cretaceous Formations in the Northern Negev (Southern Israel): Strat.Sec. 2a, G.S.I.
  • Arkin, Y. and Hamaoui, M., 1967. The Judea Group (Upper Cretaceous) in Central and Southern Israel. G.S.I. Bull. 42.
  • Begin, Z.B., 1975. The Geology of Jericho Sheet (Geological Map Series 1:50,000). G.S.I. Bull. 67. • Hamaoui, M., 1965. Biostratigraphy of the type Hazera formation, G.S.I. strat. Sec. 2b.
  • Lewy, Z. and Raab, M., 1976. Mid-cretaceous stratigraphy of the Middle East. Annales du Museum d'Historie Naturelle de Nice – Tome IV.
כלים אישיים