פיקנוקלינה

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיקנוקלינה

הפיקנוקלינה היא שכבה בגוף של מים בה שיפוע הצפיפות של המים עולה בצורה החדה ביותר עם העומק (∂ρ⁄∂z). לצד הרוח, הפרשי טמפרטורות, אפקט קוריוליס (הובלת אקמן) גאות ושפל, הפרשים בצפיפות המים הם גורם נוסף המניע זרמים באוקיינוסים. תופעות ימיות רבות קשורות לדיפוזיה שמתרחשת בפיקנוקלינה בין שכבות המים בעלות הצפיפויות השונות, ביניהן הובלה של חום, מליחות ונוטריינטים ממקום למקום בתוך גוף המים.


הפיקנוקלינה מפרידה את שכבת המים העליונה (השכבה המעורבבת) מהשכבה שמתחתיה על ידי גרדיאנט צפיפות אשר מפריע לתנועה אנכית בין השכבות. להפרדה זו יש השפעות ביולוגיות חשובות על האוקיינוסים ועל האורגניזמים החיים בהם. עם זאת הפיקנוקלינה לא חוצצת לחלוטין בין שכבות המים ותנועה אנכית מסויימת החוצה את הפיקנוקלינה מתרחשת כל הזמן כתוצאה מזרימה טורבלנטית. היכולת לחצות את הפיקנוקלינה מאפשרת תנועה של נוטריינטים בין המים העמוקים לשכבה המעורבבת.

כלים אישיים