שונות וגדרה: הבדלים בין דפיםבין הדף "שונות" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
== כללי ==
== היקף האיסור ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15578/ICESCR.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>
##חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/959f71e476284596802564c3005d8d50?Opendocument '''''General Comment No. 7: The Right to Adequate Housing Forced Evicitions, 1997''''']
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
###סעיף 10 - חל איסור אפליה בעת הפקעת קרקעות.
###סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cescr/docs/E.C.12.GC.20.doc '''''General Comment No. 20: Non-discrimination in Economic, Social and Cultural Rights, 2009''''']  
###סעיף 3 החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.  
###סעיפים 1-6– מבוא: אפליה מערערת את הגשמת הזכויות הכלכליות, חברתיות ותרבותיות. הכרה בשוויון ואי-אפליה באמנה.  
###סעיף 5 האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.  
###סעיף 31 התייחסות לאפליה על בסיס מצב משפחתי.  
###סעיף 9 פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.  
###סעיף 32 – על המדינות להבטיח כי הנטייה מינית של אדם לא תהווה מכשול למימוש הזכויות באמנה.  
###סעיף 9 האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cescr/docs/gc/E-C-12-GC-21.doc '''''General Comment No. 21: Right of Everyone to Take Part in Cultural Life, 2009''''']
###סעיף 10 ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.  
###סעיף 7 ההחלטה האם לממש את הזכות לקחת חלק בחיי התרבות באופן נפרד או במשותף עם אחרים, הינה בחירה תרבותית ויש להכיר, לכבד ולהגן עליה באופן שווה.  
###סעיף 11 הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.  
###סעיף 16 פירוט התנאים למימוש הזכות לקחת חלק בחיי התרבות על בסיס שווה וללא אפליה.  
###סעיף 20 עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
###סעיפים 21-22 האמנה אוסרת על אפליה במימוש הזכות לקחת חלק בחיים התרבותיים. בפרט אין להפלות אדם משום שבחר להשתייך לקהילה תרבותית מסוימת.  
#<u>Concluding Observations</u>
###סעיף 23 ביטול על צורות האפליה במטרה להבטיח מימוש הזכות של כל אדם לקחת חלק בחיי התרבות, יכולה להיות מושגת במקרים רבים באמצעות משאבים מוגבלים.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9F5809C0-3BE0-4CB4-986C-81A99E33F471/15389/USDepartmentofStateCountryReportonHumanRightsPract.pdf '''''דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם, 2001''''']
###סעיף 25 – על המדינות להבטיח במיידי הנאה שווה, לגברים ולנשים, מזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
###הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.  
###סעיפים 32-33 – סעיף 15 לאמנה כולל את זכותם של מיעוטים לקחת חלק בחיי התרבות כמו גם לקדם ולשמר את תרבותם\ תוך דגש על שילוב והיעדר אפליה. על המדינות להכיר, לכבד ולהגן על תרבויות המיעוטים
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיפים 38-39 – עוני מגביל את היכולת של האדם לממש את זכותו להשתתף, בתנאים שווים, בחיים התרבותיים. תרבות, כמושג חברתי, צריכה להיות ברת השגה לכל על בסיס שווה ולא מפלה.
###סעיף 6(ט) מדיניות הסגר עשויה להעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.  
###סעיף 49, פסקה a – החובה לכבד את הזכות כוללת אימוץ אמצעים שיאפשרו לאנשים את הזכות שלא להיות נתון לאפליה על בסיס זהות תרבותית.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###סעיף 49, פסקה e – החובה לכבד את הזכות כוללת אימוץ אמצעים שיאפשרו לאנשים להשתתף באופן חופשי וללא אפליה בתהליך קבלת ההחלטות.  
###סעיף 8 הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".  
###סעיף 50, פסקה d – החובה לכבד ולהגן על הזכות כוללת גם חקיקה ואכיפה של חקיקה האוסרת על אפליה על רקע זהות תרבותית.  
###סעיף 10 הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
###סעיף 52, פסקה b – החובה לממש את הזכות לקחת חלק בחיי תרבות כוללת אימוץ מדיניות המאפשרת לאנשים המשתייכים לקהילות תרבותיות מגוונות לממש את הזכות ללא אפליה ובאופן חופשי.  
###סעיף 52, פסקה g – החובה לממש את הזכות לקחת חלק בחיי תרבות כוללת נקיטת האמצעים המתאימים לתיקון צורות אפליה מבניות.  
###סעיף 52, פסקה d – החובה לממש את הזכות לחיי תרבות מחייבת את המדינות לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח גישה לכל, ללא אפליה על רקע כלכלי או כל מעמד אחר למוסדות תרבות.
###סעיף 55, פסקה d בליבת הזכות לחיי תרבות, החובה לבטל את החסמים המגבילים את הגישה של אדם לתרבות, ללא אפליה.
###סעיפים 60 ו-66 – על המדינות להראות כי נקטו בצעדים המתאימים כדי להבטיח את כיבוד והגנה על הזכות לחיי תרבות, במסגרת המשאבים הזמינים, ולהראות כי אין אפליה בין נשים וגברים בהנאה מהזכות.  
###סעיף 69 – העצמה תרבותית כך שכולם יוכלו ליהנות מערכי התרבות שלהם על בסיס שווה.
#<u>דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/92646C3E-5E00-48E6-AAAE-3B7F1DBFCC1E/23083/CESCRJanuary2009.pdf '''''הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 2010''''']  
###סעיף 650 בג"ץ 4112/99 עדאלה נ' עיריית תל אביב ואחרים: עתירה בנושא מעמד השפה הערבית, לאור זכות הפרט לשפה והזכות לשוויון.  
###סעיף 651 הפניה למידע נוסף על הזכות להשתתפות שווה בפעילות תרבותית.  
###סעיף 657 – פסיקה של בג"ץ הנוגעת להקצאת כספים לספורט נשים כדי לתקן אי-שוויון ארוך שנים


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (CERD)]  ===
<br>


#<u>General Recommendation </u>
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)] ===
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/e3980a673769e229c1256f8d0057cd3d?Opendocument '''''General Recommendation No. 30: Discrimination Against Non-citizen, 2004'''''] [http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CERD_GR_30_heb.pdf (תרגום לעברית)]
###סעיף 38 - יש להבטיח, ללא אפליה, את זכות הגישה של לא אזרחים לכל שירות ציבורי (תחבורה, מסעדות, בתי מלון וכו').


<br>
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.
#<u>General Comments</u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']
[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/index.php/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:CCPR_GC20_heb.pdf (תרגום לעברית)]
###סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.
###סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.
###סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
###סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G04/419/56/PDF/G0441956.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004''''']
###סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.
#<u>Concluding Observations</u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


#<u>General Comments </u>
<br>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States Parties, 2008''''']
###סעיף 21 - איסור אפליה בהגנה מפני עינויים.


<br>
=== [http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15578/ICESCR.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)]  ===


=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים  ===
#<u>נוסח האמנה</u>
##סעיף 12 - הכרה בזכות לבריאות גופנית ונפשית.
#<u>General Comments</u>
##'''''[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(symbol)/E.C.12.2000.4.En General Comment No. 14: The Right to the Highest Attainable Standard of Health, 2000]&nbsp;&nbsp;'''''[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CESCR_GC-14_heb.pdf (תרגום לעברית)]
###סעיף 3 – הזכות לבריאות כרוכה ותלויה במימוש זכויות אדם אחרות, כולל האיסור על עינויים, שלצד זכויות וחירויות מהווה מרכיב אינטגרלי בזכות לבריאות.
###סעיף 8 – פירוש הזכות לבריאות רחב יותר מזכות האדם להיות בריא וכולל חירויות וזכויות, ביניהן הזכות לחופש מעינויים (the right to be free from torture).
#<u>דו"ח הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם (OHCHR)</u>
##[http://www.ohchr.org/Documents/Press/OHCHRMigrantReporttoECOSOC.pdf '''''Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 2010''''']
###סעיף 27 – החופש מעינויים ומכל התנהגות אכזרית, לא-הומאנית או משפילה אחרת מהווה חלק משמעותי במימוש הזכות לבריאות.


#<u>ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית </u>
=== [http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) ]  ===
##[http://www.unhcr.org/refworld/type,CASELAW,CERD,,3f588f01c,0.html '''''Communication No. 17/1999: B.J. v. Denmark, 2000''''']
#<u>נוסח האמנה</u>
###פסקאות 6.3-7 – לפי הועדה, מניעת כניסה של אדם למקום ציבורי בו ניתן שירות מסוים, על רקע לאומי או אתני בלבד, מהווה חוויה משפילה שראוי שתזכה את האדם בפיצוי כספי. לא תמיד סנקציה פלילית נגד העבריין תהווה פיצוי מספיק עבור הנפגע. על המדינות החברות לנקוט באמצעים ההכרחיים כדי להבטיח בחינה של תביעות הנפגעים מאפליה גזעית לפיצוי הוגן והולם, כולל פיצוי כספי.
##סעיף 5(ב) – הכרה בזכות לבטחון האדם ולהגנה מפני אלימות או נזק גופני, בין בידי פקידי ממשלה או בידי כל יחיד, קבוצה או מוסד.
#<u>בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) </u>
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-57891 '''''Application no. 15890/89: Jersild v. Denmark, 1994''''']
###רקע – עתירה של עיתונאי שהורשע בעקבות שידור ראיון עם חברי קבוצה קיצונית גזענית.
###פסקאות 35-37 – לאור חשיבות חופש הביטוי של העיתונאים והעובדה שמטרת שידור הראיון לא הייתה גזענית, בית המשפט פוסק כי הייתה בהרשעתו הפרה של חופש הביטוי.


<br>
<br>


== שוויון בתנאי מאסר ==
== פליליות מעשי העינויים ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>General Comments </u>  
#<u>נוסח האמנה</u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States Parties, 2008''''']  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
###סעיף 21 - החוק צריך להגן על כל העצורים מפני עינויים באותה רמה וללא אפליה על בסיס גזע, צבע, אתניות, גיל, דת, דעה פוליטית, מוצא מדינתי, מגדר, נטייה מינית וכו'.
#<u>General Comments </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 17 – כישלון של המדינה לחקור, להעמיד לדין פלילי או לאפשר הליך אזרחי, יכולים להוות שלילת תיקון והפרה של חובת המדינה תחת סעיף 14.
###סעיף 19 – לפי סעיף 2 לאמנה על המדינות לקבוע עבירה של עינויים תחת הדין הפלילי, אי-קביעת איסור פלילי הקובע עבירה של עינויים והתעללות, מגביל את יכולתו של הקורבן ליהנות מהזכויות המובטחות לו תחת סעיף 14 לאמנה.
###סעיף 22 – לפי האמנה המדינות נדרשות להעמיד לדין או להסגיר חשודים בעינויים כשהם נמצאים בשטח השיפוט שלהן ולאמץ חקיקה שתאפשר זאת.
###סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.


<br>  
<br>


=== האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) ===
== הגדרת הקורבן ==


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ===


#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/a4f543b9dadd08a7c12563ed00487ed8?Opendocument '''''General Comment No. 9: Humane Treatment of Persons Deprived of Liberty, 1982''''']  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']  
###סעיף 1 - אין להפלות בין תנאי הכליאה של אסירים שונים, בהתאם לסעיף 2(1) לאמנה.  
###סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/3327552b9511fb98c12563ed004cbe59?Opendocument '''''General Comment No. 21: Replaces General Comment 9 Concerning Humane Treatment of Persons Deprived of Liberty, 1992''''']
###סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.  
###סעיף 4 - אין להפלות בין תנאי הכליאה של אסירים שונים.  
###סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/13b02776122d4838802568b900360e80?Opendocument '''''General Comment No. 28: Equality of Rights between Men and Women (article 3), 2000'''''] [http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/GC-28_heb.pdf (תרגום לעברית)]
###סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.  
###סעיף 15 – מדינות צריכות לספק את כל המידע הרלוונטי הנוגע לחובה להבטיח כי זכויותיהם של אנשים שנשללה חירותם מוגנים בתנאים שווים לגברים ולנשים. התייחסות לסוגיות פרטניות שיש לדווח עליהן באשר ליחס בבתי הכלא לנשים ולגברים.
###סעיף 4 - הוועדה מדגישה את החשיבות של השתתפות הקורבן בהליך התיקון.


<br>
<br>


=== <br>[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)]&nbsp; ===
== חריגים והגנות ==


#<u>General Recommendations</u>  
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/51868b27038065a2c12563ee004b2eaf?Opendocument '''''General Reccomendation No. 13: Training of Law Enforcement Officials in the Protection of Human Rights, 1993''''']  
 
###סעיפים 1-2 - כחלק מהתחייבות המדינות כי הרשויות הציבוריות לא ינקטו בפועל באפליה גזעית, יש דגש על ביצוע סמכויות עיכוב ומעצר באופן המכבד את כבוד האדם וזכויות האדם ללא הבדל.  
#<u>נוסח האמנה </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cerd/docs/GC31Rev_En.pdf '''''General Recommendation No. 31: The Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System, 2005''''']  
##פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
###סעיף 20 – על המדינות לפעול כדי למנוע תשאול, מאסר וחיפוש המתבסס על מאפיינים חיצוניים בלבד של האדם או השתייכותו לקבוצה אתנית או גזעית.  
#<u>General Comments </u>  
###סעיף 23 יש להבטיח לכל העצורים, ללא קשר לגזע, ללאום או לקבוצה האתנית אליה משתייכים, הנאה מהזכויות הבסיסיות.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.
###סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']  
###סעיף 4(ג) הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
###סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).
###סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
###סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.
###סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']
###סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
###סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.  
###סעיף 14 על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
###סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
###סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
###סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.


<br>  
<br>  


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15580/CEDAW2.pdf האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)] ===
=== האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)  ===


#<u>General Recommendation </u>  
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cedaw/docs/GR_26_on_women_migrant_workers_en.pdf '''''General Recommendation No. 26: Women Migrant Workers, 2006''''']  
 
###סעיף 26, פסקה (j) – יש להבטיח כי עובדות זרות במעצר לא מופלות לרעה.
#<u>הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה </u>  
##'''[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים]&nbsp;'''- מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']
###סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010'''''] ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.
###סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


<br>  
<br>  
== יחסים חד מיניים ==


=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים  ===
=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים  ===


#<u>ועדת האו"ם לזכויות אדם </u>
##[http://www1.umn.edu/humanrts/undocs/html/vws488.htm '''''Communication No. 488/1992: Nicholas Toonen v. Australia, 1994''''']
###רקע – עתירה לפיה סעיפים בחוק הפלילי הטזמני שמגדירים פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, בין שני מבוגרים ובפרטיות, כפעילות פלילית, מפלים ומהווים פגיעה בפרטיות.
###פסקה 8 – גם אם אין הסעיפים נאכפים הרי ואין ערובה שלא יאכפו בעתיד ואלו מהווים אפליה ופגיעה בפרטיות. הועדה דחתה את הנימוק כי הדבר נועד למנוע התפשטות של מחלת האיידס בנימוק שאין אמצעי זה סביר או מידתי.
###סעיף 8(7) – לעניין סעיף 2(1) לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR), הקובע איסור אפליה, וסעיף 26, לפיו כל בני האדם שווים בפני החוק, אפליה על בסיס מין (כלשון הסעיף), כוללת גם אפליה על בסיס נטייה מינית.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/e44ccf85efc1669ac1256c37002b96c9?Opendocument '''''Communication No. 902/1999: Joslin v. New Zealand, 2002''''']
###רקע – שתי זוגות של לסביות טענו להפרה של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) לאחר שנשללה מהן היכולת להתחתן בניו-זילנד.
###פסקאות 8-9 – הועדה פסקה שהאמנה לא מטילה על המדינות החברות חובה להכיר בנישואים שאינם בין גבר לאישה, וסעיף 23 לאמנה מכיר בזכות לנישואים של גבר ואישה בלבד. לכן אין מדובר בהפרה של האמנה.
#<u>בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) </u>  
#<u>בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) </u>  
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-99605 '''''Application no. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria, 2010''''']  
##[http://www.unhcr.org/refworld/pdfid/3ae6b69920.pdf '''''Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996''''']  
###פסקאות 94-95 גם זוג מאותו מין זכאי ליהנות מ"חיי משפחה", לפי סעיף 8 לאמנה האירופאית לזכויות אדם. אין הבדל דה-פקטו במובן זה בין זוג מאותו מין לזוג בו שני אנשים ממין שונה.
###פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.
###פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.
###פסקאות 109-110 – בית המשפט קבע כי אפשרות רישום הזוגיות המוקנית לזוג מאותו המין, מהווה תחליף מספיק לנישואים – מקנה מעמד חוקי ושווה או דומה לנישואים. למרות שעדין יש הבדל בין רישום לנישואין, לאור מרחב הפעולה המוקנה למדינה, אין הדבר מהווה אפליה.
#<u>בית הדין האירופי לצדק (ECJ) </u>
##[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=CELEX:62006J0267:EN:HTML '''''Case No. 267/06: Maruko v. Versorgungsanstalt der deutschen Bühnen, 2008''''']
###חקיקה שלא נותנת זכויות שוות לבן זוג מאותו מין של אדם שנפטר לזכויות שניתנות לבעל ואישה, פוגעת בעיקרון השוויון על בסיס נטייה מינית ובכך גם מנוגדת למשפט הבין לאומי.


<br>  
<br>  


[[שוויון|חזור לתוכן עניינים]]  
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־10:57, 6 בספטמבר 2013

היקף האיסור

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
      2. סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
      3. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
      4. סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
      5. סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
      6. סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
      7. סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
      8. סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
  3. Concluding Observations
    1. דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם, 2001
      1. הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 6(ט) – מדיניות הסגר עשויה להעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.
    3. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
      2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992

(תרגום לעברית)

      1. סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.
      2. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.
      3. סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
      4. סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.
    1. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.
  1. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 12 - הכרה בזכות לבריאות גופנית ונפשית.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 14: The Right to the Highest Attainable Standard of Health, 2000  (תרגום לעברית)
      1. סעיף 3 – הזכות לבריאות כרוכה ותלויה במימוש זכויות אדם אחרות, כולל האיסור על עינויים, שלצד זכויות וחירויות מהווה מרכיב אינטגרלי בזכות לבריאות.
      2. סעיף 8 – פירוש הזכות לבריאות רחב יותר מזכות האדם להיות בריא וכולל חירויות וזכויות, ביניהן הזכות לחופש מעינויים (the right to be free from torture).
  3. דו"ח הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם (OHCHR)
    1. Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 2010
      1. סעיף 27 – החופש מעינויים ומכל התנהגות אכזרית, לא-הומאנית או משפילה אחרת מהווה חלק משמעותי במימוש הזכות לבריאות.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 5(ב) – הכרה בזכות לבטחון האדם ולהגנה מפני אלימות או נזק גופני, בין בידי פקידי ממשלה או בידי כל יחיד, קבוצה או מוסד.


פליליות מעשי העינויים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 17 – כישלון של המדינה לחקור, להעמיד לדין פלילי או לאפשר הליך אזרחי, יכולים להוות שלילת תיקון והפרה של חובת המדינה תחת סעיף 14.
      2. סעיף 19 – לפי סעיף 2 לאמנה על המדינות לקבוע עבירה של עינויים תחת הדין הפלילי, אי-קביעת איסור פלילי הקובע עבירה של עינויים והתעללות, מגביל את יכולתו של הקורבן ליהנות מהזכויות המובטחות לו תחת סעיף 14 לאמנה.
      3. סעיף 22 – לפי האמנה המדינות נדרשות להעמיד לדין או להסגיר חשודים בעינויים כשהם נמצאים בשטח השיפוט שלהן ולאמץ חקיקה שתאפשר זאת.
      4. סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.


הגדרת הקורבן

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.
      2. סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.
      3. סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.
      4. סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.
      5. סעיף 4 - הוועדה מדגישה את החשיבות של השתתפות הקורבן בהליך התיקון.


חריגים והגנות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.
      2. סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיפים 40-43 – הגבלת הפטורים וההסתייגויות מעבירות של עינויים כגון התיישנות, חנינה וחסינות.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 4(ג) – הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
      2. סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).
      3. סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
      4. סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.
      5. סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
      2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
      3. סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
      4. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
      5. סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
      6. סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים - מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.
  2. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010 (תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.
      2. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

  1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
    1. Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996
      1. פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי