דת ומדינה וכרה שווה בפני החוק: הבדלים בין דפיםבין הדף "דת ומדינה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
===== [http://www.un.org/disabilities/convention/conventionfull.shtml האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות] =====
([http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/946D75D7-3157-4186-B04B-C80653061491/0/amanabein.pdf תרגום לעברית])


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#לאנשים עם מוגבלויות הזכות להכרה בכל מקום כבני אדם בפני החוק (ס' 12(1)).
#אנשים עם מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים (ס' 12(2)).
#יש לנקוט אמצעים הולמים שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות גישה לתמיכה שתאפשר להם לממש את כשרותם המשפטית (ס' 12(3)).
#האמצעים המוקנים לאנשים עם מוגבלויות למימוש כשרותם המשפטית יכללו הגנה מפני ניצול לרעה, לרבות כיבוד זכויות האדם, רצונותיו והעדפותיו; יהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת; יהיו מידתיים ומותאמים לנסיבותיו של האדם; יחולו לפרק זמן קצר ככל האפשר; יהיו כפופים לביקורת סדירה של רשות או גוף שיפוטי עצמאיים וחסרי פניות (ס' 12(4)).
#יש לנקוט את כל האמצעים ההולמים להבטחת הזכות השווה של אנשים עם מוגבלויות להיות בעלי רכוש או לרשתו, לקבוע את ענייניהם הכספיים, ולקבל גישה שווה להלוואת בנקאיות ומשכנתאות (ס' 12(5)).
#לא יישלל רכושם של אנשים עם מוגבלויות באופן שרירותי (ס' 12(5)).


#<u>נוסח האמנה </u>
##סעיף 2 – איסור אפליה, לרבות אפליה על בסיס דת.
##סעיף 18 – חופש המחשבה, המצפון והדת.
##סעיף 26 – חובת המדינה לאסור בחוק אפליה דתית.
##סעיף 27 – חופש מיעוטים לקיים את תרבותם ודתם.
#[https://treaties.un.org/pages/viewdetails.aspx?src=treaty&mtdsg_no=iv-4&chapter=4&lang=en#EndDec <u>Reservations</u>]
##ישראל הצטרפה לאמנה תוך הסתייגות המתייחסת בעיקר לסעיף 23 לאמנה, ולפיה ענייני מעמד אישי כפופים בישראל לדין הדתי של הצדדים. ככל שתהיה סתירה, ישראל שומרת את הזכות להחיל את הדין הדתי.
#<u>General Comments </u>
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/ICCPR_GC_19.pdf '''''General Comment No 19: Protection of the Family, the Right to Marriage and Equality of the Spouses''''']
###סעיף 4 – כדי להגשים את סעיף 23 לאמנה יש לאפשר גם נישואים דתיים וגם נישואים אזרחיים. דרישת מדינה לרשום נישואים שאינם אזרחיים לפי הדין האזרחי אינה סותרת את האמנה.


<br>


<br>
===== [http://www.ohchr.org/Documents/HRBodies/CRPD/GC/DGCArticle12.doc Draft General Comment on Article 12 of the Convention] =====


<br> <br>
#ההכרה באנשים עם מוגבלויות כאנשים לפני החוק מבטיחה כי לכל אדם אישיות משפטית משלו, שהיא תנאי מקדים להכרה בכשרות המשפטית של אדם (ס' 10).
 
#הזכות להכרה שווה בפני החוק משמעה שכשרות משפטית היא אוניברסלית ומובנית לכל בן אנוש. אין לפגוע בכשרות המשפטית כדי לספק זכויות כלכליות, חברתיות או תרבותיות. יש להקפיד במיוחד על מימושה של הזכות כאשר אנשים עם מוגבלויות נדרשים להחליט בנוגע לבריאותם, השכלתם ועבודתם (ס' 8).
[[משפחה|חזור לתוכן עניינים]]
#לפי המשפט הבינלאומי, אין שום אפשרות לפגוע בזכות להכרה שווה בפני החוק, או לבטלה (גם לא במצב חירום). קביעה זו יפה גם לעניין האמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות, אף שלא מצויינת בה במפורש (ס' 5).
 
#על המדינות לבחון את כלל החקיקה כדי לוודא שזכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית לא מוגבלת באופן לא שיוויוני לאחרים. מבחינה היסטורית, הגבלות כאלה נפוצות בעיקר בתחומי האפוטרופסות ובריאות הנפש. יש לבטל פרקטיקות אלה ולוודא שהכשרות המשפטית מוחזרת במלואה לאנשים עם מוגבלויות בשוויון עם אחרים (ס' 7).
[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
#פגיעה בכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות הובילה במקרים רבים לפגיעה בזכויות בסיסיות נוספות, כמו הזכות להצביע, הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכדומה (ס' 8).
#ס' 9
#כשרות משפטית כוללת את היכולות הן להחזיק בזכויות והן להיות שחקן תחת החוק. היכולת להחזיק בזכויות מקנה הגנה על הזכויות באמצעות מערכת החוק. היכולת להיות שחקן תחת החוק משמעה שהאדם יכול לבצע מעשים בעלי נפקות משפטית (ס' 11).

גרסה מ־01:48, 17 באפריל 2014

האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות

(תרגום לעברית)

  1. לאנשים עם מוגבלויות הזכות להכרה בכל מקום כבני אדם בפני החוק (ס' 12(1)).
  2. אנשים עם מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים (ס' 12(2)).
  3. יש לנקוט אמצעים הולמים שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות גישה לתמיכה שתאפשר להם לממש את כשרותם המשפטית (ס' 12(3)).
  4. האמצעים המוקנים לאנשים עם מוגבלויות למימוש כשרותם המשפטית יכללו הגנה מפני ניצול לרעה, לרבות כיבוד זכויות האדם, רצונותיו והעדפותיו; יהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת; יהיו מידתיים ומותאמים לנסיבותיו של האדם; יחולו לפרק זמן קצר ככל האפשר; יהיו כפופים לביקורת סדירה של רשות או גוף שיפוטי עצמאיים וחסרי פניות (ס' 12(4)).
  5. יש לנקוט את כל האמצעים ההולמים להבטחת הזכות השווה של אנשים עם מוגבלויות להיות בעלי רכוש או לרשתו, לקבוע את ענייניהם הכספיים, ולקבל גישה שווה להלוואת בנקאיות ומשכנתאות (ס' 12(5)).
  6. לא יישלל רכושם של אנשים עם מוגבלויות באופן שרירותי (ס' 12(5)).


Draft General Comment on Article 12 of the Convention
  1. ההכרה באנשים עם מוגבלויות כאנשים לפני החוק מבטיחה כי לכל אדם אישיות משפטית משלו, שהיא תנאי מקדים להכרה בכשרות המשפטית של אדם (ס' 10).
  2. הזכות להכרה שווה בפני החוק משמעה שכשרות משפטית היא אוניברסלית ומובנית לכל בן אנוש. אין לפגוע בכשרות המשפטית כדי לספק זכויות כלכליות, חברתיות או תרבותיות. יש להקפיד במיוחד על מימושה של הזכות כאשר אנשים עם מוגבלויות נדרשים להחליט בנוגע לבריאותם, השכלתם ועבודתם (ס' 8).
  3. לפי המשפט הבינלאומי, אין שום אפשרות לפגוע בזכות להכרה שווה בפני החוק, או לבטלה (גם לא במצב חירום). קביעה זו יפה גם לעניין האמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות, אף שלא מצויינת בה במפורש (ס' 5).
  4. על המדינות לבחון את כלל החקיקה כדי לוודא שזכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית לא מוגבלת באופן לא שיוויוני לאחרים. מבחינה היסטורית, הגבלות כאלה נפוצות בעיקר בתחומי האפוטרופסות ובריאות הנפש. יש לבטל פרקטיקות אלה ולוודא שהכשרות המשפטית מוחזרת במלואה לאנשים עם מוגבלויות בשוויון עם אחרים (ס' 7).
  5. פגיעה בכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות הובילה במקרים רבים לפגיעה בזכויות בסיסיות נוספות, כמו הזכות להצביע, הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכדומה (ס' 8).
  6. ס' 9
  7. כשרות משפטית כוללת את היכולות הן להחזיק בזכויות והן להיות שחקן תחת החוק. היכולת להחזיק בזכויות מקנה הגנה על הזכויות באמצעות מערכת החוק. היכולת להיות שחקן תחת החוק משמעה שהאדם יכול לבצע מעשים בעלי נפקות משפטית (ס' 11).