פצחי בוץ

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
-
== '''פצחי בוץ''' ==
 
-
 
-
 
פצחי בוץ הינם סטרוקטורות ייבוש  הנוצרות כתוצאה מהתכווצות והיווצרות סידוק בפני שטח עשירים בסדימנט חרסיתי שמתאדים ממנו מים.  
פצחי בוץ הינם סטרוקטורות ייבוש  הנוצרות כתוצאה מהתכווצות והיווצרות סידוק בפני שטח עשירים בסדימנט חרסיתי שמתאדים ממנו מים.  

גרסה מתאריך 21:21, 17 ביוני 2012

פצחי בוץ הינם סטרוקטורות ייבוש הנוצרות כתוצאה מהתכווצות והיווצרות סידוק בפני שטח עשירים בסדימנט חרסיתי שמתאדים ממנו מים.



דרך היווצרותם:

פצחי הבוץ נוצרים על פני הקרקע כתוצאה מייבוש איטי של סדימנט בוצי אשר נחשף לכוחות השמש והרוח. כתוצאה מאיבוד נוזלים נפחם יורד ומתעוררים כוחות מתיחה אשר מחולקים באופן שווה בכל הכיוונים על מישור השיכוב. שחרור לחץ המתיחה שנוצר יוצר דוגמאות אופייניות של סידוק פוליגונלי על פני שטח הסדימנט כל פוליגון מתעקל כלפי מעלה בשוליו, בעוד שמרכזו יורד כלפי מטה כך שהפוליגונים מזכירים קעריות שטוחות. היכן שהמערך הפוליגונלי מאוד מפותח נוצרים עמודים פריזמתיים מרשימים על פני מספר סנטימטרים עד מטרים אשר מופרדים על ידי סידוק עמוק, ומחולקים לסטים משניים של סדקים. ככל שהסדימנט בעל גודל גרגר קטן יותר, עשיר בסמיקטיט והומוגני הצורה של הפוליגונים הנוצרים יותר מושלמת ( הסבר על צורה מושלמת בהמשך ) והקסגונלית .



פלאוגאוגרפיה:

פצחי בוץ הינם כלי פלאוגאוגרפי שימושי. הם מספקים הוכחה לאי התאמה ברצף הסלעים. הם מורכבים מבוץ עשיר בחרסיות ולכן מעידים על השקעה באגן עם אנרגיית מים נמוכה כגון שלוליות , שולי אגמים או משטחי בוץ של משטחי גאות ושפל. הם מעידים על שינוי אקלימי המלווה בהתייבשות הבוץ . שימור פצחי הבוץ עשוי להעיד על שינוי אקלימי נוסף אשר מלווה בהצפה מחדש וחידוש משטר ההשקעה. הסדקים עשויים כתוצאה מכך להתמלא בסדימנט ולהישמר. הסדימנט שנקבר עובר ליתיפיקציה ולאחר מכן משנחשף לפי כדור הארץ, מתבלה בהעדפה לבליית פצחי הבוץ על מילוי הסדקים. לאחר מכן, המילוי של הסדקים בולט על פני השטח (היפוך תבליט) ,מתמלא במילוי חולי וכך נוטה להישמר. פצחי הבוץ בעלי מאפיינים גיאומטריים המשותפים להרבה סדקי התכווצויות אחרים, כגון סדקי התקררות בדייקים וסילים בזלתיים, סדקים אשר נוצרים באדמה קפואה ומיקרו-סדקים הנוצרים במהלך ייבוש שכבות דקות של חומרים שונים (כפי שניתן לראות הרבה פעמים בצבע שהתייבש בסדרי גודל יותר גדולים). ניתן להסיק מהמאפיינים הגיאומטריים מידע לגבי קצב הייבוש והרכב המים; ייבוש מהיר של הבוץ יוצר צפיפות נמוכה של פצחי בוץ לעומת ייבוש איטי שלו אשר יוצר צפיפות גבוהה של פצחי בוץ. הבדל זה עשוי להעיד האם פצחי הבוץ נוצרו בתנאי שמש או תנאי צל. הרכב המים עשוי להשפיע על עיקול פצחי הבוץ. פצחי בוץ הנוצרים כתוצאה מהתייבשות מים מתוקים נוטים להתעקל בשוליהם כלפי מעלה ויוצרים צורה דמויית צלוחית, בעוד שפצחי בוץ הנוצרים כתוצאה מהתייבשות מים מלוחים אינם מתעקלים מעלה או מטה בשוליהם אלא נותרים שטוחים (Kindle E. M , 1917) .



קלסיפיקציה של פצחי בוץ, המבוססת על: שלמות, אוריינטציה, צורה והרכב (Allen, J.R.L. , 1982):

• שלמות

פצחי בוץ מושלמים יוצרים רשת של סדקים מחוברים. חיבור הסדקים מתרחש כאשר סדקים בודדים מתחברים אחד לשני ויוצרים יחדיו סדק מתמשך. סדקי בוץ לא מושלמים בצורתם כאשר הסדקים אינם מתחברים אחד עם השני.

• צורה

סידוק אורתוגונלי . - בסידוק בעל אוריינטציה מועדפת, הסידוק בדרך כלל מושלם (יוצר רשת של סדקים מחוברים) ,הפוליגונים הנוצרים לא בעלי צורה פוליגונלית מושלמת ולעיתים נוצרות שורות של פוליגונים לא סימטריים. - בסידוק בעל אוריינטציה רנדומלית הסידוק איננו מושלם (לא יוצר רשת של סדקים מחוברים) ולפיכך לא נוצרים פוליגונים.

סידוק לא אורתוגונלי . - בסידוק לא מושלם, הסידוק עשוי ליצור נקודות משולשות בודדות מ-3 סדקים או יותר (ההופעה יותר שכיחה היא של 3 סדקים). - בסידוק מושלם עשויות להיווצר מגוון של צורות גיאומטריות .

• התעקלות פצחי הבוץ

התעקלות פצחי הבוץ מתרחשת במהלך השלבים האחרונים, בשלב איבוד הנוזלים שלהם. ההתעקלות בדרך כלל מתרחשת בשכבה החשופה העליונה של בוץ המשוכב בדקות. השכבה מתעקלת כאשר כתוצאה מאידוי המים מהסדינמט נפרדות השכבות במישורים שבין שכבה לשכבה. השכבה העליונה הרבה יותר חלשה ממקבץ השכבות תחתיה ולכן היא מתעקלת שהנוזלים מתייבשים.



מקורות מידע :

1) .Allen, J.R.L., 1982, "Sedimentary Structures: Their Character and Physical Basis" (v. 2): Elsevier, Oxford, P. 593

2) .Gerard V. Middleton.,2006, Encyclopedia of Sediments and Sedimentary Rocks, P. 212-214

3) .Kindle, E. M., 1917, "Some Factors Affecting the Development of Mud-Cracks". Journal of Geology 25 (2), P. 135–144

כלים אישיים