שוויון בתחום הכלכלי והחברתי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.
   2. פרק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.
2. Concluding Observations
   1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 16 - הועדה מעריכה את אימוץ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) משנת 2002, הדורש תיעוד בווידאו של כל שלבי החקירה ורואה בו כלי חשוב למניעת עינויים והתעללות.
      2. סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.
      3. סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

1. נוסח האמנה
   1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א)- לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
   2. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב)- יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
   3. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג)- יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
   4. פרק 3, סעיף 9, פסקה 5- לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
2. General Comments
   1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment
      1. סעיף 8- קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
      2. סעיף 13- יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
      3. סעיף 14- יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
      4. סעיף 15- מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
   2. General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992
      1. סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
   3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 14- הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
   4. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 15- פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
      2. סעיף 16- פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
      3. סעיף 18- על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
3. Concluding Observation
   1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1998
      1. סעיף 314- הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת גישה לתביעות פיצויים של תושבים פלסטיניים מהשטחים על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.