ישראל - התייחסויות פרטניות וגדרה: הבדלים בין דפיםבין הדף "ישראל - התייחסויות פרטניות" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
 
שורה 1: שורה 1:
== החלת האמנה על שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה ==
== היקף האיסור  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>Concluding Observations </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
##חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
###סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']
###סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
###סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
###סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
###סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
###סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
###סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
###סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
#<u>Concluding Observations</u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9F5809C0-3BE0-4CB4-986C-81A99E33F471/15389/USDepartmentofStateCountryReportonHumanRightsPract.pdf '''''דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם, 2001''''']
###הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 6(ט) – מדיניות הסגר עשויה להעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
###סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.


<br>
<br>  
 
==חקירות שירות הביטחון הכללי==
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']
###סעיף 8 - הועדה מברכת על פסיקת בג"צ משנת 1999 האוסרת על עינויים. (בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל, נג(4), 817)
###סעיף 19 - על ישראל להבטיח כי בכל הנסיבות, לא יעשה שימוש בשיטות חקירה האסורות לפי האמנה. הוועדה שבה ומציינת כי לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, ובכלל זה גם מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
 
<br>
 
== מעצרים מנהליים  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  
<span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''לבדוק אם יש פה דברים הרלוונטיים גם לאוכלוסיות מיוחדות&gt; אסירים ועצירים + אם יש דברים רלוונטים לאמצעים&gt; בידוד'''</span>


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 1- לכל אדם הזכות לחירות ולבטחון אישי, לא יהיה אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים. לא תישלל חירותו של אדם אלא בהתאם להליכים שנקבעו בחוק.
##פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.  
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 2- אדם שנעצר יודיעוהו, בעת מעצרו, על הנימוקים למעצרו וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו.
#<u>General Comments</u>  
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 3- עצור או מעוכב בשל האשמה פלילית יובא במהרה בפני סמכות שיפוטית וזכאי למשפט בזמן סביר או לשחרור.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']  
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 4- אדם אשר עצור או מעוכב רשאי לנקוט בהליכים בפני בית משפט על מנת שזה יכריע בחוקיות החזקתו וישחררו אם אינה חוקית.
###סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.  
##פרק 3- סעיף 14, פסקה 3(א)- כל אדם שהואשם בעבירה פלילית זכאי כי יודיעוהו את מהותו ועילתו של האישום שהוגש נגדו.
###סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.  
#<u>הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה </u>
###סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
##'''[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים]&nbsp;'''- מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.  
###סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.  
#<u>General Comments </u>  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G04/419/56/PDF/G0441956.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004''''']  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']  
###סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.  
###סעיף 31- יש להגשים זכותו של נאשם לדעת את האישום שלו במהירות האפשרית החל מהגשת האישום הרשמית.  
#<u>Concluding Observations</u>
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998''''']
###סעיף 317 - הועדה סבורה כי למרות הירידה במספר העצירים המנהליים הבטחוניים, ישנם עדיין כאלו המוחזקים לתקופות ארוכות ובלתי ידועות. מביניהם, כאלו המוחזקים מסיבות בטחונית אך למעשה אינם מאיימים אישית על בטחון המדינה אלא מהווים "קלפי מיקוח". ההחלה הנוכחית של מעצר מנהלי אינה מתיישבת עם סעיפים 7 ו-16 לאמנה, מהם לא ניתן לסטות גם במצב חירום. הועדה רושמת לפניה כי ישראל סטתה מסעיף 9 לאמנה. הועדה דורשת כי תתמלא החובה לפיקוח משפטי אפקטיבי במהלך המעצר. <span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''רלוונטי גם לעצירים ביטחוניים'''</span>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003''''']  
###סעיף 12 - נראה כי הסטיה מסעיפים מסוימים באמנה עולה על השיעור המותר, ולענין סעיף 9 בפרט קיימת דאגה באשר לשימוש החוזר במעצר מנהלי, כאשר הגבלת הפיקוח המשפטי והגישה לעורך דין מעלות את הסיכון לעינויים וליחס אסור לפי סעיף 7. כמו כן, לדעת הועדה סטיה מוגברת זו מסעיף 9 אינה תואמת את המותר לפי סעיף 4 לאמנה, על כן מתבקשת ישראל לדייק את ההוראות מהן שואפת לסטות לאור דחיפות המצב.  
###סעיף 13 - הועדה מודאגת שהשימוש בעיכובים ממושכים בהם לא ניתנת גישה לעורך דין או אנשים חיצוניים עשוי להפר את האמנה, בין היתר סעיפים 7 ו-10. נדרש כי לא יעוכב אדם מעבר ל-48 שעות ללא מפגש עורך דין.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])  
###סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות. <span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''רלוונטי '''&lt;/span<span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''גם ל:חריגים + מצב חירום + קטינים'''&lt;/span
###סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
</span></span>
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם </u>'''<span style="color: rgb(255, 0, 0);">הרבה </span><span style="color: rgb(255, 0, 0);">מפה רלוונטי לעצירים</span>'''&lt;u&lt;span style="color: rgb(255, 0, 0);" /&gt;&lt;/u&gt;
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/CaseLaw/CCPR-C-105-D-1863-2009_en.doc '''''Dev Bahadur Maharjan v. Nepal, 2012''''']
###אזרח נפאלי נלקח מביתו על ידי כוחות ביטחון והושם במעצר מנהלי שארך כשנתיים. במהלך התקופה הוחזק זמן רב בבידוד ועבר עינויים קשים בחקירות בהן נדרש לקשר את החוקרים לפעילים מאואיסטים, אולם הכחיש כל הקשר. לאחר שמשפחתו הצליחה לשחררו, הניסיונות לעצרו שנית בביתו כשלו וכוחות הביטחון ניהלו אחריו מעקב. המאורעות הובילו לקשיים פיזיים ומנטאליים עבורו, וכן לאובדן מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה. המדינה הפרה את סעיפים 7, 9 (זכויות עצורים), 10 (יחס אנושי למעוכב) לגבי העצור ופסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) לעניין כל חברי המשפחה.&nbsp;
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/485/75/PDF/G1248575.pdf?OpenElement '''''Benali v. Lybia, 2012''''']
###בשנת 1995 נעצר אחיו של המתלונן על ידי סוכנים של כוחות הביטחון, ועבר ימים של חקירות ממושכות וקשות. העצור בילה 5 שנים במעצר חשאי, משפחתו לא ידעה על מיקומו ולא הוגש נגדו כתב אישום.בשנת 2002 הוא שוחרר, אולם ב-2004 נעצר שנית ועבר בין מספר מתקני עיכוב ומעצר, בהם סבל מיחס אלים וקשה. בשנת 2007, לאחר מהומות בבית הכלא בו הוחזק, נעלם העצור פעם נוספת ואותר על ידי משפחתו בשנת 2009. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9, ו-10 כלפי העצור.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/460/47/PDF/G1246047.pdf?OpenElement '''''Guezout et al v. Algeria, 2012''''']
###בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.


<br>  
<br>  
== פליליות מעשי העינויים  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה</u>  
##פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח ש בסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
#<u>General Comments </u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/f4253f9572cd4700c12563ed00483bec?Opendocument '''''General Comment No. 8: Right to liberty and security of persons, 1982''''']
###סעיף 3 - הועדה מביעה דאגה בעקבות פרקטיקה נפוצה של עיכובים במשפטים שהינם תלויים ועומדים, שייתכן ולא מתיישבת עם הדרישה בפסקה 3 לסעיף 9 באמנה לפיה "יש לשפוט בזמן סביר או לשחרר".
###סעיף 4 - אם קיימים עיכובים כביכול מניעתיים, מסיבות ביטחון הציבור, עליהם לעבור את ההליכים והפיקוח שבסעיף 9 ולא להיות שרירותיים. יש להעביר את הנימוקים לעיכוב ועל בית המשפט לפקח.
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']
###סעיף 17 - מעצרים מינהליים ובידוד - הועדה מודאגת מכך שמעצרים מינהליים אינם תואמים את סעיף 16 לאמנה מאחר ובין היתר הם מבוצעים "לתקופות ארוכות ומופרזות" והעציר עלול למצוא את עצמו בבידוד בפועל במהלך תקופה ממושכת. בנוסף נמנעות מעצירים מנהליים הגנות בסיסיות כולל הזכות לקרוא תיגר על הראיות המהוות בסיס למעצרם. הועדה מביעה דאגה מחוק הלוחמים הבלתי חוקיים, כפי שתוקן בשנת 2008, המאפשר להחזיק במעצר אדם שאינו אזרח ישראלי ושעונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי", לתקופה של עד 14 ימים ללא ביקורת שיפוטית.
###סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים. <span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''רלוונטי גם לקטינים'''</span>


<br>  
<br>  


== פלסטינים במשמורת כוחות הביטחון ==
== הגדרת הקורבן ==
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
#General Comments
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.
###סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.
###סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.
###סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.
 
<br>


<span style="color: rgb(255, 0, 0);">'''לעבור על חלק זה ולראות אם רלוונטי כחלק נפרד
== חריגים והגנות  ==
'''</span>


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>
#<u>General Comments </u>  
##פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
##פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.  
#<u>General comments</u>  
###סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No.2: Implementation of article 2 by States parties, 2007''''']
#<u>Concluding Observation </u>  
###פרק 2, סעיף 5 - סעיף 2 באמנה מדגיש כי לא יוכרו נסיבות מקלות משום סוג בנוגע לשימוש בעינויים. ההערה הכללית מפרטת שסעיף זה כולל גם איום במעשי טרור, סכסוך מזויים או כל אקט של אלימות. הועדה דוחה לחלוטין מאמצי מדינות להצדיק עינויים במטרה לשמור על שלום הציבור.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']  
###פרק 4, סעיף 16 - סעיף 2 לאמנה מחייב המדינה למנוע התעללות בכל שטח שבסמכותה השיפוטית. הכוונה היא לכל שטח שהמדינה מפעילה, באופן ישיר או עקיף, דה יורה או דה פקטו, שליטה אפקטיבית. הסעיף מרחיב את סעיף 5 פסקה א(2) וקובע שיש למנוע עינויים גם כלפי אנשים שאינם אזרחים אך מצויים באותו שטח כנזכר לעיל.  
###סעיף 4(ג) – הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
#<u>Concluding Observations </u>  
###סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
###סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.  
###סעיף 11 - הועדה רשמה בפניה את העמדה המתמשכת בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה (נימוקי המדינה מפורטים בסעיף) אך הועדה מציינת את ההערה הפרשנית לפיה המדינות החברות מחויבות לפי האמנה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה פקטו או דה-יורה של המדינה. בשל כך הועדה מציינת כי עצירים ביטחוניים רבים נמצאים, בחלקם הגדול, בבתי כלא הנמצאים בשטחי מדינת ישראל.  
###סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.  
###סעיף 15 - אמצעי הגנה בסיסיים לעצורים - הועדה מודאגת שעל אף שחוק הסדר דין הפלילי ופקודת בתי הסוהר קובעים תנאים המעניקים זכות להפגש עם עו"ד, זכותם של עצורים רבים מעוכבת במידה והדבר מסכן את מהלך החקירה, מונע הגשת ראיות או עלול לסכל מעצרים של חשודים אחרים. הועדה מדגישה את הצורך בהסדרת גישה מהירה לעו"ד, רופא עצמאי וקרוב משפחה, המהווים אמצעים חשובים להגנה על חשודים מפני עינויים והתעללות.  
###סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
###סעיף 16 - הועדה מעריכה את אימוץ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) משנת 2002, הדורש תיעוד בווידאו של כל שלבי החקירה ורואה בו כלי חשוב למניעת עינויים והתעללות.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###סעיף 19 - הוועדה מביעה דאגה מהמספר הגבוה, המתמשך והעקבי של האשמות כנגד חוקרי השב"כ בדבר שימוש בשיטות חקירה שנאסרו לפי פסיקת בג"צ. על ישראל להבטיח כי בכל הנסיבות, לא יעשה שימוש בשיטות חקירה האסורות על פי האמנה.  
###סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
#<u>פסיקה בינלאומית</u>
###סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.  
##[http://www.unhcr.org/refworld/pdfid/3ae6b69920.pdf '''''Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996''''']  
###סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
###פסקה 79 - סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחרויות בסיסיות (להוסיף קישור) הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.  
###סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
###פסקה 80 - האיסור הקבועה בס' 3 לאמנה תקף גם במקרים של הרחקת אדם למדינה אחרת. אם הוכח כי נשקפת לאדם סכנת עינויים במדינה שאליו יורחק, לא ניתן לבצע את ההרחקה כיוון שתפקיד המדינה המסגירה לשמור על שלומו ולמנוע עינויים ויחס בלתי אנושי כלפי אותו אדם.
###סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
###סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.


== מגן אנושי ==
<br>
 
'''<span style="color: rgb(255, 0, 0);">לבדוק מול דני האם רלוונטי
</span>'''


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)] ===
=== האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)  ===


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  


#<u>נוסח האמנה</u>
#<u>Concluding Observation </u>  
##סעיף 6- לכל אדם הזכות הטבעית לחיים ואין לשלול מאיש את חייו באורח שרירותי.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']  
#<u>Concluding Observations </u>  
###סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003''''']  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 17- הועדה מודאגת מהפרקטיקה של צה"ל בשטחים, בה נעשה שימוש בתושבים מקומיים כ-"מתנדבים" או מגנים במהלך מבצעים צבאיים, בייחוד לצורך חיפוש בתים או כדי לסייע לכניעתו המאובטחת של אדם המזוהה כטרוריסט. על ישראל לחדול מפרקטיקה זו, שלעיתים קרובות מובילה לשלילה שרירותית של הזכות לחיים (סעיף 6).  
###סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/460/47/PDF/G1246047.pdf?OpenElement '''''Guezout et al v. Algeria, 2012''''']  
###בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.


<br>  
<br>  
שורה 120: שורה 107:
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־15:06, 5 ביוני 2013

היקף האיסור

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
      2. סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
      3. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
      4. סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
      5. סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
      6. סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
      7. סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
      8. סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
  3. Concluding Observations
    1. דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם, 2001
      1. הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 6(ט) – מדיניות הסגר עשויה להעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.
    3. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
      2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992
      1. סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.
      2. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.
      3. סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
      4. סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.
    2. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.
  3. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


פליליות מעשי העינויים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.


הגדרת הקורבן

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.
      2. סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.
      3. סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.
      4. סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.


חריגים והגנות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.
      2. סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.
  2. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 4(ג) – הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
      2. סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).
      3. סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
      4. סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.
      5. סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
    2. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
      2. סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
      3. סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
      4. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
      5. סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
      6. סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי