שוויון פוליטי

כללי

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 3, סעיף 26 - כל בני האדם שווים בפני החוק וזכאים להגנה שווה בחוק ללא אפליה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 4: Equality Between the Sexes, 1981
      1. פסקה 3 - בכדי לעגן את ערך השוויון בין נשים וגברים יש צורך בפעולות חקיקה ובוידוא שחקיקה בנושאים אחרים לא פוגעת בשוויון בין המינים.
   2. General Comment No. 15: The Position of Aliens under the Convenant, 1986
      1. סעיף 2 - יש ליישם את הזכויות המוגדרות באמנה כזכויות אדם מבלי להפלות זרים הנמצאים בשטח המדינה (מלבד הזכויות המוגדרות בפירוש כזכויות שאותם לא צריך לתת לזרים).
      2. סעיף 3 - יש לפרש בחוק את זכות הזרים הנמצאים בשטח המדינה להגנה שווה על זכויות האדם שלהם.
      3. סעיף 7 - לא אזרחים הנמצאים בשטח המדינה צריכים לקבל הגנה שווה על ידי החוק, בלא אפליה כלפי אזרחים.
   3. General Comment No. 18: Non-discrimination, 1989
      1. סעיף 1 - אי-אפליה, יחד עם שוויון לפני החוק והגנה שווה של החוק מפני כל סוג של אפליה, מהווים עיקרון בסיסי וכללי ביחס להגנה על זכויות אדם.
      2. סעיף 2 - בהתאם לסעיף 20(2) לאמנה ICCPR, יש חובה על המדינות לחוקק חוקים למניעת הסתה לאפליה.
      3. סעיף 3 – התייחסות לסעיפים ספציפיים באמנה הנוגעים ישירות לאי-אפליה, שוויון בפני החוק והגנה שווה של החוק.
      4. סעיף 9 – דוחות של מדינות רבות מכילים מידע בנוגע לחקיקה, פעולות מנהליות והחלטות בתי משפט בנוגע להגנה מפני אפליה בחוק, אך אלו חסרי פעמים רבות מידע רלוונטי שיחשוף את האפליה בפועל.
      5. סעיף 11 – הועדה מציינת שבמספר חוקות וחוקים לא כל העילות שאפליה בגינן אסורה באמנה מופיעות. הועדה מבקשת לקבל מידע על משמעות ההשמטות.
      6. סעיף 12 - על אף שיש סעיפים שדורשים שהמדינה תגן על הזכויות המצוינות באמנה באופן שוויוני, סעיף 26 דורש שגם בהקניית זכויות משפטיות שאינם מצוינות באמנה יש צורך לנהוג באופן שוויוני. לפיכך, כל חקיקה צריכה לעמוד בסטנדרטים של האמנה בכך שלא תהיה מפלה.
   4. General Comment No. 28: Equality of Rights Between Men and Women, 2000
      1. סעיף 19 – זכותו של כל אדם להיות מוכר כאישיות בפני החוק, לפי סעיף 16 לאמנה, רלוונטית במיוחד עבור נשים שלעיתים קרובות מצומצמת זכותם מטעמי מין או מצב משפחתי (התייחסות לזכות הנשים להחזיק ברכוש, לחתום על חוזה ועוד).
      2. סעיף 20 - על המדינות לספק מידע לוועדה הנוגע להשפעת חוקים ונהלים שעשויים להפריע לזכות של נשים ליהנות מפרטיות וזכויות אחרות המוגנות על-ידי סעיף 17 לאמנה על בסיס שווה (התייחסות לסוגיות הנוגעות בעיקר לאונס והפלה).
      3. סעיף 22 – על המדינות לספק מידע לוועדה הנוגע לחוקים וגורמים נוספים שעשויים להפריע לנשים ליהנות מהזכויות תחת סעיף 19 על בסיס שווה, וליידע את הוועדה על אמצעים משפטיים המגבילים פרסום או הפצה של חומר פורנוגראפי שמציג נשים ונערות כאובייקט לאלימות, יחס משפטי או בלתי אנושי.
      4. סעיף 31 – הזכות לשוויון בפני החוק וחופש מאפליה, המוגנת על-ידי סעיף 26 לאמנה, דורשת מהמדינות לפעול נגד אפליה על-ידי גופים ציבוריים ופרטיים, בכל התחומים. המדינה חייבת לפעול באמצעות חקיקה מתאימה בכדי למגר תופעות של אפלית נשים ולוודא שהחקיקה והפרקטיקות הקיימות לא יוצרות אפליה כלפי נשים.
   5. General Comment No. 32: Right to Equality before Courts and Tribunals and to a Fair Trail, 2007
      1. כללי - כל ההערה מדברת בזכות לשוויון אל מול החוק.
      2. סעיף 2 – הזכות לשוויון בפני בתי-משפט וטריבונאלים ולמשפט הוגן הינם אלמנט מפתח בהגנה על זכויות אדם.
      3. סעיפים 3-4 – התייחסות לסעיף 14 לאמנה הקובע באופן כללי שוויון בפני בתי-משפט וטריבונאלים, ללא קשר לסוג ההליך, ומבטיח משפט הוגן.
      4. סעיפים 5-6 – האפשרות להסתייג מסעיף 14 לאמנה.
      5. סעיפים 7-14 - הרחבה ופירוט עקרון השוויון בפני בתי משפט וטריבונאלים לפי סעיף 14.
      6. סעיפים 15 ו-21 – הזכות לשימוע הוגן ופומבי בפני טריבונל עצמאי בלתי תלוי וחסר פניות לפי סעיף 14.
      7. סעיפים 22-23 – הזכות לשימוע הוגן זה חלה בכל בתי המשפט והטריבונאלים תחת תחולת הסעיף, בין אם רגילים או מיוחדים, אזרחיים או צבאיים, וכן אם המדינה הכירה בבתי משפט המבוססים על דין מנהגי או בתי משפט דתיים.
      8. סעיף 26 – סעיף 14 מבטיח שוויון והגינות פרוצדוראלית בלבד, ולא ניתן לפרש כמבטיח היעדר טעויות בשיפוט.
      9. סעיף 65 - חוקים פרוצדוראליים ויישומם צריכים להיות שוויוניים.
   6. General Comment No. 34: Freedom of Opinion and Expression, 2011
      1. סעיף 26 - חקיקה מותרת הפוגעת בחופש הביטוי צריכה לקבוע הסדר שוויוני
3. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לועדת האו"ם לזכויות אדם, 2008
      1. סעיף 3, פסקה 33 - חוקק חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2007, הדורש בחינת השלכות חקיקה ותקנות חדשות מבחינת השפעתם על נושאים מגדריים. שנועד לגלות אפליה החבויה בהצעות חוק חדשות.
4. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לזכויות אדם בנוגע לדו"ח השלישי של ישראל, 2010
      1. סעיף 13 - יש לוודא שבחקיקת חוקים נגד טרור משמרים את עיקרון השווין בהעמדה לדין של חשודים בטרור
      2. סעיף 23 – הנגשת שפה –הנגשת שירותי המנהל הציבורי לכל המיעוטים דוברי שפה זרה והבטחת נגישות מלאה לכל השפות הרשמיות, כולל ערבית. העובדה שפסקי הדין של ביהמ"ש העליון לא מתורגמים לערבית מהווה אפליה.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) 

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 1, פסקה 3 - הוצאה מתחולת ההגדרה הוראות חוק לעניין לאומיות, אזרחות או התאזרחות ובלבד שלא מפלה לאומיות מסוימת.
   2. חלק 1, סעיף 2, פסקה 1(ג) - על המדינה לבחון את קווי המדיניות ולתקן ולבטל את כל החוקים והתקנות שיש בהם בכדי ליצור או להנציח אפליה גזעית.
   3. חלק 1, סעיף 2, פסקה 1(ד) - חובת המדינה לפעול למניעת ולסיום אפליה גזעית, לרבות על-ידי חקיקה.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 1: States Parties's Obligations, 1972
      1. התחייבות המדינה בסעיף 4 לאמנה הינה התחייבות שמחייבת חקיקה מצד המדינה.
   2. General Recommendation No. 7: Legislation to Eradicate Racial Discrimination, 1985
      1. התחייבות המדינה בסעיף 4 לאמנה הינה התחייבות שמחייבת חקיקה מצד המדינה.
   3. General Recommendation No. 11: Non-citizens, 1993
      1. סעיף 1 - סעיף 1, פסקה 2 לאמנה מוציא מתחולת אפליה הבחנה בין אזרחים לאנשים שאינם אזרחים. סעיף 1, פסקה 3, מגדיר שגם בקרב אנשים שאינם אזרחים אין לנהוג בצורה מפלה. לכן גם חקיקה הנוגעת לאלו שאינם אזרחים צריכה לעמוד בסטנדרטיים של שוויון.
   4. General Recommendation No. 13: Training of Law Enforcement Official in the Protection of Human Rights, 1993
      1. סעיף 2 - יש להודיע ולוודא שרשויות אכיפת החוק מודעים ופועלים על-פי הערכים באמנה.
   5. General Recommendation No. 15: Organized Violence Based on Ethnic Origin, 1993
      1. סעיף 2 - לא די לחוקק חוקים בכדי לקדם את האמנה, יש גם לוודא שהחקיקה מיושמת בפועל.
      2. סעיף 5- יש לחוקק חוקים המענישים את המממנים של מוסדות שמקדמות גזענות.
      3. סעיף 6- עצם ההשתייכות לארגון שמטרתו קידום גזענות צריכה להיחשב עבירה על החוק.
   6. General Recommendation No. 26: Article 6 of the Convention, 2000
      1. פגיעה בתפיסת הערך העצמי כתוצאה מאפליה גזעית היא פגיעה שעל בתי המשפט לפצות בדינה.
   7. General Recommendation No. 29: Article 1, Paragrath 1 of the Convention (Descent), 2002
      1. הקדמה - ההגדרה של "מוצא" באמנה רחבה יותר מהמונח "גזע" וכוללת גם אפליה נגד קהילות מובחנות במבחינה ריבודית או מולדות אחרות.
      2. סעיף 2 - יש לכלול בחוקה סעיף האוסר אפליה על בסיס מוצא.
      3. סעיפים 3-4 - יש לחקוק וליישם אמצעים לשם ביטול אפליה על בסיס מוצא.
      4. סעיפים 21-26 – יש לוודא שאנשים ממוצא שונה נהנים מזכויות שוות בעמדם בפני החוק ולמגר אפליה של רשויות החוק.
      5. סעיפים 37-39 - יש לחוקק חוקים שיבטלו אפליה של אנשים על בסיס מוצא בשוק הכלכלי.
   8. General Recommendation No. 30: Discrimination against Non-citizen, 2004
      1. סעיפים 6-7 - יש לוודא שהחקיקה לא מפלה אזרחים שאינם אזרחים במדינה.
      2. סעיפים 18 ו-20 - יש לוודא שלא אזרחים יכולים להשתמש בחוק בכדי לתבוע את זכותם לכך שלא יפלו אותם.
      3. סעיף 21 - יש לחוקק חוק פלילי המחמיר עם עוברי עבירות שעשו זאת מסיבות גזעניות.
      4. סעיף 22 - לאפשר ללא אזרחים להתלונן על פעולות גזעניות של פקידי ממשל, ושיטופלו באמצעות גוף בלתי תלוי.
      5. סעיף 23 - נטל ההוכחה במקרה של תלונה על גזענות בשל גזע, מוצא, צבע, ארץ מוצא או אתניות.
   9. General Recommendation No. 31: The Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System, 2005
      1. הרקע לאמנה: אין מדינה החפה ממקרי אפליה גזעית בממשל, ובמערכת המשפט הפלילי בפרט, ובתפקוד מערכת הצדק. הדבר מהווה הפרה חמורה של שלטון החוק ועקרון השוויון בפני החוק. כל ההערה מתייחסת לשיפור הדרכים בהם המדינה יכולה לעמוד בהתחייבות שלה באמנה לשוויון בפני החוק ללא תלות בגזע, מוצא, צבע, ארץ מוצא או אתניות.
      2. חלק I, סימן A2, סעיף 4 - אינדיקטורים המעידים על פוטנציאל לאפליה גזעית, ישירה או עקיפה.
      3. חלק I, סימן A2, סעיפים 4(a) - עידדו המדינות לשלב הוראה פלילית בחקיקה המדינית לפיה עבירה מניעי אפליה גזעית מהווה עבירה בנסיבות מחמירות.
      4. חלק I, סימן B, סעיף 5 – אסטרטגיות שממליצים למדינות לנקוט בהם כולל:(a) מניעת חוקים בעלי השפעה על אפליה גזעית; (d) ייצוג הולם לאנשים המשתייכים לקבוצות אתניות; (e) כיבוד והכרה במשפט המסורתי של עמים ילידים, בהתאמה עם המשפט הבינלאומי; (g) במצב של תנועת אוכלוסייה מסיבית למסד בתי משפט גם במקומות רחוקים; (h) התייחסות למצב פוסט-קונפליקט. (i) תכנון אסטרטגיה לאומית או תוכנית פעולה שנועדה לחסל כל צורות האפליה הגזעית המבנית.
      5. חלק II, סימן A, סעיף 6 – בהתאם לסעיף 6 לאמנה, יש להבטיח לכל אדם סעד יעיל נגד מעשי אפליה גזעית, ללא אפליה מכל סוג שהוא.
      6. חלק II, סימן A, סעיפים 7-8 - יש לספק מידע וסיוע משפטי לאנשים מקבוצות מוחלשות באוכלוסייה בכדי שיוכלו להתגונן מפני אפליה. כולל לקדם באזורים בהם חיים אנשים מקבוצות אלו מוסדות סיוע משפטי חינם ומרכזי מידע.
      7. חלק II, סימן A, סעיף 9 – הרחבת שיתוף הפעולה של המדינה עם איגודי עורכי דין, אוניברסיטאות ומרכזי ייעוץ משפטי לא ממשלתיים המתמחים בהגנה על זכויותיהם של קהילות מוחלשות ומניעת אפליה.
      8. חלק II, סימן B, סעיפים 10-14 – התייחסות לאכיפה של נושא האפליה הגזעית על-ידי המשטרה.
      9. חלק II, סימן C, סעיף 15 –חשיבות העמדה לדין על מעשים גזעניים.
      10. חלק II, סימן C, סעיפים 16-17 ו-27 – צעדים שאפשר לנקוט בהם כדי להתחשב ולהקל על נפגעי אפליה גזעית בהליך המשפטי.
      11. חלק III, סימן A, סעיפים 20-25 – התייחסות לדרכי התחקור והמאסר. כולל: מניעת מאסר וחיפוש שמבוסס באופן בלעדי על טעמי גזע; חובה למנוע ולהעניש על מעשי אלימות ועינויים כלפי הקבוצות המפורטות בפסקה האחרונה של המבוא ומידתיות בשימוש בכוח.
      12. חלק III, סימן B, סעיף 26 – התייחסות למעשים שעל המדינה לנקוט לאור העובדה כי לפי נתונים סטטיסטיים מספר האנשים הממתינים למשפט כולל מספר גבוה מידי של אנשים שאינם אזרחים ואנשים המשתייכים לקבוצות כמפורט בפסקה האחרונה של המבואה.
      13. חלק III, סימן C, סעיף 28 – באופן כללי יש להבטיח משפט הוגן ושוויון בפני החוק לאנשים המשתייכים לקבוצות בפסקה האחרונה של המבוא.
      14. חלק III, סימן C, סעיף 30 - יש לאפשר לאנשים מקבוצות מיעוט מתרגם חינם בכדי שיבינו הליכים משפטיים.
      15. חלק III, סימן C, סעיפים 34-37 – ענישת בני מיעוטים – על המדינות להבטיח כי בתי המשפט לא ינקטו בענישה מחמירה רק בגלל השתייכות האדם לקבוצה גזעית או אתנית.
   10. General recommendation No. 32: The Meaning and Scope of Special Measures, 2009
       1. חלק I, סעיף 6 - האמנה מבוססת על שילוב של שוויון פורמאלי בפני החוק ושוויון מהותי בהנאה מזכויות אדם דה-פקטו.
       2. חלק II, סעיפים 11-13– המושג "אמצעים מיוחדים" כולל חוקים, מדיניות ונהלים ומבוסס על ההנחה כי אלו אומצו וייושמו כדי לממש את החובות לפי האמנה, ויש להתאימם לעקרונות האמנה.
   11. General Reccomendation No. 34: Adopted by the Committee Racial discrimination against people of African descent, 2011
       1. סעיף 58 - יש לחוקק חוקים בכדי למגר תופעה של אפליה נגד אנשים ממוצא אפריקאי בשוק העבודה.
       2. חלק VIII - כאשר בוחנים את השוויון בפני החוק בתוך המדינה יש לשים לב במיוחד ולוודא שגם לאנשים ממוצא אפריקאי יש את כל הזכויות מבחינת שוויון כלפי החוק.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה הגזעית על ישראל, 2007
      1. סעיף 16 - על ישראל החובה לעגן את ערך השוויון במעמד חוקתי ב"חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו".
      2. פסקה 20 - חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, פוגע בזכות נשים ערביות לחיי משפחה.
      3. סעיף 28 - ביקורת על כך שישראל חוקקה חוקים לקידום מוסדות תרבותיים יהודים ולא עשתה זאת באופן דומה לטובת התושבים הערבים. חל איסור שחוקים ותכניות ממשלתיות יקדמו מוסדות תרבותיים ואתרי מורשת של יהודים על חשבון ערבים.
      4. סעיף 32 - בניגוד לעמדת ישראל, האמנות הבין לאומיות חלות גם על שטחי הגדה המערבית ועל הגולן.
      5. סעיף 35- העובדה שבשטחים הכבושים הפלסטינים והישראלים נתונים תחת מערכת חוקים שונה שבה פלסטינים נענשים בצורה מחמירה יותר על אותם עבירות יוצרת אפליה.
      6. סעיף 37- יש לחקור ולהעמיד לדין את המתנחלים בחברון אשר פוגעים באוכלוסייה הערבית.

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 2, סעיף 7(ב)- איסור אפלייה נגד נשים במינוי למוסדות ממשל.
   2. הסתייגות של ישראל - בנוגע למינוי נשים לבית הדין הרבני בתפקיד שיפוטי מקום שמינוי כזה אסור על פי דיני העדות הדתיות בישראל.
   3. חלק 4, סעיף 15(1) – שוויון לנשים ולגברים בפני החוק.
   4. חלק 4, סעיף 15(3) – זכויות שוות לנשים ולגברים בזכות התנועה והחופש לבחור את מקם מושבם ומגוריהם.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994
      1. סעיפים 7-9 - שוויון בפני החוק בין נשים לגברים בתחומים שונים כגון היכולת לכרות חוזה, שוויון בהתדיינויות משפטיות, בפנייה לערכאות משפט וברכישת מעמד משפטי בארץ מגורים.
      2. סעיף 12 – בהתייחס לחיים הפרטיים והציבוריים, אין שום הצדקה על יישום חוקים או מנהגים שונים ומפלים.
      3. סעיף 15 - אי-אכיפה בפועל של חוקים המצייתים לתוכן האמנה סותרת את האמור באמנה.
      4. סעיפים 44 ו-46 – על המדינות למנוע כל רעיון של אי-שוויון בין נשים וגברים שמאושר או נכלל בחוק.
      5. סעיף 47 – הועדה מבקשת מהמדינות לבחון את המצב בפועל ולנקוט ולהציע חקיקה שתתמודד עם האפליה הקיימת.
   2. General Recommendation No. 23: Political and Public Life, 1997
      1. סעיפים 41-42 - יש לחוקק ולוודא שהחקיקה הקיימת מתאימה לשוויון בין נשים וגברים בייצוג בחיים הפוליטיים והבינלאומיים (סעיפים 7-8 לאמנה).
   3. General Recommendation No. 25: Temporary Special Measures, 2004
      1. חלק II, סעיף 7 - על המדינות מוטלת החובה להבטיח כי אין אפליה ישירה או עקיפה כלפי נשים בחוק וכי החוק מגן עליהן מפני אפליה.
      2. חלק III, סעיף 31 - יש לעגן בחוק או בחוקה את האפשרות להשתמש באמצעים מיוחדים זמניים כדי לקדם אוכלוסיות מוחלשות וכדי להכווין את משרדי הממשלה.
   4. General Recommendation No. 26: Women Migrant Workers, 2006
      1. סעיף 26, פסקה (b) – הגנה משפטית על זכויות עובדות זרות. יש לוודא כי לעובדות זרות הגנה שווה וזכויות עובדים שוות כמו לשאר העובדים במדינה.
   5. General Recommendation No. 27: Older Women and Protection of their Human Rights, 2010
      1. סעיף 26 – חלק מהחוקים מפלים במיוחד אלמנות מבוגרות.
      2. סעיף 31 – על המדינות להבטיח את עקרון השוויון בין המינים לאורך כל מחזור חיי האיזה בחקיקה ובפועל. כולל לבטל ולתקן חוקים, תקנות ומנהגים קיימים המפלים נשים מבוגרות.
3. Concluding Observation 
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים על ישראל, 2011
      1. פסקה 9 - הסתייגויות ישראל מסעיף 7(ב) לאמנה (שוויון במינוי נשים לתפקידים ציבוריים), במינוי נשים לתפקידים דתיים, היא לא חוקית מכיוון שנוגדת את מטרת האמנה.
      2. פסקה 11 - על ישראל לעגן את ערך השוויון בין גברים ונשים ב"חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו".
      3. פסקאות 24-25 - חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, פוגע בזכות נשים ערביות לחיי משפחה.

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח ההכרזה
   1. סעיף ז - שוויון בפני החוק. זכות שווה להגנה של החוק ולהגנה בפני אפליה.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 5, פסקאות 1-2 - שוויון בפני החוק לאנשים עם מוגבלויות.
   2. סעיף 12 - שוויון של אנשים עם מוגבלויות כגופים אוטונומיים אל מול החוק.
   3. סעיף 13 - נגישות שווה לחוק גם לאנשים בעלי מוגבלויות.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1. General Comments
   1. General Comment No. 3: HIV/AIDS and the Rights of the Child, 2003
      1. סעיף 40c - יש לוודא כי החקיקה מגנה על ילדים מאפליה על בסיס איידס.
   2. General Comment No. 4: Adolescent Health and Development, 2003
      1. סעיף 20 - חוקים המגבילים את גיל הנישואין צריכים להגדיר גיל זהה לנשים ולגברים.
   3. General Comment No. 5: General Measures of Implementation, 2003
      1. סעיף 12 – החשיבות של תפיסת זכויות הילד בממשלה, בפרלמנט ובמערכת המשפט, בעיקר לאור העובדה שמעטות המדינות בהן גיל ההצבעה מתחת ל-18.
      2. סעיף 18 – בחינת החקיקה המדינית לאור האמנה.
      3. סעיפים 19-20, 23-22 - על המדינות להבטיח, בכל האמצעים הנאותים, כי הוראות האמנה מקבלות תוקף משפטי במערכת המשפט המקומית, ואף לשלב את האמנה במשפט הפנים-מדינתי.
      4. סעיף 21 – בחינת האפקטיביות במבחן התוצאה – האם הזכויות אכן ניתנות לילדים ויש להן מעמד בפני בית-משפט.
      5. סעיפים 24-25 – שפיטות הזכויות: כדי שלזכויות תהיה משמעות, עליהן להיות שפיטות, וסעדים אפקטיביים על הפגיעה בהן חייבים להיות זמינים.
   4. General Comment No. 8: The Right of the Child to Protection from Corporal Punishment and other Cruel or Degrading Forms of Punishment, 2007
      1. סעיפים 1 ו-5 - מתוך עקרון השוויון בפני החוק נגזר כי אין לאפשר הענשת ילדים באמצעים אלימים.
   5. General Comment No. 10: Children's Rights in Juvenile Justice, 2007
      1. סעיף 6 - על המדינה לנקוט באמצעים המתאימים כדי להבטיח שכל הילדים יזכו ליחס שווה מול החוק.
      2. סעיף 8 - הוועדה ממליצה כי המדינות יבטלו עבירות סטאטוס החלות רק על ילדים במטרה ליצור יחס שווה בחוק לילדים ולמבוגרים.
      3. סעיף 13 - אמנת CRC קובעת עקרונות בסיסיים בהתייחסות לילדים בקונפליקט עם החוק כמו טיפול התואם את הכבוד והערך של הילד (כולל התייחסות ליחס שווה).
      4. סעיף 30 - יש לקבוע גיל מינימלי לאחריות פלילית ולא להשאיר זאת לשיקול דעת השופט בכדי למנוע יחס לא שוויוני בין אנשים.
      5. סעיף 99 - יש לפקח שמערכת האכיפה והמשפט פועלת בצורה שוויונית על ידי אנשים אובייקטיבים מבחוץ.
   6. General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under the Convention, 2007
      1. סעיפים 24 ו-80 - יש לחוקק חוקים בכדי לאפשר לילדים מקבוצות של ילידים ליהנות מאותן זכויות ששאר האוכלוסייה נהנת ממנה באופן שווה.
      2. סעיף 5 - על אף הסעיפים באמנה שאוסרים אפליה התגלו מקרי אפליה במדינות רבות של ילדים מקבוצות ילידים, במיוחד בתחומי הבריאות והחינוך.
      3. סעיפים 23-29 - איסור אפליה הוא אחד העקרונות הבסיסיים של האמנה לזכויות הילד. המדינה מחויבת לדאוג לכך שלא תהיה אפליה של ילדים מקבוצות של ילידים במדינה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
      4. סעיפים 25-26 - ילדים מקבוצות ילידים הם אחת הקבוצות שזקוקות להעדפה מתקנת בכדי לשפר את מצבם. יש לדאוג להם נגישות לתחומים השונים השכלה.
   7. General Comment No. 12: The Right of the Child to be heard, 2009
      1. סעיף 75 - יש לתת זכות טיעון לילדים באופן שווה, בפרט ללא הבדל בשל גזע או מוצא.
2. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד על ישראל, 2002
      1. סעיפים 24 ו-61 - העובדה שגיל הבגרות בישראל הינו 18 על-פי חוק האפוטרופסות והכשרות המשפטית, תשכ"ב- 1962, ולעומת זאת גיל הבגרות המשפטית בשטחים הינו 16 (ע"פ צו מס' 132), היא עבירה על האמנה.
   2. הערות סיכום של הועדה ליישום הפרוטוקול האופציונאלי בדבר מעורבות ילדים בסכסוכים מזויינים על ישראל, 2012
      1. סעיפים 8-9 - העובדה שגיל הבגרות בישראל הינו 18 על-פי חוק האפוטרופסות והכשרות המשפטית, תשכ"ב- 1962, ולעומת זאת גיל הבגרות המשפטית בשטחים הינו 16 (ע"פ צו מס' 132) פוגעת בשוויון.

 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. General Comments
   1. General Comment No. 5: Persons with Disabilities, 1994
      1. סעיף 16 - יש ליצור מערכת חוקים רחבה שתמנע אפליה של אנשים עם מוגבלויות.
   2. General comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיף 9 - יש לכבד את הזכות של נשים לשוויון כשמחוקקים חוק.
      2. סעיף 30 - יישום של הסעיף שמחייב שוויון בין המינים ביחס לסעיף המחייב מדינות לספק את הזכות לחינוך של אזרחיהן גורם לכך שיש צורך בחקיקה ובפוליסות אחרות בכדי לקדם זאת.
      3. סעיף 34 - יש לעבור על מערכת החקיקה באופן סדיר בכדי לוודא שהחקיקה מתאימה לשוויון בין המינים.
   3. General Comment No. 18: Article 6 of the International Convenant on Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיף 25 - המחויבות להגן על הזכות השווה לנגישות של אנשים לעבודה, דורשת מהמדינה הגנה בחקיקה.
   4. General Comment No. 20: Non-discrimination in Economic, Social and Cultural Rights, 2009
      1. סעיף 10(b) - חקיקה שבמבט ראשון נראית כחקיקה לא מפלה, יכולה לפגוע בשוויון אם התוצאות שלה מפלות.
      2. סעיף 11 - יש לחוקק חוקים בכדי למנוע אפליה בספירה הפרטית.
      3. סעיף 37 - יש לתת ביטוי לעקרון השוויון בחקיקה.
   5. General Comment No. 21: Right of Everyone to take Part in Cultural Life, 2009
      1. סעיף 50(b) - יש לחוקק חוקים בכדי למנוע אפליה על בסיס זהות תרבותית.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994
      1. סעיפים 41-44 - מומלץ למדינות להסיר הסתייגויות הנובעות מטעמי דת מסעיף 16 הדורש שוויון בנישואין בין נשים וגברים, באם יש להם הסתייגויות כאלו.
      2. סעיף 49 - יש לתקן חקיקה בכדי להתאים את החוק לדרישת השוויון בדיני המעמד האישי ובנישואין בין נשים וגברים.

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשיים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. General Comments
   1. General Comment No 2: Implementation of Article 2 by States Parties, 2007
      1. סעיף 21 - החוק צריך להגן על כל העצורים מפני עינויים באותה רמה וללא אפליה.

שוויון בעמידה אל מול מערכת המשפט

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 3, סעיף 14, פסקה 1 - הכל שווים בפני בתי המשפט ובתי הדין.
   2. פרק 3, סעיף 14, פסקה 3 - שוויון זכויות לנאשמים בהליך הפלילי.
   3. פרק 3, סעיף 26 - כל בני האדם שווים בפני החוק וזכאים להגנה שווה על ידי החוק ללא אפליה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 28: Equality of Rights Between Men and Women, 2000
      1. סעיפים 7-9 - שוויון בפני החוק בין נשים לגברים בתחומים שונים כגון היכולת לכרות חוזה, שוויון בהתדיינויות משפטיות, בפנייה לערכאות משפט וברכישת מעמד משפטי בארץ מגורים.
      2. סעיף 18 – על המדינות לספק מידע לוועדה הנוגע לשאלה האם נשים נהנות באופן שווה מגישה למערכת המשפט ומהזכות למשפט הוגן, כפי שנקבע בסעיף 14 לאמנה. בפרט האם יש הוראות חוק פרטניות המונעות מנשים גישה ישירה ועצמאית לבתי המשפט.
3. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. הדו"ח התקופתי השלישי של ישראל לועדת האו"ם לזכויות אדם, 2008
      1. סעיף 3, פסקה 32 - התחייבות ישראל באמנה לכך שנשים וגברים שווים בפני החוק בישראל מלבד בדין האישי, מעוגנת בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951.
4. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לזכויות אדם בנוגע לדו"ח השלישי של ישראל, 2010
      1. סעיף 7 - המעצרים המנהליים התכופים שמתבצעים במסגרת השלטון הצבאי הישראלי פוגעים בזכותם של העצורים לשוויון בפני החוק.
      2. סעיף 13 - יש לוודא שבחקיקת חוקים כנגד הטרור משמרים את העיקרון של שוויון בהעמדה לדין של החשודים בטרור.
      3. סעיף 22 - יש אפליה בין הטיפול בנאשמים לא בוגרים (מתחת לגיל 18) בין מערכת המשפט הישראלית ומערכת המשפט של השלטון הצבאי בגדה המערבית.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD) 

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 5(א) - חובת השוויון בגישה לבית המשפט.
   2. חלק 1, סעיף 6 - חובת להבטיח סעדים ותרופות יעילים בבית המשפט נגד כל המעשים הנחשבים לאפליה.
2. General Recommendation
   1. General Recommendation No. 20: Non-discriminatory implementation of rights and freedoms, 1996
      1. סעיף 3 - יש זכויות שמנויות בסעיף 5 לאמנה שמאפשרות הבחנה בהענקתם בין אזרחים ללא אזרחים (כמו הזכות לבחור), ויש זכויות שאין להבחין בהענקתם בין אזרחים ואחרים (כמו זכות העמידה השווה אל מוק החוק).
   2. General Recommendation No. 26: Article 6 of the Convention, 2000
      1. פגיעה בתפיסת הערך העצמי כתוצאה מאפליה גזעית היא פגיעה שעל בתי המשפט לפצות בדינה.
   3. General Recommendation No. 29: Article 1, Paragrath 1 of the Convention (Descent), 2002
      1. סעיפים 21-26 – יש לוודא שלאנשים ממוצא שונה גישה שווה לרשויות משפט וזכויות שוות בפני החוק.
   4. General Recommendation No. 30: Discrimination Against Non-citizen, 2004
      1. סעיף 18 – יש להבטיח לאנשים שאינם אזרחים הגנה שווה של מערכת המשפט.
   5. General Recommendation No. 31: The Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System, 2005
      1. הרקע לאמנה: אין מדינה החפה ממקרי אפליה גזעית בממשל, ובמערכת המשפט הפלילי בפרט, ובתפקוד מערכת הצדק. הדבר מהווה הפרה חמורה של שלטון החוק ועקרון השוויון בפני החוק. כל ההערה מתייחסת לשיפור הדרכים בהם המדינה יכולה לעמוד בהתחייבות שלה באמנה לשוויון בפני החוק ללא תלות בגזע, מוצא, צבע, ארץ מוצא או אתניות.
      2. חלק I, סימן A1, סעיפים 1-3– פירוט אינדיקטורים לגילוי אפליה גזעית במערכת המשפט. על המדינות לאסוף באופן קבוע את הנתונים השונים שיכולים לשמש כאינדיק טוריים מהרשויות וגופי האכיפה השונים
      3. חלק I, סימן B, סעיף 5 – אסטרטגיות למניעת אפליה גזעית במנהל הציבורי ובתפקוד מערכת המשפט הפלילית.
      4. חלק II, סימן A – גישה למשפט ולצדק.
      5. חלק II, סימן A, סעיף 6 – בהתאם לסעיף 6 לאמנה, יש להבטיח לכל אדם סעד יעיל נגד מעשי אפליה גזעית, ללא אפליה מכל סוג שהוא
      6. חלק II, סימן D, סעיף 19 – תפקוד מערכת המשפט. על המדינה להבטיח כי מערכת הצדק נותנת יחס ראוי לקורבנות אפליה גזעית ולמשפחותיהם, ומתייחסת אליהם ללא אפליה או דעות קדומות (דגש על הליך הוגן)
      7. חלק III - צעדים שיש לנקוט בהם כדי שמערכת המשפט לא תתייחס בצורה מפלה למואשמים מקבוצות מוחלשות.
      8. חלק III, סימן C, סעיפים 28-41 – אנשים מקבוצות מיעוט זכאים, כמו כל אדם אחר, למשפט הוגן ושוויון בפני החוק. פירוט הזכויות הספציפיות להם זכאים במהלך המשפט.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה הגזעית על ישראל, 2007
      1. סעיף 30 - ישראל מחויבת לשוויון מלא בנגישות למעדת המשפט, ובכלל זה לאזרחים ערביים שנפגעו פגיעות גזעניות.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 40, פסקה 2(ב)- שוויון לילד הנאשם בהליך הפלילי בהבאת עדים לחקירה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 10: Children's Rights in Juvenile Justice, 2007
      1. סעיף 6 - על המדינה לנקוט באמצעים המתאימים כדי להבטיח שכל הילדים יזכו ליחס שווה מול החוק ובעמידה מול מערכת המשפט.
      2. סעיף 30 - יש לקבוע גיל מינימלי לאחריות פלילית ולא להשאיר זאת לשיקול דעת השופט בכדי למנוע יחס לא שוויוני בין אנשים.
      3. סעיף 99 - יש לפקח שמערכת האכיפה והמשפט פועלת בצורה שוויונית על ידי אנשים אובייקטיבים מבחוץ.
   2. General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under the Convention, 2007
      1. סעיפים 25-26 - ילדים מקבוצות ילידים הם אחת הקבוצות שזקוקות להעדפה מתקנת בכדי לשפר את מצבם. צריך לדאוג לכך שיש להם מערכת משפט מיוחדת לילדים, בצורה המתאימה להם מבחינה תרבותית.
      2. סעיף 74 - אחוזי המאסר של ילדים מקבוצות של ילידים הוא גבוה בהרבה מדינות מאחוזי המאסר האחרים בשל אפליה של המערכת או האוכלוסייה.
   3. General Comment No. 12: The Right of the Child to be heard, 2009
      1. סעיף 75 - יש לתת זכות טיעון לילדים באופן שווה, בפרט ללא הבדל בשל גזע או מוצא.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד על ישראל, 2002
      1. סעיפים 24 ו-61 - העובדה שגיל הבגרות בישראל הינו 18 על-פי חוק האפוטרופסות והכשרות המשפטית, תשכ"ב- 1962, ולעומת זאת גיל הבגרות המשפטית בשטחים הינו 16 (ע"פ צו מס' 132), היא עבירה על האמנה.
   2. הערות סיכום של הועדה ליישום הפרוטוקול האופציונאלי בדבר מעורבות ילדים בסכסוכים מזויינים על ישראל, 2012
      1. סעיפים 8-9 - העובדה שגיל הבגרות בישראל הינו 18 על-פי חוק האפוטרופסות והכשרות המשפטית, תשכ"ב- 1962, ולעומת זאת גיל הבגרות המשפטית בשטחים הינו 16 (ע"פ צו מס' 132) פוגעת בשוויון.

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 4, סעיף 15, פסקה 1 - חובת שוויון בין גברים ונשים בעמדם בפני החוק.
   2. חלק 4, סעיף 15, פסקה 2 - חובת שוויון בכשירות משפטית בין נשים לגברים ויחס שווה בבתי המשפט ובבתי הדין.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994
      1. סעיפים 7-9 - שוויון בפני החוק בין נשים לגברים בתחומים שונים כגון היכולת לכרות חוזה, שוויון בהתדיינויות משפטיות, בפנייה לערכאות משפט וברכישת מעמד משפטי בארץ מגורים.
   2. General Recommendation No. 26: Women Migrant Workers, 2006
      1. סעיף 21 – לעיתים הגישה למערכת המשפט תהיה חסומה או מוגבלת בפני עובדות זרות.
      2. סעיף 26, פסקה (b) – הגנה משפטית על זכויות עובדות זרות. יש לוודא כי לעובדות זרות הגנה שווה וזכויות עובדים שוות כמו לשאר העובדים במדינה.
      3. סעיף 26, פסקה (c) – יש להבטיח לעובדות זרות גישה לסעדים משפטיים.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים על ישראל, 2011
      1. פסקה 48 - נשים מופלות לרעה בכל הנוגע לנישואין וגירושין מכיוון שאלו נדונים תחת סמכות בתי הדין הרבניים שנשלטים על-ידי גברים.

הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)

(תרגום ההכרזה לעברית)

1. נוסח ההכרזה
   1. סעיף ז - שוויון בפני החוק. זכות שווה להגנה של החוק ולהגנה בפני אפליה.
   2. סעיף י - לנאשם בדין הפלילי זכות שווה למשפט הוגן ופומבי בפני בית דין בלתי תלוי.

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)

1. נוסח האמנה
   1. סעיף 5, פסקאות 1-2 - שוויון בפני החוק לאנשים עם מוגבלויות.
   2. סעיף 12 - שוויון של אנשים עם מוגבלויות כגופים אוטונומיים אל מול החוק.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)

1. General Comments
   1. General comment No. 16: The Equal Right of Men and Women to the Enjoyment of all Economic, Social and Cultural Rights, 2005
      1. סעיף 9 - יש לכבד את הזכות של נשים לשוויון כשמחוקקים חוק.
   2. General Comment No. 17: The Right of Everyone to Benefit from the Protection of the Moral and Material Interests Resulting from any Scientific, Literary or Artistic Production of which He or She is the Author, 2005
      1. סעיף 39 - יש לוודא נגישות שווה, במיוחד ליוצרים מקבוצות מיעוט, להגנה של החוק בשמירה על זכויות יוצרים.
   3. General Comment No. 20: Non-discrimination in Economic, Social and Cultural Rights, 2009
      1. סעיף 40 - יש לוודא שמוסדות המדינה ומערכת המשפט מגינים על אנשים מפני אפליה וכי יש נגישות שווה לרשויות ללא אפליה.

שוויון בבית הדין הרבני

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 2, סעיף 7(ב)- איסור אפלייה נגד נשים במינוי למוסדות ממשל.
   2. הסתייגות של ישראל - בנוגע למינוי נשים לבית הדין הרבני בתפקיד שיפוטי מקום שמינוי כזה אסור על פי דיני העדות הדתיות בישראל.
2. General Recommendations
   1. General Recommendation No. 21: Equality in Marriage and Family Relations, 1994
      1. סעיפים 41-44 - מומלץ למדינות להסיר הסתייגויות, במידה וקיימות, הנובעות מטעמי דת מסעיף 16 לאמנה הדורש שוויון בנישואין בין נשים לגברים.
      2. סעיף 49 - יש לתקן חקיקה בכדי להתאים את החוק לדרישת השוויון בדיני המעמד האישי ונישואין בין נשים וגברים.
   2. General Recommendation No. 23: Political and Public Life, 1997
      1. סעיף 31 - אם לא מרשים לנשים לשמש כשופטות בבתי המשפט המדינתיים בגלל סיבות דתיות הרי ומדובר באפליה.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים על ישראל, 2011
      1. פסקה 9 - הסתייגויות ישראל מסעיף 7(ב) לאמנה (שוויון במינוי נשים לתפקידים ציבוריים), במינוי נשים לתפקידים דתיים, היא לא חוקית מכיוון שנוגדת את מטרת האמנה.
      2. פסקה 48 - נשים מופלות לרעה בכל הנוגע לנישואין וגירושין מכיוון שההליך נעשה תחת סמכות בתי הדין הרבניים שנשלטים על ידי גברים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. General Comments
   1. General Comment No. 28: Equality of Rights Between Men and Women, 2000
      1. סעיף 21 - לא ניתן להשתמש בזכות לחופש דת בכדי להפלות נשים.
   2. General Comment No. 34: Freedom of Opinion and Expression, 2011
      1. סעיף 32 - כאשר מגבילים זכויות של אנשים בכדי לשמור על ה"מוסר החברתי", יש לוודא שההגדרה למוסר לא נובעת מדת, היסטוריה חברתית או פילוסופיה ספציפית שלא כולם שותפים אליה.
      2. סעיף 48 - יש איסור על חקיקת חוקים שאוסרים על ביטויים כנגד דתות באופן כללי, אך אם הביטוי מהווה הסתה כנגד הדת ניתן לאסור אותה. גם כאשר אוסרים ביטויים כנגד דתות אסור לעשות זאת רק לגבי דתות מסוימות.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד ראשי