בולענים

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעיןשליו (שיחה | תרומות)
(דף חדש: בולענים באנגלית sinkhole, swallow hole, swallet, doline . בולען הוא פתח שבו נחל עילי הופך להיות ערוץ תת קרקעי. בולען נוצר...)
מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←

גרסה מתאריך 15:21, 4 בספטמבר 2011

בולענים באנגלית sinkhole, swallow hole, swallet, doline . בולען הוא פתח שבו נחל עילי הופך להיות ערוץ תת קרקעי. בולען נוצר לרוב כתוצאה מהמסה קארסטית של סלע הסביבה ע"י מי נגר עילי. מבדילים בין דולינות המסה לבין דולינות התמטטות שנוצרות כתוצאה מהתמוטטות של שכבות בלתי מסיסות מעל לחלל מומס בתת הקרקע. בולענים יכולים להיווצר בסלעים ממיסים כמו סלעים קארבונטיים (גיר, דולומיט וכו'), גבס ומלח. ככל שהסלע מסיס יותר, הבולען יכול להיווצר מהר יותר ולהיות גדול יותר. מסיבה זו בולענים נפוצים מאוד באזור ים המלח בסלעי מלח. לפי נתונים של המכון הגאולוגי, בעשור האחרון נפערו לאורך חופי ים המלח כאלף פתחים של בולעני התמוטטות. הבולען הגדול ביותר שנמצא עד כה בים המלח היה בעומק של 20 מ' ובקוטר של 25 מ'. הבולענים מתפתחים מעל לשכבות מלח כשברוב אתרי הבולענים שבהם בוצעו קידוחים נמצאה שכבת מלח בעובי של מספר מטרים לפחות בעומק של עשרות מטרים. באתרים אלה נמצאו מי תהום תת-רוויים למלח בעלי כושר המסה למלח. המים נמצאו מתחת לשכבת המלח ובגלל שהם בעלי עומד הידראולי גבוה משכבות המלח (שכבת המלח כלואה לרוב בין שכבות אקוויקלודיות של חרסיות) הם יכולים לזרום כלפי מעלה לשכבת המלח. בולענים נוצרים מעל למישורי העתק, המהווים מישור מועדף להמסה. בים המלח, התפתחות הבולענים מהווה חלק מתהליך התמוטטות הדרגתית של תשתית החוף כתוצאה מירידת מפלס הים. קצב התפתחות הבולענים מואץ בשנים האחרונות והתופעה מתפשטת לעבר החלק הצפוני של ים המלח. הגורם הראשוני ליצירת הבולענים היא הירידה המהירה של מפלס ים המלח. ירידה זו גורמת לירידת מפלס מי התהום, ונסיגה מזרחה של מי- התהום המלוחים. ירידת המפלס של מי התהום גורמת לקומפקציה דיפרנציאלית של החרסיות העוטפות את שכבת המלח, ונסיגת מי התהום המלוחים מאפשרת חדירה של מים תת-רווים למלח ממערב. מים אלו יכולים להמיס את המלח. לאורך חוף ים המלח קיימות שתי סביבות השקעה עיקריות בהם מתפתחים הבולענים, מישורי הבוץ, ומניפות הסחף של הנחלים הגדולים. הבולענים במישורי הבוץ נוטים להיות רדודים יותר ורחבים יותר, לעומת הבולענים במניפות הסחף שהם עמוקים יותר, עם קירות זקופים ובעלי יחס קוטר/עומק קטן יותר.


מקורות: פרומקין, עמוס. מערכת הקרסט במחדר המלח של הר סדום. 1992 האוניברסיטה העברית משרד התשתיות הלאומיות , המכון הגיאולוגי: סיווג ומיפוי אזורי היתכנות להיווצרות בולענים (בורות) לאורך חוף ים המלח מאת מאיר אבלסון, יוסף יחיאלי, עמוס ביין, ולדימיר שטיבלמן, און כרובי, רן קלבו, ג'וש שטיינברג, גדעון בר, דניאל וקס. דו"ח GSI/13/2004

GSI Current Research, vol. 13 FORMATION OF SINKHOLES ALONG THE SHORE OF THE DEAD SEA — SUMMARY OF THE FIRST STAGE OF INVESTIGATION Yoseph Yechieli , Daniel Wachs , Meir Abelson , Onn Crouvi , Vladimir Shtivelman, Eli Raz and Gideon Baer

כלים אישיים