שוויון

פסיקה - טריבונאלים בינלאומיים

1. ועדת האו"ם לזכויות אדם
   1. Communication No. 180/1984: L.G Danning v. The Netherlands, 1990
      1. פסקה 12.5 – השאלה הנבחנת – האם בחקיקה המבטיחה ביטוח סוציאלי מפרה את איסור האפליה בפני החוק לפי סעיף 26 באמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות?
      2. סעיף 14 – לפי הועדה, ההבחנה בין זוגות נשואים ללא נשואים מבוססות על קריטריונים
   2. Communication No.182/1984: F. H. Zwaan-de Vries vs. Netherlands, 1987
      1. סעיפים 14-15 – החוק ההולנדי מחיל שוויון זכויות וחובות על שני בני הזוג בכל הנוגע להכנסתם המשותפת. אולם, הקביעה כי על אישה נשואה להוכיח שהיא המפרנסת כדי לקבל הטבות, דרישה שאינה חלה לגבי גברים, מהווה אפליה. מציב את האישה בעמדת נחיתות ביחס לגברים נשואים ושולל ממנה הטבה סוציאלית על בסיס שווה לגברים.
2. בית הדין האירופי לצדק (ECtHR)
   1. Application no. 9214/80; 9473/81; 9474/81: Abdulaziz, Cabales and Balkandali v. the United Kingdom, 1985
      1. פסקה 10 – רקע. עתירה בטענה לאפליה על בסיס גזע ומגדר: מספר נשים מבריטניה שנדחתה בקשתן לאפשר לבעליהן, בעלי אזרחות ומוצא שונה, להצטרף עליהן בבריטניה.
      2. פסקה 75 – אכן יש חוקים שונים החלים על מהגרים ממין זכר, כאשר הרציונאל המנחה הוא שיותר סביר שאלו יחפשו עבודה ובהתאם תהיה להם השפעה גדולה יותר על שוק העבודה. העותרות טוענות שממשלה מתעלמת מהשינוי בתפקיד האישה בחברה המודרנית.
      3. פסקאות 77-79 – לפי הועדה אין סיבה מוצדקת ליחס השונה בין נשים וגברים בכל הנוגע להגירה ומדובר באפליה על בסיס מגדר. לאור חשיבות שוויון בין המינים לא ניתן להכליל שוני זה תחת מרחב התמרון שנתון לממשלה.
   2. Applications No. 65731/01 and 65900/01: Stec and Others v. the United Kingdom, 2006
      1. פסקה 66: ההבדל בגיל הפנסיה, בין נשים לגברים, בבריטניה נועד לתקן את מצבן הכלכלי הנחות של נשים. לכן ההבדל מוצדק וסביר על בסיס זה, עד שהמצב החברתי-כלכלי ישתנה ולא יהיה עוד צורך בהתייחסות מיוחדת לנשים. לכן, אין היחס הלא שוויון של המדינה חורג מגבולות הסביר ואין הדבר מהווה אפליה (העותרת הייתה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה בעקבות פציעה, שנפסקה בהגיעה לגיל 60, והוחלפה בפנסיה. עתרה בטענה לאפליה בהטבות הסוציאליות לאור גיל פנסיה שונה לנשים ולגברים).
   3. Application No. 30141/04: Schalk and Kopf v. Austria, 2010
      1. פסקאות 96-97 – הגדרת אפליה לפי סעיף 14 לאמנה (יחס שונה ללא צידוק אובייקטיבי ולגיטימי). יש לציין שלמדינות החברות ישנו מרחב פעולה בהערכת אילו הבדלים במצבים דומים מצדיקים יחס שונה. יחס שונה המתבסס באופן בלעדי על מגדר שונה או נטייה מינית, דורש נטל הוכחה כבד כדי להצדיקו. אולם, יש מרחב תמרון רחב בכל הנוגע לאמצעים כלכלים ומדיניות חברתית.
3. בית הדין האירופי לצדק (ECJ)
   1. Case No, 149/77: Defrenne v Sabena, 1978
      1. פסקאות 26-27 - ביטול אפליה על בסיס מגדר הינה מזכויות האדם הבסיסיות, ולכן חובת בית המשפט להבטיח זאת.
   2. Case No. 450/93: Kalanke v. Freie Hansestadt Bremen, 1995
      1. פסקאות 17-23 – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות אוטומטית לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, וכשפחות ממחצית העובדים במשרות דומות הן נשים. נפסק שאמנם יש אפשרות להעדיף נשים בשוק העבודה בכדי לקדם את השוויון אך מדיניות שנותנת עדיפות מוחלטת, ללא תנאים, לנשים היא מוגזמת ופוגעת בעיקרון השוויון בין המינים.
   3. Case No. 13/94: P. v. S. and Cornwall County Council, 1996
      1. פסקאות 17-21 – עיקרון יחס שווה בין נשים וגברים קובע איסור אפליה כללי על בסיס מגדר, וכולל גם איסור אפליה על בסיס שינוי מין.
      2. פסקה, 44: ניתן לקבוע כלל ארצי לפיו, לאור התוכנית לקידום מעמד האישה במשרות זמניות בשירות האקדמי ובמשרות עוזרים אקדמאים, יהיה מינימום של ייצוג נשי שיהיה שווה לפחות לאחוז הנשים בקרב הבוגרים, בקרב מחזיקי התארים מתקדמים ובקרב מספר הסטודנטים בתחום.
   4. Case No. 409/95: Marschall v. Land Nordrhein-Westfalen, 1997
      1. פסקאות 32-35 והכרעת בית הדין – נידונה חקיקה שנתנה עדיפות לנשים על פני גברים כאשר שני מועמדים בעלי כישורים שווים מתמודדים על אותה משרה, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות הענקת עדיפות דווקא לגבר. הוחלט שמכיוון ואין עדיפות אוטומטית לנשים, אלא יש אפשרות לשיקול דעת במקרה הספציפי, תוך התחשבות בנסיבות הסובייקטיביות, ההעדפה שניתנת לנשים לא מהווה אפליה.
   5. Case No. 158/97: Badeck and Others, 2000
      1. הכרעה: התייחסות לשאלות של ייצוג נשים בשירות הציבורי, בתחום האקדמאי, בוועדי עובדים, בגופים אדמיניסטרטיביים ובהכשרות מקצועיות.
   6. Case No. 407/98: Abrahamsson and Leif Anderson v. Elisabet Fogelqvist, 2000
      1. הכרעה – חקיקה שקבעה שבמקרה שיש שני מועמדים ממינים שונים למשרה מסוימת יש לתת את המשרה למועמד מהמין הפחות מיוצג אם הוא יכול למלא את המשרה בצורה מספקת, גם אם המועמד השני בעל כישורים עדיפים, אלא אם למועמד השני יש כישורים עדיפים בצורה קיצונית שמצדיקים חריגה מהכלל. נקבע שכלל כזה פוגע בשוויון בין המינים מכיוון שבפועל התוצאות של הכלל היו בלתי פרופורציונאליות לטובת המין שיוצג פחות.