שוויון בבריאות ותרופות וסעדים: הבדלים בין דפיםבין הדף "שוויון בבריאות" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
=== [http://www.knesset.gov.il/docs/eng/un_dec_eng.htm הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (UDHR)] ===
== כללי ==


([http://www.ohchr.org/EN/UDHR/Documents/UDHR_Translations/hbr.pdf תרגום ההכרזה לעברית])
=== [http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)] ===


#<u>נוסח ההכרזה </u>  
#<u>General Comments </u>  
##סעיף 25 - כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ורווחתם, שלו ושל בני ביתו לרבות טיפול רפואי.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/e0458e417f67219cc12563ee004c162f?Opendocument General Comments No. 18: Establishment of an International Tribunal to Prosecute Crimes against Humanity, 1994]
###סעיף 1 – יש להקים טריבונל בינלאומי שיוסמך לשפוט בנושא עינויים.


<br>
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15578/ICESCR.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (CESCR)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##פרק 3, סעיף 12, פסקה 1 – הכרה בזכותו של כל אדם ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה.  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.  
##פרק 3, סעיף 12, פסקה 2 – פירוט האמצעים באמצעותן מתחייבות המדינות להבטיח את מימוש הזכות.  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
##חלק 1, סעיף 13 – לאדם הטוען כי נפל קורבן לעינויים זכות להתלונן אצל הרשויות המוסמכות ושהמקר ייבחן ללא דיחוי ומושא פנים. יש גם לנקוט צעדים כדי להבטיח שהמתלונן והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מהתלונה.
##חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – עיגון פיצוי הוגן ומספיק, לרבות אמצעים לשיקום מלא, לקורבן עינויים בחוק.
##חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – אין בסעיף זה בכדי לפגוע בזכותו של הקורבן או של אנשים אחרים לפיצוי שייקבע על-פי הדין הלאומי.
##סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.  
#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(symbol)/E.C.12.2000.4.En '''''General Comment No. 14: The Right to the Highest Attainable Standard of Health, 2000''''']  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']  
###סעיפים 1-2 – כללי – בריאות היא זכות אדם בסיסית ההכרחית למימוש זכויות אדם אחרות וניתנת לכל אדם.
###סעיף 2 – הביטוי "תיקון" (redress) לפי סעיף 14 כולל את המושגים "תרופה יעילה" ו"פיצוי" ומתייחס להיקף המלא של צעדים הנדרשים לתיקון הפרות של האמנה.  
###סעיף 8 – הזכות כוללת זכאות להגנת מערכת בריאות המספקת שוויון הזדמנויות עבור אנשים ליהנות מהרמה הגבוהה ביותר הניתנת להשגה של בריאות.
###סעיף 5 חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.  
###סעיף 12 (b) – מתקני ושירותי הבריאות צריכים להיות נגישים לכולם ללא-אפליה.
###סעיף 6 תיקון כולל חמש צורות של סעדים: השבה, פיצוי, שיקום, שביעות רצון וערבות כי המקרה לא יחזור בשנית.  
###סעיף 17 – יצירת תנאים נאותים אשר יבטיחו שירותי בריאות וטיפול רפואי במקרה של מחלה (סעיף 12.2 (d) לאמנה), כולל מתן גישה שווה וזמינה לשירותים בסיסיים.
###סעיף 7 – על המדינה מוטלת החובה להעניק תיקון או פיצוי לקורבן גם כאשר העינויים או התעללות בוצעו על-ידי גוף שאינו-ממשלתי.  
###סעיף 18 – האמנה אוסרת על כל אפליה בנגישות לשירותי בריאות, לאמצעים בסיסיים ההכרחיים לבריאותו של אדם ובזכות להשיג שירותי בריאות.  
###סעיף 8 השבה: צורת תיקון שנועדה להחזיר את הקורבן למצב בו היה לפני ההפרה של האמנה.  
###סעיף 19 למדינה חובה מיוחדת לספק לאלו שאין להם משאבים מספיקים, ביטוח בריאות הכרחי ושירותי בריאות, וכן למנוע כל אפליה על בסיס אסור במתן שירותי בריאות ובפרט ביחס לגרעין הזכות.
###סעיפים 9-10 פיצוי: הוועדה מדגישה שפיצוי כספי כשלעצמו יכול להיות לא מספיק כתיקון לנפגע ויש לוודא כי הפיצוי יהיה מתאים ומספיק כדי לפצות את הנפגע על כל נזק כלכלי שנגרם לו.  
###סעיף 20 המלצה לאמץ נקודת מבט מגדרית במדיניות ותוכניות הבריאות שלהם במטרה לקדם בריאות טובה יותר לנשים ולגברים. הדבר הכרחי לתיקון אי-השוויון שנותר במערכת הבריאות.
###סעיפים 11-15 שיקום: יש לאפשר שיקום מלא לכל מי שסבל מנזק שהוא תוצאה של הפרה של האמנה, לרבות טיפול רפואי, פסיכולוגי, משפטי ושירותי רווחה. שיקום, למטרות הערה, מתייחס להחזרה של פונקציה מסוימת או רכישת כישור חדש הנדרש כתוצאה מהנסיבות המשתנות של הקורבן לאחר העינוי או ההתעללות.  
###סעיף 21 כדי לבטל אפליה נגד נשים יש צורך לפתח וליישם אסטרטגיה לאומית כוללת לקידום זכות הנשים לבריאות לאורך כל שלבי חייהן.  
###סעיפים 16-17 שביעות רצון והזכות לאמת: כולל, בנוסף לחובת החקירה וההליך הפלילי, תרופות כגון: אמצעים אפקטיביים שנועדו להפסיק את הישנות ההפרות, וידוא העובדות וחשיפתן ובתנאי שאין בכך פגיעה ועוד.  
###סעיף 22 ילדים ובני נוער – יישום העיקרון של אי-אפליה מחייב גישה ושווה, לילדים ולילדות, לתזונה מתאימה, סביבה בטוחה ולשירותי בריאות נפשית ופיזית. צורך לאמץ אמצעים מתאימים ואפקטיביים לבטל מנהגים מסורתיים מזיקים.  
###סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.  
###סעיף 25 אוכלוסיה מבוגרת – מימוש הזכות צריך להיעשות על בסיס תקופתי וקבוע עבור שני המינים.  
###סעיפים 37-38 התיקון הינו מרכיב משמעותי בחובת המדינה לפי אמנה ואי-עמידה בו מהווה הפרה. על המדינה להבטיח תיקון אפקטיבי לקורבן.  
###סעיף 26 אנשים עם מוגבלויות – הועדה מדגישה את הצורך להבטיח שגם מערכת הבריאות הפרטית תפעל בהתאם לעיקרון אי-אפליה בהתייחס לאנשים עם מוגבלויות.
###סעיף 39 על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.  
###סעיף 27 – התייחסויות מיוחדות של הועדה לשירותי בריאות לאוכלוסיית הילידים.  
###סעיף 34 חובת המדינה לכבד את הזכות לבריאות כוללת בין היתר, להימנע מלהכחיש או להגביל גישה שווה מכל האנשים, להימנע מאכיפת מדיניות מפלה ולהימנע מליישם פרקטיקות המפלות נשים.  
###סעיף 35 חובת המדינה להגן על הזכות לבריאות כוללת בין היתר הבטחה כי הפרטת שירותי הבריאות אינה מהווה איום לזמינות ולנגישות של שירותי הבריאות ולנקוט באמצעים כד להגן על אוכלוסיות חלשות וקבוצות מיעוט בחבר, ובפרט להגן על נשים, ילדים, מתבגרים ואוכלוסייה מבוגרת
###סעיף 36 – חובת המדינה לממש את הזכות לבריאות ובין היתר, להבטיח גישה שווה לכל שירותי הבריאות הבסיסיים (מזון, מים לשתייה, תנאי תברואה בסיסיים ודיור ותנאי חיים נאותים), ופריסה שוויונית בכל הארץ של מתקני בריאות.  
###סעיף 37 החובה לממש (להקל) דורשת מהמדינות גם לנקוט בין היתר בצעדים חיוביים המאפשרים לסייע ליחידים וקבילות ליהנות מהזכות לבריאות.  
###סעיף 43 (a) – מחויבויות ליבה – על המדינות להבטיח את זכות הגישה לשירותי בריאות על בסיס שוויוני, במיוחד לאוכלוסיות פגיעות ומיעוטים.  
###סעיף 43 (e) – להבטיח חלוקה שוויונית של כל שירותי הבריאות.  
###סעיף 50 אלימות והחובה לכבד – הפרת החובה לכבד היא אותם פעולות המדינה שמפרות את הסטנדרט בסעיף 12 לאמנה והתוצאה שלהם עלולה להיות גרם נזק גופני, מחלה לא הכרחית או מוות שהיה ניתן למנוע. דוגמא לכך הינה מניעת גישה למתקני בריאות, בעקבות אפליה דה-יורה או בפועל.
###סעיף 54 – ניסוח ויישום מדיניות הבריאות הלאומית ותוכניות הפעולה צריכים ליישם, בין השאר, את עיקרון השוויון (אי-אפליה).  
#<u>Concluding Observation </u>  
#<u>Concluding Observation </u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/79E43B3E-A40C-4237-8EBA-D0E75FC118CB/32592/EC12ISRCO3ENGAdvanceUneditedVersion.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות, 2011'''''] ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/2460E18F-53D3-47B9-BB4A-8C6DCDA1A901/35666/CESCRconcludingobservationsHebrew2011.pdf תרגום לעברית])
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']  
###סעיף 19 - הועדה מביעה חוסר שביעות רצון מכך שהמדינה אינה מנגישה מידע בענייני בריאות, בעיקר בריאות המשפחה ופוריות בקרב האוכלוסייה הערבית והפלסטינית בשטחים.
###סעיף 7(ו) – חובה להבטיח לקורבנות העינויים גישה אפקטיבית לאמצעי שיקום ופיצוי נאותים.
###סעיף 30 - הועדה מביעה חוסר שביעות רצון מהאפליה שקיימת כלפי נשים וילדות בדואיות בתחומים שונים, ביניהם בריאות ונגישות לשירותי בריאות.
###סעיף 31 - הועדה מביעה חוסר שביעות רצון מכך שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על מי שאינם תושבים, וטוענת שיש בכך משום אפליית פלסטינים, עובדים זרים ופליטים בקבלת טיפול רפואי ראוי.
###סעיף 32- הועדה מביעה חוסר שביעות רצון מרמת הנגישות לשירותי בריאות של פלסטינים המתגוררים בשטחים.


<br>  
<br>
 
== תלונות  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15582/CRC2.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (CRC)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##סעיף 23, פסקה 1-3 – פירוט זכויותיו של ילד שכושרו הנפשי או הגופני לקוי.  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.  
##סעיף 24, פסקה 1 - זכותו של ילד ליהנות מבריאות ברמה הגבוהה ביותר הניתנת להשגה.  
##חלק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.
##סעיף 24, פסקה 2 - המדינות יפעלו למימושה המלא של זכות זו. (פירוט האמצעים הננקטים באמנה).  
##חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
##חלק 1, סעיף 13 – על המדינה להבטיח כי המתלונן על עינויים והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מתלונתו או ממסירת העדות.  
##חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.  
#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>  
##[http://www.unicef.org/aids/files/UNHCHR_HIV_and_childrens_rights_2003.pdf '''''General Comment No. 3: HIV/AIDS and the Rights of the Child, 2003''''']
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
###סעיף 5 – הנושא של ילדים נשאי איידס הינו בעיה רפואית-בריאותית בעיקרה אך הוא כולל מגוון רחב יותר של נושאים כמו השפעה על הזכות לאי-אפליה.
###סעיף 1 – סעיף 2 לאמנה קובע נורמה jus cogens נגד עינויים וכן קובע את הבסיס לסמכות הועדה לנקוט באמצעים מניעתיים אפקטיביים.  
###סעיף 6 – ניתן לנקוט באמצעים הולמים להתמודדות עם איידס רק אם זכויותיהם של ילדים ובני נוער יכובדו במלואם.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']  
###סעיף 7 – אפליה מגבירה את הפגיעות של ילדים לאיידס, כמו גם משפיעה באופן ניכר על חייהם של ילדים שהושפעו או נדבקו באיידס.
###סעיף 5 חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.  
###סעיף 8 – אפליה על בסיס מהווה מקור דאגה מיוחד, ויכולה יחד עם הטאבו והשיפוטיות על פעילות מינית של ילדות להגביל גישתן לאמצעי מניעה ושירותים אחרים.
###סעיף 23 מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.  
###סעיף 9 אפליה בגין איידס נכללת תחת סעיף 2 לאמנה שמחייב את המדינות להבטיח את כל הזכויות שנקבעו באמנה ללא אפליה מכל סוג שהוא.
###סעיפים 24-36 פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.  
###סעיף 17 – התייחסות למודעות ומניעת איידס דרך שימוש במערכת החינוך. על המדינות לעשות מאמצים כדי שההבדלים בין המינים לא ישפיעו על גישתם למידע, ולהבטיח את גישתם למידע גם בהינתן גורמי אפליה מסוימים (שפה, דת, נכות ועוד).
###סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.  
###סעיף 20 – המדינות צריכות לעודד את שירותי הבריאות להעסיק עובדים מקצועיים שיכבדו את זכותם של ילדים לאי-אפליה במתן השירותים השונים.
#<u>Concluding Observations </u>
###סעיף 28 – החובה של המדינות תחת המדינה כולל חובה להבטיח לילדים גישה קבועה ושווה לטיפול רפואי מקיף על בסיס של אי-אפליה.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']  
###סעיף 30 – התייחסות להשפעת הפגיעות של ילדים, בעיקר בגלל מצב פוליטי, כלכלי, חברתי ותרבותי, על הסבירות שלא יזכו לטיפול מספק בכל הנודע לאיידס.
###סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.  
###סעיפים 31 ו-33 – הסטיגמה והבידוד החברתי שחווים ילדים שהושפעו מאיידס (ילדים ומשפחותיהם או יתומים) עשויים להיות מודגשים על-ידי הזנחה או אפליה.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
###סעיף 36 – ילדים מרקע כלכלי נמוך המושפעים מאיידס (באופן ישיר או בעקיפין, דרך אחד מהוריהם) עלולים למצוא עצמם בעמדת נחיתות כפולה – אפליה כפולה הן על בסיס כלכלי-חברתי והן בגלל האיידס.
###סעיף 9 הוועדה מציינת לחיוב את הבחינה השיפוטית המהירה של עצורים העותרים לבית המשפט הגבוה לצדק וכן את פועלם של ארגונים לא ממשלתיים היכולים ומגישים עתירות.  
###סעיף 40 (c) – על המדינה לבדוק את החוקים הקיימים והצעות החקיקה במטרה ליישם את סעיף 2 לאמנה האוסר על אפליה המבוססת של איידס, וכן להבטיח גישה שווה לכל הילדים לשירותי הבריאות.  
###סעיף 19 הוועדה מביעה דאגה מהמספר הגבוה, המתמשך והעקבי של האשמות כנגד חוקרי שירות הביטחון הכללי בדבר שימוש בשיטות חקירה שנאסרו לפי פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק. על המדינה להבטיח כי בכל הנסיבות לא יעשה שימוש בשיטות חקירה אסורות לפי האמנה.  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(symbol)/CRC.GC.2003.4.En '''''General Comment No. 4: Adolescent Health and Development, 2003''''']  
###סעיף 19 על המדינה להבטיח כי כל טענה בדבר עינויים והתעללות תיבדק במהירות וביעילות וכי האחראים יועמדו לדין ואף יוענשו במידת הצורך.  
###סעיף 6 על המדינות להבטיח לכל מי שמתחת מגיל 18 הנאה מהזכויות באמנה ללא אפליה (סעיף 2 לאמנה). בני נוער שהם נושא לאפליה יותר פגיעים ובריאותם והתפתחותם בסכנה גדולה יותר.
###סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.  
###סעיף 14 – קידום ואכיפה של הוראות האמנה, וביניהן סעיף 2 (איסור אפליה, הם המפתח להבטחת זכותם של בני נוער לבריאות והתפתחות.  
###סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.  
###סעיף 19 הועדה מדגישה את הצורך לתת מענה מיוחד למתבגרים עם מוגבלות ולהבטיח כי תהיה להם גישה לחינוך טוב, ולהכיר בעיקרון השוויון בהזדמנויות החינוך לבני נוער עם מוגבלות, אם אפשר לשלבם בבתי-ספר רגילים.  
###סעיף 28 – על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד ולהבטיח השלמת הקמת בית משפט לנוער.  
###סעיף 26 לבני נוער יש זכות למידה מתאים וחיוני לבריאותם והתפתחותם, ויש להבטיח הזכות לכל בני הנוער, בנים ובנות, כולל לאלו שמחוץ למערכת החינוך.  
###סעיף 34 הוועדה קיבלה נתונים לפיהם כוחות חמאס ברצועת עזה וכוחות פתח בגדה המערבית ביצעו מעצרים שרירותיים, חטיפות ומעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מהם מנעו גישה לעורך דין וביצעו פעולות של עינויים והתעללות. על פי הדיווחים משללו מהעצורים, בין השאר, זכויות בסיסיות של הליך הוגן וכן זכות לחקירה מהירה ואפקטיבית.
###סעיף 34 – בהבטחת הזכות של בני נוער לבריאות והתפתחות יש להתחשב בהתנהגות היחיד ובמשתנים סביבתיים שמגדילים את הפגיעות והסיכון.
###סעיף 35 – לבני נוער עם מוגבלות פיזית ו/או נפשית יש זכות שווה לסטנדרט הבריאות הגבוה ביותר שניתן להשגה.
###סעיף 41 (b) – על המדינות לספק שירותי בריאות תוך התחשבות מתן דגש על נגישות. מתקני ושירותי הבריאות צריכים להיות ידועים ונגישים לכל בני הנוער, ללא אפליה.  
###סעיף 41 (c) – על המדינות לספק שירותי בריאות תוך התחשבות מתן דגש על הסכמיות (עקרון הקבלה). כל מתקני ושירותי הבריאות צריכים לכבד ערכים תרבותיים, להיות רגישים מגדרית ולכבד רפואה אתנית.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/crc/docs/AdvanceVersions/GeneralComment7Rev1.pdf '''''General Comment No. 7: Implementing Child Rights in Early Childhood, 2005''''']  
###סעיף 11 (b) – הזכות לאי-אפליה. אפליה יכולה להיות בצורה של תזונה לא מספיקה או טיפול לא מספיק. בתתי-סעיפים פירוט אפליה נגד קבוצות וביניהן ילדים עם מוגבלויות ונשאי איידס.
###סעיף 12 – ילדים קטנים יכולים לסבול מהשלכות האפליה כלפי הוריהם. אפליה פוטנציאלית בגישה לשירותים איכותיים מהווה דאגה מיוחדת בתחומים כמו בריאות.
###סעיף 24 –הועדה קוראת למדינות להבטיח לילדים קטנים גיש ה לשירותים מתאימים ואפקטיביים, כולל תוכניות בריאות.יש לתת תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות פגיעות הנמצאות בסיכון לאפליה.
###סעיף 25 – הועדה מציינת כי פחות סביר שילדים חולים או מוגבלים ירשמו עם לידתם במקומות מסוימים ומדגישה כי יש לרשום את כל הילדים עם לידתם, מבלי להפלות אף קבוצה.  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/crc/docs/GC9_en.doc '''''General Comment No. 9: The Rights of children with disabilities, 2006''''']  
###סעיף 2 רקע, התייחסות לשוויון לאנשים עם מוגבלויות באמנות בינלאומיות, ובאמנה בפרט.
###סעיף 8 – לפי סעיף 2 לאמנה על המדינות להבטיח לכל הילדים תחת תחום שיפוטה הנאה מהזכויות באמנה, ללא אפליה בפרט על בסיס אפליה, וכן על המדינות לנקוט באמצעים המתאימים למנוע אפליה. ילדים עם מוגבלויות הם מהקבוצות הפגיעות ביותר.  
###סעיף 9 פירוט אמצעים שהמדינה צריכה לנקוט בהם כדי למנוע ולבטל אפליה נגד ילדים עם מוגבלויות.
###סעיף 10 – התייחסות לילדות עם מוגבלויות, לאור העובדה שלעיתים פגיעות יותר לאפליה בגלל אפליה מגדרית.  
###סעיף 13 – כדי לעמוד בדרישות סעיף 23 לאמנה על המדינות לפתח וליישם מדיניות המכוונת להנאה מלא, ללא אפליה, של ילדים עם נכות מהזכויות באמנה, וכן להבטיח סיוע וטיפול מיוחד לילד ולמשפחתו.  
###סעיף 14 (b) יש להבטיח לילדים עם מוגבלויות גישה אפקטיבית לשירותי בריאות.
###סעיף 17 – מימוש האמור באמנה על-ידי חקיקה – חקיקה ספציפית ובחינת החקיקה הקיימת בנוסף לאמצעי החקיקה המומלצים בנוגע לאי-אפליה.  
###סעיף 20 – הקצעת תקציב בין השאר לצורכי הנגשת מוסדות לילדים עם מוגבלויות.
###סעיפים 39-40 – הנגשת תחבורה ומוסדות ציבוריים לילדים עם מוגבלויות.
###סעיף 51 – הזכות לבריאות של ילדים עם מוגבלויות נפגעת פעמים רבות, בין השאר בגלל אפליה ואי-נגישות.
###סעיף 52 – שירותי הבריאות לילדים עם מוגבלויות צריכים להינתן באותה מערכת ציבורית המספקת שירותי בריאות לילדים בלי מוגבלויות.
###סעיף 65 – הנגשת מערכת החינוך לילדים עם מוגבלויות, הסרת המחסומים הפיזיים והתקשורתיים.  
###סעיף 71 – יש לאפשר שוויון זכויות לילדים עם מוגבלויות להשתתף בפעילויות תרבות, אומנות וספורט.
###סעיף 80 – ביישום כל האמצעים ההכרחיים בהם יש לנקוט כדי לקדם את זכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות, יש לשיים לב לפגיעות המיוחדת של ילדים המשתייכים למיעוטים וקבוצות ילדים.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/crc/docs/CRC.GC.C.11.pdf '''''General Comment No. 11: Indigenous Children and their Rights under the Convention, 2009''''']
###סעיף 5 – ילדים מקבוצות ילידים ממשיכים לסבול מאפליה במגוון תחומים, לרבות גישתם לשירותי בריאות.
###סעיף 22 – הועדה מדגישה שאין להתיר פרקטיקות תרבותיות אם נוגדות עקרונות אחרים של האמנה או נובעות מדעות קדומות ופוגעות בכבוד, בבריאות או בהתפתחות הילד.
###סעיף 25 – הועדה מציינת כילדים מקבוצות ילדים הם בין הילדים הזקוקים ל"אמצעים חיוביים" כדי לבטל תנאים הגורמים לאפליה ולהבטיח את הנאתם מהזכויות באמנה באופן שווה, בין השאר בגישה לשירתי בריאות ותזונה.  
###סעיף 29 – על המדינות להבטיח כי האמצעים בהם ינקטו יתחשבו ויותאמו לצרכים של ילדים מקבוצות ילידים העלולים לסבול מאפליה כפולה, לרבות ילדים עם מוגבלויות.  
###סעיף 49 על המדינות להבטיח שכל הילדים נהנים מהרמה הגבוהה ביותר של בריאות הניתנת להשגה ובעלי גישה לשירותי בריאות. לילדים מקבוצות ילדים לרוב בריאות פחות טובה משאר הילדים.
###סעיף 50 – הועדה מעודדת את המדינות לנקוט באמצעים מיוחדים כדי להבטיח שילדים מקבוצות ילידים לא יופלו בהנאתם מהרמה הגבוהה ביותר של בריאות הניתנת להשגה.  
###סעיף 51 – על המדינות לנקוט בכל האמצעים ההכרחיים כדי להבטיח גישה של ילדים מקבוצות ילידים לשירותי בריאות, תוך התחשבת תרבותית ובשפה של הילידים.
###סעיף 51 – על המדינות לתת תשומת לב מיוחדת לצרכים של ילדים מקבוצות ילידים עם מוגבלות.
###סעיף 52 – חשיבות עובדי בריאות ואנשי צוות רפואי מקהילות הילדים – יש להעדיף את העסקתם.
###סעיף 53 – על המדינה לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח כי לילדים מקבוצות ילידים, משפחות והקהילות מקבלים מידע וחינוך על סוגיות הקשורות לבריאות.


<br>  
<br>  


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf האמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
 
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])


#<u>נוסח האמנה </u>
#<u>נוסח האמנה </u>  
##פרק 1, סעיף 5 - המדינות שהן צד באמנה ינקטו את האמצעים המתאימים לביעור אפליה גזעית ויבטיחו את הזכות לבריאות ציבורית ושירותי בריאות.
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א) - לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב) - יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג) - יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 5 - לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
#<u>General Comments</u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment''''']
###סעיף 8 - קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
###סעיף 13 - יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
###סעיף 14 - יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
###סעיף 15 - מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/3327552b9511fb98c12563ed004cbe59?Opendocument '''''General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992''''']
###סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/71eba4be3974b4f7c1256ae200517361?Opendocument '''''General Comment No. 29: States of Emergency 2001''''']
###סעיף 14 - הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G04/419/56/PDF/G0441956.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004''''']
###סעיף 15 - פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
###סעיף 16 - פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
###סעיף 18 - על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998''''']
###סעיף 314 - הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת מתושבי השטחים גישה לתביעות פיצויים שהן על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003''''']
###סעיף 18 - על ישראל לודא שבמקרים בהם בוצעו עינויים תיפתח חקירה בידי מנגנון בלתי תלוי ויועמדו האחראים לדין. מתבקש מהמדינה להמציא סטטיסטיקות בנוגע לכמה תלונות נדחו, איזה מהן על רקע הוכחתי ואיזה על רקע "הגנת הצורך", ובכמה תלונות קיימו הליך ומה היו תוצאותיו לאחראים.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
###סעיף 12 - הועדה מודאגת מהקשר שעולה בין מנגנוני הביקורת לרשויות אכיפת החוק בישראל, וסבורה כי בגינו קשה לפתח ביקורת עצמאית. הנתונים בנוגע לחקירה פלילית מועטת של תלונות על שימוש מוגזם בכוח משקפים זאת (מוצגות המחלקה לחקירות שוטרים, מבקר התלונות עבור שירות הביטחון הכללי וכן המשטרה הצבאית החוקרת). חוק שירות הביטחון הכללי מוסיף חשש שכן זה פוטר את עובדי השירות מאחריות פלילית או אזרחית למעשה או מחדל אשר בוצע בתום לב במסגרת התפקיד. מכאן שיש להבטיח שכל התלונות בנוגע לעינויים ייחקרו ביסודיות ובידי רשות בלתי תלויה בארגון החשוד בביצוע, תוך הבטחת ענישה התואמת את העבירה ומתן פיצוי הולם לקורבנות.
###סעיף 22 - יש לחקור דיווחים על עינויי ילדים במהירות ועל ידי גוף עצמאי.
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/CaseLaw/CCPR-C-105-D-1558-2007_en.doc '''''Nikolaos Katsaris v. Greece, 2012''''']
###תלונה בגין התעללות שוטרים חמורה באזרחים יוונים ממוצא רומאני. התלונה מתקבלת לאחר שהמתלונן נדחה בשני הליכים פנימיים במדינה, לא נדרש ממנו למצות רשות ערעור נוספת העומדת לפניו. נקבע שהמדינה הפרה את פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה (סעד אפקטיבי), ביחס לסעיף 7. כמו כן הפרה את פסקה 1 לסעיף 2 וסעיף 26 (איסור על אפליה).
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/452/24/PDF/G1245224.pdf?OpenElement '''''Chiti v. Zambia, 2012''''']
###בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/440/03/PDF/G1244003.pdf?OpenElement '''''El Hagog v. Libya, 2012''''']
###רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.


<br>
<br>  
 
== חקירת תלונות  ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15580/CEDAW2.pdf האמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>
#<u>נוסח האמנה </u>  
##פרק 3, סעיף 12, פסקה 1 - תבוטל כל אפליה נגד נשים בתחום הטיפול הרפואי על מנת להבטיח, על בסיס שוויון בין גברים ונשים, גישה לשירותי בריאות, לרבות כאלה הנוגעים לתכנון המשפחה.
##חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
##פרק 3, סעיף 14, פסקה 2ב תבוטל כל אפליה נגד נשים מאזורים כפריים, במיוחד יבטיחו לאותן נשים את זכות הגישה לשירותי בריאות נאותים, לרבות מידע, ייעוץ ושירותי תכנון המשפחה.
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']
###סעיף 13 – יש להבטיח לעצורים הנמצאים בסכנה להתעללות או עינויים שתלונותיהם יבחנו באופן מיידי וללא משוא פנים בכדי להגן על זכויותיהם ולערער על חוקיות מעצרם או הטיפול בהם.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיפים 23 ו-25 – לפי סעיף 12 על המדינה לקיים בחקירה אפקטיבית וללא-משוא פנים, כאשר יש בסיס להאמין שנעשה מעשה של עינויים בשטח תחת סמכותה.
###סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
###סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
#<u>Concluding Observations </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 4(ו) – הוועדה מברכת על ההוראה בדבר ביקורת שיפוטית בזמן אמת לגבי מצבם של אנשים במעצר בפני בית-המשפט העליון.
###סעיף 4(ז) – הוועדה מברכת על העברת האחריות לחקירת תלונות נגד שירות הביטחון הכללי לטיפול משרד המשפטים.
###סעיף 6(ז) – למרות התלונות הרבות לגבי עינויים והתעללות מעט מאוד תביעות הוגשו כנגד העבריינים לכאורה.
###סעיף 6(ח) – על אף שלפי המשלחת כל תלונה בדבר אלימות פיזית נגד עצור נחקרת כעבירה פלילית הוועדה מודאגת מכך שהמחלקה לחקירות שוטרים מוסמכת לקובע כי יטופל הדבר רק ברובד המשמעתי.
###סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']
###סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
###סעיף 21 – הוועדה חוששת מכך שאף אחת, מתוך למעלה מ-600 תלונות על התעללות מצד חוקרי שירות הביטחון הכללי שהגיעו לידי מבקר תלונות הנחקרים בין 2008-2001 לא הובילה לחקירה פלילית.
###סעיף 26 – על ישראל להבטיח שכל האשמה בדבר הפעלת עינויים והתעללות כנגד עצורים במתקן 1391 של שירות הביטחון הכללי תיחקר.
###סעיף 31 – על ישראל לבחון, כצעד בטיחותי, הקמת מנגנון לבחינת תלונות דחופות מצד כל אדם שחווה איומים והתנהגות בלתי ראויה או נאותה במחסומים.  
###סעיף 32 על ישראל לחקור במהירות כל תלונה על התעללות מתנחלים ואחרים הנתונים לסמכות שיפוטה.
###סעיף 34 – על הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית לחקור, להעמיד לדין ולהעניש את האחראים לביצוע מעצרים שרירותיים, חטיפות, מעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מניעת גישה לעורך דין וביצוע פעולות של עינויים והתעללות.


<br>
<br>  


=== [http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CRPD/Pages/ConventionRightsPersonsWithDisabilities.aspx האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD)] ===
=== [http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15581/CERD2.pdf אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)] ===


#<u>נוסח האמנה </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cerd/docs/GC31Rev_En.pdf General Comments No. 31: the Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System]
##סעיף 25 – הכרה בזכותם של אנשים עם מוגבלויות ליהנות מסטנדרט הבריאות הגבוה שהוא בר-השגה ללא אפליה על בסיס המוגבלות.  
### סעיף 14 עקרונות מנחים לחקירת תלונות בגין עינויים, כגון עקרון המניעה האפקטיבית ועקרון חקירה ותיעוד אפקטיביים.
##סעיף 25 – פירוט האמצעים השונים שעל המדינות לנקוט בהם כדי להבטיח גישה של אנשים עם מוגבלויות לשירותי בריאות מותאמי מגדר.  
##סעיף 25, פסקה (e) – איסור אפליה נגד אנשים עם מוגבלויות במתן ביטוח בריאות, וביטוח חיים, במידה ומורשה על-פי חוק.
##סעיף 25, פסקה (f) מניעת שלילה מפלה של שירותי בריאות, מזון או נוזלים על בסיס המוגבלות.


<br> <br> [[שוויון|חזור לתוכן עניינים]]  
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־20:11, 24 ביולי 2013

כללי

אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

  1. General Comments
    1. General Comments No. 18: Establishment of an International Tribunal to Prosecute Crimes against Humanity, 1994
      1. סעיף 1 – יש להקים טריבונל בינלאומי שיוסמך לשפוט בנושא עינויים.

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
    2. חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
    3. חלק 1, סעיף 13 – לאדם הטוען כי נפל קורבן לעינויים זכות להתלונן אצל הרשויות המוסמכות ושהמקר ייבחן ללא דיחוי ומושא פנים. יש גם לנקוט צעדים כדי להבטיח שהמתלונן והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מהתלונה.
    4. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – עיגון פיצוי הוגן ומספיק, לרבות אמצעים לשיקום מלא, לקורבן עינויים בחוק.
    5. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – אין בסעיף זה בכדי לפגוע בזכותו של הקורבן או של אנשים אחרים לפיצוי שייקבע על-פי הדין הלאומי.
    6. סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 2 – הביטוי "תיקון" (redress) לפי סעיף 14 כולל את המושגים "תרופה יעילה" ו"פיצוי" ומתייחס להיקף המלא של צעדים הנדרשים לתיקון הפרות של האמנה.
      2. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      3. סעיף 6 – תיקון כולל חמש צורות של סעדים: השבה, פיצוי, שיקום, שביעות רצון וערבות כי המקרה לא יחזור בשנית.
      4. סעיף 7 – על המדינה מוטלת החובה להעניק תיקון או פיצוי לקורבן גם כאשר העינויים או התעללות בוצעו על-ידי גוף שאינו-ממשלתי.
      5. סעיף 8 – השבה: צורת תיקון שנועדה להחזיר את הקורבן למצב בו היה לפני ההפרה של האמנה.
      6. סעיפים 9-10 – פיצוי: הוועדה מדגישה שפיצוי כספי כשלעצמו יכול להיות לא מספיק כתיקון לנפגע ויש לוודא כי הפיצוי יהיה מתאים ומספיק כדי לפצות את הנפגע על כל נזק כלכלי שנגרם לו.
      7. סעיפים 11-15 – שיקום: יש לאפשר שיקום מלא לכל מי שסבל מנזק שהוא תוצאה של הפרה של האמנה, לרבות טיפול רפואי, פסיכולוגי, משפטי ושירותי רווחה. שיקום, למטרות הערה, מתייחס להחזרה של פונקציה מסוימת או רכישת כישור חדש הנדרש כתוצאה מהנסיבות המשתנות של הקורבן לאחר העינוי או ההתעללות.
      8. סעיפים 16-17 – שביעות רצון והזכות לאמת: כולל, בנוסף לחובת החקירה וההליך הפלילי, תרופות כגון: אמצעים אפקטיביים שנועדו להפסיק את הישנות ההפרות, וידוא העובדות וחשיפתן ובתנאי שאין בכך פגיעה ועוד.
      9. סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.
      10. סעיפים 37-38 – התיקון הינו מרכיב משמעותי בחובת המדינה לפי אמנה ואי-עמידה בו מהווה הפרה. על המדינה להבטיח תיקון אפקטיבי לקורבן.
      11. סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ו) – חובה להבטיח לקורבנות העינויים גישה אפקטיבית לאמצעי שיקום ופיצוי נאותים.


תלונות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.
    2. חלק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.
    3. חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
    4. חלק 1, סעיף 13 – על המדינה להבטיח כי המתלונן על עינויים והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מתלונתו או ממסירת העדות.
    5. חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – סעיף 2 לאמנה קובע נורמה jus cogens נגד עינויים וכן קובע את הבסיס לסמכות הועדה לנקוט באמצעים מניעתיים אפקטיביים.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      2. סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
      3. סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
      4. סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.
    2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 9 – הוועדה מציינת לחיוב את הבחינה השיפוטית המהירה של עצורים העותרים לבית המשפט הגבוה לצדק וכן את פועלם של ארגונים לא ממשלתיים היכולים ומגישים עתירות.
      2. סעיף 19 – הוועדה מביעה דאגה מהמספר הגבוה, המתמשך והעקבי של האשמות כנגד חוקרי שירות הביטחון הכללי בדבר שימוש בשיטות חקירה שנאסרו לפי פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק. על המדינה להבטיח כי בכל הנסיבות לא יעשה שימוש בשיטות חקירה אסורות לפי האמנה.
      3. סעיף 19 – על המדינה להבטיח כי כל טענה בדבר עינויים והתעללות תיבדק במהירות וביעילות וכי האחראים יועמדו לדין ואף יוענשו במידת הצורך.
      4. סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.
      5. סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.
      6. סעיף 28 – על ישראל להבטיח כי תיקים נגד קטינים אינם מוכרעים על בסיס הודאה בלבד ולהבטיח השלמת הקמת בית משפט לנוער.
      7. סעיף 34 – הוועדה קיבלה נתונים לפיהם כוחות חמאס ברצועת עזה וכוחות פתח בגדה המערבית ביצעו מעצרים שרירותיים, חטיפות ומעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מהם מנעו גישה לעורך דין וביצעו פעולות של עינויים והתעללות. על פי הדיווחים משללו מהעצורים, בין השאר, זכויות בסיסיות של הליך הוגן וכן זכות לחקירה מהירה ואפקטיבית.


האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א) - לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
    2. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב) - יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
    3. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג) - יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
    4. פרק 3, סעיף 9, פסקה 5 - לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment
      1. סעיף 8 - קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
      2. סעיף 13 - יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
      3. סעיף 14 - יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
      4. סעיף 15 - מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
    2. General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992
      1. סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
    3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 14 - הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
    4. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 15 - פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
      2. סעיף 16 - פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
      3. סעיף 18 - על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998
      1. סעיף 314 - הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת מתושבי השטחים גישה לתביעות פיצויים שהן על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.
    2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 18 - על ישראל לודא שבמקרים בהם בוצעו עינויים תיפתח חקירה בידי מנגנון בלתי תלוי ויועמדו האחראים לדין. מתבקש מהמדינה להמציא סטטיסטיקות בנוגע לכמה תלונות נדחו, איזה מהן על רקע הוכחתי ואיזה על רקע "הגנת הצורך", ובכמה תלונות קיימו הליך ומה היו תוצאותיו לאחראים.
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
      2. סעיף 12 - הועדה מודאגת מהקשר שעולה בין מנגנוני הביקורת לרשויות אכיפת החוק בישראל, וסבורה כי בגינו קשה לפתח ביקורת עצמאית. הנתונים בנוגע לחקירה פלילית מועטת של תלונות על שימוש מוגזם בכוח משקפים זאת (מוצגות המחלקה לחקירות שוטרים, מבקר התלונות עבור שירות הביטחון הכללי וכן המשטרה הצבאית החוקרת). חוק שירות הביטחון הכללי מוסיף חשש שכן זה פוטר את עובדי השירות מאחריות פלילית או אזרחית למעשה או מחדל אשר בוצע בתום לב במסגרת התפקיד. מכאן שיש להבטיח שכל התלונות בנוגע לעינויים ייחקרו ביסודיות ובידי רשות בלתי תלויה בארגון החשוד בביצוע, תוך הבטחת ענישה התואמת את העבירה ומתן פיצוי הולם לקורבנות.
      3. סעיף 22 - יש לחקור דיווחים על עינויי ילדים במהירות ועל ידי גוף עצמאי.
  4. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
    1. Nikolaos Katsaris v. Greece, 2012
      1. תלונה בגין התעללות שוטרים חמורה באזרחים יוונים ממוצא רומאני. התלונה מתקבלת לאחר שהמתלונן נדחה בשני הליכים פנימיים במדינה, לא נדרש ממנו למצות רשות ערעור נוספת העומדת לפניו. נקבע שהמדינה הפרה את פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה (סעד אפקטיבי), ביחס לסעיף 7. כמו כן הפרה את פסקה 1 לסעיף 2 וסעיף 26 (איסור על אפליה).
    2. Chiti v. Zambia, 2012
      1. בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
    3. El Hagog v. Libya, 2012
      1. רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.


חקירת תלונות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 13 – מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 13 – יש להבטיח לעצורים הנמצאים בסכנה להתעללות או עינויים שתלונותיהם יבחנו באופן מיידי וללא משוא פנים בכדי להגן על זכויותיהם ולערער על חוקיות מעצרם או הטיפול בהם.
    2. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיפים 23 ו-25 – לפי סעיף 12 על המדינה לקיים בחקירה אפקטיבית וללא-משוא פנים, כאשר יש בסיס להאמין שנעשה מעשה של עינויים בשטח תחת סמכותה.
      2. סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
      3. סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
  3. Concluding Observations
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 4(ו) – הוועדה מברכת על ההוראה בדבר ביקורת שיפוטית בזמן אמת לגבי מצבם של אנשים במעצר בפני בית-המשפט העליון.
      2. סעיף 4(ז) – הוועדה מברכת על העברת האחריות לחקירת תלונות נגד שירות הביטחון הכללי לטיפול משרד המשפטים.
      3. סעיף 6(ז) – למרות התלונות הרבות לגבי עינויים והתעללות מעט מאוד תביעות הוגשו כנגד העבריינים לכאורה.
      4. סעיף 6(ח) – על אף שלפי המשלחת כל תלונה בדבר אלימות פיזית נגד עצור נחקרת כעבירה פלילית הוועדה מודאגת מכך שהמחלקה לחקירות שוטרים מוסמכת לקובע כי יטופל הדבר רק ברובד המשמעתי.
      5. סעיף 7(ה) – חובת המדינה להקים מנגנונים אפקטיביים של תלונות, חקירות ותביעות לטיפול בהפרות של האמנה.
    2. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 20 – המדינה ציינה את הקושי בחקירת תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח, מכיוון שלשוטרים סמכות להפעיל כוח סביר במידת הצורך.
      2. סעיף 21 – הוועדה חוששת מכך שאף אחת, מתוך למעלה מ-600 תלונות על התעללות מצד חוקרי שירות הביטחון הכללי שהגיעו לידי מבקר תלונות הנחקרים בין 2008-2001 לא הובילה לחקירה פלילית.
      3. סעיף 26 – על ישראל להבטיח שכל האשמה בדבר הפעלת עינויים והתעללות כנגד עצורים במתקן 1391 של שירות הביטחון הכללי תיחקר.
      4. סעיף 31 – על ישראל לבחון, כצעד בטיחותי, הקמת מנגנון לבחינת תלונות דחופות מצד כל אדם שחווה איומים והתנהגות בלתי ראויה או נאותה במחסומים.
      5. סעיף 32 – על ישראל לחקור במהירות כל תלונה על התעללות מתנחלים ואחרים הנתונים לסמכות שיפוטה.
      6. סעיף 34 – על הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית לחקור, להעמיד לדין ולהעניש את האחראים לביצוע מעצרים שרירותיים, חטיפות, מעצרים בתי חוקיים של יריבים פוליטיים, מניעת גישה לעורך דין וביצוע פעולות של עינויים והתעללות.


אמנה בין-לאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית (CERD)

    1. General Comments No. 31: the Prevention of Racial Discrimination in the Administration and Functioning of the Criminal Justice System
      1. סעיף 14 – עקרונות מנחים לחקירת תלונות בגין עינויים, כגון עקרון המניעה האפקטיבית ועקרון חקירה ותיעוד אפקטיביים.

חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי