הגדרה ועינויים במצב לחימה: הבדלים בין דפיםבין הדף "הגדרה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
== היקף האיסור ==
== כללי ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##חלק 1, סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.  
##פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.  
#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
###סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט שלא ניתן לסטות ממנו נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין השאר דוחה הוועדה ניסיון להצדיק עינויים כדי למנוע מצב חירום או קונפליקט צבאי כלשהו.  
###סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
#<u>Concluding Observation </u>  
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
###סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
###סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
###סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
###סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
###סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.  
#<u>Concluding Observations</u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9F5809C0-3BE0-4CB4-986C-81A99E33F471/15389/USDepartmentofStateCountryReportonHumanRightsPract.pdf '''''דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם, 2001''''']
###הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 6(ט) – מדיניות הסגר עשויה להעלות לעיתים כדי יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###סעיף 8 הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
###סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
###סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
###סעיף 30 – על ישראל להגביר מאמציה כדי להבטיח את נגישותו של סיוע הומניטארי לרצועה לאחר שהחרפתו מאז יולי 2007 הקשתה על כניסת הסיוע.
 
<br>
 
=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים  ===
 
#<u>בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) </u>
##[http://www.unhcr.org/refworld/pdfid/3ae6b69920.pdf '''''Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996''''']
###פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.


<br>  
<br>  
== הכרזה על מצב חירום  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
שורה 31: שורה 30:


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.  
##פרק 2, סעיף 4, פסקה 1- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
#<u>General Comments</u>  
##פרק 2, סעיף 4, פסקה 2- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
##פרק 2, סעיף 4, פסקה 3- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
#<u>הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים]- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.  
#<u>General Comments </u>  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']  
###סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.  
###סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7 לאמנה, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4.
###סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/13b02776122d4838802568b900360e80?Opendocument '''''General Comment No. 28: Equality of rights between men and women 2000''''']
###סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.  
###סעיף 7- יש להגן על שוויון הזכויות בין גברים ונשים, גם תחת מצב חירום, לפי סעיף 4 לאמנה.
###סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/71eba4be3974b4f7c1256ae200517361?Opendocument '''''General Comment No. 29: States of Emergency 2001''''']
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G04/419/56/PDF/G0441956.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004''''']  
###סעיף 2- על האמצעים הסוטים מסעיפי האמנה בהתאם לסעיף 4 להיות בעלי אופי חריג זמני וניתן להשתמש בהם רק כאשר קיים איום על חיי האומה וכן כשהוכרז רשמית על מצב חירום. יש לקבוע כל סטייה מהסעיפים בחקיקה.  
###סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.  
###סעיף 4- בהתאם לפסקה 1 בסעיף 4, על הסטייה מהאמנה להיות מוגבלת לזמן שנדרש לצורך הדחיפות של מצב החירום, חובה זו משקפת את עיקרון המידתיות.  
#<u>Concluding Observations</u>  
###סעיף 6- האיסור על סטיה מסעיפים מסוימים באמנה לפי פסקה 2 לסעיף 4, אינו מאפשר סטייה מן הסעיפים האחרים בעת מצב חירום.
###סעיף 8- בהתאם לפסקה 1 לסעיף 4, אחד התנאים להצדקת הסטייה מהאמנה הינו שזו לא כוללת הפליה, וזאת על אף שסעיף 26 אינו נמנה מבין הסעיפים שאין לסטות מהם.
###סעיף 11- פסקה 2 לסעיף 4 מציינת את הסעיפים אשר גם במצב חירום אין לסטות מהם. בנוסף, מדינות בשום נסיבות לא יכריזו על סעיף 4 לצורך הצדקה לסטייה מזכויות המשפט ההומניטארי.  
###סעיף 12- יחיד המבצע תחת סמכות המדינה מעשים העולים לכדי פשעים נגד האנושות, לפי ההגדרה שנחקקה באמנת רומא, לא יוכל למצוא הגנה בתנאי מצב חירום לפי סעיף 4.  
###סעיף 13- הועדה מציינת זכויות יסודיות נוספות שאינן מנויות בפסקה 2 לסעיף 4, וגם מהן אין לסטות במצב חירום.  
###סעיף 14- הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 (סעדים) הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G07/437/71/PDF/G0743771.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007''''']  
###סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7, לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה. בכל עת, אין לסטות מהזכות הבסיסית למשפט הוגן ומחזקת החפות.  
#<u>Concluding Observation </u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']
###סעיף 300- הועדה מכירה בחששות שעולים מהמצב הבטחוני בישראל, לאור התקפות חוזרות על האוכלוסיה האזרחית. עם זאת, ובתאם לסעיף 4 לאמנה, קיימות זכויות יסוד אשר אין לסטות מהן גם בזמני חירום.
###סעיף 307- הועדה מודאגת ממצב החירום הארוך בו שרויה ישראל מעת הקמתה. מומלץ שייבחנו חידוש "מצב החירום" וכן הצורך וההיקף הדרושים(גם אזורי), לצד הזכויות שנדרש לסטות מהן. יש לשים לב לסעיף 4 שמתיר סטיה רק מזכויות מסוימות ובהיקף העולה מנחיצות האירוע בלבד.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']
###סעיף 12- לאחר ההחלטה להאריך באופן שנתי את מצב החירום, הועדה נותרה מודאגת לעניין האמצעים הגורפים הננקטים תחת משטר החירום. נראה כי הסטיה מסעיפים מסוימים עולה על השיעור המותר, ולענין סעיף 9 בפרט קיימת דאגה באשר לשימוש החוזר במעצר מנהלי, כאשר הגבלת הפיקוח המשפטי והגישה לעורך דין מעלות את הסיכון לעינויים וליחס אסור לפי סעיף 7. כמו כן, לדעת הועדה סטיה מוגברת זו מסעיף 9 אינה תואמת את המותר לפי סעיף 4 לאמנה, על כן מתבקשת ישראל לדייק את ההוראות מהן שואפת לסטות לאור דחיפות המצב.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])  
###סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
###סעיף 7- הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.


<br>  
<br>  


== פליליות מעשי העינויים ==
== לחימה אסורה (לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי) ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
 
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])


#<u>נוסח האמנה</u>  
#<u>נוסח האמנה</u>  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
##סעיף 6- לכל אדם הזכות הטבעית לחיים ואין לשלול מאיש את חייו באורח שרירותי.  
 
#<u>Concluding Observation </u>  
<br>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998''''']  
 
###סעיף 313- הועדה מודאגת מהשימוש בכדורי גומי בפיזור הפגנות בשטחים הכבושים, לאור דיווחים על הרוגים פלסטינים רבים מאמצעי זה, בהם ילדים. הועדה דורשת כי יאכפו בקפידה ההגבלות החמורות על ההוראות לשימוש בנשק חי ובכדורי גומי נגד אוכלוסיה אזרחית לא-חמושה.
== הגדרת הקורבן  ==
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003''''']  
 
###סעיף 17 - הועדה מודאגת מהפרקטיקה של צה"ל בשטחים, בה נעשה שימוש בתושבים מקומיים כ-"מתנדבים" או מגנים במהלך מבצעים צבאיים, בייחוד לצורך חיפוש בתים או כדי לסייע לכניעתו המאובטחת של אדם המזוהה כטרוריסט. על ישראל לחדול מפרקטיקה זו, שלעיתים קרובות מובילה לשלילה שרירותית של הזכות לחיים (סעיף 6).  
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ===
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
 
###סעיף 9- הועדה מציינת את מסקנות צוות הבדיקה של האו"ם ממבצע "עופרת יצוקה", בו בוצעו לכאורה הפרות של הדין ההומניטארי הבינלאומי ושל דיני זכויות האדם. אולם חקירות הצבא הישראלי שהיו חסויות הובילו לשני כתבי אישום והרשעה אחת. טרם נוהלה חקירה עצמאית ואמינה בנוגע להפרות חמורות כגון ירי מכוון על אוכלוסיה אזרחית, תשתיות, שימוש כמגנים אנושיים, סירוב פינוי פצועים, ירי חי בזמן הפגנות ומעצר תחת תנאים משפילים. על ישראל לפתוח בחקירה אמינה בנוגע להפרות הזכות לחיים, איסור על עינויים, החובה לטיפול הומאני בעצורים והזכות לחופש הביטוי.
#General Comments
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/460/47/PDF/G1246047.pdf?OpenElement '''''Guezout et al v. Algeria, 2012''''']
###סעיף 3 – קורבנות הינם אנשים שסבלו מנזק, באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, הכולל נזק נפשי או פיזי, סבל נפשי, הפסד כלכלי או הפרה בוטה של זכויותיהן הבסיסיות, ממעשים או מחדלים שמהווים הפרה של האמנה.  
###בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.
###סעיף 3 – אדם יוגדר כקורבן ללא קשר להרשעת או זיהוי המבצע וללא קשר למערכת יחסים משפחתית או אחרת בין המבצע לקרבן.  
###סעיף 3 – "קורבן" לרבות משפחתו הקרובה של הקורבן המושפעת או תלויים של הקורבן כמו גם אנשים שספגו נזק מניסיון לסייע לקורבנות או למנוע המעשה.  
###סעיף 3 – המונח "ניצולים" יכול לכלול במקרים מסוימים אנשים אשר סבלו נזק.


<br>  
<br>  


== חריגים והגנות  ==
== שבויי מלחמה  ==
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר. פירוט נסיבות אחרות שאינן מהוות הצדקה לעינויים.
###סעיף 6 – במציאות לאחר 9/11 מדגישה הוועדה כי לא ניתן לסטות מהחובות הקבועות באמנה ובפרט מסעיפים 2, 15 ו-16 אותם יש לקיים בכל מצב.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 4(ג) – הוועדה מברכת על החלטת ממשלת ישראל שלא לחוקק חוקים שיש בהם בכדי להסמיך את אנשי שירות הביטחון הכללי או המשטרה להשתמש באמצעים פיזיים במהלך החקירות.
###סעיף 5 – הוועדה ערה למצב האי שקט בו שרויה מדינת ישראל, במיוחד ב"שטחים הכבושים" ומכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה אך היא מדגישה כי לא קיימות נסיבות יוצאות דופן אשר יכולות להוות עילה לשימוש בעינויים (בכפוף לסעיף 2(2) לאמנה).
###סעיף 6(א)(3) – פירוט המגבלות של פסיקת בג"צ בפס"ד הועד נגד עינויים נ' מדינת ישראל: הכרת בית המשפט העליון באפשרות כי במקרים קיצוניים (פצצות מתקתקות) שימוש באמצעים פיזיים יהיה מוגן תחת הגנת הצורך.
###סעיף 7(ד) – על המדינה לדאוג כי שיטות חקירה האסורות לפי האמנה לא יהיו בשימוש על-ידי המשטרה או שירות הביטחון הכללי בכל הנסיבות.
###סעיף 7(ט) – יש לבטל את הגנת הצורך מהחוק הישראלי כהצדקה לעינויים.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']
###סעיף 8 – הוועדה מברכת על הכשרות בנושא הוועדה לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק משנת 1999 האוסרת על עינויים ומאשרת כי "איסורים אלו הם 'מוחלטים'. אין להם 'חריגים' ואין בהם איזונים".
###סעיף 10 – הוועדה מכירה בשיקולי הביטחון הלגיטימיים של ישראל ובחובתה להגן על אזרחיה ועל כל מי שמצוי תחת סמכות שיפוטה או תחת שליטתה דה-פקטו, מפני אלימות. עם זאת הוועדה מזכירה את האיסור המוחלט של השימוש בעינויים הקובע כי אין נסיבות חריגות היכולות להצדיק עינויים.
###סעיף 14 – על אף קביעת בית המשפט כי האיסור על שימוש באמצעים "אכזריים או בלתי-אנושיים" הינו מוחלט, הוועדה מביעה את חששותיה שהגנת ה'צורך', המהווה חריג, עשויה להמשיך ולשמש במקרה של "פצצות מתקתקות" (חקירת חשודים בטרור או אנשים המחזיקים במידע אודות פיגועי טרור אפשריים). הוועדה שווה וממליצה לישראל לבטל את הגנת הצורך כהצדקה אפשרית לפשע העינויים.
###סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
###סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
###סעיף 31 – הוועדה מביעה דאגה בדבר האשמות על יחס משפיל במחסומים, עיכובים שלא לצורך ושלילת כניסה, לרבות של אנשים עם צרכי בריאות דחופים. על ישראל להבטיח כי צעדים ביטחוניים אלה מבוצעים בהתאם לאמנה וכן להבטיח הכשרה מספקת ומתאימה לנציגיה.
 
<br>
 
=== האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) ===
 
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
 
#<u>הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה </u>
##'''[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים]&nbsp;'''- מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003''''']
###סעיף 18 - הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010'''''] ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 7 - הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.
###סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


<br>  
<br>  
שורה 112: שורה 89:
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־15:03, 5 ביוני 2013

כללי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט שלא ניתן לסטות ממנו נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין השאר דוחה הוועדה ניסיון להצדיק עינויים כדי למנוע מצב חירום או קונפליקט צבאי כלשהו.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009
      1. סעיף 19 – לפי האמנה אין כל נסיבות מיוחדות, לרבות מצב מלחמה או איום ביטחוני, המצדיקות שימוש בעינויים.
      2. סעיף 30 – על ישראל להגביר מאמציה כדי להבטיח את נגישותו של סיוע הומניטארי לרצועה לאחר שהחרפתו מאז יולי 2007 הקשתה על כניסת הסיוע.


פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

  1. בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR)
    1. Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996
      1. פסקה 79 – סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות בסיסיות הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.


הכרזה על מצב חירום

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 4, פסקה 1- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
    2. פרק 2, סעיף 4, פסקה 2- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
    3. פרק 2, סעיף 4, פסקה 3- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
  2. הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992
      1. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7 לאמנה, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4.
    2. General Comment No. 28: Equality of rights between men and women 2000
      1. סעיף 7- יש להגן על שוויון הזכויות בין גברים ונשים, גם תחת מצב חירום, לפי סעיף 4 לאמנה.
    3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 2- על האמצעים הסוטים מסעיפי האמנה בהתאם לסעיף 4 להיות בעלי אופי חריג זמני וניתן להשתמש בהם רק כאשר קיים איום על חיי האומה וכן כשהוכרז רשמית על מצב חירום. יש לקבוע כל סטייה מהסעיפים בחקיקה.
      2. סעיף 4- בהתאם לפסקה 1 בסעיף 4, על הסטייה מהאמנה להיות מוגבלת לזמן שנדרש לצורך הדחיפות של מצב החירום, חובה זו משקפת את עיקרון המידתיות.
      3. סעיף 6- האיסור על סטיה מסעיפים מסוימים באמנה לפי פסקה 2 לסעיף 4, אינו מאפשר סטייה מן הסעיפים האחרים בעת מצב חירום.
      4. סעיף 8- בהתאם לפסקה 1 לסעיף 4, אחד התנאים להצדקת הסטייה מהאמנה הינו שזו לא כוללת הפליה, וזאת על אף שסעיף 26 אינו נמנה מבין הסעיפים שאין לסטות מהם.
      5. סעיף 11- פסקה 2 לסעיף 4 מציינת את הסעיפים אשר גם במצב חירום אין לסטות מהם. בנוסף, מדינות בשום נסיבות לא יכריזו על סעיף 4 לצורך הצדקה לסטייה מזכויות המשפט ההומניטארי.
      6. סעיף 12- יחיד המבצע תחת סמכות המדינה מעשים העולים לכדי פשעים נגד האנושות, לפי ההגדרה שנחקקה באמנת רומא, לא יוכל למצוא הגנה בתנאי מצב חירום לפי סעיף 4.
      7. סעיף 13- הועדה מציינת זכויות יסודיות נוספות שאינן מנויות בפסקה 2 לסעיף 4, וגם מהן אין לסטות במצב חירום.
      8. סעיף 14- הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 (סעדים) הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
    4. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 6- הודאות או ראיות שהושגו באלימות ובניגוד לסעיף 7, לא יוגשו בהליכים משפטיים, כולל במצב חירום, אלא אם הגשת הראיות נועדו להוכיח את ביצוע ההפרה. בכל עת, אין לסטות מהזכות הבסיסית למשפט הוגן ומחזקת החפות.
  4. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 300- הועדה מכירה בחששות שעולים מהמצב הבטחוני בישראל, לאור התקפות חוזרות על האוכלוסיה האזרחית. עם זאת, ובתאם לסעיף 4 לאמנה, קיימות זכויות יסוד אשר אין לסטות מהן גם בזמני חירום.
      2. סעיף 307- הועדה מודאגת ממצב החירום הארוך בו שרויה ישראל מעת הקמתה. מומלץ שייבחנו חידוש "מצב החירום" וכן הצורך וההיקף הדרושים(גם אזורי), לצד הזכויות שנדרש לסטות מהן. יש לשים לב לסעיף 4 שמתיר סטיה רק מזכויות מסוימות ובהיקף העולה מנחיצות האירוע בלבד.
    2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 12- לאחר ההחלטה להאריך באופן שנתי את מצב החירום, הועדה נותרה מודאגת לעניין האמצעים הגורפים הננקטים תחת משטר החירום. נראה כי הסטיה מסעיפים מסוימים עולה על השיעור המותר, ולענין סעיף 9 בפרט קיימת דאגה באשר לשימוש החוזר במעצר מנהלי, כאשר הגבלת הפיקוח המשפטי והגישה לעורך דין מעלות את הסיכון לעינויים וליחס אסור לפי סעיף 7. כמו כן, לדעת הועדה סטיה מוגברת זו מסעיף 9 אינה תואמת את המותר לפי סעיף 4 לאמנה, על כן מתבקשת ישראל לדייק את ההוראות מהן שואפת לסטות לאור דחיפות המצב.
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 7- הועדה חוזרת ומציינת דאגתה מהתארכות ההליך בו בוחנת ישראל את הצורך במצב החירום. בהתאם להצהרתה, תחת מצב החירום גורעת ישראל מהתחייבויותיה בהתאם לסעיף 9. הועדה מודאגת מהשימוש התדיר במעצרים מנהליים, לרבות של ילדים, בהם מופרות זכויותיהם של העצירים. ישראל מתבקשת להשלים את החקיקה הרלוונטית למצב חירום ולהימנע משימוש במעצרים מנהליים, בפרט של ילדים ולהבטיח שזכויותיהם למשפט הוגן מיושמות.


לחימה אסורה (לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי)

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 6- לכל אדם הזכות הטבעית לחיים ואין לשלול מאיש את חייו באורח שרירותי.
  2. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 313- הועדה מודאגת מהשימוש בכדורי גומי בפיזור הפגנות בשטחים הכבושים, לאור דיווחים על הרוגים פלסטינים רבים מאמצעי זה, בהם ילדים. הועדה דורשת כי יאכפו בקפידה ההגבלות החמורות על ההוראות לשימוש בנשק חי ובכדורי גומי נגד אוכלוסיה אזרחית לא-חמושה.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 17 - הועדה מודאגת מהפרקטיקה של צה"ל בשטחים, בה נעשה שימוש בתושבים מקומיים כ-"מתנדבים" או מגנים במהלך מבצעים צבאיים, בייחוד לצורך חיפוש בתים או כדי לסייע לכניעתו המאובטחת של אדם המזוהה כטרוריסט. על ישראל לחדול מפרקטיקה זו, שלעיתים קרובות מובילה לשלילה שרירותית של הזכות לחיים (סעיף 6).
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 9- הועדה מציינת את מסקנות צוות הבדיקה של האו"ם ממבצע "עופרת יצוקה", בו בוצעו לכאורה הפרות של הדין ההומניטארי הבינלאומי ושל דיני זכויות האדם. אולם חקירות הצבא הישראלי שהיו חסויות הובילו לשני כתבי אישום והרשעה אחת. טרם נוהלה חקירה עצמאית ואמינה בנוגע להפרות חמורות כגון ירי מכוון על אוכלוסיה אזרחית, תשתיות, שימוש כמגנים אנושיים, סירוב פינוי פצועים, ירי חי בזמן הפגנות ומעצר תחת תנאים משפילים. על ישראל לפתוח בחקירה אמינה בנוגע להפרות הזכות לחיים, איסור על עינויים, החובה לטיפול הומאני בעצורים והזכות לחופש הביטוי.
  3. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
    1. Guezout et al v. Algeria, 2012
      1. בשנת 1996 בוצע מעצר אלים של מספר אזרחים, שכלל יריות באחד מהם ושימוש באשתו כמגן אנושי. הפצוע ו-2 נשים נלקחו למתקן מעצר, בו בוצעו בעצור עינויים קשים, בין היתר באמצעות מכות חשמל. לאחר החקירה נפגשו בני המשפחה, ולאחר כחודש החזקה בבידוד שוחררו הנשים ואולם נעלמו עקבותיו של העצור. הועדה מניחה שככל הנראה לאחר 11 שנים בבידוד, העצור אינו בין החיים. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, 9 (זכויות עצור)ו-10 (יחס הומני למעוכב) כלפי העצור וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) כלפי כלל המתלוננים.


שבויי מלחמה


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי