מכתש סחיפתי

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 13: שורה 13:
   6. במזרח: המכתש בעריף-א-נאקה
   6. במזרח: המכתש בעריף-א-נאקה
-
[[Image:maktesh1.png|thumb|center|400px|איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com ]]
+
[[Image:T1.png|thumb|center|400px|איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com ]]
== מכתשים בשימוש האדם ==
== מכתשים בשימוש האדם ==
שורה 20: שורה 20:
המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון [[סלעים]] המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה ב[[מאובנים]] רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם [[מבנהו הגאולוגי]] הייחודי של המכתשים, התופעות ה[[טקטוניות]] אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.
המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון [[סלעים]] המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה ב[[מאובנים]] רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם [[מבנהו הגאולוגי]] הייחודי של המכתשים, התופעות ה[[טקטוניות]] אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.
-
[[Image:maktesh2.png|thumb|center|400px|תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני. ]]
+
[[Image:P1.png|thumb|center|400px|תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני. ]]
== תהליך היווצרותם של המכתשים הסחיפתיים ==
== תהליך היווצרותם של המכתשים הסחיפתיים ==
שורה 28: שורה 28:
מתחילתו של [[עידן הפלאוזואיקון]] האזור שהוא כיום ארץ ישראל הוא [[מדף יבשת]] השוכן בשולי [[יבשת העל]] [[פאנגיאה]], לחופו של [[אוקיינוס תטיס]] (איור-2). שינויים במפלס הים מכתיבים את סביבת ההשקעה באזור אשר משתנה בין יבשתית, ימית רדודה ואגן עמוק. התוצר הסופי של כלל תהליכי ההשקעה שהתקיימו באזור, למן תחילת הרבדת סלעי המשקע, הוא טור עבה, במקומות מסויימים אף קילומטרים אחדים, המורכב מחילופים של סלעי משקע ימיים, ברובם קשים כ[[גיר]] ו[[דולומיט]], ויבשתיים רכים יותר כ[[אבן חול]] אשר מונחים על סלעי [[התשתית המגמתית]].
מתחילתו של [[עידן הפלאוזואיקון]] האזור שהוא כיום ארץ ישראל הוא [[מדף יבשת]] השוכן בשולי [[יבשת העל]] [[פאנגיאה]], לחופו של [[אוקיינוס תטיס]] (איור-2). שינויים במפלס הים מכתיבים את סביבת ההשקעה באזור אשר משתנה בין יבשתית, ימית רדודה ואגן עמוק. התוצר הסופי של כלל תהליכי ההשקעה שהתקיימו באזור, למן תחילת הרבדת סלעי המשקע, הוא טור עבה, במקומות מסויימים אף קילומטרים אחדים, המורכב מחילופים של סלעי משקע ימיים, ברובם קשים כ[[גיר]] ו[[דולומיט]], ויבשתיים רכים יותר כ[[אבן חול]] אשר מונחים על סלעי [[התשתית המגמתית]].
-
[[Image:maktesh3.png|thumb|center|400px|איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ ב[[תור הטריאס]]. ניתן להבחין ביבשת [[לאורסיה]] בצפון ו[[גונדוונה]] בדרום. אוקיינוס [[פנתלסה]] מקיף את היבשות ו[[ים תטיס]] תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה.                                                                                                                                        איור מתוך:  .Colorado Plateau Geosystems Inc  ]]
+
[[Image:T2.png|thumb|center|400px|איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ ב[[תור הטריאס]]. ניתן להבחין ביבשת [[לאורסיה]] בצפון ו[[גונדוונה]] בדרום. אוקיינוס [[פנתלסה]] מקיף את היבשות ו[[ים תטיס]] תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה.                                                                                                                                        איור מתוך:  .Colorado Plateau Geosystems Inc  ]]
=== היווצרות [[הקשת הסורית]] ===
=== היווצרות [[הקשת הסורית]] ===
שורה 40: שורה 40:
במקביל, בקערים מתרחשת שקיעה והיווצרות טור סלעי משקע ימיים המכילים בחלקם תוצרי בלייה של ראשי הקמרים. ה[[טופוגרפיה]] התת-ימית מכתיבה שקיעת טור סלעים בעל עובי מקסימלי בשפל הקערים אשר הולך ומידקק כלפי מעלה הקמרים. שינויי עובי אלו מתבטאים בהבדלי ה[[פאציאס]] הקיימים בשכבות הסלעים הללו.
במקביל, בקערים מתרחשת שקיעה והיווצרות טור סלעי משקע ימיים המכילים בחלקם תוצרי בלייה של ראשי הקמרים. ה[[טופוגרפיה]] התת-ימית מכתיבה שקיעת טור סלעים בעל עובי מקסימלי בשפל הקערים אשר הולך ומידקק כלפי מעלה הקמרים. שינויי עובי אלו מתבטאים בהבדלי ה[[פאציאס]] הקיימים בשכבות הסלעים הללו.
-
[[Image:maktesh5.png|thumb|center|400px|איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.  ]]
+
[[Image:A1.png|thumb|center|400px|איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.  ]]

גרסה מתאריך 13:21, 5 בספטמבר 2015

מכתש סחיפתי (באנגלית: Makhtesh/Crater) הוא שמה של תופעה גיאומורפולוגית שבמהלך היווצרותה מתרחש היפוך תבליט ובראש קמר גיאולוגי מתחתר עמק המוקף צוקים מכל עבריו. יש להבדיל בין מכתש שכזה ובין מכתש פגיעה אשר נוצר מפגיעת מטאוריט. היווצרותו של מכתש סחיפתי דורשת צירוף של תנאים גיאולוגיים ומורפולוגיים יחודיים ושרשרת אירועים מסויימת. על כן, בעולם כולו, קיימים רק שבעה מכתשים, חמישה מתוכם בשטח ישראל, באזור הנגב ושניים בשטחי סיני. מלבדם קיימים מספר עמקים דמויי מכתש כדוגמת העמקים בכיפת עשת. שמות המכתשים והאזור בו הם נמצאים:

צפון הנגב:

 1. המכתש הגדול/מכתש חתירה
 2. המכתש הקטן/מכתש חצרה

מרכז הנגב:

 3. המכתש הענק/מכתש רמון (הגדול מכולם)
 4. שני המכתשים הקטנים בהר עריף (הקטנים מבין המכתשים)

סיני:

 5. בצפון: המכתש בג'בל הלאל (جبل الحلال)
 6. במזרח: המכתש בעריף-א-נאקה
איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com
איור 1: מיקומם של המכתשים בנגב ובסיני ע"פ מספורם בטקסט. מתוך: www.biblewalks.com

תוכן עניינים

מכתשים בשימוש האדם

בני האדם הכירו וידעו על קיומם של המכתשים כבר מן העת העתיקה. מעידות על כך דרכי מסחר חשובות אשר חצו את המכתשים כדרך הבשמים , מצודות ותחנות דרכים אשר נבנו על דפנותיהם כמצד מחמל וערים אשר הוקמו בקרבתם כעיר הנבטית עבדת. אף על פי כן, רק בשנת 1951 הוצעה לראשונה, ע"י פרופסור יהודה ליאו פיקרד – מראשוני הגיאולוגים בישראל, תיאוריה המסבירה את אופן היווצרות המכתשים. מאז ועד היום נחקרים המכתשים לעומק. תחילה נחקרו, ע"י משלחת בראשות פרופ' יעקב בן-תור, בשל העניין הכלכלי הטמון בהם, ואכן נמצאו בהם מחצבים אשר מתאימים בעיקר לענף הבנייה. עקב כך, בשנות ה-60 וה-70, הפכו המכתשים לאתרי כרייה. עם השנים העמיק הידע הגיאולוגי והושגה ההבנה כי המכתשים הם פנינות נוף ייחודיות אשר יש לשמרן. כיום קיים חוק מדיני המגן על "ארץ המכתשים" – כלל שטח המכתשים ושטחים רבים ביניהם ומגדיר אותם כשמורות טבע, הכרייה בהם הופסקה כמעט לחלוטין ובמקום זאת ננקטת גישה של שימור. בתקופות קדומות (הרומית והביזנטית במיוחד) התקיימו יישובים באזור המכתשים והחקלאות בשטחים אלו שגשגה. אולם בתוך המכתשים עצמם הקרקע לא הייתה טובה לגידולים חקלאיים ולמרעה ובשל כך השתמרה בתוכם הצמחייה המקורית של האזור. כיום מגוון הצומח והחי המקומיים במכתשים עשיר ומכתש רמון אף נבחר להיות אתר לשחרור חיות בר שחיו בעבר באזור ונכחדו, כדוגמת הפראים (ע"פ רשות הטבע והגנים). המכתשים מהווים חלון נדיר המאפשר הצצה אל שכבות קדומות ועתיקות הטומנות בחובן עושר גיאולוגי רב, החל ממגוון סלעים המלמדים על התנאים השונים אשר שררו באזור בתקופות הקדומות וכלה במאובנים רבים ממינים שונים המושכים את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי טבע כאחד. יחד עם מבנהו הגאולוגי הייחודי של המכתשים, התופעות הטקטוניות אשר לקחו חלק בתהליך התהוותם וסיפור היווצרותם אשר אין שני לו בעולם נמצאים המכתשים כמעוררי עניין רב בקרב רבים וכתופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי.

תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש.                                                                  תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.
תמונה 1: המכתש הקטן – מכתש חצרה במבט מן האויר. ניתן לראות בחזית התמונה את פתח הניקוז של המכתש ואת נטיית השכבות החריפה ובדופן הנגדית את ערוצו של הנחל הנטוש ואת אופקיות השכבות. בתוך המכתש רואים את נחל חצרה המנוקז אל פתח המכתש. תמונה מתוך: מדריך ישראל החדש – הנגב הצפוני.

תהליך היווצרותם של המכתשים הסחיפתיים

  • היווצרות המכתשים מתוארת תוך סקירת האירועים הגיאולוגיים והגיאומורפולוגיים המרכזיים שתהקיימו באזור ארץ ישראל וסביבתה אשר הביאו לקיומם של המכתשים בצורתם הנוכחית. תיאור פרטני זה נובע מכך ששרשרת אירועים זו היא למעשה היחידה אשר הביאה להיווצרותם של מכתשים ועל כן ידיעתה משמע הכרת התנאים להיוצרותם של כלל המכתשים הסחיפתיים.

שקיעת טור סלעי המשקע

מכתשים מתחתרים בראשי קמרים גיאולוגיים. על כן תנאי ראשוני להיווצרותם של מכתשים סחיפתיים הוא קיומו של טור עבה של סלעי משקע. מתחילתו של עידן הפלאוזואיקון האזור שהוא כיום ארץ ישראל הוא מדף יבשת השוכן בשולי יבשת העל פאנגיאה, לחופו של אוקיינוס תטיס (איור-2). שינויים במפלס הים מכתיבים את סביבת ההשקעה באזור אשר משתנה בין יבשתית, ימית רדודה ואגן עמוק. התוצר הסופי של כלל תהליכי ההשקעה שהתקיימו באזור, למן תחילת הרבדת סלעי המשקע, הוא טור עבה, במקומות מסויימים אף קילומטרים אחדים, המורכב מחילופים של סלעי משקע ימיים, ברובם קשים כגיר ודולומיט, ויבשתיים רכים יותר כאבן חול אשר מונחים על סלעי התשתית המגמתית.

איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ בתור הטריאס. ניתן להבחין ביבשת לאורסיה בצפון וגונדוונה בדרום. אוקיינוס פנתלסה מקיף את היבשות וים תטיס תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה.                                                                                                                                        איור מתוך:  .Colorado Plateau Geosystems Inc
איור 2: מיקומן של היבשות בכדור הארץ בתור הטריאס. ניתן להבחין ביבשת לאורסיה בצפון וגונדוונה בדרום. אוקיינוס פנתלסה מקיף את היבשות וים תטיס תחום בין היבשות הגדולות לבין שרשרת האיים במזרח. שטחה של ישראל (מסומן בעיגול אדום) ממוקם לחופו של ים תטיס בצפון יבשת אפריקה. איור מתוך: .Colorado Plateau Geosystems Inc

היווצרות הקשת הסורית

90 מיליון שנים טרם זמננו, במהלך עידן המזוזואיקון, תור הקרטיקון העליון, הלוח הטקטוני של יבשת אפריקה פוגש בלוח של יבשת אירופה ומתחיל ללחוץ אותה מדרום. הביטוי של מאמצי לחיצה אלו באזור ישראל הוא קימוט שכבות סלעי המשקע ויצירת מערכת קמטים המשתרעת מאזור סיני, דרך שדרת ההר בישראל ועד סוריה; מערכת קמטים זו מכונה הקשת הסורית (איור-3) והיא מתאפיינת בסדרת קמרים וקערים א-סימטריים בעלי מפנה מתון לכיוון צפון-מערב עם נטיית שכבות של 100 - 150 ומפנה תלול לכיוון דרום-מזרח עם נטיית שכבות חריפה אשר לעיתים מגיעה אף ל-900. קמטי הקשת הסורית מתפתחים בעוד אזור א"י הוא מדף יבשת רדוד כאשר קימוט המסלע הוא הדרגתי ואיטי ומתמשך עד סוף תקופת האיאוקן, במשך כ-40 מיליון שנים.

איור 3: התפרשות קמטי הקשת הסורית מצפון סיני, דרך ישראל ועד הרי פלמירה שבסוריה. צורת מערכת הקימוט היא כצורת האות  S. העיגולים האדומים מייצגים את מיקומם המקורב של המכתשים. ניתן לראות כי אלו יושבים על מערכת הקמטים. איור מתוך: www.Israeltrips.co.nr
איור 3: התפרשות קמטי הקשת הסורית מצפון סיני, דרך ישראל ועד הרי פלמירה שבסוריה. צורת מערכת הקימוט היא כצורת האות S. העיגולים האדומים מייצגים את מיקומם המקורב של המכתשים. ניתן לראות כי אלו יושבים על מערכת הקמטים. איור מתוך: www.Israeltrips.co.nr

גידוע ראשי הקמרים

מאחר והקמטים נוצרים בעוד האזור הוא מדף יבשת רדוד בולטים ראשי הקמרים מעל פני הים בעוד הקערים הופכים לאגני השקעה עמוקים. ראשי הקמרים יוצרים ארכיפלג שכיוונו דרום-מערב – צפון-מזרח אשר מפריד בין ים עמוק ופתוח בצפון-מערב לים רדוד וסגור בדרום-מזרח. עקב העלייה מעל פני הים נחשפים ראשי הקמרים לבלייה. שילוב של קימוט איטי של השכבות יחד עם הרמה הדרגתית ומתמשכת ועקשותם של כוחות הבלייה הביאו יחד לגידוע ראשי הקמרים העשויים סלע קשה (איור-4). במקביל, בקערים מתרחשת שקיעה והיווצרות טור סלעי משקע ימיים המכילים בחלקם תוצרי בלייה של ראשי הקמרים. הטופוגרפיה התת-ימית מכתיבה שקיעת טור סלעים בעל עובי מקסימלי בשפל הקערים אשר הולך ומידקק כלפי מעלה הקמרים. שינויי עובי אלו מתבטאים בהבדלי הפאציאס הקיימים בשכבות הסלעים הללו.

איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.
איור-4: גידועם של ראשי הקמרים בנגב מתקופת הסנטון ועד תקופת האיאוקן. מתוך: הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב.
כלים אישיים