דולומיטיזציה

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 16: שורה 16:
3. שש, איתן, בע"פ, קורס סיור הרי יהודה, 2006
3. שש, איתן, בע"פ, קורס סיור הרי יהודה, 2006
4. עגנון, אמוץ, בע"פ, קורס סיור בקע, 2009
4. עגנון, אמוץ, בע"פ, קורס סיור בקע, 2009
 +
 +
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה מתאריך 10:15, 6 בדצמבר 2009

שקף של אבן גיר שעברה דולומיטיזציה
שקף של אבן גיר שעברה דולומיטיזציה
דולומיט הוא שמו של מינרל קרבונטי ושל הסלע הסדימנטרי המורכב ממינרל זה. נוסחתו של המינרל היא CaMg(CO3)2. בדולומיט "בוגר" שעבר תהליך מלא, יוני המגנזיום והקלציום יהיו מסודרים בשכבות לסירוגין; דולומיט שלא עבר את כל התהליך יראה סידור לא מלא (ראה להלן). דולומיט הוא סלע נפוץ מאוד בחתך הסלעים הפנרוזואי, כאשר המצאותו קשורה קשר הדוק עם סלעי גיר- בסביבה טקטונית וגיאוגרפית דומה. ישנם כמה סוגים של דולומיט, המחולקים בהתאם לדרך יצירתם: דולומיט דיאגנטי, ודולומיט אפיגנטי הם הנפוצים ביותר, ודולומיט שמתגבש בשקיעה כימית ישירה- שהוא נדיר בהרבה.

דולומיט דיאגנטי

דולומיט מהחתך הטורוני
דולומיט מהחתך הטורוני
דולומיט דיאגנטי נוצר בשלבים מוקדמים של מעבר ממשקע קרבונטי לא-מלוכד לסלע. מי ים רגילים הם על-רוויים למינרל דולומיט, כך שמבחינה תרמודינמית הוא אמור לשקוע; עם זאת, התנאים הקינטיים אינם מאפשרים זאת. אחת הטענות היא שבטמפרטורות נמוכות, יוני המגנזיום קשורים בחזקה למולקולות המים, ולא נפרדים מהם כדי להשתתף בתגובת הדולומיטיזציה. תגובה מתרחשת רק כאשר נוצרים התנאים המיוחדים לכך- אם ישנה סביבה אוופוריטית בה שוקע גבס, ניתן לייצר גרעיני גיבוש של דולומיט- סילוק יוני קלציום מהסדימנט מעלה את החוזק היוני של המגנזיום בתמיסת החללים ומאפשר את התגובה של החלפת מינרל הקלציט בדולומיט. גרעיני הגיבוש יוצרים את התנאים הקינטיים המתאימים לגיבוש דולומיט. ואכן, כמעט כל הדולומיט שנצפה בחתך הסלעים הוא אלטרציה (החלפה) של קרבונט קלציטי. ניתן לראות שהדולומיטיזציה מתרחשת בשלבים שונים של הדיאגנזה, לעיתים אף בסדימנט שכבר עבר ליכוד.

דולומיט אפיגנטי

דולומיט דיסקורדנטי
דולומיט דיסקורדנטי
דולומיט אפיגנטי הוא דולומיט שנוצר ע"י אלטרציה של חתך גירי שסיים לעבור ליתיפיקציה. לעיתים , כמו בדולומיט הדיסקורדנטי שבשולי בקע ים המלח, מליוני שנים יכולות להפריד בין יצירת הגיר לבין הדולומיטיזציה. דולומיטיזציה כזו מתרחשת כאשר נוצרים התנאים הקינטיים המועדפים- ההנחה היא שטמפ' גבוהה של תמיסות (כ-100° לפי ניסויי מעבדה) היא זו שמאפשרת את התנאים, או מעבר של תמלחות עשירות מאוד במגנזיום- למשל, ההנחה היא שלגונה מלוחה קדומה שהיתה קיימת באיזור של ים המלח הרצנטי הוותה את המקור לתמיסות שגרמו לדולומיטיזציה של החתך הקרבונטי הטורוני. דולומיטיזציה אפיגנטית נוטה להעדיף תווך פורוזי יותר; סלעים שכבר בנויים דולומיט דיאגנטי, כמו תצ. תמר עליונה, לא יראו גופים דיסקורדנטיים. מחקר של הגופים הדיסקורדנטיים מראה שהדולומיט בהם הוא לא מסודר- כלומר, אין שכבות מסודרות לסירוגין של יוני קלציום ומגנזיום, אלא בכל שכבה של יונים כאלה ישנו ערבוב. ההנחה היא שהדולומיט האפיגנטי עדיין לא הספיק להסתדר- בדיקת יחסים איזוטופיים של סטרונציום מראה שתהליך הדולומיטיזציה החל לפני כ-20 מליון שנה.

רשימת מקורות

Sedimentary Petrology, Blatt, H., W.H. Freeman and Company, New York 1992 .1

Atlas of sedimentary rocks under the microscope , Adams, A.E., MacKenzie, W.S., Guilford,C. .2 ,Longman Group Limited 1984 3. שש, איתן, בע"פ, קורס סיור הרי יהודה, 2006 4. עגנון, אמוץ, בע"פ, קורס סיור בקע, 2009

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים