ברכת רם

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה נוכחית (15:05, 10 במאי 2011) (הצגת מקור)
 
שורה 1: שורה 1:
-
[[תמונה:Brechat ram mt hermon.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ברכת רם מהאוויר עם החרמון ברקע]]
+
[[Image:Brechat ram mt hermon.JPG|thumb|left|200px|ברכת רם מהאוויר עם החרמון ברקע]] [[Image:Brechat ram geomap.JPG|thumb|right|250px|מפה גיאולוגית של ברכת רם]] '''בריכת רם''' (נֶהֱגֶה לעתים "בירכת רם", לפי ה[[ערבית]]) היא [[אגם]] טבעי בצפון-מזרח [[רמת הגולן]], ליד ה[[יישוב|יישובים]] ה[[דרוזים|דרוזיים]] [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] ו[[מג'דל שמס]]. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל יוסף בן מתתיהו היא מכונה "הפיילה" (הקערה). צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הבריכה היא שמורת טבע ובמימיה משקים גידולים באיזור. בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.  
-
[[תמונה:Brechat ram geomap.JPG|ימין|ממוזער|250px|מפה גיאולוגית של ברכת רם]]
+
-
'''בריכת רם''' (נֶהֱגֶה לעתים "בירכת רם", לפי ה[[ערבית]]) היא [[אגם]] טבעי בצפון-מזרח [[רמת הגולן]], ליד ה[[יישוב|יישובים]] ה[[דרוזים|דרוזיים]] [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] ו[[מג'דל שמס]]. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל יוסף בן מתתיהו היא מכונה "הפיילה" (הקערה). צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הבריכה היא שמורת טבע ובמימיה משקים גידולים באיזור.  
+
-
בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
+
מבחינה גיאולוגית, ברכת רם היא [[מאאר]] שנוצר בשלבים האחרונים של ההיסטוריה הוולקנית של האזור.  
מבחינה גיאולוגית, ברכת רם היא [[מאאר]] שנוצר בשלבים האחרונים של ההיסטוריה הוולקנית של האזור.  
 +
<br>
 +
 +
== '''הסטוריה גיאולוגית'''  ==
 +
 +
[[בזלת|בזלות]] שזרמו ממקורות שונים באזור (כמו לדוגמה [[הר אודם]]) מילאו שקע טופוגרפי שנוצר בין מורדות החרמון לרכס נמוך יותר מדרום לברכה. קידוחים באזור גילו מספר בזלות שיוצרות חתך של יותר ממאתיים מטרים. כמה מבזלות אלו לא נמצאות בפני השטח, אך חלקן (כמו [[בזלת כרמים]]) מוכרות ממחשופים שונים בקרבת הברכה. על גבי הבזלות התפתח [[חרוט סקוריה]] של [[סקוריית אודם]], אותו חדרה בזלת נוספת: [[בזלת יעפורי]]. השלב האחרון בהתפתחות היה [[התפרצות פריאטומגמאתית]] של [[טוף ברכת רם]], כשאחריו זרמה באיזור ממערב [[בזלת סער]].
 +
 +
ההתפרצויות הפריאטומגמאתיות שיצרו את טוף ברכת רם, קרעו את פני השטח ואת הבזלות הקבורות, החומר רוסק בסדרת פיצוצים עזים, ורובו הפך ל[[אפר וולקני]] ול[[לפילי]]. עיקרו של האפר בנוי משברי סלע של בזלות ושל סלעים עמוקים יותר (כמו סלעי הגיר והחול של צפון הגולן) ומיעוטו מייצג את המאגמה ששעלתה מן העומק. ביציאת החומר מהלוע הוא זרם על פני השטח בנחשולים פירוקלסטים ויצר טבעת של [[טוף]] מסביב לברכה. שברי סלע גדולים יותר שהועפו במסלולים בליסטיים נחתו אל תוך הטוף. באזור הלוע ההתפרצות חפרה יותר משהשקיעה כך שנוצרה [[דיאטרמה]] ונותר שקע עמוק מפני השטח באזור. שקע זה התמלא מאוחר יותר במים ליצירת ברכת רם. בתוך הברכה שקעו מספר עשרות מטרים של משקעים אגמיים. המשקעים האגמיים מתוך החתך שנקדח תוארכו לכ-100 אלף שנה. אקסטרפולציה של גילי המשקעים עד לבסיסם, מציע גיל מינימום של XX שנים לברכה. קביעות גיל חדשות מציאות כי ההתפרצות ארעה בזמן כלשהו בין 180 לבין 100 אלף שנה. יש לציין שהאירוע הפריאטומגמאתי עצמו ארך זמן קצר מאוד מבחינה גיאולוגית- בין מספר ימים לכמה עשרות שנה.
 +
 +
<br>
 +
 +
== '''פטרולוגיה וסטרוקטורות'''  ==
 +
 +
[[Image:Amphibole megacryst.jpg|thumb|right|200px|מגה-קריסט של אמפיבול מטוף ברכת רם]]מידע רב על השכבות שמתחת לפני השטח נמצא בטוף שהוא ברובו רסק של הסלעים שמלאו את חלל הדיאטרמה. כך למשל ניתן לראות שעומק ה[[דיאטרמה]] של ברכת רם מגיע לפחות לחולות מהקרטיקון התחתון, שכן גרגרי קוורץ מתצורת [[קטיע]] נמצאו בו, כמו גם שברים של סלעים קרבונטים מתצורות צעירות יותר. המרכיב העיקרי של הטוף הוא שברים של הבזלות (או ליתר דיוק ה[[בזניט|בזניטים]]) שמלאו את האזור והיו כבר מוצקות בזמן הפיצוץ, אך מצויים גם שברים של המאגמה שחדרה ורוסקה אף היא בפיצוץ. בטוף נמצאו גם [[קסנוקריסט|פנוקריסטים]] של [[אמפיבול]] ו[[קסנולית|קסנוליתים]] של [[קרום]] תחתון וגבול קרום-[[מעטפת]] אלו נאספו על ידי המאגמה בדרכה מן העומק אל פני השטח ומעידים על עליה מהירה מעומקים של כמה עשרות קילומטרים.
 +
 +
<br>
-
== '''הסטוריה גיאולוגית''' ==
 
-
[[בזלת|בזלות]] שזרמו ממקורות שונים באזור (כמו לדוגמה [[הר אודם]]) מילאו שקע טופוגרפי שנוצר בין מורדות החרמון לרכס נמוך יותר מדרום לברכה. קידוחים באזור גילו מספר בזלות שיוצרות חתך של יותר ממאתיים מטרים. כמה מבזלות אלו לא נמצאות בפני השטח, אך חלקן (כמו [[בזלת כרמים]]) מוכרות ממחשופים שונים בקרבת הברכה. על גבי הבזלות התפתח [[חרוט סקוריה]] של [[סקוריית אודם]], אותו חדרה בזלת נוספת: [[בזלת יעפורי]]. השלב האחרון בהתפתחות היה [[התפרצות פריאטומגמאתית]] של [[טוף ברכת רם]], כשאחריו זרמה באיזור ממערב [[בזלת סער]].
 
-
ההתפרצויות הפריאטומגמאתיות שיצרו את טוף ברכת רם, קרעו את פני השטח ואת הבזלות הקבורות, החומר רוסק בסדרת פיצוצים עזים, ורובו הפך ל[[אפר וולקני]] ול[[לפילי]]. עיקרו של האפר בנוי משברי סלע של בזלות ושל סלעים עמוקים יותר (כמו סלעי הגיר והחול של צפון הגולן) ומיעוטו מייצג את המאגמה ששעלתה מן העומק. ביציאת החומר מהלוע הוא זרם על פני השטח בנחשולים פירוקלסטים ויצר טבעת של [[טוף]] מסביב לברכה. שברי סלע גדולים יותר שהועפו במסלולים בליסטיים נחתו אל תוך הטוף. באזור הלוע ההתפרצות חפרה יותר משהשקיעה כך שנוצרה [[דיאטרמה]] ונותר שקע עמוק מפני השטח באזור.  שקע זה התמלא מאוחר יותר במים ליצירת ברכת רם. בתוך הברכה שקעו מספר עשרות מטרים של משקעים אגמיים. המשקעים האגמיים מתוך החתך שנקדח תוארכו לכ-100 אלף שנה. אקסטרפולציה של גילי המשקעים עד לבסיסם, מציע גיל מינימום של XX שנים לברכה. קביעות גיל חדשות מציאות כי ההתפרצות ארעה בזמן כלשהו בין 180 לבין 100 אלף שנה. יש לציין שהאירוע הפריאטומגמאתי עצמו ארך זמן קצר מאוד מבחינה גיאולוגית- בין מספר ימים לכמה עשרות שנה.
 
-
== '''פטרולוגיה וסטרוקטורות''' ==
 
-
[[תמונה:Amphibole megacryst.jpg|ימין|ממוזער|200px|מגה-קריסט של אמפיבול מטוף ברכת רם]]מידע רב על השכבות שמתחת לפני השטח נמצא בטוף שהוא ברובו רסק של הסלעים שמלאו את חלל הדיאטרמה. כך למשל ניתן לראות שעומק ה[[דיאטרמה]] של ברכת רם מגיע לפחות לחולות מהקרטיקון התחתון, שכן גרגרי קוורץ מתצורת [[קטיע]] נמצאו בו, כמו גם שברים של סלעים קרבונטים מתצורות צעירות יותר. המרכיב העיקרי של הטוף הוא שברים של הבזלות (או ליתר דיוק ה[[בזניט|בזניטים]]) שמלאו את האזור והיו כבר מוצקות בזמן הפיצוץ, אך מצויים גם שברים של המאגמה שחדרה ורוסקה אף היא בפיצוץ. בטוף נמצאו גם [[קסנוקריסט|פנוקריסטים]] של [[אמפיבול]] ו[[קסנולית|קסנוליתים]] של [[קרום]] תחתון וגבול קרום-[[מעטפת]] אלו נאספו על ידי המאגמה בדרכה מן העומק אל פני השטח ומעידים על עליה מהירה מעומקים של כמה עשרות קילומטרים.
 
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה נוכחית

ברכת רם מהאוויר עם החרמון ברקע
ברכת רם מהאוויר עם החרמון ברקע
מפה גיאולוגית של ברכת רם
מפה גיאולוגית של ברכת רם
בריכת רם (נֶהֱגֶה לעתים "בירכת רם", לפי הערבית) היא אגם טבעי בצפון-מזרח רמת הגולן, ליד היישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל יוסף בן מתתיהו היא מכונה "הפיילה" (הקערה). צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הבריכה היא שמורת טבע ובמימיה משקים גידולים באיזור. בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

מבחינה גיאולוגית, ברכת רם היא מאאר שנוצר בשלבים האחרונים של ההיסטוריה הוולקנית של האזור.


הסטוריה גיאולוגית

בזלות שזרמו ממקורות שונים באזור (כמו לדוגמה הר אודם) מילאו שקע טופוגרפי שנוצר בין מורדות החרמון לרכס נמוך יותר מדרום לברכה. קידוחים באזור גילו מספר בזלות שיוצרות חתך של יותר ממאתיים מטרים. כמה מבזלות אלו לא נמצאות בפני השטח, אך חלקן (כמו בזלת כרמים) מוכרות ממחשופים שונים בקרבת הברכה. על גבי הבזלות התפתח חרוט סקוריה של סקוריית אודם, אותו חדרה בזלת נוספת: בזלת יעפורי. השלב האחרון בהתפתחות היה התפרצות פריאטומגמאתית של טוף ברכת רם, כשאחריו זרמה באיזור ממערב בזלת סער.

ההתפרצויות הפריאטומגמאתיות שיצרו את טוף ברכת רם, קרעו את פני השטח ואת הבזלות הקבורות, החומר רוסק בסדרת פיצוצים עזים, ורובו הפך לאפר וולקני וללפילי. עיקרו של האפר בנוי משברי סלע של בזלות ושל סלעים עמוקים יותר (כמו סלעי הגיר והחול של צפון הגולן) ומיעוטו מייצג את המאגמה ששעלתה מן העומק. ביציאת החומר מהלוע הוא זרם על פני השטח בנחשולים פירוקלסטים ויצר טבעת של טוף מסביב לברכה. שברי סלע גדולים יותר שהועפו במסלולים בליסטיים נחתו אל תוך הטוף. באזור הלוע ההתפרצות חפרה יותר משהשקיעה כך שנוצרה דיאטרמה ונותר שקע עמוק מפני השטח באזור. שקע זה התמלא מאוחר יותר במים ליצירת ברכת רם. בתוך הברכה שקעו מספר עשרות מטרים של משקעים אגמיים. המשקעים האגמיים מתוך החתך שנקדח תוארכו לכ-100 אלף שנה. אקסטרפולציה של גילי המשקעים עד לבסיסם, מציע גיל מינימום של XX שנים לברכה. קביעות גיל חדשות מציאות כי ההתפרצות ארעה בזמן כלשהו בין 180 לבין 100 אלף שנה. יש לציין שהאירוע הפריאטומגמאתי עצמו ארך זמן קצר מאוד מבחינה גיאולוגית- בין מספר ימים לכמה עשרות שנה.


פטרולוגיה וסטרוקטורות

מגה-קריסט של אמפיבול מטוף ברכת רם
מגה-קריסט של אמפיבול מטוף ברכת רם
מידע רב על השכבות שמתחת לפני השטח נמצא בטוף שהוא ברובו רסק של הסלעים שמלאו את חלל הדיאטרמה. כך למשל ניתן לראות שעומק הדיאטרמה של ברכת רם מגיע לפחות לחולות מהקרטיקון התחתון, שכן גרגרי קוורץ מתצורת קטיע נמצאו בו, כמו גם שברים של סלעים קרבונטים מתצורות צעירות יותר. המרכיב העיקרי של הטוף הוא שברים של הבזלות (או ליתר דיוק הבזניטים) שמלאו את האזור והיו כבר מוצקות בזמן הפיצוץ, אך מצויים גם שברים של המאגמה שחדרה ורוסקה אף היא בפיצוץ. בטוף נמצאו גם פנוקריסטים של אמפיבול וקסנוליתים של קרום תחתון וגבול קרום-מעטפת אלו נאספו על ידי המאגמה בדרכה מן העומק אל פני השטח ומעידים על עליה מהירה מעומקים של כמה עשרות קילומטרים.






נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים