דת ומדינה וכרה שווה בפני החוק: הבדלים בין דפיםבין הדף "דת ומדינה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
 
שורה 1: שורה 1:
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)] ===
===== [http://www.un.org/disabilities/convention/conventionfull.shtml האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות] =====
([http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/946D75D7-3157-4186-B04B-C80653061491/0/amanabein.pdf תרגום לעברית])


([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
#לאנשים עם מוגבלויות הזכות להכרה בכל מקום כבני אדם בפני החוק (ס' 12(1)).
#אנשים עם מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים (ס' 12(2)).
#יש לנקוט אמצעים הולמים שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות גישה לתמיכה שתאפשר להם לממש את כשרותם המשפטית (ס' 12(3)).
#האמצעים המוקנים לאנשים עם מוגבלויות למימוש כשרותם המשפטית יכללו הגנה מפני ניצול לרעה, לרבות כיבוד זכויות האדם, רצונותיו והעדפותיו; יהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת; יהיו מידתיים ומותאמים לנסיבותיו של האדם; יחולו לפרק זמן קצר ככל האפשר; יהיו כפופים לביקורת סדירה של רשות או גוף שיפוטי עצמאיים וחסרי פניות (ס' 12(4)).
#יש לנקוט את כל האמצעים ההולמים להבטחת הזכות השווה של אנשים עם מוגבלויות להיות בעלי רכוש או לרשתו, לקבוע את ענייניהם הכספיים, ולקבל גישה שווה להלוואת בנקאיות ומשכנתאות (ס' 12(5)).
#לא יישלל רכושם של אנשים עם מוגבלויות באופן שרירותי (ס' 12(5)).


#<u>נוסח האמנה </u>
##סעיף 2 – איסור אפליה, לרבות אפליה על בסיס דת.
##סעיף 18 – חופש המחשבה, המצפון והדת.
##סעיף 26 – חובת המדינה לאסור בחוק אפליה דתית.
##סעיף 27 – חופש מיעוטים לקיים את תרבותם ודתם.
#[https://treaties.un.org/pages/viewdetails.aspx?src=treaty&mtdsg_no=iv-4&chapter=4&lang=en#EndDec <u>Reservations</u>]
##ישראל הצטרפה לאמנה תוך הסתייגות המתייחסת בעיקר לסעיף 23 לאמנה, ולפיה ענייני מעמד אישי כפופים בישראל לדין הדתי של הצדדים. ככל שתהיה סתירה, ישראל שומרת את הזכות להחיל את הדין הדתי.
#<u>General Comments </u>
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/ICCPR_GC_19.pdf '''''General Comment No 19: Protection of the Family, the Right to Marriage and Equality of the Spouses''''']
###סעיף 4 – כדי להגשים את סעיף 23 לאמנה יש לאפשר גם נישואים דתיים וגם נישואים אזרחיים. דרישת מדינה לרשום נישואים שאינם אזרחיים לפי הדין האזרחי אינה סותרת את האמנה.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/9a30112c27d1167cc12563ed004d8f15?Opendocument '''''General Comment No. 22: The Right to Freedom of Thought, Conscience and Religion'''''] [http://eidhr.wiki.huji.ac.il/index.php/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:GC-22.pdf (תרגום לעברית)]
###סעיף 2 – חופש הדת המעוגן בסעיף 18 לאמנה אינו מוגבל לדתות או אמונות מסוימות; יש לפרש "דת" באופן רחב ולרבות 'חוסר דת', חילוניות או אתאיזם.
###סעיף 4 – חופש הדת כולל את הזכות לקיים טקסים ומנהגים ברמה האישית או הקהילתית, לרבות אלה המציינים באופן מסורתי שלבים שונים בחיים.
###סעיף 8 – את סעיף 18.3 לאמנה, המאפשר להגביל את חופש הדת, יש ליישם בצמצום.
###סעיף 9 – העובדה שדת כלשהי מוכרת כדת הרשמית של מדינה לא תפגע במימוש חופש הדת של מיעוטים או בעלי אמונות אחרות, ולא תגביל את זכאותם לשירותי מדינה.
###סעיף 10 – אסור שעיגון אמונות כלשהן בחוק ייצור אפליה כלפי מי שאינם מחזיקים באמונות אלו.
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/ICCPR_GC_23.pdf '''''General Comment No. 23: The Rights of Minorities''''']
###סעיף 5.2 – קיומם של מיעוטים דתיים לצורך סעיף 27 לאמנה ייבחן באופן אובייקטיבי ולא לפי הגדרת המדינה.
###סעיף 6.2 – תיתכן הבחנה מותרת על בסיס דת שאינה עולה כדי אפליה.
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CCPR_GC_28.pdf '''''General Comment No. 28: Equality of Rights between Men and Women''''']
###סעיף 5 – על המדינה לוודא שנימוקים דתיים לא יצדיקו הפרת זכות האישה לשוויון בפני החוק.
###סעיף 24 – חובת המדינה להבטיח כי נישואים ייעשו מתוך רצון ובחירה חופשית, גם אם יש לכך התנגדויות מטעמים דתיים.
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CCPR.C.GC.32_En.pdf '''''General Comment No. 32: Article 14- Right to Equality before Courts and Tribunals and to Fair Trial''''']
###סעיף 24 – תנאים שבהתקיימם פסקי דין של בתי משפט דתיים יהיו מחייבים משפטית, לרבות הדרישה שבתי משפט אזרחיים יתנו תוקף לפסקי הדין לאור עקרונות האמנה. התנאים משקפים את החובה הכללית של מדינה למנוע הפרת הזכויות הקבועות באמנה ע"י בתי משפט דתיים.
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CCPR-C-GC-34.pdf '''''General Comment No. 34: Article 19- Freedoms of Opinion and Expression''''']
###סעיף 9 – חופש הדעה (סעיף 19(1) לאמנה) כולל את החופש לדעה דתית.
###סעיף 11 – חופש הביטוי (סעיף 19(2) לאמנה) כולל ביטוי בעל אופי דתי.
###סעיף 28 – הגבלת חופש הביטוי והדעה (ס' 19 (3) לאמנה) כולל הגבלה לשם שמירה על מיעוטים דתיים.
###סעיף 32 – הגבלת התנהגות דתית מותרת למימוש עקרון אי-הפליה.
###סעיף 33 – הגבלת חופש ביטוי של מורה כנגד קהילה דתית כלשהי.
###סעיף 48 – בעיקרון, חוקים שאוסרים על הפגנת חוסר כבוד כלפי דת או אמונה אינם תואמים את האמנה. אסור לחוק להפלות לטובת או נגד דת או אמונה, או לטובת או נגד מאמינים או לא-מאמינים. כמו כן חוקים כאלה לא ישמשו למנוע או להעניש על ביקורת כנגד מנהיגים דתיים או על דעה כלפי עקרונות דתיים.


<br>


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15578/ICESCR.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (CESCR)] ===
===== [http://www.ohchr.org/Documents/HRBodies/CRPD/GC/DGCArticle12.doc Draft General Comment on Article 12 of the Convention] =====


#<u>נוסח האמנה </u>
#ההכרה באנשים עם מוגבלויות כאנשים לפני החוק מבטיחה כי לכל אדם אישיות משפטית משלו, שהיא תנאי מקדים להכרה בכשרות המשפטית של אדם (ס' 10).
##סעיף 13 – על המדינה לכבד את חופש ההורים לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם הדתית.  
#הזכות להכרה שווה בפני החוק משמעה שכשרות משפטית היא אוניברסלית ומובנית לכל בן אנוש. אין לפגוע בכשרות המשפטית כדי לספק זכויות כלכליות, חברתיות או תרבותיות. יש להקפיד במיוחד על מימושה של הזכות כאשר אנשים עם מוגבלויות נדרשים להחליט בנוגע לבריאותם, השכלתם ועבודתם (ס' 8).
##סעיף 15 – הזכות להשתתף בחיי תרבות.  
#לפי המשפט הבינלאומי, אין שום אפשרות לפגוע בזכות להכרה שווה בפני החוק, או לבטלה (גם לא במצב חירום). קביעה זו יפה גם לעניין האמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות, אף שלא מצויינת בה במפורש (ס' 5).
#<u>General Comments </u>
#על המדינות לבחון את כלל החקיקה כדי לוודא שזכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית לא מוגבלת באופן לא שיוויוני לאחרים. מבחינה היסטורית, הגבלות כאלה נפוצות בעיקר בתחומי האפוטרופסות ובריאות הנפש. יש לבטל פרקטיקות אלה ולוודא שהכשרות המשפטית מוחזרת במלואה לאנשים עם מוגבלויות בשוויון עם אחרים (ס' 7).
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/ICESCR_GC_13.pdf '''''General Comment No. 13: The Right to Education''''']
#פגיעה בכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות הובילה במקרים רבים לפגיעה בזכויות בסיסיות נוספות, כמו הזכות להצביע, הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכדומה (ס' 8).
###<span id="1392812807880S" style="display: none;">&nbsp;</span>סעיף 28 – חינוך להשקפה דתית אחת בלבד, בהיעדר חלופות או הגנה מפני הפליה, אינו עונה על דרישת סעיף 13 לאמנה. נדרש מחינוך ציבורי שיכלול לימוד אובייקטיבי של דתות שונות.<span id="1392812807966E" style="display: none;">&nbsp;</span>
#ס' 9
##[http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/CESCR-GC-21.pdf '''''General Comment No. 21: Right of Everyone to Take Part in Cultural Life''''']
#כשרות משפטית כוללת את היכולות הן להחזיק בזכויות והן להיות שחקן תחת החוק. היכולת להחזיק בזכויות מקנה הגנה על הזכויות באמצעות מערכת החוק. היכולת להיות שחקן תחת החוק משמעה שהאדם יכול לבצע מעשים בעלי נפקות משפטית (ס' 11).
###סעיף 2 – ישנו קשר הדוק בין הזכויות לתרבות, לחינוך ולדת. הזכות לחינוך דתי מאפשר לפרט ולקהילה לשמר ערכים ומנהגים.
###סעיף 13 – פירוט הזכות לחיי תרבות, כפי שמעוגנת בסעיף 15 לאמנה, לרבות הזכות לנהל טקסים, מנהגים ומסורות במסגרת הפרט או הקהילה.  
###סעיף 18 – לא משנה מהי המדיניות הפוליטית, הכלכלית או התרבותית של מדינה; עליה להבטיח את זכות הפרט והקהילה לחיי תרבות או דת.  
###סעיף 22 – לא יופלה אדם בשל בחירתו בדרך חיים תרבותית או דתית כלשהי, לרבות קיום או אי-קיום מנהגים וטקסים. כמו כן, לא תימנע מאדם גישה למנהגים, מוצרים או שירותים תרבותיים.
###סעיף 32 – חובת המדינה להכיר, לכבד ולהגן על דתות ותרבויות של מיעוטים, כחלק מהזהות של המדינה כולה.  
###סעיף 34 – הגנה על זכותם של מהגרים לקיים טקסים ואירועים במסגרת חיי הדת שלהם.
 
<br>
 
<br> <br>
 
<br>
 
<br> <br>
 
<br>
 
<br> <br>
 
[[משפחה|חזור לתוכן עניינים]]
 
[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־00:48, 17 באפריל 2014

האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות

(תרגום לעברית)

  1. לאנשים עם מוגבלויות הזכות להכרה בכל מקום כבני אדם בפני החוק (ס' 12(1)).
  2. אנשים עם מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים (ס' 12(2)).
  3. יש לנקוט אמצעים הולמים שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות גישה לתמיכה שתאפשר להם לממש את כשרותם המשפטית (ס' 12(3)).
  4. האמצעים המוקנים לאנשים עם מוגבלויות למימוש כשרותם המשפטית יכללו הגנה מפני ניצול לרעה, לרבות כיבוד זכויות האדם, רצונותיו והעדפותיו; יהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת; יהיו מידתיים ומותאמים לנסיבותיו של האדם; יחולו לפרק זמן קצר ככל האפשר; יהיו כפופים לביקורת סדירה של רשות או גוף שיפוטי עצמאיים וחסרי פניות (ס' 12(4)).
  5. יש לנקוט את כל האמצעים ההולמים להבטחת הזכות השווה של אנשים עם מוגבלויות להיות בעלי רכוש או לרשתו, לקבוע את ענייניהם הכספיים, ולקבל גישה שווה להלוואת בנקאיות ומשכנתאות (ס' 12(5)).
  6. לא יישלל רכושם של אנשים עם מוגבלויות באופן שרירותי (ס' 12(5)).


Draft General Comment on Article 12 of the Convention
  1. ההכרה באנשים עם מוגבלויות כאנשים לפני החוק מבטיחה כי לכל אדם אישיות משפטית משלו, שהיא תנאי מקדים להכרה בכשרות המשפטית של אדם (ס' 10).
  2. הזכות להכרה שווה בפני החוק משמעה שכשרות משפטית היא אוניברסלית ומובנית לכל בן אנוש. אין לפגוע בכשרות המשפטית כדי לספק זכויות כלכליות, חברתיות או תרבותיות. יש להקפיד במיוחד על מימושה של הזכות כאשר אנשים עם מוגבלויות נדרשים להחליט בנוגע לבריאותם, השכלתם ועבודתם (ס' 8).
  3. לפי המשפט הבינלאומי, אין שום אפשרות לפגוע בזכות להכרה שווה בפני החוק, או לבטלה (גם לא במצב חירום). קביעה זו יפה גם לעניין האמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות, אף שלא מצויינת בה במפורש (ס' 5).
  4. על המדינות לבחון את כלל החקיקה כדי לוודא שזכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית לא מוגבלת באופן לא שיוויוני לאחרים. מבחינה היסטורית, הגבלות כאלה נפוצות בעיקר בתחומי האפוטרופסות ובריאות הנפש. יש לבטל פרקטיקות אלה ולוודא שהכשרות המשפטית מוחזרת במלואה לאנשים עם מוגבלויות בשוויון עם אחרים (ס' 7).
  5. פגיעה בכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות הובילה במקרים רבים לפגיעה בזכויות בסיסיות נוספות, כמו הזכות להצביע, הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכדומה (ס' 8).
  6. ס' 9
  7. כשרות משפטית כוללת את היכולות הן להחזיק בזכויות והן להיות שחקן תחת החוק. היכולת להחזיק בזכויות מקנה הגנה על הזכויות באמצעות מערכת החוק. היכולת להיות שחקן תחת החוק משמעה שהאדם יכול לבצע מעשים בעלי נפקות משפטית (ס' 11).