ישראל - התייחסויות פרטניות ועינויים וקבוצות מיוחדות: הבדלים בין דפיםבין הדף "ישראל - התייחסויות פרטניות" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(דף חדש: == עינוי קטינים == === [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונ...)
 
שורה 1: שורה 1:
==החלת האמנה על שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה==
== עינוי קטינים ==


==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ====
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>Concluding Observations </u>  
#<u>Concluding Observations </u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']
###סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.
###סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.
###סעיף 27 - הועדה מודאגת מכך שההגדרה של קטין "בשטחים הכבושים" עומדת על גיל 16 בעוד שבגירות בישראל מתחילה בגיל 18. על ישראל לתקן את הצו הצבאי מס' 132 בכל הנוגע להגדרת קטין, כך שהגדרת קטין תהיה עד גיל 18, כנדרש לפי סטנדרטים בינלאומיים.
###סעיף 28 - הועדה מודאגת שכל מתקני הכליאה בהם מוחזקים קטינים פלסטינים, למעט אחד, נמצאים בישראל, והדבר מקשה על קבלת ביקורי משפחות. על ישראל להבטיח שעצורים קטינים יזכו לערובות בסיסיות לפני ובמהלך חקירות, לרבות גישה מהירה לרופא, עו"ד וקרוב משפחה. בנוסף, על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד. כמו כן, יש לעשות כל מאמץ בכדי לאפשר קיומם של ביקורי משפחות הקטינים, לרבות באמצעות הרחבת חופש התנועה של בני משפחת העצור.
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
 
#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 3 ,סעיף 10, פסקה 2(ב)- קטינים המואשמים בעבירה יופרדו מאלו המבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.
##פרק 3, סעיף 24, פסקה 1- כל ילד, ללא כל אפליה, זכאי לאותם אמצעי ההגנה הדרושים לאור מעמדו כקטין.
#<u>General Comments </u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/cc0f1f8c391478b7c12563ed004b35e3?Opendocument '''''General Comment No. 17: Rights of the child, 1989''''']
###סעיף 4- גיל הבגירות נתון להחלטת המדינות. אין לקבוע גיל נמוך מדי, ובין כה וכה המדינה לא תוכל לפטור עצמה מקיום חובות האמנה כלפי אדם מתחת גיל 18.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/0/3888b0541f8501c9c12563ed004b8d0e '''''General Comment No. 18: Non-discrimination, 1989''''']
###סעיף 5 - בהתאם לסעיף 24 לאמנה, קיים איסור אפליה של ילדים בקבלת זכויות הנובעות בשל היותם קטינים.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/3327552b9511fb98c12563ed004cbe59?Opendocument '''''General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992''''']
###סעיף 13- פסקה 2(ב) בסעיף 10 באמנה מעלה דרישה מחייבת לפיה יש להפריד נאשמים קטינים ממבוגרים וכן לשפוט את עניינם במהירות האפשרית. פסקה 3 בסעיף 10 מציינת כי מורשעים צעירים יופרדו ממבוגרים ויקבלו טיפול מתאים לגילם. בנוסף, כל מדינה רשאית לקבוע את גיל הקטינות, אולם הועדה מציעה כי בנוגע לדין הפלילי אדם ייחשב קטין עד גיל 18, בהתאם לפסקה 5 בסעיף 6 באמנה.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']
###סעיף 42- יש לשפוט קטינים במהירות האפשרית, בסיוע ובנוכחות הוריהם. עיכוב לפני והחזקה במהלך המשפט הם אמצעים שיש להימנע מהם במידת האפשר.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 22- הועדה מודאגת מהבדלים אשר עולים בין אופיו של משפט הנוער החל בישראל לבין זה החל לאור צווים צבאיים בגדה המערבית. בהתאם לצווים, קטינים מגיל 16 נשפטים כבגירים, גם כאשר העבירה בוצעה כשהיו מתחת לגיל 16. החקירה נערכת שלא בנוכחות ההורים או עורך דין ואינה מתועדת, הילדים אינם מיודעים בנוגע לכתב האישום בשפה המובנת להם ועשויים להיות עצורים עד ל-8 ימים עד שיהיו מובאים לפני שופט צבאי. ישנן טענות בנוגע לעינויים ויחס אכזרי כלפי עבריינים קטינים. על ישראל להבטיח כי ילדים לא ישפטו כמבוגרים, כי הליכים אלו יינקטו בבתי משפט צבאיים כמוצא אחרון, בהתאם לסטנדרטים של משפט הוגן, שהוריו של הילד יקבלו הודעה ויינתן לו סיוע משפטי. דיווחים על עינויי ילדים ייחקרו במהירות על ידי גוף עצמאי.
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15582/CRC2.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)]  ===
 
#<u>נוסח האמנה </u>
##סעיף 19(1)- המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, מינהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני, ניצול את התעללות, ניצול לרבות מיני, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.
##סעיף 37(א) - המדינה החברה תבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים...
##סעיף 39 - המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שרוי במצוקה, בשל כל צורה של הזנחה, ניצול או התעללות, עינויים או צורות אחרות של יחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים, או מאבקים מזויינים. שיקום ושילוב מחדש יעשו בסיבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/407/71/PDF/G0740771.pdf?OpenElement '''''General Comment No.8: The right of the child to protection from corporal punishment and other cruel or degrading forms of punishment, 2006''''']
###סעיף 18 - סעיף 3 לאמנה דורש מהמדינה להבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים. את סעיף זה יש לקרוא בשילוב עם סעיף 19 לאמנה הדורש להבטיח כי ינקטו כל האמצעים למנוע התעללות והזנחה של ילדים הנמצאים בחסות מבוגר. הכוונה היא לכלול את כל סוגי האלימות והעינויים תחת סעיף 37 ולא לאפשר כלל אלימות "חוקית" או ענישה גופנית.
###סעיף 19 - סעיף 28(2) לאמנה מתייחס למשמעת בבית הספר ודורש מהמדינות לנקוט בכל האמצעים הדרושים כך שמשמעת בבית הספר תעלה בקנה אחד עם כבוד האדם של הילד והזכויות המנויות באמנה.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/407/71/PDF/G0740771.pdf?OpenElement '''''General Comment No.9: The right of the children with disabilities, 2006''''']
###סעיף 34 - הזכות לא להיות נתון לעינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים היא זכות יסוד אוניברסלית ויש לקדמה ולהגן עליה למען כל, כולל ילדים בעלי מוגבלויות. תשומת לב מיוחדת תינתן לסיטואציות בהן זכויות ילדים בעלי מוגבלויות עלולות להפגע במידה יתרה.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/crc/docs/CRC.C.GC.10.pdf '''''General Comment No.10: Children's rights in juvenile justice, 2007''''']
###סעיף 56 - האמנה דורשת כי ילד לא יחויב במתן עדות, וידוי או הודאה. הכוונה, בראש ובראשונה, כי עינויים, טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים במטרה להוציא עדות או הודאה מילד הם הפרה חמורה של סעיף 37(א) לאמנה. עדות או הודאה כזו אינה קבילה כראייה.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/crc/docs/CRC.C.GC.13_en.pdf '''''General Comment No.11: The right of children from all forms of violence,2011''''']
###סעיף 26 - ניתוח משפטי של המושג "עינויים, טיפול או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" כולל בתוכו אלימות נגד ילדים בכל צורותיה במטרתה להוציא וידוי, להעניש ילדים בשל התנהגות לא הולמת או לכפות על ילדים לבצע פעולות בניגוד לרצונם. אמצעים המופעלים לרוב ע"י שוטרים ואנשי אכיפת החוק, סגל של מוסדות ואנשים להם קיים כוח על ילדים. הילדים הנפגעים הם בדר"כ ילדים בהליכים משפטיים, נוער בסיכון, ילדים השייכים למיעוטים וילדים ללא ליווי.
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/93896725-6CB2-4FB9-B1E5-F78A69109FAF/0/CRCConcludingObservations2002Israel.pdf '''''הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד בישראל, 2002''''']
###סעיף 35 - הועדה מודאגת מהאשמות ומתלונות על יחס בלתי אנושי, משפיל ועינויים של ילדים פלסטיניים על ידי שוטרים במהלך מעצר, חקירה ועיכוב.
###סעיף 36 - הועדה ממליצה: 1) שהמדינה תאכוף ציות מלא להוראות האמנה בידי כל האנשים המעורבים במעצר, חקירה ועיכוב הילדים הפלסטיניים או כל ילד. 2)על המדינה לחקור כל מקרה של עינויים ויחס משפיל בידי שוטר או עובד ציבור. 3) להעניק פיצוי הולם, שיקום ושילוב מחדש לקורבנות מעשים אלו.


<br>
<br>


==חקירות שירות הביטחון הכללי==
== עינוי נשים ==


<br>
<br>


==מעצרים מנהליים==
== עינוי אסירים ועצירים ==


<br>
<br>


[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]
== מבקשי מקלט מדיני ומי שאינו אזרח ==
 
=== כללי ===
 
=== איסור העברה ===
 
<br>


[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[עינויים|חזור לתוכן עניינים]
[עמוד_ראשי|חזור לעמוד ראשי]

גרסה מ־11:43, 25 במאי 2013

עינוי קטינים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.
      2. סעיף 27 - הועדה מודאגת מכך שההגדרה של קטין "בשטחים הכבושים" עומדת על גיל 16 בעוד שבגירות בישראל מתחילה בגיל 18. על ישראל לתקן את הצו הצבאי מס' 132 בכל הנוגע להגדרת קטין, כך שהגדרת קטין תהיה עד גיל 18, כנדרש לפי סטנדרטים בינלאומיים.
      3. סעיף 28 - הועדה מודאגת שכל מתקני הכליאה בהם מוחזקים קטינים פלסטינים, למעט אחד, נמצאים בישראל, והדבר מקשה על קבלת ביקורי משפחות. על ישראל להבטיח שעצורים קטינים יזכו לערובות בסיסיות לפני ובמהלך חקירות, לרבות גישה מהירה לרופא, עו"ד וקרוב משפחה. בנוסף, על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד. כמו כן, יש לעשות כל מאמץ בכדי לאפשר קיומם של ביקורי משפחות הקטינים, לרבות באמצעות הרחבת חופש התנועה של בני משפחת העצור.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3 ,סעיף 10, פסקה 2(ב)- קטינים המואשמים בעבירה יופרדו מאלו המבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.
    2. פרק 3, סעיף 24, פסקה 1- כל ילד, ללא כל אפליה, זכאי לאותם אמצעי ההגנה הדרושים לאור מעמדו כקטין.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 17: Rights of the child, 1989
      1. סעיף 4- גיל הבגירות נתון להחלטת המדינות. אין לקבוע גיל נמוך מדי, ובין כה וכה המדינה לא תוכל לפטור עצמה מקיום חובות האמנה כלפי אדם מתחת גיל 18.
    2. General Comment No. 18: Non-discrimination, 1989
      1. סעיף 5 - בהתאם לסעיף 24 לאמנה, קיים איסור אפליה של ילדים בקבלת זכויות הנובעות בשל היותם קטינים.
    3. General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992
      1. סעיף 13- פסקה 2(ב) בסעיף 10 באמנה מעלה דרישה מחייבת לפיה יש להפריד נאשמים קטינים ממבוגרים וכן לשפוט את עניינם במהירות האפשרית. פסקה 3 בסעיף 10 מציינת כי מורשעים צעירים יופרדו ממבוגרים ויקבלו טיפול מתאים לגילם. בנוסף, כל מדינה רשאית לקבוע את גיל הקטינות, אולם הועדה מציעה כי בנוגע לדין הפלילי אדם ייחשב קטין עד גיל 18, בהתאם לפסקה 5 בסעיף 6 באמנה.
    4. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 42- יש לשפוט קטינים במהירות האפשרית, בסיוע ובנוכחות הוריהם. עיכוב לפני והחזקה במהלך המשפט הם אמצעים שיש להימנע מהם במידת האפשר.
  3. Concluding Observation
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 22- הועדה מודאגת מהבדלים אשר עולים בין אופיו של משפט הנוער החל בישראל לבין זה החל לאור צווים צבאיים בגדה המערבית. בהתאם לצווים, קטינים מגיל 16 נשפטים כבגירים, גם כאשר העבירה בוצעה כשהיו מתחת לגיל 16. החקירה נערכת שלא בנוכחות ההורים או עורך דין ואינה מתועדת, הילדים אינם מיודעים בנוגע לכתב האישום בשפה המובנת להם ועשויים להיות עצורים עד ל-8 ימים עד שיהיו מובאים לפני שופט צבאי. ישנן טענות בנוגע לעינויים ויחס אכזרי כלפי עבריינים קטינים. על ישראל להבטיח כי ילדים לא ישפטו כמבוגרים, כי הליכים אלו יינקטו בבתי משפט צבאיים כמוצא אחרון, בהתאם לסטנדרטים של משפט הוגן, שהוריו של הילד יקבלו הודעה ויינתן לו סיוע משפטי. דיווחים על עינויי ילדים ייחקרו במהירות על ידי גוף עצמאי.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 19(1)- המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, מינהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני, ניצול את התעללות, ניצול לרבות מיני, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.
    2. סעיף 37(א) - המדינה החברה תבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים...
    3. סעיף 39 - המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שרוי במצוקה, בשל כל צורה של הזנחה, ניצול או התעללות, עינויים או צורות אחרות של יחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים, או מאבקים מזויינים. שיקום ושילוב מחדש יעשו בסיבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.
  2. General Comments
    1. General Comment No.8: The right of the child to protection from corporal punishment and other cruel or degrading forms of punishment, 2006
      1. סעיף 18 - סעיף 3 לאמנה דורש מהמדינה להבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים. את סעיף זה יש לקרוא בשילוב עם סעיף 19 לאמנה הדורש להבטיח כי ינקטו כל האמצעים למנוע התעללות והזנחה של ילדים הנמצאים בחסות מבוגר. הכוונה היא לכלול את כל סוגי האלימות והעינויים תחת סעיף 37 ולא לאפשר כלל אלימות "חוקית" או ענישה גופנית.
      2. סעיף 19 - סעיף 28(2) לאמנה מתייחס למשמעת בבית הספר ודורש מהמדינות לנקוט בכל האמצעים הדרושים כך שמשמעת בבית הספר תעלה בקנה אחד עם כבוד האדם של הילד והזכויות המנויות באמנה.
    2. General Comment No.9: The right of the children with disabilities, 2006
      1. סעיף 34 - הזכות לא להיות נתון לעינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים היא זכות יסוד אוניברסלית ויש לקדמה ולהגן עליה למען כל, כולל ילדים בעלי מוגבלויות. תשומת לב מיוחדת תינתן לסיטואציות בהן זכויות ילדים בעלי מוגבלויות עלולות להפגע במידה יתרה.
    3. General Comment No.10: Children's rights in juvenile justice, 2007
      1. סעיף 56 - האמנה דורשת כי ילד לא יחויב במתן עדות, וידוי או הודאה. הכוונה, בראש ובראשונה, כי עינויים, טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים במטרה להוציא עדות או הודאה מילד הם הפרה חמורה של סעיף 37(א) לאמנה. עדות או הודאה כזו אינה קבילה כראייה.
    4. General Comment No.11: The right of children from all forms of violence,2011
      1. סעיף 26 - ניתוח משפטי של המושג "עינויים, טיפול או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" כולל בתוכו אלימות נגד ילדים בכל צורותיה במטרתה להוציא וידוי, להעניש ילדים בשל התנהגות לא הולמת או לכפות על ילדים לבצע פעולות בניגוד לרצונם. אמצעים המופעלים לרוב ע"י שוטרים ואנשי אכיפת החוק, סגל של מוסדות ואנשים להם קיים כוח על ילדים. הילדים הנפגעים הם בדר"כ ילדים בהליכים משפטיים, נוער בסיכון, ילדים השייכים למיעוטים וילדים ללא ליווי.
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד בישראל, 2002
      1. סעיף 35 - הועדה מודאגת מהאשמות ומתלונות על יחס בלתי אנושי, משפיל ועינויים של ילדים פלסטיניים על ידי שוטרים במהלך מעצר, חקירה ועיכוב.
      2. סעיף 36 - הועדה ממליצה: 1) שהמדינה תאכוף ציות מלא להוראות האמנה בידי כל האנשים המעורבים במעצר, חקירה ועיכוב הילדים הפלסטיניים או כל ילד. 2)על המדינה לחקור כל מקרה של עינויים ויחס משפיל בידי שוטר או עובד ציבור. 3) להעניק פיצוי הולם, שיקום ושילוב מחדש לקורבנות מעשים אלו.


עינוי נשים


עינוי אסירים ועצירים


מבקשי מקלט מדיני ומי שאינו אזרח

כללי

איסור העברה


[עינויים|חזור לתוכן עניינים] [עמוד_ראשי|חזור לעמוד ראשי]