הריסת בתים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־12:30, 25 במאי 2013

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 33 - על ישראל לחדול ממדיניות הריסת הבתים כאשר הדבר מהווה הפרה של סעיף 16 לאמנה.


האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 33 - על ישראל לחדול ממדיניות הריסת הבתים כאשר הדבר מהווה הפרה של סעיף 16 לאמנה.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 12 - אדם הנמצא כחוק בתוך שטחה של מדינה זכותו, לנוע ולבחור את מקום מגוריו באורח חופשי.
    2. סעיף 17 - לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בכתובתו.
  2. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 320 - הועדה מגנה הריסת בתי ערבים הן כאמצעי עונשי והן כמענה לבניה שהינה חלקית או כולה "בלתי חוקית". הריסת בתים עומדת בניגוד לחובת המדינה להבטיח אי-התערבות שרירותית בביתו של אדם (סעיף 17), החופש לבחור מקום מגורים (סעיף 12) ושוויון בפני החוק (סעיף 26).
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 16 - תוך הבנת איום הטרור המתמיד, הועדה סבורה שהריסת הבתים או רכוש כאמצעי עונשי למשפחות או לחשודים במעורבות בפעילות חבלנית סותרת זכויות באמנה (לעיל) ועל המדינה לחדול מפרקטיקה זו.
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 17 - למרות המלצותיה הקודמות של הועדה,ישראל ממשיכה בהרס הרכוש והבתים של משפחות חשודים בטרור. פרקטיקה זו הוגברה באופן בלתי מידתי סביב מבצע "עופרת יצוקה", שהוביל להרס תשתיות אזרחיות כגון בתי חולים ובתי ספר. הועדה מודאגת גם מההריסה המנהלית התכופה של בתים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים בשל היעדר היתרי בניה, אשר הנפקתם לפלסטינים מסורבת לעיתים קרובות. יש לחדול מן העונש הקולקטיבי של הריסת בתים וכן לבחון את מדיניות הנפקת היתרי בניה לצורך יישום עקרון אי הפליה כלפי מיעוטים.
      2. סעיף 24 - עולה דאגה בשל טענות על פינוי בכוח של האוכולסיה הבדואית על בסיס חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) ומהתחשבות בלתי מספקת בצרכים המסורתיים של האוכלוסייה בעבודות התכנון לפיתוח הנגב, בעיקר נוכח העובדה שחקלאות מהווה חלק מהפרנסה והמסורת של האוכלוסייה הבדואית. על ישראל לכבד את זכותה של האוכלוסיה הבדואית לאדמת אבותיה, ללא קשר למיקומה על אדמות המדינה.



חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי