פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים ועינויים במצב לחימה: הבדלים בין דפיםבין הדף "פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
 
שורה 1: שורה 1:
== עקרון השוויון ואיסור אפליה - כללי  ==


=== פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים  ===


#<u>בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) </u>
=== &nbsp;<u>הכרזה על מצב חירום&nbsp;</u> ===
##[http://www.icj-cij.org/docket/files/47/4969.pdf '''''South West Africa Case, Second phase, Judge Tanaka in his dissenting opinion, 1966'''''] ([http://www.icj-cij.org/docket/index.php?p1=3&p2=3&k=f2&case=47&code=lsa&p3=4 לכל המסמכים בנושא])
###עמוד 304 וסעיף 3 לסיכום (עמוד 311) – עיקרון השוויון אין משמעו שוויון מוחלט. יחס שונה מותר כאשר עומד מאחוריו קריטריון צודק וסביר. כלומר, החלה אובייקטיבית של החוק וחל איסור על יחס שונה באופן שרירותי. במקרים אלו, ההבחנה נועדה להגן על הנוגעים בדבר ולכן לא נגד רצונם.
###עמוד 304 – עיקרון השוויון הינו חוק טבע, בעל מעמד על-חוקתי, ולכן החוק הפוזיטיבי והמחוקק כפופים אליו.
###סעיף 4 עמוד 312 – קריטריון המתבסס על גזע, צבע, לאום או מוצא שבטי לא מהווה כשלעצמו צידוק סביר וצודק ליחס שונה ולא יכול כשלעצמו להשפיע על זכויות וחובות. אם יש צורך בהבחנה הרי והיא תתבסס על מאפיינים כמו שפה, דת ותרבות ולא מהשוני הגזעי עצמו.
###סעיף 5 עמוד 312 – הבחינה האם היחס השוני מוצדק וסביר אינה תלויה בכוונה או במניע מאחוריו. אי-הסבירות או אי-ההצדקה לא תלויה בכוונה הרעה (mala fides) מאחוריו.
##[http://www.icj-cij.org/docket/files/50/5387.pdf '''''Case Concerning the Barcelona Traction, Light and Power Company, 1970''''']
###פסקאות 33-34 – לפי בית המשפט הגנה מפני אפליה גזעית הינה זכות אדם בסיסית וככזו מטילה על המדינה חובה בעלת מעמד "erga omnes". כלומר, על המדינה מוטלת חובה כלפי הקהילה הבינלאומית בכללותה ולכל המדינות יש אינטרס חוקי להגן על חובות אלו.
#<u>ועדת האו"ם לזכויות אדם </u>
##[http://www1.umn.edu/humanrts/undocs/newscans/180-1984.html '''''Communication No. 180/1984: L.G Danning v. The Netherlands, 1987''''']
###פסקה 12.1 – יחס בין אמנות. על אף שיש חפיפה בין סעיף 26 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות (שוויון בפני החוק) לסעיף 2 לאמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (איסור אפליה), חל הראשון.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/1f19d979d142ee50c1256ac30053ae70?Opendocument '''''Communication No. 208/1986: Bhinder v. Canada, 1989''''']
###רקע – טענה לאפליה ופגיעה בחופש המצפון והדת של דת הסקיזם שלפי האמונה שלהם יש לכבוש טורבן, בעקבות דרישה בחוק לכבוש "כובע קשה" באזורי עבודה מסוימים.
###פסקאות 6.1-6.2 – ניתן להתייחס לאפליה דה-פקטו, גם אם לכאורה החוק חל על כל האנשים ללא הבחנה.
#<u>בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) </u>
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-57563 '''''Application no. 8777/79: Rasmussen v Denmark, 1984''''']
###פסקה 34 – לפי בית המשפט ניתן לקבוע שהיה יחס שונה לעניין האיסור על אפליה, אפילו אם לא ניתן להכריע מהו הבסיס ליחס השונה, מהי העילה לאפליה הנטענת. זאת לאור העובדה שאין מדובר ברשימה סגורה של עילות.
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-57525 '''''Case "relating to certain aspects of the laws on the use of languages in education in Belgium", 1986''''']
###רקע – צירוף של מספר עתירות הנוגעות להגבלת הגישה של ילדים לחינוך בשפה הצרפתית בהתבסס על מקום מגוריהם בלבד, בטענה שהדבר מהווה הפרה של עיקרון השוויון והזכות לחינוך.
###חלק I(B), פסקה 10 (עמוד 32)– תנאים בהם יחס שונה מוצדק: מצריך תכלית ראויה, קשר בין התכלית לאמצעי (היחס השונה), וכן עליו להיות מידתי. הפרה של עיקרון השוויון יכולה להתקיים גם כאשר אין מידתיות בין האמצעי לתכלית. בבחינת המקרה על בית המשפט להתייחס לנסיבות המיוחדות של ההבחנה.
##[http://mbarral.webs.ull.es/tedh_2000_04_06_34369_thlimmenos_greece.pdf A'''''pplication No. 34369/97:Thlimmenos v. Greece, 2000''''']
###פסקה 44 – בית המשפט פסק שאפליה היא גם יחס שווה לאנשים במצבים שונים ללא סיבה מוצדקת. אין איסור ביחס שונה לקבוצות שונות כדי לתקן "אי-שוויון מובנה", ואף ייתכן שאי-נקיטת יחס שונה במקרים אלו יעלה לכדי אפליה (העותר עתר נגד כך שהמדינה קבעה באופן כללי שכל מי שיש לו תיק פלילי לא יכול לשרת בשירות המדינה ולא הבחינה בין אדם בעל תיק פלילי בשל עבירה שנעשתה בשל המצפון לבין עבירה פלילית אחרת).
##[http://bib26.pusc.it/can/p_martinagar/lrgiurisprinternaz/HUDOC/Pretty/PRETTY%20vs%20UNITED%20KINGDOMen2346-02.pdf A'''''pplication No. 2346/02: Pretty v. UK, 2002''''']
###פסקאות 87-88 – הגדרת אפליה, תוך התייחסות לעיקרון יחס שווה לשונים ויחס שונה לשונים. במקרה זה, פסק בית המשפט כי יש הצדקה בגינה אין החוק מבחין בין אנשים במצבים שונים (מקרה שהחוק אפשר להתאבד אבל אסר על מישהי שלא יכלה להתאבד בצורה עצמאית בגלל בעיות בריאותיות להיעזר באדם אחר בכדי להתאבד).
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-83256 '''''Application No. 57325/00: D.H. and Others v. the Czech Republic, 2007''''']
###פסקאות 79 ו-175 – מדיניות כללית או אמצעי כללי בעלי השפעה פוגענית לא-פרופורציונאלית על קבוצה ספציפית, יכולים להיחשב כאפליה אף אם לא מכוונים ספציפית כלפי אותה קבוצה.
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-86146 '''''Application No. 13378/05: Burden v. UK, 2008''''']
###פסקה 60 – יחס שונה מהווה אפליה ופגיעה בשוויון אם אין לו הצדקה או מטרה לגיטימית. אך נקבע כי למדינה יש מרחב פעולה.
##[http://hudoc.echr.coe.int/sites/eng/pages/search.aspx?i=001-99605 '''''Application No. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria, 2010''''']
###פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.


<br>
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===


[[שוויון|חזור לתוכן עניינים]]


[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#<u>נוסח האמנה </u>
##חלק 1, סעיף 4(1)- בשעת חירום כללית המאיימת על חיי האומה ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לנקוט אמצעים הגורעים מהתחייבויותיהן שעל-פי האמנה, ובלבד שאותם אמצעים לא יהיו בלתי מתיישבים עם התחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי ולא יגררו הפליה.
##חלק 1, סעיף 4(2)- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
##חלק 1, סעיף 4(3)- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות, באמצעות מזכיר האו"ם, על ההוראות מהן גרעה והטעמים לכך. בנוסף תודיע גם בדבר התאריך בו תובא הגריעה לסופה.
#הצהרה והסתייגויות של ישראל עם אשרור האמנה
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf מצוין בסוף האמנה, בגרסת משרד המשפטים]- מאז הקמתה היתה מדינת ישראל מטרה לאיומים והתקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. בעקבות זה, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948, עודנו בתוקפו ומהווה שעת חירום כללית לפי סעיף 4(1) לאמנה. הממשלה רואה לנחוץ לנקוט באמצעים הנדרשים להגנת חיי האזרחים המדינה, בהתאם לסעיף 4, כולל הפעלת סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו אינם מתיישבים עם סעיף 9 לאמנה, הרי גורעת ישראל מהתחייבותה לפי הוראה זו.

גרסה מ־16:10, 1 בנובמבר 2012


 הכרזה על מצב חירום 

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4(1)- בשעת חירום כללית המאיימת על חיי האומה ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לנקוט אמצעים הגורעים מהתחייבויותיהן שעל-פי האמנה, ובלבד שאותם אמצעים לא יהיו בלתי מתיישבים עם התחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי ולא יגררו הפליה.
    2. חלק 1, סעיף 4(2)- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
    3. חלק 1, סעיף 4(3)- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות, באמצעות מזכיר האו"ם, על ההוראות מהן גרעה והטעמים לכך. בנוסף תודיע גם בדבר התאריך בו תובא הגריעה לסופה.
  2. הצהרה והסתייגויות של ישראל עם אשרור האמנה
    1. מצוין בסוף האמנה, בגרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה היתה מדינת ישראל מטרה לאיומים והתקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. בעקבות זה, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948, עודנו בתוקפו ומהווה שעת חירום כללית לפי סעיף 4(1) לאמנה. הממשלה רואה לנחוץ לנקוט באמצעים הנדרשים להגנת חיי האזרחים המדינה, בהתאם לסעיף 4, כולל הפעלת סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו אינם מתיישבים עם סעיף 9 לאמנה, הרי גורעת ישראל מהתחייבותה לפי הוראה זו.