מכתש שקיעה

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Admb777 (שיחה | תרומות)
(דף חדש: == מכתשי שקיעה == [[תמונה:Caldera_of_Kilauea_with_Halemaumau.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתש שקיעה באזור הר הגעש הפעיל קילוואה בה...)
מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←

גרסה מתאריך 02:25, 31 ביולי 2011

מכתשי שקיעה

מכתש שקיעה באזור הר הגעש הפעיל קילוואה בהוואי
מכתש שקיעה באזור הר הגעש הפעיל קילוואה בהוואי
מכתש האלמאומאו
מכתש האלמאומאו
מכתש שקיעה עמוק בהואלאילאי בהוואי
מכתש שקיעה עמוק בהואלאילאי בהוואי


מבוא:

מכתשי שקיעה הם מבנים גיאולוגיים אשר נוצרו עקב קריסה של פני שטח. למכתשים מסוג זה אין שוליים מוגבהים ולא מוצאים בהם עדויות משקעים של חומר מרוסק, פירוקלסטים (כמו במאר או במכתשים מטאוריטיים), או עדיות לזרמי לבה שבדרך כלל מוצאים במכתשים שנוצרו עקב פגיעה של מטאוריטים או באזורים של התפרצות געשית פריאטית וקלדרות. מכתשי שקיעה יש להם צורה מעגלית עד אליפטית. מכתשי שקיעה אפשר למצוא על כדור הארץ, נוגה, מאדים ואפילו על גופים פלנטרים קטנים יותר. על מאדים סה"כ מופו 1242 מכתשי שקיעה בנוסף ל-479 שרשרות של מכתשים , מכתשי שקיעה במאדים נפוצים בהימוספירה המערבית של כוכב הלכת, קוטרם נע בין 0.93-4.53 ק"מ והקוטר הממוצע של כל המכתשים הוא 1.848 ק"מ.

שרשרות ארוכות לינאריות של מכתשי שקיעה אומנם נדירות על כדור הארץ אבל אפשר למצוא אותם בכמה מקומות, מכתשים מסוג זה תועדו בהאווי, ישראל, ירדן ואייסלנד.

הג'ובות ברמת הגולן:

ג'ובה זה שם תיאורי למילה גוב - כמו גוב אריות - ברמת הגולן יש כ- 20 ג'ובות.

קיימות מספר תיאוריות בנוגע להווצרות ג'ובות:

1. נפילת מטאוריטים, אך לא נמצא באזור של הג'בות שאריות מטאוריטים או מינרלי לחץ ממטאמורפוזה.

2. התמוטטות לתוך מערות קארסטיות, התיאוריה מתאימה כיוון שהן ממוקמות בשולי רמת הגולן ועובי הבזלת אינו גדול ויש סיכוי לקיום מערות. התמוטטות של מערות יוצרות צורת פעמון אבל לא כל הג'ובות ברמת הגולן יש להם צורה של פעמון.

3. היווצרות של קארסט, אבל בסלעי בזלת תופעה זו לא מתרחשת בנפחים גדולים ובטח שלא בגדלים כאלה.

4. בזלת שזרמה על אופק מי תהום בגלל הטמפ הגבוהה של הלבה המים הופכים לקיטור שיוצרים פיצוץ שמעיף חומר ויוצר ג'ובה. אבל במקרה זה נשאלת השאילה למה הבור לא התמלא בחומר שמביא הקילוח הבא אחרי.

מורפולוגיה:

מכתשי שקיעה יכולים להסתדר בצורה לינארית אחד אחרי השני ואפילו להתמזג למחפורת אחת ארוכה מאוד. באופן כללי מוסכם שמכתשים מסוג זה נוצרים עקב קריסה של פני שטח לתוך חלל בקרקע או ע"י התפרצות געשית אלימה. במקרים רבים המכתשים מקבלים צורה אליפטית והציר האורכי שלהם מקביל לאורינטציה של המבנה השרשרתי ,וישנם לא מעט מקרים ודגמאות שהמכתשים התמזגו יחד ויצרו מחפרות ארוכות. בדרך כלל במאדים מוצאים אותם חסומים ע"י גרבנים אבל יש לא מעט מקרים שהם לא ובמקרים שהם כן נחסמים הם נוצרים לאורך השברים שחוסמים אותם. מנגנון היווצרות:

ההיפוטזה אשר דנה בהיווצרות של מכתשי שקיעה מחייבת הימצאותו של חלל ניכר מתחת לפני שטח שמאפשר את קריסתם של פני השטח מסביב ולהלן המנגנונים שמאפשרים להיוצרות חלל זה וקריסה מאוחרת:

1. קריסת גג של צינור לבה.

2. קריסה של דייקים מוצחים קרוב לפני שטח.

3. קריסה של תא מגמה רדוד.

4. היווצרות חללים קרסטיים וקריסת גגם.

5. פעילות של מאמצי מתיחה והיוצרותם של שברים.

6. חדירה של דייקים ומתיחה בעומק רדוד.

7. התרחבות של שברים נורמלים קיימים שיכולה להתרחש כאשר השבר פועל על שכבה סטרטיגרפית קשה או כאשר מתרחשת מתיחה בתנאים שבהם המאמץ הדיפירנציאלי קטן.


דניאל וואריק וחבריו (2004) חקרו מכתשי שקיעה על מאדים, על סמך אנליזה וניתוח של תמונות לויין ומודלים תלת מימדיים. הם הראו שרוב המכתשים יש להם מאפיינים שמצביעים שהם לא תוצר של קריסה של צינור לבה מתחת לפני שטח , אלא תוצר של שבירה נורמלית ומתיחה והתרחבות של שברים אלה. רק בהמשך ההמכתשים הפכו לתעלות עבור זרמי מגמה.


קישורים חיצוניים

כלים אישיים