עינויים במשטר דמוקרטי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 83: שורה 83:
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/bc561aa81bc5d86ec12563ed004aaa1b?Opendocument'''''General Comment No. 15: The position of aliens under the Covenant, 1986''''']
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/bc561aa81bc5d86ec12563ed004aaa1b?Opendocument'''''General Comment No. 15: The position of aliens under the Covenant, 1986''''']
###סעיף 5- האמנה אינה מכירה בזכותם של זרים להיכנס או להתיישב בשטחי מדינות. עם זאת, ייתכן ובנסיבות מסוימות זר יהנה מהגנת האמנה בנושא זה, כשמתעוררים שיקולים בנוגע לאיסור על אפליה, יחס בלתי אנושי או כבוד לחיי משפחה.   
###סעיף 5- האמנה אינה מכירה בזכותם של זרים להיכנס או להתיישב בשטחי מדינות. עם זאת, ייתכן ובנסיבות מסוימות זר יהנה מהגנת האמנה בנושא זה, כשמתעוררים שיקולים בנוגע לאיסור על אפליה, יחס בלתי אנושי או כבוד לחיי משפחה.   
###סעיף 6- ניתן להתנות כניסה בנסיבות המקרה, מעבר דרך מדינות או משרה, אך כשהורשתה כניסתם של זרים למדינה, הם זכאים לזכויות שבאמנה.  
###סעיף 6- ניתן להתנות כניסתה למדינה בהתקיימותן של נסיבות אותו מקרה (מעבר דרך מדינות או עבודה) אך משהורשתה כניסתם של זרים למדינה, הם זכאים לזכויות שבאמנה.  
###סעיף 7- לזרים הזכות הטבעית לחיים ואין לשוללה באורח שרירותי. זרים לא יהיו נתונים לעינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, לא יוחזקו בעבדות או ישועבדו. לזרים הזכות המלאה לחירות ולביטחון אישי. אם תישלל מהם הזכות לחירות באופן חוקי, הם יקבלו יחס אנושי תוך התחשבות בכבודם כבני אדם. זרים לא יאסרו בשל אי-מילוי חובה חוזית. לזרים חופש תנועה וחופש בחירת מקום מגורים וכן האם לעזוב את הארץ. לזרים שוויון בפני בתי המשפט. זרים זכאים להגנה בחוק.  
###סעיף 7- לזרים הזכות הטבעית לחיים ואין לשוללה באורח שרירותי. זרים לא יהיו נתונים לעינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, לא יוחזקו בעבדות או ישועבדו. לזרים הזכות המלאה לחירות ולביטחון אישי. אם תישלל מהם הזכות לחירות באופן חוקי, הם יקבלו יחס אנושי תוך התחשבות בכבודם כבני אדם. זרים לא יאסרו בשל אי-מילוי חובה חוזית. לזרים חופש תנועה וחופש בחירת מקום מגורים וכן האם לעזוב את הארץ. לזרים שוויון בפני בתי המשפט. זרים זכאים להגנה בחוק.  
###סעיף 8- מכניסתו החוקית של זר למדינה, ניתן להגביל את חופש התנועה וזכותו לעזוב את המדינה רק דרך פסקה 3 לסעיף 12 לאמנה (שמירה על הביטחון הציבורי).
###סעיף 8- מכניסתו החוקית של זר למדינה, ניתן להגביל את חופש התנועה וזכותו לעזוב את המדינה רק דרך פסקה 3 לסעיף 12 לאמנה (שמירה על הביטחון הציבורי).

גרסה מ־11:36, 10 בנובמבר 2012

כללי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 15 - על המדינה להבטיח כי הצהרה אשר הוכח כי נעשתה בלחץ עינויים ללא תועלה כראיה בהליכים כלשהם, בלתי אם נגד אדם המואשם בגרימת עינויים, בחזקת ראיה כי ההצהרה נעשתה.
    2. פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח ש בסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.

עינויי קטינים

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.
      2. סעיף 27 - הועדה מודאגת מכך שההגדרה של קטין "בשטחים הכבושים" עומדת על גיל 16 בעוד שבגירות בישראל מתחילה בגיל 18. על ישראל לתקן את הצו הצבאי מס' 132 בכל הנוגע להגדרת קטין, כך שהגדרת קטין תהיה עד גיל 18, כנדרש לפי סטנדרטים בינלאומיים.
      3. סעיף 28 - הועדה מודאגת שכל מתקני הכליאה בהם מוחזקים קטינים פלסטינים, למעט אחד, נמצאים בישראל, והדבר מקשה על קבלת ביקורי משפחות. על ישראל להבטיח שעצורים קטינים יזכו לערובות בסיסיות לפני ובמהלך חקירות, לרבות גישה מהירה לרופא, עו"ד וקרוב משפחה. בנוסף, על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד. כמו כן, יש לעשות כל מאמץ בכדי לאפשר קיומם של ביקורי משפחות הקטינים, לרבות באמצעות הרחבת חופש התנועה של בני משפחת העצור.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3 ,סעיף 10, פסקה 2(ב)- קטינים המואשמים בעבירה יופרדו מאלו המבוגרים ועניינם ייחרץ מהר ככל האפשר.
    2. פרק 3, סעיף 24, פסקה 1- כל ילד, ללא כל אפליה, זכאי לאותם אמצעי ההגנה הדרושים לאור מעמדו כקטין.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 9: Humane treatment of persons deprived of liberty, 1982
      1. סעיף 2- פסקה 2(ב) לסעיף 10 באמנה קוראת, בין היתר, להחזיק קטינים נאשמים בנפרד ממבוגרים. הועדה סבורה כי לשון האמנה בסעיף זה ברורה ואין נסיבות בהן ניתן להצדיק סטייה מחובה זו.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 19(1)- המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, מינהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני, ניצול את התעללות, ניצול לרבות מיני, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.
    2. סעיף 37(א) - המדינה החברה תבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים...
    3. סעיף 39 - המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שרוי במצוקה, בשל כל צורה של הזנחה, ניצול או התעללות, עינויים או צורות אחרות של יחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים, או מאבקים מזויינים. שיקום ושילוב מחדש יעשו בסיבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.
  2. General Comments
    1. General Comment No.8: The right of the child to protection from corporal punishment and other cruel or degrading forms of punishment, 2006
      1. סעיף 18 - סעיף 3 לאמנה דורש מהמדינה להבטיח כי ילד לא יועמד בפני עינויים. את סעיף זה יש לקרוא בשילוב עם סעיף 19 לאמנה הדורש להבטיח כי ינקטו כל האמצעים למנוע התעללות והזנחה של ילדים הנמצאים בחסות מבוגר. הכוונה היא לכלול את כל סוגי האלימות והעינויים תחת סעיף 37 ולא לאפשר כלל אלימות "חוקית" או ענישה גופנית.
      2. סעיף 19 - סעיף 28(2) לאמנה מתייחס למשמעת בבית הספר ודורש מהמדינות לנקוט בכל האמצעים הדרושים כך שמשמעת בבית הספר תעלה בקנה אחד עם כבוד האדם של הילד והזכויות המנויות באמנה.
    2. General Comment No.9: The right of the children with disabilities, 2006
      1. סעיף 34 - הזכות לא להיות נתון לעינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים היא זכות יסוד אוניברסלית ויש לקדמה ולהגן עליה למען כל, כולל ילדים בעלי מוגבלויות. תשומת לב מיוחדת תינתן לסיטואציות בהן זכויות ילדים בעלי מוגבלויות עלולות להפגע במידה יתרה.
    3. General Comment No.10: Children's rights in juvenile justice, 2007
      1. סעיף 56 - האמנה דורשת כי ילד לא יחויב במתן עדות, וידוי או הודאה. הכוונה, בראש ובראשונה, כי עינויים, טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים במטרה להוציא עדות או הודאה מילד הם הפרה חמורה של סעיף 37(א) לאמנה. עדות או הודאה כזו אינה קבילה כראייה.
    4. General Comment No.11: The right of children from all forms of violence,2011
      1. סעיף 26 - ניתוח משפטי של המושג "עינויים, טיפול או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" כולל בתוכו אלימות נגד ילדים בכל צורותיה במטרתה להוציא וידוי, להעניש ילדים בשל התנהגות לא הולמת או לכפות על ילדים לבצע פעולות בניגוד לרצונם. אמצעים המופעלים לרוב ע"י שוטרים ואנשי אכיפת החוק, סגל של מוסדות ואנשים להם קיים כוח על ילדים. הילדים הנפגעים הם בדר"כ ילדים בהליכים משפטיים, נוער בסיכון, ילדים השייכים למיעוטים וילדים ללא ליווי.
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של הוועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות הילד בישראל, 2002
      1. סעיף 35 - הועדה מודאגת מהאשמות ומתלונות על יחס בלתי אנושי, משפיל ועינויים של ילדים פלסטיניים על ידי שוטרים במהלך מעצר, חקירה ועיכוב.
      2. סעיף 36 - הועדה ממליצה: 1) שהמדינה תאכוף ציות מלא להוראות האמנה בידי כל האנשים המעורבים במעצר, חקירה ועיכוב הילדים הפלסטיניים או כל ילד. 2)על המדינה לחקור כל מקרה של עינויים ויחס משפיל בידי שוטר או עובד ציבור. 3) להעניק פיצוי הולם, שיקום ושילוב מחדש לקורבנות מעשים אלו.

עינויי נשים

האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

  1. General Recommendations
    1. General Recommendation No. 19: violence Againt Women, 1992
      1. סעיף 7 - אלימות על בסיס מגדר, הפוגעת ביכולת של נשים להנות מזכויות וחירויות בסיסיות היא אפליה המוגדרת בסעיף 1 לאמנה. הזכויות והחירויות הללו כוללות את הזכות לא להיות נתונה לעינויי, טיפול או עונש אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 1 - איסור הפלייה על בסיס מין, גזע, לשון ודת בהקניית הזכויות שהובטחו באמנה.
    2. פרק 2, סעיף 3 - התחייבות להבטיח את זכותם השווה של גברים ונשים להנאה מכל הזכויות האזרחיות והמדיניות שבאמנה זו.

עינויי אסירים

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

נוסח האמנה

  1. פרק 3, סעיף 10, פסקה 3- מערכת בתי הכלא תכלול טיפול באסירים אשר מטרתו העיקרית היא תיקונם ושיקומם החברתי, תוך הפרדת עבריינים צעירים.

עינויי פליטים ומבקשי מקלט מדיני

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
  2. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 22 - על ישראל לשלב את עיקרון אי ההחזרה (Non Refoulement) של מבקשי מקלט ופליטים בדין הפנימי שלה, כך שתהליכי בקשת מקלט יכללו בחינה יסודית של הזכאות בכל מקרה פרטני על פי סעיף 3 לאמנה. יש ליצור גם מנגנון הולם לבחינת החלטות גירוש.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 8: Right to liberty and security of persons, 1982
      1. סעיף 1- הועדה מציינת כי פסקה 1 לסעיף 9 באמנה, האוסרת שלילה שרירותית של חירות, חלה בכל ההיבטים בהם זו עשויה להתרחש, החל ממקרים פליליים ועד לצרכי השליטה בהגירה. יש לציין שפסקאות מסוימות בסעיף 9 מתייחסות בפרט לנאשמים בפלילים, אולם הדרישה החשובה בפסקה 4 לסעיף רלוונטית לכל אדם שנשללה ממנו חירותו והיא כי כל מעוכב או עצור זכאי לדיון בחוקיות החזקתו בבית משפט.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 1- כל מדינה מתחייבת להבטיח לכל היחידים בתחומיה והכפופים לשיפוטה את הזכויות שהוכרו באמנה זו, ללא כל הפליה מכל סוג שהוא.
    2. פרק 3, סעיף 13- אין לגרש זר הנמצא בתחומיה של מדינה, אלא באמצעות ביצוע החלטה שנתקבלה לפי חוק. תינתן אפשרות להגיש נימוקים נגד הגירוש, למעט כשנימוקי ביטחון לאומי תובעים אחרת.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 15: The position of aliens under the Covenant, 1986
      1. סעיף 5- האמנה אינה מכירה בזכותם של זרים להיכנס או להתיישב בשטחי מדינות. עם זאת, ייתכן ובנסיבות מסוימות זר יהנה מהגנת האמנה בנושא זה, כשמתעוררים שיקולים בנוגע לאיסור על אפליה, יחס בלתי אנושי או כבוד לחיי משפחה.
      2. סעיף 6- ניתן להתנות כניסתה למדינה בהתקיימותן של נסיבות אותו מקרה (מעבר דרך מדינות או עבודה) אך משהורשתה כניסתם של זרים למדינה, הם זכאים לזכויות שבאמנה.
      3. סעיף 7- לזרים הזכות הטבעית לחיים ואין לשוללה באורח שרירותי. זרים לא יהיו נתונים לעינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, לא יוחזקו בעבדות או ישועבדו. לזרים הזכות המלאה לחירות ולביטחון אישי. אם תישלל מהם הזכות לחירות באופן חוקי, הם יקבלו יחס אנושי תוך התחשבות בכבודם כבני אדם. זרים לא יאסרו בשל אי-מילוי חובה חוזית. לזרים חופש תנועה וחופש בחירת מקום מגורים וכן האם לעזוב את הארץ. לזרים שוויון בפני בתי המשפט. זרים זכאים להגנה בחוק.
      4. סעיף 8- מכניסתו החוקית של זר למדינה, ניתן להגביל את חופש התנועה וזכותו לעזוב את המדינה רק דרך פסקה 3 לסעיף 12 לאמנה (שמירה על הביטחון הציבורי).
      5. סעיף 9- סעיף 13 חל על כל הליך שמבקש להוביל לגירוש. ככלל, יש לאפשר לזר המגורש לעזוב למדינה המסכימה לקבלו. הזכויות המצוינות בסעיף 13 מגנות רק על זרים ששהו חוקית במדינה, משמע אלו ששהו מעבר לזמן המותר בחוק אינם זכאים להגנת הסעיף.
      6. סעיף 10- סעיף 13 מניח את הפרוצדורה ולא את בסיס התוכן לגירוש זר, אולם מטרתו הברורה היא למנוע גירוש שרירותי. הועדה סבורה כי קשה להעביר תחת תנאי הסעיף גירושים קבוצתיים או המוניים וכי יש להעניק לזר את מלוא האמצעים שבסעיף להילחם בגירוש, כך שזכותו תהיה אפקטיבית.

עינויי עצירים

כללי

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, פסקה 10(1)- יש להתייחס אל אלו אשר נשללה חירותם באנושיות ומתוך התחשבות בכבוד האדם.
    2. פרק 3, פסקה 10(2)(א)-נאשמים יופרדו מבני-אדם שהורשעו ויוענק להם יחס המתאים למעמדם, למעט בנסיבות חריגות.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 7: Torture or cruel, inhuman or degrading treatment or punishment, 1982
    2. סעיף 1- הועדה מציינת אמצעים שעשויים להגביר את הפיקוח והשליטה סביב האיסור שבסעיף 7, ואלו כגון: הוראות האוסרות עיכוב או מעצר בבידוד, מתן רשות ביקור לאנשי מקצוע וקרובים, הוראות הדורשות שהמעוכב יוחזק במקום המוכר לציבור ומיקומו יימסר לדורשים בשלומו, הוראות לפיהן הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ואמצעים הסותרים את סעיף 7 אינן קבילות בבית המשפט וכן הנחיית אנשי אכיפת החוק שלא לנקוט בדרכי פעולה אסורות.

מעצר מנהלי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח ש בסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
  2. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 17 - מעצרים מינהליים ובידוד- הועדה מודאגת מכך שמעצרים מינהליים אינם תואמים את סעיף 16 לאמנה מאחר ובין היתר הם מבוצעים "לתקופות ארוכות ומופרזות" והעציר עלול למצוא את עצמו בבידוד בפועל במהלך תקופה ממושכת. בנוסף נמנעות מעצירים מנהליים הגנות בסיסיות כולל הזכות לקרוא תיגר על הראיות המהוות בסיס למעצרם. הועדה מביעה דאגה מחוק הלוחמים הבלתי חוקיים, כפי שתוקן בשנת 2008, המאפשר להחזיק במעצר אדם שאינו אזרח ישראלי ושעונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי", לתקופה של עד 14 ימים ללא ביקורת שיפוטית.
      2. סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 8: Right to liberty and security of persons, 1982
      1. סעיף 3 - הועדה מביעה דאגה בעקבות פרקטיקה נפוצה של עיכובים במשפטים שהינם תלויים ועומדים, שייתכן ולא מתיישבת עם הדרישה בפסקה 3 לסעיף 9 באמנה לפיה "יש לשפוט בזמן סביר או לשחרר".
      2. סעיף 4 - אם קיימים עיכובים כביכול מניעתיים, מסיבות ביטחון הציבור, עליהם לעבור את ההליכים והפיקוח שבסעיף 9 ולא להיות שרירותיים. יש להעביר את הנימוקים לעיכוב ועל בית המשפט לפקח.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 9, פסקה 1 - לכל אדם הזכות לחירות ולבטחון אישי, לא יהיה אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים. לא תישלל חירותו של אדם אלא בהתאם להליכים שנקבעו בחוק.
    2. פרק 3, סעיף 9, פסקה 2- אדם שנעצר יודיעוהו, בעת מעצרו, על הנימוקים למעצרו וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו.
    3. פרק 3, סעיף 9, פסקה 3-עצור או מעוכב בשל האשמה פלילית יובא במהרה בפני סמכות שיפוטית וזכאי למשפט בזמן סביר או לשחרור.
    4. פרק 3, סעיף 9, פסקה 4-אדם אשר עצור או מעוכב רשאי לנקוט בהליכים בפני בית משפט על מנת שזה יכריע בחוקיות החזקתו וישחררו אם אינה חוקית.
    5. חפרק 3, סעיף 9, פסקה 5- לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
  2. הצהרת ישראל והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, גרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה ישראל שרויה תחת איום על עצם קיומה. לכן, מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי פסקה 1 לסעיף 4 לאמנה. בהתאם לסעיף 4, נוקטת הממשלה אמצעים להגנה על המדינה, ובכלל זה מפעילה סמכויות מעצר ומאסר. במידה שאמצעים אלו לא יתיישבו עם סעיף 9 לאמנה, הרי שישראל גורעת מהתחייבותה לפי הוראה זו.

פלסטינים במשמורת כוחות הבטחון

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 2, פסקה ב - אין להיאחז בנסיבות חריגות, בין אם מצב מלחמה או איום במלחמה, אי-יציבות פוליטית פנימית או מצב חירום אחר, כצידוק לעינויים.
    2. פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
  2. General comments
    1. General Comment No.2: Implementation of article 2 by States parties )2007(
      1. פרק 2, סעיף 5 - סעיף 2 באמנה מדגיש כי לא יוכרו נסיבות מקלות משום סוג בנוגע לשימוש בעינויים. ההערה הכללית מפרטת שסעיף זה כולל גם איום במעשי טרור, סכסוך מזויים או כל אקט של אלימות. הועדה דוחה לחלוטין מאמצי מדינות להצדיק עינויים במטרה לשמור על שלום הציבור.
      2. פרק 4, סעיף 16 - סעיף 2 לאמנה מחייב המדינה למנוע התעללות בכל שטח שבסמכותה השיפוטית. הכוונה היא לכל שטח שהמדינה מפעילה, באופן ישיר או עקיף, דה יורה או דה פקטו, שליטה אפקטיבית. הסעיף מרחיב את סעיף 5 פסקה א(2) וקובע שיש למנוע עינויים גם כלפי אנשים שאינם אזרחים אך מצויים באותו שטח כנזכר לעיל.
  3. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 11 - הועדה רשמה בפניה את העמדה המתמשכת בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה (נימוקי המדינה מפורטים בסעיף) אך הועדה מציינת את ההערה הפרשנית לפיה המדינות החברות מחויבות לפי האמנה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה פקטו או דה-יורה של המדינה. בשל כך הועדה מציינת כי עצירים ביטחוניים רבים נמצאים, בחלקם הגדול, בבתי כלא הנמצאים בשטחי מדינת ישראל.
      2. סעיף 15 - אמצעי הגנה בסיסיים לעצורים - הועדה מודאגת שעל אף שחוק הסדר דין הפלילי ופקודת בתי הסוהר קובעים תנאים המעניקים זכות להפגש עם עו"ד, זכותם של עצורים רבים מעוכבת במידה והדבר מסכן את מהלך החקירה, מונע הגשת ראיות או עלול לסכל מעצרים של חשודים אחרים. הועדה מדגישה את הצורך בהסדרת גישה מהירה לעו"ד, רופא עצמאי וקרוב משפחה, המהווים אמצעים חשובים להגנה על חשודים מפני עינויים והתעללות.
      3. סעיף 16 - הועדה מעריכה את אימוץ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) משנת 2002, הדורש תיעוד בווידאו של כל שלבי החקירה ורואה בו כלי חשוב למניעת עינויים והתעללות.
      4. סעיף 19 - הוועדה מביעה דאגה מהמספר הגבוה, המתמשך והעקבי של האשמות כנגד חוקרי השב"כ בדבר שימוש בשיטות חקירה שנאסרו לפי פסיקת בג"צ. על ישראל להבטיח כי בכל הנסיבות, לא יעשה שימוש בשיטות חקירה האסורות על פי האמנה.
  4. פסיקה בינלאומית
    1. Chahal v. The United Kingdom, 70/1995/576/662, Council of Europe: European Court of Human Rights, 15 November 1996
      1. פסקה 79 - סעיף 3 לאמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחרויות בסיסיות (להוסיף קישור) הוא אחד מערכי היסוד של חברה דמוקרטית. ביהמ"ש מודע לקשיים של הגנה על אזרחים מפני פעילות טרור אך גם במקרים אלו האמנה פוסלת מכל וכל עינוי או יחס בלתי אנושי, ללא קשר לפעולותיו של הנאשם. לא תהיה חריגה מכך אף במצבי חירום ציבוריים המסכנים את חיי האזרחים.
      2. פסקה 80 - האיסור הקבועה בס' 3 לאמנה תקף גם במקרים של הרחקת אדם למדינה אחרת. אם הוכח כי נשקפת לאדם סכנת עינויים במדינה שאליו יורחק, לא ניתן לבצע את ההרחקה כיוון שתפקיד המדינה המסגירה לשמור על שלומו ולמנוע עינויים ויחס בלתי אנושי כלפי אותו אדם.

צינוק ובידוד

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח ש בסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.
  2. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 18 - הועדה מביעה דאגה, בעקבות דיווחים של ועדות או"ם, בנוגע להחזקה בבידוד כאמצעי לעידוד קבלת הודאות מקטינים וכאמצעי ענישה על הפרת כללי בית הסוהר. על המדינה לתקן את החקיקה הקיימת כדי להבטיח שהחזקה בבידוד תהיה אמצעי חריג ומוגבל בזמן ותעלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים מינימאליים.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

  1. General Comments
    1. General Comment No. 7: Torture or cruel, inhuman or degrading treatment or punishment, 1982
      1. סעיף 1- הועדה מציינת אמצעים שעשויים להגביר את הפיקוח והשליטה סביב האיסור שבסעיף 7, ואלו כגון: הוראות האוסרות עיכוב או מעצר בבידוד, מתן רשות ביקור לאנשי מקצוע וקרובים, הוראות הדורשות שהמעוכב יוחזק במקום המוכר לציבור ומיקומו יימסר לדורשים בשלומו, הוראות לפיהן הודאות וראיות שהושגו באמצעות עינויים ואמצעים הסותרים את סעיף 7 אינן קבילות בבית המשפט וכן הנחיית אנשי אכיפת החוק שלא לנקוט בדרכי פעולה אסורות.
      2. סעיף 2- היקף ההגנה הרחבה שתנאי סעיף 7 דורשים מעלה כי לא מדובר רק בפירוש הנהוג למונח 'עינויים'. ייתכן ואין צורך להבחין באופן חד בין האיסורים השונים על יחס או ענישה, שכן הבחנות אלו תלויות במטרתו וחומרתו של כל מקרה לגופו. הועדה סבורה שעל האיסור להתרחב לעונשים פיזיים וכן עונשים חמורים שאופיים חינוכי או משמעתי. כך למשל בידוד, בנסיבות מסוימות, עשוי לסתור את סעיף 7.