מפעלי ההחדרה למי התהום

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: מפעלי נחלי מנשה: סלעי קירטון נחשפים על פני השטח ברמת מנשה, בחלקו הדרומי של רכס הכרמל. חלחול מי הגשמים ד...)
שורה 1: שורה 1:
-
מפעלי נחלי מנשה: סלעי קירטון נחשפים על פני השטח ברמת מנשה, בחלקו הדרומי של רכס הכרמל. חלחול מי הגשמים דרך סלעי הקירטון אטי ביותר בשל מוליכותו ההידראולית הנמוכה, ולכן המים שאינם חוזרים לאטמוספרה בהתאדות זורמים בנגר עילי בערוצי הנחלים. רמת מנשה זוכה לכמויות גשם נכבדות, כ-600 מ"מ בשנה בממוצע, לכן פוטנציאל הגר העילי באזור גבוה. חלק הארי של הנגר העילי מתנקז מערבה לכיוון הים התיכון, ורק מיעוטו מתנקז מזרחה לכיוון עמק יזרעאל, זאת מכיוון שקו פרשת המים העילי עובר בחלקו המזרחי של רכז הכרמל. משום כך פוטנציאל הנגר העילי באגן הניקוז המערבי של נחלי מנשה גבוה יותר. הנחלים המתנקזים מערבה הם נחל התנינים, נחל עדה, נחל ברקן, נחל משמרות ויובליהם המנקזים שטח של 180 קמ"ר (השרות ההידרולוגי, 2000).
+
מפעלי נחלי מנשה: סלעי קירטון נחשפים על פני השטח ברמת מנשה, בחלקו הדרומי של רכס הכרמל. חלחול מי הגשמים דרך סלעי הקירטון אטי ביותר בשל מוליכותו ההידראולית הנמוכה, ולכן המים שאינם חוזרים לאטמוספרה בהתאדות זורמים ב[[נגר עילי]] בערוצי הנחלים. רמת מנשה זוכה לכמויות גשם נכבדות, כ-600 מ"מ בשנה בממוצע, לכן פוטנציאל הגר העילי באזור גבוה. חלק הארי של הנגר העילי מתנקז מערבה לכיוון הים התיכון, ורק מיעוטו מתנקז מזרחה לכיוון עמק יזרעאל, זאת מכיוון שקו פרשת המים העילי עובר בחלקו המזרחי של רכז הכרמל. משום כך פוטנציאל הנגר העילי באגן הניקוז המערבי של נחלי מנשה גבוה יותר. הנחלים המתנקזים מערבה הם נחל התנינים, נחל עדה, נחל ברקן, נחל משמרות ויובליהם המנקזים שטח של 180 קמ"ר (השרות ההידרולוגי, 2000).
מפעלי נחל מנשה (איור 7.14) נועד לתפוס את מי השיטפונות הזורמים בנחלים ולהחדירם לאקוות החוף לצורך אגירה (הרפז, 1973). לאגירה התת-קרקעית שני יתרונות בהשוואה לאגירה בברכות. היתרון הראשון הוא שהמים אינם חשופים לקרני השמש ואינם אובדים לאטמוספרה בהתאדות. והיתרון השני הוא שתהליך החלחול הוא סינון טבעי ומשפר את איכותם שלה מים. חולות קיסריה מצויים בסמוך והם נבחרו להיות אתר ההחדרה בשל יכולת החלחול הטובה דרכן. המפעל איננו דורש השקעת אנרגיה מכיוון שהזרימה נעשית כולה בכוח הכבידה בתעלה משופעת. בכל אחד מחמשת הנחלים הוקם סכר קטן המטה את מי השיטפונות אל תוך התעלה. הסכר מסוגל להטות את כל מי השיטפון עד לספיקה של 10 מ"ק בשנייה. כשהספיקה גבוהה יותר עודף המים גולש מהסכר וזורם לים התיכון. האורך הכולל של התעלה הוא 16 קמ"ר, והיא אוספת את מי השיטפון מחמשת הנחלים ומובילה אותם למאגר אגירה ראשוני (בנפח כולל של 2 מלמ"ק). המאגר הראשוני נקרא "מאגר שיקוע" מכיוון שהמים שוהים בו (אמנם לזמן מועט) כדי שהסחף המוסע בהם ישקע אל הקרקעית. משם מובלים המים הצלולים לשלושת שדות החלחול בחולות קיסריה ששטחם מגיע ל-450 דונם (איור 7.15). השקעת הסחף במאגר הראשון נועדה למנוע את שקיעתו בשדות ההחדרה ולמנוע את אטימתם.
מפעלי נחל מנשה (איור 7.14) נועד לתפוס את מי השיטפונות הזורמים בנחלים ולהחדירם לאקוות החוף לצורך אגירה (הרפז, 1973). לאגירה התת-קרקעית שני יתרונות בהשוואה לאגירה בברכות. היתרון הראשון הוא שהמים אינם חשופים לקרני השמש ואינם אובדים לאטמוספרה בהתאדות. והיתרון השני הוא שתהליך החלחול הוא סינון טבעי ומשפר את איכותם שלה מים. חולות קיסריה מצויים בסמוך והם נבחרו להיות אתר ההחדרה בשל יכולת החלחול הטובה דרכן. המפעל איננו דורש השקעת אנרגיה מכיוון שהזרימה נעשית כולה בכוח הכבידה בתעלה משופעת. בכל אחד מחמשת הנחלים הוקם סכר קטן המטה את מי השיטפונות אל תוך התעלה. הסכר מסוגל להטות את כל מי השיטפון עד לספיקה של 10 מ"ק בשנייה. כשהספיקה גבוהה יותר עודף המים גולש מהסכר וזורם לים התיכון. האורך הכולל של התעלה הוא 16 קמ"ר, והיא אוספת את מי השיטפון מחמשת הנחלים ומובילה אותם למאגר אגירה ראשוני (בנפח כולל של 2 מלמ"ק). המאגר הראשוני נקרא "מאגר שיקוע" מכיוון שהמים שוהים בו (אמנם לזמן מועט) כדי שהסחף המוסע בהם ישקע אל הקרקעית. משם מובלים המים הצלולים לשלושת שדות החלחול בחולות קיסריה ששטחם מגיע ל-450 דונם (איור 7.15). השקעת הסחף במאגר הראשון נועדה למנוע את שקיעתו בשדות ההחדרה ולמנוע את אטימתם.
שורה 7: שורה 7:
מפעל נחל שקמה: נחל שקמה מנקז שטח של 760 קמ"ר באזור השפלה הדרומית ומישור החוף הדרומי. כמות הגשמים הממוצעת באגן היא כ-450 מ"מ בשנה (השירות ההידרולוגי, 2000). סלעי קירטון מכסים חלק ניכר מאגן ההיקוות העליון של הנחל, וקרקעות דקות גרגר חרסיתיות מכסות חלק ניכר מאגן ההיקוות התחתון. שני סוגי התשתית אינם מאפשרים חידור טבעי רב של מי הגשם. לפיכך פוטנציאל הנגר העילי בנחל שקמה גבוה יחסית.
מפעל נחל שקמה: נחל שקמה מנקז שטח של 760 קמ"ר באזור השפלה הדרומית ומישור החוף הדרומי. כמות הגשמים הממוצעת באגן היא כ-450 מ"מ בשנה (השירות ההידרולוגי, 2000). סלעי קירטון מכסים חלק ניכר מאגן ההיקוות העליון של הנחל, וקרקעות דקות גרגר חרסיתיות מכסות חלק ניכר מאגן ההיקוות התחתון. שני סוגי התשתית אינם מאפשרים חידור טבעי רב של מי הגשם. לפיכך פוטנציאל הנגר העילי בנחל שקמה גבוה יחסית.
-
מפעל ההחדרה של נחל שקמה נועד לתפוס את מי השיטפונות ולהחדירם לאקוות החוף לאגירה (שריג, 1996).  הנחל נשפך אל הים התיכון מדרום לאשקלון, באזור שמצויות בו דיונות חול רבות, והן זוהו כמתאימות ביותר להחדרה (איור 7.17). המפעל הוקם על ידי חברת "מקורות" בשנת 1958. המאגר שנתפסים בו מי השיטפונות נוצר מסכר שנבנה באפיק הנחל (איור 7.18). המים מוחדרים לאקווה בשדות פיזור באזור החולות במרחק של כ-3 ק"מ מצפון למאגר. שדות הפיזור נחרשים בכל קיץ כדי לשפר את מהירות החלחול בחורף שאחריו (הרפז, 1973). שדות הפיזור גבוהים מהמאגר והמים מוזרמים לשם באמצעות משאבות (איור 7.19). המפעל עבר כמה שינויים מאז הקמתו. ראשית, סוללת העפר ששימשה סכר נפרצה בשיטפון הראשון, ועל כן נבנה מגלש בטון נמוך יותר במרכז הסוללה המאפשר לעודף המים לגלוש אל הים ללא סחיפת סוללת העפר. שנית, המאגר התמלא בסחף לאחר כל אירוע שיטפוני, ועל כן היה צורך להגביה את הסכר והסוללה. בשנת 1965 המגלש מרום 11.90 מטר לרום 12.90 מטור, ובשנת 1980 המגלש הוגבה לרום 15.00 מ'. בשנת 1995 היה המאגר מלא ב 2.7 מלמ"ק סחף שהצטבר על הקרקעית, והנפח הפעיל שנותר במאגר היה כ-4.1 מלמ"ק.
+
מפעל ההחדרה של נחל שקמה נועד לתפוס את מי [[השיטפונות]] ולהחדירם לאקוות החוף לאגירה (שריג, 1996).  הנחל נשפך אל הים התיכון מדרום לאשקלון, באזור שמצויות בו דיונות חול רבות, והן זוהו כמתאימות ביותר להחדרה (איור 7.17). המפעל הוקם על ידי חברת "מקורות" בשנת 1958. המאגר שנתפסים בו מי השיטפונות נוצר מסכר שנבנה באפיק הנחל (איור 7.18). המים מוחדרים לאקווה בשדות פיזור באזור החולות במרחק של כ-3 ק"מ מצפון למאגר. שדות הפיזור נחרשים בכל קיץ כדי לשפר את מהירות החלחול בחורף שאחריו (הרפז, 1973). שדות הפיזור גבוהים מהמאגר והמים מוזרמים לשם באמצעות משאבות (איור 7.19). המפעל עבר כמה שינויים מאז הקמתו. ראשית, סוללת העפר ששימשה סכר נפרצה בשיטפון הראשון, ועל כן נבנה מגלש בטון נמוך יותר במרכז הסוללה המאפשר לעודף המים לגלוש אל הים ללא סחיפת סוללת העפר. שנית, המאגר התמלא בסחף לאחר כל אירוע שיטפוני, ועל כן היה צורך להגביה את הסכר והסוללה. בשנת 1965 המגלש מרום 11.90 מטר לרום 12.90 מטור, ובשנת 1980 המגלש הוגבה לרום 15.00 מ'. בשנת 1995 היה המאגר מלא ב 2.7 מלמ"ק סחף שהצטבר על הקרקעית, והנפח הפעיל שנותר במאגר היה כ-4.1 מלמ"ק.
בממוצע רב-שנתי, הזרימה בנחל שקמה היא כ -6 מלמ"ש. מתוכם נתפסים בממוצע כ-3 מלמ"ש. במשך ארבעים שנות קיומו של המפעל, זרמו בו מעל 200 מלמ"ק והוחדרו אל האקווה כמחצית - כ-100 מלמ"ק. כושר הקליטה של המפעל מוגבל משום שקצב החלחול של המים בשדות הפיזור אטי מדי. בדרך כלל יש צורך בעשרים יום כדי שנפח המים שנתפס במאגר יחלחל את תת-הקרקע. לפיכך, כשמגיע שיטפון נוסף בתוך פחות מעשרים יום, הוא גולש באופן חלקי אל הים. לאחרונה ננקטו כמה פעולות כדי להגביר את כושר הקליטה: הרחבת שדות הפיזור, הגדלת כושר ההזרמה של המשאבות המעבירות את המים ממאגר השיקוע לשדות הפיזור ופינוי הסחף שהצטבר על קרקעית המאגר עבור תעשיית הקרמיקה והמלט.
בממוצע רב-שנתי, הזרימה בנחל שקמה היא כ -6 מלמ"ש. מתוכם נתפסים בממוצע כ-3 מלמ"ש. במשך ארבעים שנות קיומו של המפעל, זרמו בו מעל 200 מלמ"ק והוחדרו אל האקווה כמחצית - כ-100 מלמ"ק. כושר הקליטה של המפעל מוגבל משום שקצב החלחול של המים בשדות הפיזור אטי מדי. בדרך כלל יש צורך בעשרים יום כדי שנפח המים שנתפס במאגר יחלחל את תת-הקרקע. לפיכך, כשמגיע שיטפון נוסף בתוך פחות מעשרים יום, הוא גולש באופן חלקי אל הים. לאחרונה ננקטו כמה פעולות כדי להגביר את כושר הקליטה: הרחבת שדות הפיזור, הגדלת כושר ההזרמה של המשאבות המעבירות את המים ממאגר השיקוע לשדות הפיזור ופינוי הסחף שהצטבר על קרקעית המאגר עבור תעשיית הקרמיקה והמלט.

גרסה מתאריך 09:39, 17 בנובמבר 2009

מפעלי נחלי מנשה: סלעי קירטון נחשפים על פני השטח ברמת מנשה, בחלקו הדרומי של רכס הכרמל. חלחול מי הגשמים דרך סלעי הקירטון אטי ביותר בשל מוליכותו ההידראולית הנמוכה, ולכן המים שאינם חוזרים לאטמוספרה בהתאדות זורמים בנגר עילי בערוצי הנחלים. רמת מנשה זוכה לכמויות גשם נכבדות, כ-600 מ"מ בשנה בממוצע, לכן פוטנציאל הגר העילי באזור גבוה. חלק הארי של הנגר העילי מתנקז מערבה לכיוון הים התיכון, ורק מיעוטו מתנקז מזרחה לכיוון עמק יזרעאל, זאת מכיוון שקו פרשת המים העילי עובר בחלקו המזרחי של רכז הכרמל. משום כך פוטנציאל הנגר העילי באגן הניקוז המערבי של נחלי מנשה גבוה יותר. הנחלים המתנקזים מערבה הם נחל התנינים, נחל עדה, נחל ברקן, נחל משמרות ויובליהם המנקזים שטח של 180 קמ"ר (השרות ההידרולוגי, 2000).

מפעלי נחל מנשה (איור 7.14) נועד לתפוס את מי השיטפונות הזורמים בנחלים ולהחדירם לאקוות החוף לצורך אגירה (הרפז, 1973). לאגירה התת-קרקעית שני יתרונות בהשוואה לאגירה בברכות. היתרון הראשון הוא שהמים אינם חשופים לקרני השמש ואינם אובדים לאטמוספרה בהתאדות. והיתרון השני הוא שתהליך החלחול הוא סינון טבעי ומשפר את איכותם שלה מים. חולות קיסריה מצויים בסמוך והם נבחרו להיות אתר ההחדרה בשל יכולת החלחול הטובה דרכן. המפעל איננו דורש השקעת אנרגיה מכיוון שהזרימה נעשית כולה בכוח הכבידה בתעלה משופעת. בכל אחד מחמשת הנחלים הוקם סכר קטן המטה את מי השיטפונות אל תוך התעלה. הסכר מסוגל להטות את כל מי השיטפון עד לספיקה של 10 מ"ק בשנייה. כשהספיקה גבוהה יותר עודף המים גולש מהסכר וזורם לים התיכון. האורך הכולל של התעלה הוא 16 קמ"ר, והיא אוספת את מי השיטפון מחמשת הנחלים ומובילה אותם למאגר אגירה ראשוני (בנפח כולל של 2 מלמ"ק). המאגר הראשוני נקרא "מאגר שיקוע" מכיוון שהמים שוהים בו (אמנם לזמן מועט) כדי שהסחף המוסע בהם ישקע אל הקרקעית. משם מובלים המים הצלולים לשלושת שדות החלחול בחולות קיסריה ששטחם מגיע ל-450 דונם (איור 7.15). השקעת הסחף במאגר הראשון נועדה למנוע את שקיעתו בשדות ההחדרה ולמנוע את אטימתם.

המפעל וכנן על ידי תה"ל (מרקוס, 1963), הוקם על ידי חברת "מקורות" ופועל משנת 1966. במהלך 25 שנותיו הראשונות הוא תפס כ-12 מלמ"ק בשנה ממוצעת (שקולניק, 1994). מי התהום נשאבים במהלך הקיץ לצריכה שוטפת באמצעות עשרות בארות הפזורות בשטח (איור 7.14). בחורף 1968/9, שהיה מבורך בגשמים, עלו מפלסי מי התהום באקוות החוף בגלל החדרה ביותר מ-20 מ' (איור 7.16). בשנים ברוכות גשמים במיוחד, כדוגמת חורף 1991/2, כמות המים הנתפסת והמוחדרת רבה עד שבנקודות אחדות עולים מי התהום ומבצבצים על פני השטח בין החולות.

מפעל נחל שקמה: נחל שקמה מנקז שטח של 760 קמ"ר באזור השפלה הדרומית ומישור החוף הדרומי. כמות הגשמים הממוצעת באגן היא כ-450 מ"מ בשנה (השירות ההידרולוגי, 2000). סלעי קירטון מכסים חלק ניכר מאגן ההיקוות העליון של הנחל, וקרקעות דקות גרגר חרסיתיות מכסות חלק ניכר מאגן ההיקוות התחתון. שני סוגי התשתית אינם מאפשרים חידור טבעי רב של מי הגשם. לפיכך פוטנציאל הנגר העילי בנחל שקמה גבוה יחסית.

מפעל ההחדרה של נחל שקמה נועד לתפוס את מי השיטפונות ולהחדירם לאקוות החוף לאגירה (שריג, 1996). הנחל נשפך אל הים התיכון מדרום לאשקלון, באזור שמצויות בו דיונות חול רבות, והן זוהו כמתאימות ביותר להחדרה (איור 7.17). המפעל הוקם על ידי חברת "מקורות" בשנת 1958. המאגר שנתפסים בו מי השיטפונות נוצר מסכר שנבנה באפיק הנחל (איור 7.18). המים מוחדרים לאקווה בשדות פיזור באזור החולות במרחק של כ-3 ק"מ מצפון למאגר. שדות הפיזור נחרשים בכל קיץ כדי לשפר את מהירות החלחול בחורף שאחריו (הרפז, 1973). שדות הפיזור גבוהים מהמאגר והמים מוזרמים לשם באמצעות משאבות (איור 7.19). המפעל עבר כמה שינויים מאז הקמתו. ראשית, סוללת העפר ששימשה סכר נפרצה בשיטפון הראשון, ועל כן נבנה מגלש בטון נמוך יותר במרכז הסוללה המאפשר לעודף המים לגלוש אל הים ללא סחיפת סוללת העפר. שנית, המאגר התמלא בסחף לאחר כל אירוע שיטפוני, ועל כן היה צורך להגביה את הסכר והסוללה. בשנת 1965 המגלש מרום 11.90 מטר לרום 12.90 מטור, ובשנת 1980 המגלש הוגבה לרום 15.00 מ'. בשנת 1995 היה המאגר מלא ב 2.7 מלמ"ק סחף שהצטבר על הקרקעית, והנפח הפעיל שנותר במאגר היה כ-4.1 מלמ"ק.

בממוצע רב-שנתי, הזרימה בנחל שקמה היא כ -6 מלמ"ש. מתוכם נתפסים בממוצע כ-3 מלמ"ש. במשך ארבעים שנות קיומו של המפעל, זרמו בו מעל 200 מלמ"ק והוחדרו אל האקווה כמחצית - כ-100 מלמ"ק. כושר הקליטה של המפעל מוגבל משום שקצב החלחול של המים בשדות הפיזור אטי מדי. בדרך כלל יש צורך בעשרים יום כדי שנפח המים שנתפס במאגר יחלחל את תת-הקרקע. לפיכך, כשמגיע שיטפון נוסף בתוך פחות מעשרים יום, הוא גולש באופן חלקי אל הים. לאחרונה ננקטו כמה פעולות כדי להגביר את כושר הקליטה: הרחבת שדות הפיזור, הגדלת כושר ההזרמה של המשאבות המעבירות את המים ממאגר השיקוע לשדות הפיזור ופינוי הסחף שהצטבר על קרקעית המאגר עבור תעשיית הקרמיקה והמלט.

כלים אישיים