טפרה

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 1: שורה 1:
-
שם כללי לכל החלקיקים הנוצרים ב[[התפרצות געשית]] ([[פירוקלסט|פירוקלסטים]]) מרגע שנחתו על הקרקע ועד שיעברו תהליכי [[דיאגנזה]] ו[[ליתיפיקציה]] (אז יהפכו ל[[סלע וולקני]]). הרכב תוצרי פעילות וולקנית (בניגוד לפעילות בפלוטונים) בד"כ נוטה לכיוון [[ריוליט|ריוליטי]] (ולא [[גרניט|גרניטי]]), לכן הרכב רוב הטפרה [[בזלת|בזלתי]]. נוהגים לסווג טפרה לפי גודל החלקיקים:  
+
שם כללי לכל החלקיקים הנוצרים ב[[התפרצות געשית]] ([[פירוקלסט|פירוקלסטים]]) מרגע שנחתו על הקרקע ועד שיעברו תהליכי [[דיאגנזה]] ו[[ליתיפיקציה]] (אז יהפכו ל[[סלע וולקני]]). הרכב תוצרי פעילות וולקנית נוטה להיות [[בזלת|בזלתי]], וכך גם הרכב הטפרה.  
 +
 
 +
נוהגים לסווג טפרה לפי גודל החלקיקים:  
*[[אפר געשי]] – קוטר עד 2 מ"מ.  
*[[אפר געשי]] – קוטר עד 2 מ"מ.  
-
*[[לפילי]] – קוטר בין 2 מ"מ ל 64 מ"מ (6.4 ס"מ).  
+
*[[לפילי]] – קוטר בין 2 מ"מ ל 64 מ"מ.  
*[[פצצות געשיות]] – קוטר גדול מ 64 מ"מ.
*[[פצצות געשיות]] – קוטר גדול מ 64 מ"מ.
-
כמות הטפרה והגודל הממוצע שלה קטנים ככל שמתרחקים ממקור ההתפרצות. חלקיקים קטנים במיוחד, בגודל אפר, יכולים אף להגיע ל[[סטרטוספירה]] ולשהות שם זמן רב לפני שישקעו אל פני השטח. כאשר חלקיקי אפר רבים מגיעים לסטרטוספירה, השפעתם הכוללת היא החזרת אנרגית השמש בחזרה לחלל, ובכך הם יכולים לגרום לתקופה קרה בפני כדור-הארץ, כפי שהתרחש בחורף שנת 1992, לאחר התפרצות הר הגעש "פינוטובו" בפיליפינים בקיץ שנת 1991.
+
לעיתים ניתן לזהות את מקור הטפרה, שכן כמות הטפרה והגודל הממוצע שלה קטנים ככל שמתרחקים ממקור ההתפרצות.  
 +
 
 +
באמצעות ניתוח יסודות קורט בטפרה ניתן לזהות שיכוב בה, שכן לכל התפרצות געשית הרכב גיאוכימי נבדל. כך מתאפשר תארוך באמצעות טפרה, הידוע בתור tephrochronology, ומשמש רבות במחקרי פלאואקלים ובתארוך אתרים ארכיאולוגיים.
 +
 
 +
 
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה מתאריך 13:06, 17 בספטמבר 2011

שם כללי לכל החלקיקים הנוצרים בהתפרצות געשית (פירוקלסטים) מרגע שנחתו על הקרקע ועד שיעברו תהליכי דיאגנזה וליתיפיקציה (אז יהפכו לסלע וולקני). הרכב תוצרי פעילות וולקנית נוטה להיות בזלתי, וכך גם הרכב הטפרה.

נוהגים לסווג טפרה לפי גודל החלקיקים:

לעיתים ניתן לזהות את מקור הטפרה, שכן כמות הטפרה והגודל הממוצע שלה קטנים ככל שמתרחקים ממקור ההתפרצות.

באמצעות ניתוח יסודות קורט בטפרה ניתן לזהות שיכוב בה, שכן לכל התפרצות געשית הרכב גיאוכימי נבדל. כך מתאפשר תארוך באמצעות טפרה, הידוע בתור tephrochronology, ומשמש רבות במחקרי פלאואקלים ובתארוך אתרים ארכיאולוגיים.


נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים