אפטרשוק

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אילן לדל (שיחה | תרומות)
(דף חדש: אפטר-שוק (Aftershock), המכונה לעיתים "אחרזוע" (הלחם של שתי המילים "אחרי-" ו"זעזוע"), היא רעידת אדמה המתרחשת ...)
מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←

גרסה מתאריך 23:53, 30 בדצמבר 2009

אפטר-שוק (Aftershock), המכונה לעיתים "אחרזוע" (הלחם של שתי המילים "אחרי-" ו"זעזוע"), היא רעידת אדמה המתרחשת לאחר רעידת אדמה קודמת, המכונה "רעידת האדמה הראשית" (Mainshock). האחרזוע מתרחש תמיד באותו איזור של רעידת האדמה העיקרית והוא תמיד במגניטודה נמוכה יותר. אם עוצמת האחרזוע גדולה יותר מהרעידה הראשית, מתחלפים המונחים והאחרזוע הוא זה שיחשב מעתה בתור הרעידה הראשית ואילו הרעידה הראשית תיקרא "פרה-שוק" (Preshock). אחרזועים הם רעידות אדמה קטנות יותר הנוצרות בקרום כדור הארץ באיזור של מישור ההעתק של הרעידה הגדולה.

מרבית האחרזועים ממוקמים מעל לכל איזור הקרע ומתרחשים לאורך מישור ההעתק עצמו או לאורך העתקים נוספים באותה יחידת הנפח שהושפעה על ידי המאמץ שנקשר ברעידה הראשית. באופן טיפוסי, האחרזועים ממוקמים עד למרחק הזהה לאורך הקרע ממישור ההעתק.

התבנית של האחרזועים עוזרת לאשר את גודל השטח שעבר החלקה במהלך הרעידה הראשית. ברעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004) וברעידת האדמה בסצ'ואן (2008), תפוצת האחרזועים מראה שהאפיצנטר נמצא למעשה באחד מקצותיו של איזור ההחלקה דבר המצביע על א-סימטריה חזקה בהתפשטותו של הקרע.

תוכן עניינים

גודל האחרזועים ותדירותם

אחרזועים נוטים לעבוד לפי מספר חוקים אמפיריים הקשורים למגניטודה ותדירות:


חוק אומורי

אחת מצורות ההצגה של חוק אומורי מקשרת בין הדעיכות בקצב האחרזועים לזמן שעבר מאז הרעידה הראשית ולפיו קצב האחרזועים דועך בקצב הופכי לזמן לפי הנוסחה הבאה:

n(t) = \frac {K} {c+t}

כאשר-

  • (t) n הוא קצב רעידות האדמה שנמדד בזמן מסוים לאחר הרעידה הראשית
  • k מייצג את האמפליטודה
  • c מייצג את זמן תחילת ה"מערכת"


גירסה מודרנית ושימושית יותר כיום היא של הסייסמולוג היפני טוקוג'י אוטסו (Tokuji Utsu) ולפיה:

n(t) = \frac {k} {(c+t)^p}

כאשר p מייצג את קצב הדעיכה והוא נופל בדרך כלל בטווח שבין 0.7-1.5.

לפי משוואות אלה, קצב האחרזועים דועך במהירות עם הזמן. קצב האחרזועים פרופורציונלי להופכי של הזמן מאז הרעידה הראשית. לפיכך, לא משנה מהו הסיכוי להתרחשותו של אחרזוע ביום הראשון, ביום השני הסיכוי כבר יהיה מחצית מכך, ביום השלישי כשליש וכן הלאה, כש- p=1. נוסחאות אלה והצבת נתונים בהן משקפות רק את מרבית רעידות האדמה אך כמובן שלא את כולן שכן זהו חוק אמפירי ואין לו די אחיזה במציאות.


חוק בת'

thumb|left|250px חוק נוסף המתאר התנהגות של אחרזועים ולפיו ההבדל בעוצמות בין רעדת האדמה הראשית לאחרזוע הגדול ביותר בדרך כלל קבוע ועומד על 1.1-1.2 בסולם ריכטר.


חוק גוטנברג-ריכטר

רצף אחרזועים יתאים לרוב ליחס גוטנברג-ריכטר המתייחס לקשר בין המגניטודה למספר רעידות האדמה באיזור מסוים בפרק זמן מסוים.

\!\,N = 10^{A - b M}

כאשר:

  • N מייצג את מספר האירועים המתרחשים במגניטודה מסויימת
  • M מייצג את המגניטודה המינימלית
  • A ו- b הם קבועים

במילים אחרות, ישנם הרבה אחרזועים חלשים ומעט אחרזועים חזקים.

השפעתם של אחרזועים

אחרזועים מסוכנים ביותר עקב היותם בלתי צפויים, חזקים ועקב יכולתם להגביר את הנזק שלו גרמה רעידת האדמה הראשית. לדוגמא, מבנים שזועזו ברעידת האדמה הראשית עלולים לקרוס כתוצאה מהאחרזוע. לרעידות אדמה גדולות יש אחרזועים גדולים שיכולים להמשך חודשים ואף שנים רבות, כשמדובר באיזור של שקט סייסמי יחסי כמו במקרה של רעידת האדמה בניו מדריד (1812) שבמזרח ארצות הברית שאחרזועים שלה עדין מתרחשים מפעם לפעם על פי חוק אומורי שלעיל. באיזורים עם פעילות סייסמית ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה שרובן אינן מורגשות ולפיכך, רצף האחרזועים מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.

קדמזוע (Forshocks)

באופן דומה לאחרזועים, ישנן לעיתים גם רעידות אדמה בעוצמות משתנות לפני בואה של רעידת האדמה הראשית ומדענים רבים מקווים למצוא את הדרך להעריך באמצעותן מתי היא תגיע ומה תהיה עוצמתה.

כלים אישיים