עינויים בחקירה ולתומר: הבדלים בין דפיםבין הדף "עינויים בחקירה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
== שיטות חקירה ==
=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים ===


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
#<u>ועדת האו"ם לזכויות אדם </u>  
 
##[http://www1.umn.edu/humanrts/undocs/newscans/180-1984.html '''''Communication No. 180/1984: L.G Danning v. The Netherlands, 1990''''']  
#<u>General Comments </u>  
###פסקה 12.5 השאלה הנבחנת האם בחקיקה המבטיחה ביטוח סוציאלי מפרה את איסור האפליה בפני החוק לפי סעיף 26 באמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות?
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 14 לפי הועדה, ההבחנה בין זוגות נשואים ללא נשואים מבוססות על קריטריון אובייקטיבי וסביר. על-ידי בחירה שלא להתחתן המבקש לא דרש מעמד מלאה הכולל את החובות והאחריות של זוג נשוי ולכן גם לא זכאי להטבות שמקנה הדין ההולנדי לזוגות נשואים.
###סעיף 33 – הליכים משפטיים ולא משפטיים צריכים להיות מיושמים בהתאם למגדר כדי להימנע בקורבנות חוזרת ויש לקחת בחשבון היבטים מגדריים בפרט כאלו הנושעים לתקפה מינית והתעללות.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/0/e8e3808e176dbcaec1256abc004d0c65?Opendocument '''''Communication No.182/1984: F. H. Zwaan-de Vries vs. Netherlands, 1987''''']  
#<u>Concluding Observation </u>
###סעיפים 14-15 החוק ההולנדי מחיל שוויון זכויות וחובות על שני בני הזוג בכל הנוגע להכנסתם המשותפת. אולם, הקביעה כי על אישה נשואה להוכיח שהיא המפרנסת כדי לקבל הטבות, דרישה שאינה חלה לגבי גברים, מהווה אפליה. מציב את האישה בעמדת נחיתות ביחס לגברים נשואים ושולל ממנה הטבה סוציאלית על בסיס שווה לגברים.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']  
#<u>בית הדין האירופי לצדק (ECtHR) </u>  
###סעיף 4(א) – הוועדה מברכת על פסק דינו של בית-המשפט העליון בבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים נ' מדינת ישראל שקבע כי שימוש בשיטות חקירה מסוימות על-ידי אנשי שירות הביטחון הכללי הינו בלתי חוקי.  
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-57416 '''''Application no. 9214/80; 9473/81; 9474/81: Abdulaziz, Cabales and Balkandali v. the United Kingdom, 1985''''']  
###סעיף 4(ב) הוועדה מברכת על פרסום צו מנחה בידי שירות הביטחון הכללי הקובע כי יש למלא אחר פסיקת בית המשפט העליון בכל חקירות שירות הביטחון.
###פסקה 10 – רקע. עתירה בטענה לאפליה על בסיס גזע ומגדר: מספר נשים מבריטניה שנדחתה בקשתן לאפשר לבעליהן, בעלי אזרחות ומוצא שונה, להצטרף עליהן בבריטניה.  
###סעיף 4(ג) הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
###פסקה 75 – אכן יש חוקים שונים החלים על מהגרים ממין זכר, כאשר הרציונאל המנחה הוא שיותר סביר שאלו יחפשו עבודה ובהתאם תהיה להם השפעה גדולה יותר על שוק העבודה. העותרות טוענות שממשלה מתעלמת מהשינוי בתפקיד האישה בחברה המודרנית.  
###סעיף 4(ו) – הוועדה מברכת על ההוראה בדבר ביקורת שיפוטית בזמן אמת לגבי מצבם של אנשים במעצר בפני בית-המשפט העליון.
###פסקאות 77-79 – לפי הועדה אין סיבה מוצדקת ליחס השונה בין נשים וגברים בכל הנוגע להגירה ומדובר באפליה על בסיס מגדר. לאור חשיבות שוויון בין המינים לא ניתן להכליל שוני זה תחת מרחב התמרון שנתון לממשלה.  
###סעיף 6(א)(1) פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: אין בפסק הדין איסור מוחלט על עינויים.
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-73198 '''''Applications No. 65731/01 and 65900/01: Stec and Others v. the United Kingdom, 2006''''']  
###סעיף 6(ג) – נמשכים דיווחים בנוגע לשימוש שירות הביטחון הכללי בשיטות חקירה אסורות נגד עצירים פלסטינים.  
###פסקה 66: ההבדל בגיל הפנסיה, בין נשים לגברים, בבריטניה נועד לתקן את מצבן הכלכלי הנחות של נשים. לכן ההבדל מוצדק וסביר על בסיס זה, עד שהמצב החברתי-כלכלי ישתנה ולא יהיה עוד צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים. לכן, אין היחס הלא שוויון של המדינה חורג מגבולות הסביר ואין הדבר מהווה אפליה (העותרת הייתה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בעקבות פציעה, שנפסקה בהגיעה לגיל 60, והוחלפה בפנסיה. עתרה בטענה לאפליה בהטבות הסוציאליות לאור גיל פנסיה שונה לנשים ולגברים).  
###סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.  
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-99605 '''''Application No. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria, 2010''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.  
###סעיף 5 הוועדה מציינת בהערכת את פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בעניין יששכרוב.  
#<u>בית הדין האירופי לצדק (ECJ) </u>  
###סעיף 6 – הועדה מציינת בהערכה גם את חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי המסדיר את סמכויות הארגון ופעילותו.
##[http://curia.europa.eu/juris/showPdf.jsf?text=&docid=89720&pageIndex=0&doclang=en&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=47967 '''''Case No, 149/77: Defrenne v Sabena, 1978''''']  
###סעיף 27 – הוועדה מביעה דאגה בנוגע לדוחות שהוגשו על-ידי ארגוני החברה האזרחים לפיהם קטינים פלסטינים עצורים ונחקרים בהיעדר עורך דין או בן משפחה וחשופים לכאורה למעשים המפרים את הוראות האמנה על מנת להשיג הודאתם.
###פסקאות 26-27 - ביטול אפליה על בסיס מגדר הינה מזכויות האדם הבסיסיות, ולכן חובת בית המשפט להבטיח זאת.  
 
##[http://curia.europa.eu/juris/showPdf.jsf?text=&docid=99475&pageIndex=0&doclang=EN&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=100472 '''''Case No. 450/93: Kalanke v. Freie Hansestadt Bremen, 1995''''']  
<br>
###פסקאות 17-23 – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות אוטומטית לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, וכשפחות ממחצית העובדים במשרות דומות הן נשים. נפסק שאמנם יש אפשרות להעדיף נשים בשוק העבודה בכדי לקדם את השוויון אך מדיניות שנותנת עדיפות מוחלטת, ללא תנאים, לנשים היא מוגזמת ופוגעת בעיקרון השוויון בין המינים.  
 
##[http://curia.europa.eu/juris/showPdf.jsf?text=&docid=99622&pageIndex=0&doclang=en&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=46100 '''''Case No. 13/94: P. v. S. and Cornwall County Council, 1996''''']  
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
###פסקאות 17-21 – עיקרון יחס שווה בין נשים וגברים קובע איסור אפליה כללי על בסיס מגדר, וכולל גם איסור אפליה על בסיס שינוי מין.  
 
###פסקה, 44: ניתן לקבוע כלל ארצי לפיו, לאור התוכנית לקידום מעמד האישה במשרות זמניות בשירות האקדמי ובמשרות עוזרים אקדמאים, יהיה מינימום של ייצוג נשי שיהיה שווה לפחות לאחוז הנשים בקרב הבוגרים, בקרב מחזיקי התארים מתקדמים ובקרב מספר הסטודנטים בתחום.  
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
##[http://curia.europa.eu/juris/showPdf.jsf?text=&docid=43455&pageIndex=0&doclang=EN&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=221641 '''''Case No. 409/95: Marschall v. Land Nordrhein-Westfalen, 1997''''']  
 
###פסקאות 32-35 והכרעת בית הדין נידונה חקיקה שנתנה עדיפות לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות הענקת עדיפות דווקא לגבר. הוחלט שמכיוון ואין עדיפות אוטומטית לנשים, אלא יש אפשרות לשיקול דעת במקרה הספציפי, תוך התחשבות בנסיבות הסובייקטיביות, ההעדפה שניתנת לנשים לא מהווה אפליה.  
#<u>נוסח האמנה </u>
##[http://curia.europa.eu/juris/showPdf.jsf?text=&docid=45195&pageIndex=0&doclang=EN&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=44372 '''''Case No. 158/97: Badeck and Others, 2000''''']  
##סעיף 14, פסקה 3(א)- לכל אדם שהואשם בעבירה הזכות שיודיעו לו מיד ובלשון שהוא מבין את מהות ועילת האישום נגדו.
###הכרעה: התייחסות לשאלות של ייצוג נשים בשירות הציבורי, בתחום האקדמאי, בוועדי עובדים, בגופים אדמיניסטרטיביים ובהכשרות מקצועיות.  
##סעיף 14, פסקה 3(ז)- לכל אדם שהואשם הזכות שלא יכפו עליו להעיד נגד עצמו או להודות באשמה.
##[http://curia.europa.eu/juris/document/document.jsf?text=&docid=45065&pageIndex=0&doclang=EN&mode=doc&dir=&occ=first&part=1&cid=101689 '''''Case No. 407/98: Abrahamsson and Leif Anderson v. Elisabet Fogelqvist, 2000''''']  
#<u>General Comments</u>  
###הכרעה חקיקה שקבעה שבמקרה שיש שני מועמדים ממינים שונים למשרה מסוימת יש לתת את המשרה למועמד מהמין הפחות מיוצג אם הוא יכול למלא את המשרה בצורה מספקת, גם אם המועמד השני בעל כישורים עדיפים, אלא אם למועמד השני יש כישורים עדיפים בצורה קיצונית שמצדיקים חריגה מהכלל. נקבע שכלל כזה פוגע בשוויון בין המינים מכיוון שבפועל התוצאות של הכלל היו בלתי פרופורציונאליות לטובת המין שיוצג פחות.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']
###סעיף 12- יש לקבוע בחוק כי הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ויחס אסור לא יהיו קבילות בבית המשפט.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']  
###סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7, לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה.  
###סעיף 58- סעיף 14 לאמנה נותן ערובות פרוצדורליות לנאשם, ובמקרה הפרה נדרש סעד בהתאם לפסקה 3 לסעיף 2.  
###סעיף 60- השגת הודאה מנאשם תחת כפיה מהווה הפרה של סעיפים 7 ו-14(3)(ז) לאמנה.  
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']  
###סעיף 315- הועדה מודאגת מאוד שתחת ההנחיות לחקירת חשודים בטרור ניתנת הרשות לשימוש ב-"לחץ פיזי מתון" לצורך השגת מידע שנחשב קריטי "להגנת החיים". הועדה מציינת כי החלק בדו"ח לנדאו שמתאר פרקטיקות של הפעלת לחץ מאושרות נותר מסווג. הועדה מציינת כי הפרקטיקות שישראל ציינה שהיא משתמשת בהן בחקירות, יחד ולחוד: אזיקה, חבישת ברדס, טלטול ומניעת שינה, עולות לכדי הפרה של סעיף 7 לאמנה, בכל נסיבות אפשריות. הועדה סבורה שאין לסטות מסעיף 7 ויש לחדול מהפרקטיקות שלעיל.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']  
###סעיף 18- הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון את השימוש בהגנה זו.  
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה </u>  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/452/24/PDF/G1245224.pdf?OpenElement '''''Chiti v. Zambia, 2012''''']  
###בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/457/89/PDF/G1245789.pdf?OpenElement '''''Dev Bahadur Maharjan v. Nepal, 2012''''']  
###אזרח נפאלי נלקח מביתו על ידי כוחות ביטחון והושם במעצר מנהלי שארך כשנתיים. במהלך התקופה הוחזק זמן רב בבידוד ועבר עינויים קשים בחקירות בהן נדרש לקשר את החוקרים לפעילים מאואיסטים, אולם הכחיש כל הקשר. לאחר שמשפחתו הצליחה לשחררו, הניסיונות לעצרו שנית בביתו כשלו וכוחות הביטחון ניהלו אחריו מעקב. המאורעות הובילו לקשיים פיזיים ומנטאליים עבורו, וכן לאובדן מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 (זכויות עצורים), 10 (יחס אנושי למעוכב) לגבי העצור ופסקה 3 לסעיף 2 (סעד) לעניין כל חברי המשפחה.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/440/03/PDF/G1244003.pdf?OpenElement '''''El Hagog v. Libya, 2012''''']  
###רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.
 
<br>
 
==עדויות חוקרים==
 
<br>
 
== איסור שימוש בראיות והודאות שהושגו באמצעות עינויים ==
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
#<u>נוסח האמנה </u>
##סעיף 15 – הצהרה שנגבתה בלחץ עינויים לא תשמש כראיה.
#<u>General Comments </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 33 בכל הליך יש לתת משקל שווה לעדות של נשים וילדות, ולכל עדות של קורבן באשר הוא ולהימנע מהצגת ראיות מפלות.  
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 6(יא) – הוועדה מביעה דאגה מהמדיניות השיפוטית של קבלת ראיות אובייקטיביות שהושגו על בסיס הודאה כפויה.
###סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']
###סעיף 5 – הוועדה מציינת בהערכת את פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בעניין יששכרוב.
###סעיף 25 – על ישראל לעגן בחוק את האיסור לפיו כל הצהרה שהשגתה התאפשרה כתוצאה מעינויים אינה יכולה לשמש כראיה באף הליך נגד הנפגע, בהתאם לסעיף 15 לאמנה.
 
<br>
 
==תיעוד חקירות==
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']
###סעיף 16 על ישראל לפעול להרחבת הדרישה לתיעוד בווידאו של חקירות גם על עצורים המואשמים בעבירות ביטחוניות.  
 
<br>
 
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]
 
[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־21:49, 5 ביוני 2013

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

  1. ועדת האו"ם לזכויות אדם
    1. Communication No. 180/1984: L.G Danning v. The Netherlands, 1990
      1. פסקה 12.5 – השאלה הנבחנת – האם בחקיקה המבטיחה ביטוח סוציאלי מפרה את איסור האפליה בפני החוק לפי סעיף 26 באמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות?
      2. סעיף 14 – לפי הועדה, ההבחנה בין זוגות נשואים ללא נשואים מבוססות על קריטריון אובייקטיבי וסביר. על-ידי בחירה שלא להתחתן המבקש לא דרש מעמד מלאה הכולל את החובות והאחריות של זוג נשוי ולכן גם לא זכאי להטבות שמקנה הדין ההולנדי לזוגות נשואים.
    2. Communication No.182/1984: F. H. Zwaan-de Vries vs. Netherlands, 1987
      1. סעיפים 14-15 – החוק ההולנדי מחיל שוויון זכויות וחובות על שני בני הזוג בכל הנוגע להכנסתם המשותפת. אולם, הקביעה כי על אישה נשואה להוכיח שהיא המפרנסת כדי לקבל הטבות, דרישה שאינה חלה לגבי גברים, מהווה אפליה. מציב את האישה בעמדת נחיתות ביחס לגברים נשואים ושולל ממנה הטבה סוציאלית על בסיס שווה לגברים.
  2. בית הדין האירופי לצדק (ECtHR)
    1. Application no. 9214/80; 9473/81; 9474/81: Abdulaziz, Cabales and Balkandali v. the United Kingdom, 1985
      1. פסקה 10 – רקע. עתירה בטענה לאפליה על בסיס גזע ומגדר: מספר נשים מבריטניה שנדחתה בקשתן לאפשר לבעליהן, בעלי אזרחות ומוצא שונה, להצטרף עליהן בבריטניה.
      2. פסקה 75 – אכן יש חוקים שונים החלים על מהגרים ממין זכר, כאשר הרציונאל המנחה הוא שיותר סביר שאלו יחפשו עבודה ובהתאם תהיה להם השפעה גדולה יותר על שוק העבודה. העותרות טוענות שממשלה מתעלמת מהשינוי בתפקיד האישה בחברה המודרנית.
      3. פסקאות 77-79 – לפי הועדה אין סיבה מוצדקת ליחס השונה בין נשים וגברים בכל הנוגע להגירה ומדובר באפליה על בסיס מגדר. לאור חשיבות שוויון בין המינים לא ניתן להכליל שוני זה תחת מרחב התמרון שנתון לממשלה.
    2. Applications No. 65731/01 and 65900/01: Stec and Others v. the United Kingdom, 2006
      1. פסקה 66: ההבדל בגיל הפנסיה, בין נשים לגברים, בבריטניה נועד לתקן את מצבן הכלכלי הנחות של נשים. לכן ההבדל מוצדק וסביר על בסיס זה, עד שהמצב החברתי-כלכלי ישתנה ולא יהיה עוד צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים. לכן, אין היחס הלא שוויון של המדינה חורג מגבולות הסביר ואין הדבר מהווה אפליה (העותרת הייתה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בעקבות פציעה, שנפסקה בהגיעה לגיל 60, והוחלפה בפנסיה. עתרה בטענה לאפליה בהטבות הסוציאליות לאור גיל פנסיה שונה לנשים ולגברים).
    3. Application No. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria, 2010
      1. פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.
  3. בית הדין האירופי לצדק (ECJ)
    1. Case No, 149/77: Defrenne v Sabena, 1978
      1. פסקאות 26-27 - ביטול אפליה על בסיס מגדר הינה מזכויות האדם הבסיסיות, ולכן חובת בית המשפט להבטיח זאת.
    2. Case No. 450/93: Kalanke v. Freie Hansestadt Bremen, 1995
      1. פסקאות 17-23 – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות אוטומטית לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, וכשפחות ממחצית העובדים במשרות דומות הן נשים. נפסק שאמנם יש אפשרות להעדיף נשים בשוק העבודה בכדי לקדם את השוויון אך מדיניות שנותנת עדיפות מוחלטת, ללא תנאים, לנשים היא מוגזמת ופוגעת בעיקרון השוויון בין המינים.
    3. Case No. 13/94: P. v. S. and Cornwall County Council, 1996
      1. פסקאות 17-21 – עיקרון יחס שווה בין נשים וגברים קובע איסור אפליה כללי על בסיס מגדר, וכולל גם איסור אפליה על בסיס שינוי מין.
      2. פסקה, 44: ניתן לקבוע כלל ארצי לפיו, לאור התוכנית לקידום מעמד האישה במשרות זמניות בשירות האקדמי ובמשרות עוזרים אקדמאים, יהיה מינימום של ייצוג נשי שיהיה שווה לפחות לאחוז הנשים בקרב הבוגרים, בקרב מחזיקי התארים מתקדמים ובקרב מספר הסטודנטים בתחום.
    4. Case No. 409/95: Marschall v. Land Nordrhein-Westfalen, 1997
      1. פסקאות 32-35 והכרעת בית הדין – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות הענקת עדיפות דווקא לגבר. הוחלט שמכיוון ואין עדיפות אוטומטית לנשים, אלא יש אפשרות לשיקול דעת במקרה הספציפי, תוך התחשבות בנסיבות הסובייקטיביות, ההעדפה שניתנת לנשים לא מהווה אפליה.
    5. Case No. 158/97: Badeck and Others, 2000
      1. הכרעה: התייחסות לשאלות של ייצוג נשים בשירות הציבורי, בתחום האקדמאי, בוועדי עובדים, בגופים אדמיניסטרטיביים ובהכשרות מקצועיות.
    6. Case No. 407/98: Abrahamsson and Leif Anderson v. Elisabet Fogelqvist, 2000
      1. הכרעה – חקיקה שקבעה שבמקרה שיש שני מועמדים ממינים שונים למשרה מסוימת יש לתת את המשרה למועמד מהמין הפחות מיוצג אם הוא יכול למלא את המשרה בצורה מספקת, גם אם המועמד השני בעל כישורים עדיפים, אלא אם למועמד השני יש כישורים עדיפים בצורה קיצונית שמצדיקים חריגה מהכלל. נקבע שכלל כזה פוגע בשוויון בין המינים מכיוון שבפועל התוצאות של הכלל היו בלתי פרופורציונאליות לטובת המין שיוצג פחות.