הכרה שווה בפני החוק

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלויות

(תרגום לעברית)

  1. לאנשים עם מוגבלויות הזכות להכרה בכל מקום כבני אדם בפני החוק (ס' 12(1)).
  2. אנשים עם מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים (ס' 12(2)).
  3. יש לנקוט אמצעים הולמים שיבטיחו לאנשים עם מוגבלויות גישה לתמיכה שתאפשר להם לממש את כשרותם המשפטית (ס' 12(3)).
  4. האמצעים המוקנים לאנשים עם מוגבלויות למימוש כשרותם המשפטית יכללו הגנה מפני ניצול לרעה, לרבות כיבוד זכויות האדם, רצונותיו והעדפותיו; יהיו נטולי ניגוד עניינים והשפעה בלתי הוגנת; יהיו מידתיים ומותאמים לנסיבותיו של האדם; יחולו לפרק זמן קצר ככל האפשר; יהיו כפופים לביקורת סדירה של רשות או גוף שיפוטי עצמאיים וחסרי פניות (ס' 12(4)).
  5. יש לנקוט את כל האמצעים ההולמים להבטחת הזכות השווה של אנשים עם מוגבלויות להיות בעלי רכוש או לרשתו, לקבוע את ענייניהם הכספיים, ולקבל גישה שווה להלוואת בנקאיות ומשכנתאות (ס' 12(5)).
  6. לא יישלל רכושם של אנשים עם מוגבלויות באופן שרירותי (ס' 12(5)).


Draft General Comment on Article 12 of the Convention
  1. ההכרה באנשים עם מוגבלויות כאנשים לפני החוק מבטיחה כי לכל אדם אישיות משפטית משלו, שהיא תנאי מקדים להכרה בכשרות המשפטית של אדם (ס' 10).
  2. הזכות להכרה שווה בפני החוק משמעה שכשרות משפטית היא אוניברסלית ומובנית לכל בן אנוש. אין לפגוע בכשרות המשפטית כדי לספק זכויות כלכליות, חברתיות או תרבותיות. יש להקפיד במיוחד על מימושה של הזכות כאשר אנשים עם מוגבלויות נדרשים להחליט בנוגע לבריאותם, השכלתם ועבודתם (ס' 8).
  3. לפי המשפט הבינלאומי, אין שום אפשרות לפגוע בזכות להכרה שווה בפני החוק, או לבטלה (גם לא במצב חירום). קביעה זו יפה גם לעניין האמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות, אף שלא מצויינת בה במפורש (ס' 5).
  4. על המדינות לבחון את כלל החקיקה כדי לוודא שזכותם של אנשים עם מוגבלויות לכשרות משפטית לא מוגבלת באופן לא שיוויוני לאחרים. מבחינה היסטורית, הגבלות כאלה נפוצות בעיקר בתחומי האפוטרופסות ובריאות הנפש. יש לבטל פרקטיקות אלה ולוודא שהכשרות המשפטית מוחזרת במלואה לאנשים עם מוגבלויות בשוויון עם אחרים (ס' 7).
  5. פגיעה בכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות הובילה במקרים רבים לפגיעה בזכויות בסיסיות נוספות, כמו הזכות להצביע, הזכות לנישואין ולחיי משפחה, וכדומה (ס' 8).
  6. כשרות משפטית כוללת את היכולות הן להחזיק בזכויות והן להיות שחקן תחת החוק. היכולת להחזיק בזכויות מקנה הגנה על הזכויות באמצעות מערכת החוק. היכולת להיות שחקן תחת החוק משמעה שהאדם יכול לבצע מעשים בעלי נפקות משפטית (ס' 11).
  7. כשרות משפטית היא היכולת להחזיק בזכויות וחובות ולהוציאן לפועל. כשרות מנטלית נוגעת לכישורי קבלת ההחלטות של האדם, אשר שונים מאדם לאדם. אין בחוסר בכשרות המנטלית בכדי לפגוע בכשרות המשפטית של האדם (ס' 12).
  8. על המדינות לספק תמיכה לאנשים עם מוגבלויות במימוש כשרותם המשפטית, בהתאם למוגבלות. אסור שתמיכה זו תפגע בקבלת ההחלטות של האדם (ס' 14-15).
  9. כשם שמגדר אינו עילה לאפלייה בתחומי הכספים והקניין, כך גם מוגבלות (ס' 19).
  10. על המדינות לפעול כדי למנוע מגורמים לא מדינתיים ופרטיים לפגוע בהבנה ובימומש של אנשים עם מוגבלויות את זכויות האדם שלהם, לרבות הזכות לכשרות משפטית (ס' 20).
  11. כל סיוע שמדינה מספקת לאנשים עם מוגבלויות במימוש כשרותם המשפטית צריך להיות מבוסס על רצונותיהם ומאפייניהם הייחודיים, ולא על מה שצפוי כמימוש האינטרס שלו (ס' 25(ב)).
  12. צורת התקשורת של אדם איננה מחסום לסיוע בקבלת החלטות (ס' 25(ג)).
  13. על הסיוע להיות בחינם או בעלות סמלית לאנשים עם מוגבלויות שהם חסרי משאבים כספיים (ס' 25(ה)).