מכתש סחיפתי

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 16: שורה 16:
== מכתשים בשימוש האדם ==
== מכתשים בשימוש האדם ==
-
בני האדם הכירו וידעו על קיומם של המכתשים כבר מן העת העתיקה. מעידות על כך דרכי מסחר חשובות אשר חצו את המכתשים [[כדרך הבשמים]] , מצודות ותחנות דרכים אשר נבנו על דפנותיהם [[כמצד מחמל]] וערים אשר הוקמו בקרבתם כעיר הנבטית [[עבדת]]. אף על פי כן, רק בשנת 1951 הוצעה לראשונה, ע"י פרופסור [[יהודה ליאו פיקרד]] – מראשוני הגיאולוגים בישראל, תיאוריה המסבירה את אופן היווצרות המכתשים. מאז ועד היום נחקרים המכתשים לעומק. תחילה נחקרו, ע"י משלחת בראשות פרופ' [[יעקב בן-תור]], בשל העניין הכלכלי הטמון בהם, ואכן נמצאו בהם [[מחצבים]] אשר מתאימים בעיקר לענף הבנייה. עקב כך, בשנות ה-60 וה-70, הפכו המכתשים לאתרי כרייה. עם השנים העמיק הידע הגיאולוגי והושגה ההבנה כי המכתשים הם פנינות נוף ייחודיות אשר יש לשמרן. כיום קיים חוק מדיני המגן על "ארץ המכתשים" – כלל שטח המכתשים ושטחים רבים ביניהם ומגדיר אותם כשמורות טבע, הכרייה בהם הופסקה כמעט לחלוטין ובמקום זאת ננקטת גישה של שימור.  
+
בני האדם הכירו וידעו על קיומם של המכתשים כבר מן העת העתיקה. מעידות על כך דרכי מסחר חשובות אשר חצו את המכתשים [[כדרך הבשמים]] , מצודות ותחנות דרכים אשר נבנו על דפנותיהם [[כמצד מחמל]] וערים אשר הוקמו בקרבתם כעיר ה[[נבטית]] [[עבדת]]. אף על פי כן, רק בשנת 1951 הוצעה לראשונה, ע"י פרופסור [[יהודה ליאו פיקרד]] – מראשוני הגיאולוגים בישראל, תיאוריה המסבירה את אופן היווצרות המכתשים. מאז ועד היום נחקרים המכתשים לעומק. תחילה נחקרו, ע"י משלחת בראשות פרופ' [[יעקב בן-תור]], בשל העניין הכלכלי הטמון בהם, ואכן נמצאו בהם [[מחצבים]] אשר מתאימים בעיקר לענף הבנייה. עקב כך, בשנות ה-60 וה-70, הפכו המכתשים לאתרי כרייה. עם השנים העמיק הידע הגיאולוגי והושגה ההבנה כי המכתשים הם פנינות נוף ייחודיות אשר יש לשמרן. כיום קיים חוק מדיני המגן על "ארץ המכתשים" – כלל שטח המכתשים ושטחים רבים ביניהם ומגדיר אותם כשמורות טבע, הכרייה בהם הופסקה כמעט לחלוטין ובמקום זאת ננקטת גישה של שימור.  
בתקופות קדומות (הרומית והביזנטית במיוחד) התקיימו יישובים באזור המכתשים והחקלאות בשטחים אלו שגשגה. אולם בתוך המכתשים עצמם ה[[קרקע]] לא הייתה טובה לגידולים חקלאיים ולמרעה ובשל כך השתמרה בתוכם ה[[צמחייה]] המקורית של האזור. כיום מגוון הצומח והחי המקומיים במכתשים עשיר ומכתש רמון אף נבחר להיות אתר לשחרור חיות בר שחיו בעבר באזור ונכחדו, כדוגמת ה[[פראים]] (ע"פ רשות הטבע והגנים).  
בתקופות קדומות (הרומית והביזנטית במיוחד) התקיימו יישובים באזור המכתשים והחקלאות בשטחים אלו שגשגה. אולם בתוך המכתשים עצמם ה[[קרקע]] לא הייתה טובה לגידולים חקלאיים ולמרעה ובשל כך השתמרה בתוכם ה[[צמחייה]] המקורית של האזור. כיום מגוון הצומח והחי המקומיים במכתשים עשיר ומכתש רמון אף נבחר להיות אתר לשחרור חיות בר שחיו בעבר באזור ונכחדו, כדוגמת ה[[פראים]] (ע"פ רשות הטבע והגנים).  
המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון [[סלעים]] המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה ב[[מאובנים]] רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם [[מבנהו הגאולוגי]] הייחודי של המכתשים, התופעות ה[[טקטוניות]] אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.
המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון [[סלעים]] המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה ב[[מאובנים]] רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם [[מבנהו הגאולוגי]] הייחודי של המכתשים, התופעות ה[[טקטוניות]] אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.
 +
 +
[[Image:maktesh2.png|thumb|center|400px|תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני. ]]

גרסה מתאריך 20:40, 2 בספטמבר 2015

מכתש סחיפתי (באנגלית: Makhtesh/Crater) הוא שמה של תופעה גיאומורפולוגית שבמהלך היווצרותה מתרחש היפוך תבליט ובראש קמר גיאולוגי מתחתר עמק המוקף צוקים מכל עבריו. יש להבדיל בין מכתש שכזה ובין מכתש פגיעה אשר נוצר מפגיעת מטאוריט. היווצרותו של מכתש סחיפתי דורשת צירוף של תנאים גיאולוגיים ומורפולוגיים יחודיים ושרשרת אירועים מסויימת. על כן, בעולם כולו, קיימים רק שבעה מכתשים, חמישה מתוכם בשטח ישראל, באזור הנגב ושניים בשטחי סיני. מלבדם קיימים מספר עמקים דמויי מכתש כדוגמת העמקים בכיפת עשת. שמות המכתשים והאזור בו הם נמצאים:

צפון הנגב:

 1. המכתש הגדול/מכתש חתירה
 2. המכתש הקטן/מכתש חצרה

מרכז הנגב:

 3. המכתש הענק/מכתש רמון (הגדול מכולם)
 4. שני המכתשים הקטנים בהר עריף (הקטנים מבין המכתשים)

סיני:

 5. בצפון: המכתש בג'בל הלאל (جبل الحلال)
 6. במזרח: המכתש בעריף-א-נאקה
איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com
איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com

מכתשים בשימוש האדם

בני האדם הכירו וידעו על קיומם של המכתשים כבר מן העת העתיקה. מעידות על כך דרכי מסחר חשובות אשר חצו את המכתשים כדרך הבשמים , מצודות ותחנות דרכים אשר נבנו על דפנותיהם כמצד מחמל וערים אשר הוקמו בקרבתם כעיר הנבטית עבדת. אף על פי כן, רק בשנת 1951 הוצעה לראשונה, ע"י פרופסור יהודה ליאו פיקרד – מראשוני הגיאולוגים בישראל, תיאוריה המסבירה את אופן היווצרות המכתשים. מאז ועד היום נחקרים המכתשים לעומק. תחילה נחקרו, ע"י משלחת בראשות פרופ' יעקב בן-תור, בשל העניין הכלכלי הטמון בהם, ואכן נמצאו בהם מחצבים אשר מתאימים בעיקר לענף הבנייה. עקב כך, בשנות ה-60 וה-70, הפכו המכתשים לאתרי כרייה. עם השנים העמיק הידע הגיאולוגי והושגה ההבנה כי המכתשים הם פנינות נוף ייחודיות אשר יש לשמרן. כיום קיים חוק מדיני המגן על "ארץ המכתשים" – כלל שטח המכתשים ושטחים רבים ביניהם ומגדיר אותם כשמורות טבע, הכרייה בהם הופסקה כמעט לחלוטין ובמקום זאת ננקטת גישה של שימור. בתקופות קדומות (הרומית והביזנטית במיוחד) התקיימו יישובים באזור המכתשים והחקלאות בשטחים אלו שגשגה. אולם בתוך המכתשים עצמם הקרקע לא הייתה טובה לגידולים חקלאיים ולמרעה ובשל כך השתמרה בתוכם הצמחייה המקורית של האזור. כיום מגוון הצומח והחי המקומיים במכתשים עשיר ומכתש רמון אף נבחר להיות אתר לשחרור חיות בר שחיו בעבר באזור ונכחדו, כדוגמת הפראים (ע"פ רשות הטבע והגנים). המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון סלעים המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה במאובנים רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם מבנהו הגאולוגי הייחודי של המכתשים, התופעות הטקטוניות אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.

תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.
תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש. תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.
כלים אישיים