גיאוגרפיה

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

גרסה מתאריך 10:13, 6 בדצמבר 2009 מאת Benmoshe Nir (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה הנוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאוגרפיה היא המדע העוקב ולומד את התופעות הקשורות במיקום פיזי על כדור הארץ. הגאוגרפיה מתמקדת בתפוצה של חפצים ודברים טבעיים או מלאכותיים על פני השטח של הכוכב. המילה גאוגרפיה באה מיוונית, ומורכבת משתי מילים - גאה (בצורת החיבור: גאו-) שפירושה "אדמה", "ארץ", וגרפיה שפירושה רישום: רישום הארץ.

השימוש בגאוגרפיה נעשה בעזרת טקסט גאוגרפי. טקסט זה עשוי להיות מידע כתוב, אך קיימים סוגים נוספים כגון טבלה ותרשים. הטקסט הנפוץ ביותר בגאוגרפיה הינו המפה.

גאוגרפיה מכילה הרבה יותר מקרטוגרפיה בלבד, שהיא מדע העוסק במפות. הגאוגרפיה לא עוסקת רק בשאלה מה נמצא איפה על כדור הארץ, אלא גם בסיבות להימצאותו שם, להשפעותיו על הסביבה ועוד.

תוכן עניינים

תולדות הגאוגרפיה

היוונים היו הראשונים שחקרו באופן פעיל את הגאוגרפיה כמדע וכפילוסופיה, התורמים הגדולים לתחום היו תאלס, הרודוטוס, אריסטו, תלמי ועוד. גם הרומאים השתמשו בגאוגרפיה ובקרטוגרפיה כאשר חקרו וגילו ארצות חדשות.

במהלך ימי הביניים, הערבים המשיכו את מסורת היוונים והרומאים ועסקו במיפוי העולם שהיה ידוע אז. לאחר מסעותיו של מרקו פולו התפשט העניין בגאוגרפיה לכל אירופה. במהלך הרנסאנס ובהמשך, במאה ה-16 ובמאה ה-17, המסעות לגילויי הארצות וגילוי העולם החדש החיו את הרצון למפות מדויקות והמשך החקר הגאוגרפי, על מנת לספק יסוד תאורטי מוצלח למסעות.

במאה ה-19 נעשתה הגאוגרפיה לדיסציפלינה עצמאית והפכה לחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים באוניברסיטאות. בין החוקרים החשובים של הגאוגרפיה במאה ה-19: אלכסנדר פון הומבולט וראטצ'ל, שניהם מגרמניה, וידאל דה לבלש מצרפת, ומקינדר הבריטי - כל אחד מהם פיתח ודחף רעיונות, תחומים או שיטות מחקר חדשות במקצוע.

במאה העשרים הפכה הגאוגרפיה ממקצוע תיאורי למקצוע אנליטי, החוקר תהליכים ולא רק מתאר אותם. כמו כן הוא שם במרכזו את הקשר בין האדם לנוף. נוצרו תחומי מחקר רבים, כגון גאוגרפיה של העיר, גאוגרפיה חברתית, גאוגרפיה פוליטית ועוד. בשנים האחרונות שמה הגאוגרפיה דגש על מחקר הסביבה, ותורמת גם בתחום התכנון היישובי והארצי. ישנו קשר חזק בין גאוגרפיה לבין מקצועות אחרים מתחומי מדעי הטבע כבוטניקה וגיאולוגיה; מקצועות מתחום מדעי החברה כסוציולוגיה ומדע המדינה; ומקצועות בתחום מדעי הרוח כהיסטוריה.

פרופסור דוד עמירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים נחשב לאבי הגאוגרפיה הישראלית המודרנית [1].

תחומי הגאוגרפיה

גאוגרפיה פיזית

שמאל|ממוזער|250px|מפה פיזית של כדור הארץ [[קובץ:World population density map.PNG|שמאל|ממוזער|250px|צפיפות אוכלוסין לפי מדינה, 2006]] ענף זה מתעסק בגאוגרפיה כמדע כדור הארץ, ועושה שימוש במתמטיקה ופיזיקה על מנת להבין את תנועת כדור הארץ ומערכת היחסים שלו עם גופים אחרים במערכת השמש, ובעיקר - את מרכיבי הנוף הטבעיים ומעצביו, כגון פני השטח (הטופוגרפיה), הקרקעות והמסלע (גאומורפולוגיה), המים (הידרולוגיה) והאקלים (קלימטולוגיה). כמו כן הענף כולל גם את התחומים גאוגרפיה סביבתית ו-landscape ecology, שזכו לפיתוח ניכר בדור האחרון.

גאוגרפיה אנושית

זהו הענף האנושי, או התרבותי/פוליטי של הגאוגרפיה. לעתים קוראים לו גם הגאוגרפיה של האדם (אנתרופוגאוגרפיה), והוא מתמקד במדעי החברה ובמדעי הרוח וחוקר את ההיבטים הלא-פיזיים של ארגון העולם. הענף בודק איך בני אדם, חברות וארגונים למיניהם, מתאימים עצמם לסביבה הטבעית ומעצבים את סביבתם. אפשר לחלק את הענף לתחומים הבאים: גאוגרפיה פוליטיתגאופוליטיקה), גאוגרפיה כלכלית, גאוגרפיה חברתית (הכוללת גם את התחום גאוגרפיה עירונית), וגאוגרפיה צבאית.

גאוגרפיה היסטורית

ענף זה חוקר תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית (הגאוגרפיה של האדם) העכשווית, לגבי תקופות היסטוריות. אחד התחומים הקלאסיים בגאוגרפיה ההיסטורית, לדוגמה, בודק איך התפתחו התרבויות והחברות ברחבי כדור הארץ והפכו למה שהם כיום.

חקר פני השטח הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בענף זה, שכן בעזרת חקר השטח ניתן להבין את השפעת בני האדם על סביבתם; כלי מרכזי במחקר הגאוגרפי-היסטורי הנם מסמכים למיניהם, המצויים לרוב בארכיונים, שמחקרם חושף את התהליכים החברתיים-פוליטיים-כלכליים אשר עצבו את נופי העבר.

בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופ' יהושע בן אריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך זה מתבסס על הערך המופיע בויקיפדיה

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים