מנסרות

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מנסרות (סדקי מנסרה, סדקי קרור))
שורה 7: שורה 7:
הסיבה העיקרית להופעת מנסרות בקילוחי בזלת ומחדרים מגמטים היא התכווצות בשל קרור הלבה או המגמה בהתאמה. בגופים פשוטים ניתן להבחין כי במהלך תהליך הקרור הסידוק העמודי התקדם בניצב למישורים האיזותרמלים (משורים שווי טמפרטורה). מקובל להניח שבשוליו החיצוניים של הגוף המתקרר נפתחים סדקי כתוצאה ממאמצי לחיצה (סדקי מוד 1) , ועוקבים אחרי חזית ההתגבשות של הגוף (היוצרת מאמצי מתיחה), המתקדמת לתוך חלקו הפנימי, מה שמחלק את הגוף לפריזמות.
הסיבה העיקרית להופעת מנסרות בקילוחי בזלת ומחדרים מגמטים היא התכווצות בשל קרור הלבה או המגמה בהתאמה. בגופים פשוטים ניתן להבחין כי במהלך תהליך הקרור הסידוק העמודי התקדם בניצב למישורים האיזותרמלים (משורים שווי טמפרטורה). מקובל להניח שבשוליו החיצוניים של הגוף המתקרר נפתחים סדקי כתוצאה ממאמצי לחיצה (סדקי מוד 1) , ועוקבים אחרי חזית ההתגבשות של הגוף (היוצרת מאמצי מתיחה), המתקדמת לתוך חלקו הפנימי, מה שמחלק את הגוף לפריזמות.
-
תאורטית, סידור של הסידוק הראשוני בצורת משושים חופפים ישחרר את האנרגיה האצורה בשל מאמצי הלחיצה בשכבה המתגבשת בצורה הכי אפקטיבית. למרות זאת, במקומות רבים בעולם ניתן לראות אחוז גבוה של מנסרות בעלות בין שלוש לשמונה פאות. למעשה, התפלגות מספר הפאות של המנסרות באתרים שונים בעולם היא דומה, מה שמלמד על השפעה של גורמים נוספים על תהליך הסידוק. מחקר טופולגי של רשתות הראה שעבור משטח המרוצף בפוליגונים חופפים מספר הצלעות הממוצע למצולע <math><n></math> יעקוב אחרי היחס <math>(2Jt+3Jy+4Jx)*2/(Jt+Jy+2Jx)</math>, כאשר <math>Jt, Jy</math> ו- <math>Jx</math> הם צומת y, צומת T וצומצת מצולבת בין הסדקים האופקיים בהתאמה.
+
תאורטית, סידור של הסידוק הראשוני בצורת משושים חופפים ישחרר את האנרגיה האצורה בשל מאמצי הלחיצה בשכבה המתגבשת בצורה הכי אפקטיבית. למרות זאת, במקומות רבים בעולם ניתן לראות אחוז גבוה של מנסרות בעלות בין שלוש לשמונה פאות. למעשה, התפלגות מספר הפאות של המנסרות באתרים שונים בעולם היא דומה, מה שמלמד על השפעה של גורמים נוספים על תהליך הסידוק. מחקר טופולגי של רשתות הראה שעבור משטח המרוצף בפוליגונים חופפים מספר הצלעות הממוצע למצולע <math><n></math> יעקוב אחרי היחס <math>(2Jt+3Jy+4Jx)*2/(Jt+Jy+2Jx)</math>, כאשר <math>Jt, Jy</math> ו- <math>Jx</math> הם צומת y, צומת T וצומצת מצולבת בין הסדקים האופקיים בהתאמה. הדיון בשאלה כיצד נוצרת התפלגות מסוימת של צמתים עידן בעיצומו.

גרסה מתאריך 16:03, 3 באוגוסט 2011

מנסרות (סדקי מנסרה, סדקי קרור)

מנסרות הן מערכות סידוק הנצפות במגוון רכב של סלעים, היוצרות סטרקטורות של עמודים מקבילים בעלי חתך מצולע. סטרקטורות אילו לרוב מיוחסות לתהליכי כיווץ במהלך קרור או איבוד נוזלים במהלך היווצרות הסלע. דוגמה מוכרת לתופעת המנסרות מופיעה לעיתים קרובות בקילוחי בזלות, כפי שניתן לראות בארץ בברכת המשושים.

1. היווצרות מנסרות בקילוחי בזלת ומחדרים מגמטים

הסיבה העיקרית להופעת מנסרות בקילוחי בזלת ומחדרים מגמטים היא התכווצות בשל קרור הלבה או המגמה בהתאמה. בגופים פשוטים ניתן להבחין כי במהלך תהליך הקרור הסידוק העמודי התקדם בניצב למישורים האיזותרמלים (משורים שווי טמפרטורה). מקובל להניח שבשוליו החיצוניים של הגוף המתקרר נפתחים סדקי כתוצאה ממאמצי לחיצה (סדקי מוד 1) , ועוקבים אחרי חזית ההתגבשות של הגוף (היוצרת מאמצי מתיחה), המתקדמת לתוך חלקו הפנימי, מה שמחלק את הגוף לפריזמות.

תאורטית, סידור של הסידוק הראשוני בצורת משושים חופפים ישחרר את האנרגיה האצורה בשל מאמצי הלחיצה בשכבה המתגבשת בצורה הכי אפקטיבית. למרות זאת, במקומות רבים בעולם ניתן לראות אחוז גבוה של מנסרות בעלות בין שלוש לשמונה פאות. למעשה, התפלגות מספר הפאות של המנסרות באתרים שונים בעולם היא דומה, מה שמלמד על השפעה של גורמים נוספים על תהליך הסידוק. מחקר טופולגי של רשתות הראה שעבור משטח המרוצף בפוליגונים חופפים מספר הצלעות הממוצע למצולע < n > יעקוב אחרי היחס (2Jt + 3Jy + 4Jx) * 2 / (Jt + Jy + 2Jx), כאשר Jt,Jy ו- Jx הם צומת y, צומת T וצומצת מצולבת בין הסדקים האופקיים בהתאמה. הדיון בשאלה כיצד נוצרת התפלגות מסוימת של צמתים עידן בעיצומו.

כלים אישיים