פאצייס סדימנטרי

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

גרסה מתאריך 21:12, 7 בספטמבר 2015 מאת Lior Kamhaji (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה הנוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

  • הערך נמצא בעיצומה של עריכה, אין להשתמש בו כמקור מהימן עד לאישור סופי.

תוכן עניינים

הגדרה

פאצייס (בלטינית פנים) פירושו אוסף המאפיינים של הסלע המגדירים את סביבת היווצרותו.

פאצייס סדימנטרי מתאר את סביבת ההשקעה של יחידה סדימנטרית בהסתמך על מכלול התכונות הפיסיקליות, הכימיות והביולוגיות. 

הגדרת הפאצייס נובעת מנתונים מהשדה ומהמעבדה ותתאר יחידת מסלע אחת על אופקיה או מספר יחידות יחדיו.

המונח הוטבע על ידי אמנז גרייסלי, גיאולוגי שוויצרי, בשנת 1838 לאחר שייחס את שינויי הפאצייס לתנאי ההשקעה הקדומים של המסלע והשווה את השינויים לתצפיות שערך על קרקעית הים. 

בספרות הגיאולוגית הרוסית המונח מקבל משמעויות נוספות, כשבמחקרו של גולובקינסקי (1868,N. A.Golovkinskii) על סביבות השקעה בתקופת הפרם ה"פאצייס" כולל מאפיינים פטרולוגיים, שאריות אורגניות, מקור הסדימנטים שהושקעו ושינויים בסביבת ההשקעה הספציפית.

השימוש במונח כיום מופיע בטווח הקשרים רחב בספרות, לרוב משמש לתיאור סביבת השקעה קדומה של אותה יחידה או שינוי לטרלי ביחידה בין שני מופעים שנמצאים באותו אופק.

סיווג פאצייס סדימנטרי

קביעת סוג הפאצייס תתקיים על בסיס המאפיין המבדיל בין היחידות הגיאולוגיות באיזור ובתיאורו יופיע פירוט של מרכיבי המסלע הרלוונטיים.

ליתופאצייס מתייחס להופעת הסלע בשטח- הרכב, טקסטורה (גודל גרגר, מיון,עיגוליות), אופן השיכוב (עובי, גיאומטריה, מגע עם יחידות), תכולת מאובנים ותכונות טקטוניות (סדקים, העתקים).
·     תצורת מישאש: פאצייס "יהודה", "עשוש" ו"חרוז".

·      תצורת תמנע: מוצא ימי ולגונרי ומבחינים בה בין שני פרטים- חכליל וססגון. פרט חכליל, התחתון, בנוי מחילופי סובארקוזות וחרסית ובבסיס ברקציה של חלוקי ריוליט. פרט ססגון, העליון, בנוי שלושה ליתופאצייסים- דולומיטי, חולי וחרסיתי (.(Segev, 1986

·     תצורת מוחילה:

o       ליתופאצייס דולומיט, עובי התצורה בפאצייס זה 100 מטר והוא מאופיין חללים שנוצרו מהמסת גבס.
o       ליתופאצייס גבס ואנהידריט, עובי התצורה בפאצייס זה 200 מטר.
<span style="font-size: 10pt;" />
ביופאצייס מתייחס לתכולת מאובנים ועדויות ביולוגיות פלאונטולוגיות. חלק מיחידה סטרטיגרפית שבו מגוון ביולוגי של מאובני בע"ח וצמחייה הנבדל באופן משמעותי ממקום אחר באותה יחידה.


פאצייס סביבתי מתייחס למיקום אקולוגי גיאוגרפי.
תצורת הלשון : באזור מצדה הוגדר פאצייס הגבס הקרוי "הפאצייס  האגמי", כלפי שולי האגם הוגדר "פאצייס השוליים" בנוי שכבות סילט, חול וקונגלומרט
Neev and Emery,1967; Sneh,1979; Manspizer,1984).

שינויים פאציאליים


מסלע סדימנטרי נוצר בתהליך ארוך טווח של בלייה, הסעה, השקעה ולאחר מכן תהליכי התקשות, הידוק ומילוט לקבלת מסלע ו/או שיכוב. 

השקעה בד"כ מתרחשת באגנים בהם חומר מצטבר ללא הפרעה או בלייה לאורך זמן וסוג המסלע ששוקע תלוי בתנאי האגן. 

באגן השקעה שבנוי מיקרו-סביבות זו לצד זו ישקע מסלע הטרוגני ויופיעו שינויים פאצייליים.

מגוון רחב של תהליכים יביא ליצירת מיקרו-סביבות אלו, ביניהן פעילות טקטוקנית - קמטים/שברים, שינויי אקלים וכו'.

שילוב הדדי בין יחידות פאצייליות מכונה "אצבוע" או "לישון".

 

חשיבות גיאולוגית

מפה פליאוגיאוגרפית של סין בתקופת הטריאס המאוחר, איזור מנוקד מצביע על סביבה ימית. מבוסס על וונג, 1985
מפה פליאוגיאוגרפית של סין בתקופת הטריאס המאוחר, איזור מנוקד מצביע על סביבה ימית. מבוסס על וונג, 1985

עפ"י חוק וולטר (יוהנס וולטר, גיאולוג גרמני מהמאה ה-19) קיים קשר בין יחידות פאצייליות השוכנות זו לצד זו או זו על גבי זו.

שינויי כיווניות ועובי היחידות הוא תוצאה של שינוי התנאים באיזור ותכונות אתר ההשקעה בהתאמה. מחקר הרצף הסדימנטרי יביא לשחזור אירועי ההשקעה והטקטוניקה שהכתיבו את הפליאוגיאוגרפיה המרחבית- מיקום והתפתחות מדפי ומדרונות היבשת וקו החוף.

בעוד פאצייס יחיד מלמד על תנאי ההשקעה באותו תא, מעקב אחר פאצייסים באותו גיל כרונולוגי מאפשר זיהוי של רצפי השקעה, ארוזיה, אקלים, מפלס הים, בע"ח, וצומחבאותו אופן

 למידת קוי המגע בין מסלע מפאצייסים סמוכים ואפיון יחסי אי-התאמה בין יחידות יסייע בקביעת גיל המבנים הגיאולוגיים.


פעילות טקטונית
  • לדוגמא- מחקר הפאצייסים בתצורת מוחילה סייע בהבנת המאמצים שפעלו בתקופת הטריאס בישראל. השתפלות גושי המסלע בקצב ובעוצמה שונים זה מזה יצרה אגנים רדודים שקרקעיתם השתפלה במהירות  לצד איזורים בהם הקרקעית השתפלה באיטיות. בהשתפלות מהירה השקיעה ליתופאצייס גבס ואנהידריט בעובי רב (סינקלינה) בעוד שההשתפלות האיטית השקיעה את ליתופאצייס הדולומיט(אנטיקלינה). <span 


סטרטיגרפיית רצפים - שינויים במפלס הים
הקשר בין שינוי פאציילי לבין סביבת ההשקעה בנקודה אחת
הקשר בין שינוי פאציילי לבין סביבת ההשקעה בנקודה אחת

 מקצוע שמטרתו לקשר בין סטים של פאצייסים לשינויים במפלס הים וע"י כך להפיק מידע על הגיאוגרפיה האיזורית בנקודת זמן.

כאשר עומק המים והקירבה לחוף בנקודה יחידה משתנים לאורך זמן ההשקעה יופיעו שינויים פאצייליים אופקיים (לאורך שכבות) ו/או אנכיים (חוצי שכבות).

במקרה זה לדוגמא יכול להתקבל רצף יחסית קבוע בין פאצייס קלאסטי פלוביאלי (גודל גרגר גס) לבין פאצייס ימי (גודל גרגר דק).

אפיון מבנה הפאצייסים יעיד על התהליך האיזורי:

  • שווי משקל- קצב עליית פני הים או קצב ההשקעה שווים לקצב הגעת החומר, הפאציאסים יצטברו זה על גבי זה ויתקבל חתך עבה ואחיד.
  • הצפה- קצב עלית פני הים גדול מקצב ההשקעה וקצב הגעת החומר, קו החוף יעלה לכיוון היבשה, חגורות הפציאס יתקדמו לעבר היבשה לצד הידקקות של החתך.      
  • נסיגה- קצב השקעה גבוה או קצב ירידה של מפלס פני הים גבוה מקצב הגעת החומר. קו החוף מתקדם פנימה לתוך הים והחתך מידקק לכיוון הים.    

                                                                                                                                                              

מיפוי אוצרות טבע
תמונה ואיור של מחשוף נפט בקניון פלויי. במחשוף איזור נפט כלוא בין שני פאצייסים בחלקה התחתון של תצורת נלסן באיזור המחקר של קניון פלויי. איזור הנפט התחום על ידי אבן החול מעלה את האפשרות שאבן החול שקעה בסמוך לדלתא, שהתקדמה לתוך ביצת כבול (חומר אורגני).
תמונה ואיור של מחשוף נפט בקניון פלויי. במחשוף איזור נפט כלוא בין שני פאצייסים בחלקה התחתון של תצורת נלסן באיזור המחקר של קניון פלויי. איזור הנפט התחום על ידי אבן החול מעלה את האפשרות שאבן החול שקעה בסמוך לדלתא, שהתקדמה לתוך ביצת כבול (חומר אורגני).

התחקות אחרי שינויי פאצייס רלוונטית לתעשיות המנצלות את משאבי כדור הארץ עבור מציאת מיקום אפשרי של פחם, נפט,גז או משאב טבע אחר.

לדוגמא, נפט יימצא באצבוע פאצייס חולי ימי ופאצייס חרסיתי, מאחר ויחסי אצבוע אלו תומכים באפשרות שחומר אורגני מהחרסית יילכד באבן החול הנקבובית.

מציאת שדה הנפט חלץ בישראל - קידוחים בחבורת כורנוב (קרטיקון תחתון) גילו נפט באצבוע בין תצורת חלץ החולית ותצורת גברעם החרסיתית.







ביבליוגרפיה

  • עודד בר, זהר גבירצמן, עזרא זילברמן, שמעון פיינשטיין, 2008, התפתחות שולי היבשת של מרכז ודרום ישראל מאז יצירתם במזוזואיקון ועד לעיצובם מחדש בטרצייר המאוחר. המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות דו"ח GSI/31/2008  עמ' 1-34.
  • עמית שגב ואיתן שש, 2009, הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים וולקנו-סדימנטריים על הקצה הצפון מערבי של הפלטפורמה הערבית בתקופת האלביאן -טורון, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות דו"ח GSI/7/2009  עמ' 1-6, 18-20, 40-42, 56-57.
  • נחמיה שפרן, עמנואל מזור ,1987, נדבכים בגיאולוגיה של ישראל. האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 127-128.
  • יובל ברטוב,  1999, הגיאולוגיה של תצורת הלשון במישור מצדה וחצי האי ליסאן. עבודת גמר לתואר "מוסמך במדעי הטבע" ,המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית. עמ' 19-25.
  • Mark A.Kirschnbaum & Robert D.Hettinger 2004 Facies Analysis sequence stratigraphic framework of upper campanian strata U.S Geological survey digital data series DDS-69-G. pages 5-11,34
  •  Harvey Blatt, 1992, SEDIMENTARY PETROLOGY second edition, pages 298-300, 345-346
  • D.soudry, Y.Nathan and R.Roded, 1985, The Ashosh-Haroz Facies and their significance for the Mishash Palaeogeography and Phosphorite Accumulation in the Northern and Central Negev, ISRAEL JOURNAL OF EARTH SCIENCE vol.34 pages 211-220
  • EDGELL H.S. ,1977, The Permian system as an oil & gas reservoir in Iran, Iraq & Arabia. Proc. Second Iranian Geological Symposium, Tehran, p. 161-201, 7 text-figs. 1-7,6 enclosures. © H. Stewart EDGELL Canberra Australia
  • Maria Gabriela Mangano, Luis Alberto Buatois, 1994, Sedimentary facies, depositional processes and climatic controls in Triassic Lake, Tanzhuang Formation, Western Henan Province, China, Journal of Paleolimnology 11 pages 41-65 

כלים אישיים