קארסט טורוני

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה נוכחית (09:46, 13 ביולי 2011) (הצגת מקור)
 
שורה 12: שורה 12:
מקור: אמוץ עגנון, עבודת גמר לתואר "מוסמך מדעי הטבע" ,1983.
מקור: אמוץ עגנון, עבודת גמר לתואר "מוסמך מדעי הטבע" ,1983.
 +
 +
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה נוכחית

תצפיות שדה ופטרוגרפיה מרמזות על המסה קארסטית בתקופת הטורון בגג תצורת שבטה. לאחר הרבדת תצורת שבטה החלו להתפתח חללים קארסטיים בגג התצורה. סדקים נפתחו בגלל שיחרור מאמצים. התמוטטות אל חללים הביאה לסטרוקטורות משלושה טיפוסים: (1) ברקציה של גיר שבטה. הפרגמנטים בברקציה מזוותים ולא ממויינים, גודלם מגיע ל-30 ס"מ. ככל הנראה זהו טלוס שנפל בתוך המערה. (2) חוואר עם בלוקים של גיר. יתכן שמקור החרסיות הוא מחוץ למערה (במספר מקומות נמצאו חרסיות במגע התצורות שבטה-נצר). לפיכך, מילוי זה יכול לרמוז על הצפה פלוביאלית. (3) קמטים אינטראפורמציונאליים בגיר משוכב עם חוואר, כאשר עובי השכבות הוא עד 10 ס"מ. אורך הגל של הקמטים כמטר אחד והמשרעת כחצי מטר. התמוטטות קרתה ככל הנראה כאשר החוואר היה עדיין רטוב ומסוגל לזרום, והגיר היה כבר קשה, ונשבר במקומות. בזמן הרבדת תצורת נצר הדולומיטית התבליט האירוזיבי בגג תצורת שבטה עבר מילוי. בוץ חילחל מקרקעית הים ומילא חללים קטנים בתצורת שבטה שלא התמוטטו. הבוץ עבר דולומיטיזציה בו זמנית עם הסדימנט בבסיס תצורת נצר. עדות מסייעת להמסה מוקדמת בגג תצורת שבטה נמצאה בפטרוגרפיה של ברקצייית צור ודולומיט עם חול קוורץ, מאזור נחל פרסה. נראה שהדולומיט התגבש במקומות שבהם הצור עבר פרגמנצטיה ודיסלוקציות, ועל כן נראה שהתגבשות הדולומיט הייתה מאוחרת לזו של הצור. לצור סטרוקטורה לאמינרית, אופיינית למילוי חללים (אוניקס). הצור גדל גם בסטרוקטורות של מאובנים. ייתכן שהחללים הממולאים בצור הם חללים ראשונים, כגון חללי מאובנים. בחלק ניכר מהמקרים לא ניכר מבנה רגולארי בגופי הצור, וייתכן שהם חללי המסה. סדר האירועים המוצע לפיכך: שקיעת גיר ביוספאריטי בגג תצורת שבטה; המסת חללים, צרור ומילוי החללים; דולומיטיזציה (עם שקיעת תצורת נצר הדולומיטית שמעל, או בשלב אפיגנטי). הופעת עדשות חול קוורץ במגע בין התצורות שבטה ונצר, וכן הופעת חרסיות מגוונות וצרור, מבטאים ככל הנראה השפעה של מים מתוקים. תופעות אלה נקראות הקארסט האינטראטורוני. רואים בעדשות החול הטורוניות בתוך חללים אלה מוצר המסה מאוחרת (ניאוגנית) והרבדה מחדש של החול. אחד הקשיים כנגד האפשרות שהקארסט הינו מגיל ההרבדה הראשונית של החול (טורון) הוא היעדר סימנים לחשיפה מוקדמת של הגיר, אשר חיונית ככל הנראה ליצירת קארסט. אלרון (1980) מדווח על אי התאמה אירוזיבית בין תצורת נצר לתצורת שבטה, והופעת קונגלומרט בין התצורות באזור הר חצרה. לפיכך ייתכן שהקארסט בגג תצורת שבטה קשור בחשיפה של אזורים בצפון הנגב, עם סיום הרבדת התצורה.

מקור: אמוץ עגנון, עבודת גמר לתואר "מוסמך מדעי הטבע" ,1983.

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים