שוויון בדת

כללי

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

1. General Comments
   1. General Comments No. 18: Establishment of an International Tribunal to Prosecute Crimes against Humanity, 1994
      1. סעיף 1 – יש להקים טריבונל בינלאומי שיוסמך לשפוט בנושא עינויים.

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
   2. חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
   3. חלק 1, סעיף 13 – לאדם הטוען כי נפל קורבן לעינויים זכות להתלונן אצל הרשויות המוסמכות ושהמקר ייבחן ללא דיחוי ומושא פנים. יש גם לנקוט צעדים כדי להבטיח שהמתלונן והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מהתלונה.
   4. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – עיגון פיצוי הוגן ומספיק, לרבות אמצעים לשיקום מלא, לקורבן עינויים בחוק.
   5. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – אין בסעיף זה בכדי לפגוע בזכותו של הקורבן או של אנשים אחרים לפיצוי שייקבע על-פי הדין הלאומי.
   6. סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 2 – הביטוי "תיקון" (redress) לפי סעיף 14 כולל את המושגים "תרופה יעילה" ו"פיצוי" ומתייחס להיקף המלא של צעדים הנדרשים לתיקון הפרות של האמנה.
      2. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      3. סעיף 6 – תיקון כולל חמש צורות של סעדים: השבה, פיצוי, שיקום, שביעות רצון וערבות כי המקרה לא יחזור בשנית.
      4. סעיף 7 – על המדינה מוטלת החובה להעניק תיקון או פיצוי לקורבן גם כאשר העינויים או התעללות בוצעו על-ידי גוף שאינו-ממשלתי.
      5. סעיף 8 – השבה: צורת תיקון שנועדה להחזיר את הקורבן למצב בו היה לפני ההפרה של האמנה.
      6. סעיפים 9-10 – פיצוי: הוועדה מדגישה שפיצוי כספי כשלעצמו יכול להיות לא מספיק כתיקון לנפגע ויש לוודא כי הפיצוי יהיה מתאים ומספיק כדי לפצות את הנפגע על כל נזק כלכלי שנגרם לו.
      7. סעיפים 11-15 – שיקום: יש לאפשר שיקום מלא לכל מי שסבל מנזק שהוא תוצאה של הפרה של האמנה, לרבות טיפול רפואי, פסיכולוגי, משפטי ושירותי רווחה. שיקום, למטרות הערה, מתייחס להחזרה של פונקציה מסוימת או רכישת כישור חדש הנדרש כתוצאה מהנסיבות המשתנות של הקורבן לאחר העינוי או ההתעללות.
      8. סעיפים 16-17 – שביעות רצון והזכות לאמת: כולל, בנוסף לחובת החקירה וההליך הפלילי, תרופות כגון: אמצעים אפקטיביים שנועדו להפסיק את הישנות ההפרות, וידוא העובדות וחשיפתן ובתנאי שאין בכך פגיעה ועוד.
      9. סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.
      10. סעיפים 37-38 – התיקון הינו מרכיב משמעותי בחובת המדינה לפי אמנה ואי-עמידה בו מהווה הפרה. על המדינה להבטיח תיקון אפקטיבי לקורבן.
      11. סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ו) – חובה להבטיח לקורבנות העינויים גישה אפקטיבית לאמצעי שיקום ופיצוי נאותים.

תלונות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.
   2. חלק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.
   3. חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
   4. חלק 1, סעיף 13 – על המדינה להבטיח כי המתלונן על עינויים והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מתלונתו או ממסירת העדות.
   5. חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
2. General Comments
   1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – סעיף 2 לאמנה קובע נורמה jus cogens נגד עינויים וכן קובע את הבסיס לסמכות הועדה לנקוט באמצעים מניעתיים אפקטיביים.
   2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      2. סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
      3. סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
      4. סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.
3. Concluding Observations
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.
   2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 9 – הוועדה מציינת לחיוב את הבחינה השיפוטית המהירה של עצורים העותרים לבית המשפט הגבוה לצדק וכן את פועלם של ארגונים לא ממשלתיים היכולים ומגישים עתירות.
      2. סעיף 19 – הוועדה מביעה דאגה מהמספר הגבוה, המתמשך והעקבי של האשמות כנגד חוקרי שירות הביטחון הכללי בדבר שימוש בשיטות חקירה שנאסרו לפי פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק. על המדינה להבטיח כי בכל הנסיבות לא יעשה שימוש בשיטות חקירה אסורות לפי האמנה.
      3. סעיף 19 – על המדינה להבטיח כי כל טענה בדבר עינויים והתעללות תיבדק במהירות וביעילות וכי האחראים יועמדו לדין ואף יוענשו במידת הצורך.
      4. סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.
      5. סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.
      6. סעיף 28 – על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד ולהבטיח השלמת הקמת בית משפט לנוער.
      7. סעיף 34 – הוועדה קיבלה נתונים לפיהם כוחות חמאס ברצועת עזה וכוחות פתח בגדה המערבית ביצעו מעצרים שרירותיים, חטיפות ומעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מהם מנעו גישה לעורך דין וביצעו פעולות של עינויים והתעללות. על פי הדיווחים משללו מהעצורים, בין השאר, זכויות בסיסיות של הליך הוגן וכן זכות לחקירה מהירה ואפקטיבית.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א) - לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
   2. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב) - יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
   3. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג) - יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
   4. פרק 3, סעיף 9, פסקה 5 - לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
2. General Comments
   1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment
      1. סעיף 8 - קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
      2. סעיף 13 - יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
      3. סעיף 14 - יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
      4. סעיף 15 - מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
   2. General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992
      1. סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
   3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 14 - הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
   4. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 15 - פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
      2. סעיף 16 - פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
      3. סעיף 18 - על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998
      1. סעיף 314 - הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת מתושבי השטחים גישה לתביעות פיצויים שהן על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.
   2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 18 - על ישראל לודא שבמקרים בהם בוצעו עינויים תיפתח חקירה בידי מנגנון בלתי תלוי ויועמדו האחראים לדין. מתבקש מהמדינה להמציא סטטיסטיקות בנוגע לכמה תלונות נדחו, איזה מהן על רקע הוכחתי ואיזה על רקע "הגנת הצורך", ובכמה תלונות קיימו הליך ומה היו תוצאותיו לאחראים.
   3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
      2. סעיף 12 - הועדה מודאגת מהקשר שעולה בין מנגנוני הביקורת לרשויות אכיפת החוק בישראל, וסבורה כי בגינו קשה לפתח ביקורת עצמאית. הנתונים בנוגע לחקירה פלילית מועטת של תלונות על שימוש מוגזם בכוח משקפים זאת (מוצגות המחלקה לחקירות שוטרים, מבקר התלונות עבור שירות הביטחון הכללי וכן המשטרה הצבאית החוקרת). חוק שירות הביטחון הכללי מוסיף חשש שכן זה פוטר את עובדי השירות מאחריות פלילית או אזרחית למעשה או מחדל אשר בוצע בתום לב במסגרת התפקיד. מכאן שיש להבטיח שכל התלונות בנוגע לעינויים ייחקרו ביסודיות ובידי רשות בלתי תלויה בארגון החשוד בביצוע, תוך הבטחת ענישה התואמת את העבירה ומתן פיצוי הולם לקורבנות.
      3. סעיף 22 - יש לחקור דיווחים על עינויי ילדים במהירות ועל ידי גוף עצמאי.
4. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
   1. Nikolaos Katsaris v. Greece, 2012
      1. תלונה בגין התעללות שוטרים חמורה באזרחים יוונים ממוצא רומאני. התלונה מתקבלת לאחר שהמתלונן נדחה בשני הליכים פנימיים במדינה, לא נדרש ממנו למצות רשות ערעור נוספת העומדת לפניו. נקבע שהמדינה הפרה את פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה (סעד אפקטיבי), ביחס לסעיף 7. כמו כן הפרה את פסקה 1 לסעיף 2 וסעיף 26 (איסור על אפליה).
   2. Chiti v. Zambia, 2012
      1. בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
   3. El Hagog v. Libya, 2012
      1. רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.

חקירת תלונות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. נוסח האמנה
   1. חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
2. General Comments
   1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 13 – יש להבטיח לעצורים הנמצאים בסכנה להתעללות או עינויים שתלונותיהם יבחנו באופן מיידי וללא משוא פנים בכדי להגן על זכויותיהם ולערער על חוקיות מעצרם או הטיפול בהם.
   2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיפים 23 ו-25 – לפי סעיף 12 על המדינה לקיים בחקירה אפקטיבית וללא-משוא פנים, כאשר יש בסיס להאמין שנעשה מעשה של עינויים בשטח תחת סמכותה.
      2. סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
      3. סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
3. Concluding Observations
   1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 4(ו) – הוועדה מברכת על ההוראה בדבר ביקורת שיפוטית בזמן אמת לגבי מצבם של אנשים במעצר בפני בית-המשפט העליון.
      2. סעיף 4(ז) – הוועדה מברכת על העברת האחריות לחקירת תלונות נגד שירות הביטחון הכללי לטיפול משרד המשפטים.
      3. סעיף 6(ז) – למרות התלונות הרבות לגבי עינויים והתעללות מעט מאוד תביעות הוגשו כנגד העבריינים לכאורה.
      4. סעיף 6(ח) – על אף שלפי המשלחת כל תלונה בדבר אלימות פיזית נגד עצור נחקרת כעבירה פלילית הוועדה מודאגת מכך שהמחלקה לחקירות שוטרים מוסמכת לקובע כי יטופל הדבר רק ברובד המשמעתי.
      5. סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.
   2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
      2. סעיף 21 – הוועדה חוששת מכך שאף אחת, מתוך למעלה מ-600 תלונות על התעללות מצד חוקרי שירות הביטחון הכללי שהגיעו לידי מבקר תלונות הנחקרים בין 2008-2001 לא הובילה לחקירה פלילית.
      3. סעיף 26 – על ישראל להבטיח שכל האשמה בדבר הפעלת עינויים והתעללות כנגד עצורים במתקן 1391 של שירות הביטחון הכללי תיחקר.
      4. סעיף 31 – על ישראל לבחון, כצעד בטיחותי, הקמת מנגנון לבחינת תלונות דחופות מצד כל אדם שחווה איומים והתנהגות בלתי ראויה או נאותה במחסומים.
      5. סעיף 32 – על ישראל לחקור במהירות כל תלונה על התעללות מתנחלים ואחרים הנתונים לסמכות שיפוטה.
      6. סעיף 34 – על הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית לחקור, להעמיד לדין ולהעניש את האחראים לביצוע מעצרים שרירותיים, חטיפות, מעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מניעת גישה לעורך דין וביצוע פעולות של עינויים והתעללות.

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

1. 1. General Comments No. 31: the Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System
      1. סעיף 14 – עקרונות מנחים לחקירת תלונות בגין עינויים, כגון עקרון המניעה האפקטיבית ועקרון חקירה ותיעוד אפקטיביים.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי