הר סדום

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: הר סדום הר סדום נמצא ממערב לחלק הדרומי של ים המלח (שיבש כיום). אורך ההר 11 ק"מ, ורוחבו מגיע עד 1.5 ק"מ. שטח הה...)
מ (קישור למכון)
שורה 7: שורה 7:
קארסט:
קארסט:
בהר סדום תופעת הקארסט במלח מפותח מאוד. סלעי מלח הם מסיסים מאוד, ולכן, ברוב המקומות בעולם בהם הם נחשפים, הם נעלמים לפני שמתפתח בהם קארסט רציני. בהר סדום, בנמצא באקלים צחיח ויבש, הקארסט הצליח להתפתח ולא להיעלם בזכות השילוב בין אקלים יבש לבין אספקת מי שטפונות עונתיים, וגם בזכות התרוממות ההר. בהר סדום הקארסט מפותח בפרטים מלח ופצלי הכרבולת, מלח לוט ומלח מערת סדום. בהר סדום ישנן מערות במלח רבות בעלות מורפולוגיות מגוונות. המערות יוצרות נחלים תת-קרקעיים שבהם זורם נכר עילי דרך דולינות המסה ומתנקזים לבסיס הניקוז בים המלח. מי הנגר נעים בנחל עילי, נבלעים בבולענים וממשיכים לזרם בערוץ תת קרקעי. לחלק מהערוצים יש מוצא פתוח – שבו חוזר הערוץ לזרום כנגר עילי, וחלקם מתנקזים לבסיס הניקוז בתת הקרקע. מערות רבות בהר סדום מכילות יותר ממפלס אחד. מפלס הזרימה הנוכחי – זה שבו זורמים מי השטפונות כיום – הוא המפלס החשוף התחתון, והמפלסים העליונים נטושים.
בהר סדום תופעת הקארסט במלח מפותח מאוד. סלעי מלח הם מסיסים מאוד, ולכן, ברוב המקומות בעולם בהם הם נחשפים, הם נעלמים לפני שמתפתח בהם קארסט רציני. בהר סדום, בנמצא באקלים צחיח ויבש, הקארסט הצליח להתפתח ולא להיעלם בזכות השילוב בין אקלים יבש לבין אספקת מי שטפונות עונתיים, וגם בזכות התרוממות ההר. בהר סדום הקארסט מפותח בפרטים מלח ופצלי הכרבולת, מלח לוט ומלח מערת סדום. בהר סדום ישנן מערות במלח רבות בעלות מורפולוגיות מגוונות. המערות יוצרות נחלים תת-קרקעיים שבהם זורם נכר עילי דרך דולינות המסה ומתנקזים לבסיס הניקוז בים המלח. מי הנגר נעים בנחל עילי, נבלעים בבולענים וממשיכים לזרם בערוץ תת קרקעי. לחלק מהערוצים יש מוצא פתוח – שבו חוזר הערוץ לזרום כנגר עילי, וחלקם מתנקזים לבסיס הניקוז בתת הקרקע. מערות רבות בהר סדום מכילות יותר ממפלס אחד. מפלס הזרימה הנוכחי – זה שבו זורמים מי השטפונות כיום – הוא המפלס החשוף התחתון, והמפלסים העליונים נטושים.
 +
 +
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה מתאריך 08:07, 12 בספטמבר 2011

הר סדום הר סדום נמצא ממערב לחלק הדרומי של ים המלח (שיבש כיום). אורך ההר 11 ק"מ, ורוחבו מגיע עד 1.5 ק"מ. שטח ההר 13.7 קמ"ר וגובהו 240 מ' מעל פני ים המלח, -160 מ' מעל גובה פני הים התיכון. האקלים באזור הר סדום הוא חם וצחיח. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא כ 25 C וכמות הגשמים השנתית הממוצעת היא כ-50 מ"מ. במהלך סופות מצטבר נגר עילי על ההר, בעיקר באביב אבל גם בסתיו ובחורף. היווצרות\ מורפולוגיה: ההר הוא דיאפיר (מחדר של סלעים "זורמים" לתוך סלעים שאינם זורמים) של מלח וסלעים נוספים. רוב ההר מורכב שסלעים של תצורת סדום ששקעו במים של מפרץ שהתקיים עד דרום בקע ים המלח בפליו-פלייסטוקן (זק, 1974). הר סדום הוא הדיאפיר היחיד שפרץ אל פני השטח. באזור ים המלח יש דיאפירים נוספים בתת הקרקע (Neev and Hall 1979). בשלב ההתפתחות הנוכחי של הר סדום הוא נחשף לתהליכי ארוזיה כבר לפני יותר מ- 7000 שנה. סטרטיגרפיה: תצורת סדום חולקה לחמישה פרטים ע"י זק (זק, 1967). הפרטים מופיעים ממערב למזרח: 1. מלח ופצלי כרבולת – מלח עם אינטרקלציות של טין, חרסית, דולומיט, אבני חול, אנהידריט וגבס. עובי מקסימלי – יותר מ 550 מטר. 2. מלח לוט – מלח עם מעט דולומיט, חרסית ואנהידריט בעובי של 700-1000 מטר. 3. פצלי בנות לוט – אבני חול עם אנהידריט ופצלים בעובי של 150-170 מטר. 4. מלח מערת סדום – מלח עם מעט פצלים בעובי 200-250 מטר. 5. מלח ופצלי החוף – אבני חול עם חרסיות, מלח ואנהידריט בעובי 90 מטר. קארסט: בהר סדום תופעת הקארסט במלח מפותח מאוד. סלעי מלח הם מסיסים מאוד, ולכן, ברוב המקומות בעולם בהם הם נחשפים, הם נעלמים לפני שמתפתח בהם קארסט רציני. בהר סדום, בנמצא באקלים צחיח ויבש, הקארסט הצליח להתפתח ולא להיעלם בזכות השילוב בין אקלים יבש לבין אספקת מי שטפונות עונתיים, וגם בזכות התרוממות ההר. בהר סדום הקארסט מפותח בפרטים מלח ופצלי הכרבולת, מלח לוט ומלח מערת סדום. בהר סדום ישנן מערות במלח רבות בעלות מורפולוגיות מגוונות. המערות יוצרות נחלים תת-קרקעיים שבהם זורם נכר עילי דרך דולינות המסה ומתנקזים לבסיס הניקוז בים המלח. מי הנגר נעים בנחל עילי, נבלעים בבולענים וממשיכים לזרם בערוץ תת קרקעי. לחלק מהערוצים יש מוצא פתוח – שבו חוזר הערוץ לזרום כנגר עילי, וחלקם מתנקזים לבסיס הניקוז בתת הקרקע. מערות רבות בהר סדום מכילות יותר ממפלס אחד. מפלס הזרימה הנוכחי – זה שבו זורמים מי השטפונות כיום – הוא המפלס החשוף התחתון, והמפלסים העליונים נטושים.

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים