שימוש בבתי דין צבאיים ועינויים במצב לחימה: הבדלים בין דפיםבין הדף "שימוש בבתי דין צבאיים" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ====
 
#<u>Concluding Observations </u>
 
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)]
=== &nbsp;<u>הכרזה על מצב חירום&nbsp;</u>  ===
###סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)] ===
 
 
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 2, סעיף 4, פסקה א- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
##פרק 2, סעיף 4, פסקה ב- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
##פרק 2, סעיף 4, פסקה ג- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
#<u>הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים]- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.
#<u>General Comments </u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/ecb5519dedd9b550c12563ed0046d1a1?Opendocument '''''General Comment No. 5: Derogation of Rights, 1981''''']  
### סעיף 2- עולה מכמה מקרים של מדינות, אשר סטו מהוראות האמנה, חוסר בהירות לשאלה האם הוכרז רשמית על מצב חירום, האם אכן נשמרו הזכויות שאין לגרוע מהן וכן האם נמסרה הודעה בדבר הגריעה.
###סעיף 3- הועדה סבורה כי האמצעים הניתנים תחת סעיף 4 הינם בעלי אופי חריג וזמני וניתן להשתמש בהם רק בזמן שהאומה תחת איום. בשעת חירום, הגנה על זכויות אדם הופכת חשובה אף יותר ובייחוד אותן זכויות מהן אין לגרוע.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/7e9dbcf014061fa7c12563ed004804fa?Opendocument'''''General Comment No. 7: Torture or cruel, inhuman or degrading treatment or punishment, 1982''''']
###סעיף 1- יש להדגיש כי גם תחת שעת חירום כפי שזו מוגדרת בסעיף 4(1), לא ניתן לגרוע מהאיסור אשר בסעיף 7. 
 
#<u>Concluding Observation </u>
#<u>דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם </u>
 
=== &nbsp;<u>לחימה אסורה(לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי)&nbsp;</u>  ===
 
=== &nbsp;<u>שבויי מלחמה&nbsp;</u>  ===

גרסה מ־11:21, 3 בנובמבר 2012


 הכרזה על מצב חירום 

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 4, פסקה א- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
    2. פרק 2, סעיף 4, פסקה ב- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
    3. פרק 2, סעיף 4, פסקה ג- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
  2. הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 5: Derogation of Rights, 1981
      1. סעיף 2- עולה מכמה מקרים של מדינות, אשר סטו מהוראות האמנה, חוסר בהירות לשאלה האם הוכרז רשמית על מצב חירום, האם אכן נשמרו הזכויות שאין לגרוע מהן וכן האם נמסרה הודעה בדבר הגריעה.
      2. סעיף 3- הועדה סבורה כי האמצעים הניתנים תחת סעיף 4 הינם בעלי אופי חריג וזמני וניתן להשתמש בהם רק בזמן שהאומה תחת איום. בשעת חירום, הגנה על זכויות אדם הופכת חשובה אף יותר ובייחוד אותן זכויות מהן אין לגרוע.
    2. General Comment No. 7: Torture or cruel, inhuman or degrading treatment or punishment, 1982
      1. סעיף 1- יש להדגיש כי גם תחת שעת חירום כפי שזו מוגדרת בסעיף 4(1), לא ניתן לגרוע מהאיסור אשר בסעיף 7.
  1. Concluding Observation
  2. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם

 לחימה אסורה(לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי) 

 שבויי מלחמה 

אוחזר מתוך "http://eidhr.wiki.huji.ac.il/index.php?title=שימוש_בבתי_דין_צבאיים&oldid=1279"