קיבוע ביולוגי של חנקן גזי

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: '''קיבוע חנקן''' הוא תגובה כימית שבה חנקן גזי מן האטמוספירה (N2) מומר לתרכובות חנקן מקובע (fixed) כגו...)
שורה 1: שורה 1:
'''קיבוע [[חנקן]]''' הוא [[תגובה כימית]] שבה חנקן [[גז]]י מן ה[[אטמוספירה]] (N2) מומר לתרכובות חנקן מקובע (fixed) כגון אמוניה (NH3) וניטרט (NO3). התהליך מתייחס גם להמרה של [[חנקן|חנקן]] גזי לצורות אחרות, כגון NO2 . החנקן האטמוספרי מהווה כשמונים אחוזים מן האוויר, ואחוז גבוה מאוד מהחנקן באוקיינוס, אך הוא אינו זמין לצמחים כגז, אלא לאחר קיבועו בלבד. החנקן המקובע (בעיקר בצורת אמוניה NH3), דרוש ליצירת ה[[נוקלאוטידים]], חומצות אמינו. מכאן שהחנקן המקובע הוא [[נוטריינט]] בסיסי לכל צורות החיים ועל כן תהליך הקיבוע משמעותי לחיים בים וביבשה.  
'''קיבוע [[חנקן]]''' הוא [[תגובה כימית]] שבה חנקן [[גז]]י מן ה[[אטמוספירה]] (N2) מומר לתרכובות חנקן מקובע (fixed) כגון אמוניה (NH3) וניטרט (NO3). התהליך מתייחס גם להמרה של [[חנקן|חנקן]] גזי לצורות אחרות, כגון NO2 . החנקן האטמוספרי מהווה כשמונים אחוזים מן האוויר, ואחוז גבוה מאוד מהחנקן באוקיינוס, אך הוא אינו זמין לצמחים כגז, אלא לאחר קיבועו בלבד. החנקן המקובע (בעיקר בצורת אמוניה NH3), דרוש ליצירת ה[[נוקלאוטידים]], חומצות אמינו. מכאן שהחנקן המקובע הוא [[נוטריינט]] בסיסי לכל צורות החיים ועל כן תהליך הקיבוע משמעותי לחיים בים וביבשה.  
-
== מחזור החנקן ופרופיל החנקן באוקיינוס ==
+
== מחזור החנקן ופרופיל החנקן באוקיינוס ==
-
[[מחזור החנקן|מחזור החנקן]] בטבע הוא תהליך בו נעשים חילופים מתמידים בין חנקן אטמוספרי לחנקן הספוח בקרקע. [[מחזור החנקן]] מושפע באופן משמעותי מתהליכים ביולוגים. חנקן מן האויר מקובע ע"י אורגניזמים שונים, העיקרי שבהם הוא [[ציאנובקטריה|כחוליות]], בשכבות נמוכות של האוקיינוס ובמים חמים בלבד. המולקולות שנוצרו (ניטרט ואמוניום) נקלטות לתוך חומר אורגני בתהליך שנקרא [[אסימילציה]]. בתהליך הפוך, [[ניטריפיקציה|ניטריפיקציה]], מפורק החומר האורגני ל-[[אמוניה|NO3]]. המחזור נשלם בחזרת החנקן לאטמוספירה בצורה גזית, בתהליך אשר נקרא דנטריפיקציה- תוצאה של נשימה אנאירובית של חיידקים במעמקי האוקיינוס. עקב תהליכים אלו, פרופיל החנקן המקובע הוא כשל נוטריינטי רבים- חסר בפני השטח ומצטבר בעומק. לעומת חנקן גזי שרמתו קבועה בעומקים שונים.כיום לא ברור האם קיים איזון בין תהליך הדנטריפיקציה לתהליך הקיבוע. וקיימים מחקרים הטוענים כי הדנטריפיקציה גוברת והאוקיינוס מאבד היום חנקן זמין.
+
[[מחזור החנקן|מחזור החנקן]] בטבע הוא תהליך בו נעשים חילופים מתמידים בין חנקן אטמוספרי לחנקן הספוח בקרקע. [[מחזור החנקן]] מושפע באופן משמעותי מתהליכים ביולוגים. חנקן מן האויר מקובע ע"י אורגניזמים שונים, העיקרי שבהם הוא [[ציאנובקטריה|כחוליות]], בשכבות נמוכות של האוקיינוס ובמים חמים בלבד. המולקולות שנוצרו (ניטרט ואמוניום) נקלטות לתוך חומר אורגני בתהליך שנקרא [[אסימילציה]]. בתהליך הפוך, [[ניטריפיקציה|ניטריפיקציה]], מפורק החומר האורגני ל-[[אמוניה|NO3]]. המחזור נשלם בחזרת החנקן לאטמוספירה בצורה גזית, בתהליך אשר נקרא דנטריפיקציה- תוצאה של נשימה אנאירובית של חיידקים במעמקי האוקיינוס. עקב תהליכים אלו, פרופיל החנקן המקובע הוא כשל נוטריינטי רבים- חסר בפני השטח ומצטבר בעומק. לעומת חנקן גזי שרמתו קבועה בעומקים שונים.כיום לא ברור האם קיים איזון בין תהליך הדנטריפיקציה לתהליך הקיבוע. וקיימים מחקרים הטוענים כי הדנטריפיקציה גוברת והאוקיינוס מאבד היום חנקן זמין.  
<br>  
<br>  
-
== קיבוע חנקן בתהליכים א-ביוטים ==
+
== קיבוע חנקן בתהליכים א-ביוטים ==
חנקן נקשר באטמוספירה ע"י סערות ברקים. תרכובות חנקן נוצרות גם תוך כדי תהליכי שריפת דלק, במנועי רכב ובתחנות הכוח. בתחילת המאה העשרים החלו בייצור [[דשנים|דשנים חנקניים]] בתהליך אשר נקרא הבר בוש (Haber-Bosch) על שם ממצאיו. עקב תהליכים תעשיתיים אלו, ניתן לראות עלייה בשנים האחרונות בכמות החנקן המקובע באוקיינוס. מאמצים גדולים נעשים במשך העשורים האחרונים על מנת להבין כיצד הברזל מבצע את משימתו, וכיצד ניתן לקבע חנקן לשימוש מסחרי, בעיקר לצרכי חקלאות.  
חנקן נקשר באטמוספירה ע"י סערות ברקים. תרכובות חנקן נוצרות גם תוך כדי תהליכי שריפת דלק, במנועי רכב ובתחנות הכוח. בתחילת המאה העשרים החלו בייצור [[דשנים|דשנים חנקניים]] בתהליך אשר נקרא הבר בוש (Haber-Bosch) על שם ממצאיו. עקב תהליכים תעשיתיים אלו, ניתן לראות עלייה בשנים האחרונות בכמות החנקן המקובע באוקיינוס. מאמצים גדולים נעשים במשך העשורים האחרונים על מנת להבין כיצד הברזל מבצע את משימתו, וכיצד ניתן לקבע חנקן לשימוש מסחרי, בעיקר לצרכי חקלאות.  
שורה 13: שורה 13:
<br>  
<br>  
-
== קיבוע חנקן ביולוגי ==
+
== קיבוע חנקן ביולוגי ==
למולקולת החנקן 8 מצבי [[חמצון-חיזור|חמצון-חיזור]] שונים, ועל כן היא יכולה לשמש כקולט אלקטרונים בתהליכים ביולוגים. קיבוע נעשה על ידי בקטריות שונות, באמצעות האנזים ניטרוגנאז, המחזר חנקן לאמוניה, בתהליך שניתן לסכמו במשואה&nbsp;:  
למולקולת החנקן 8 מצבי [[חמצון-חיזור|חמצון-חיזור]] שונים, ועל כן היא יכולה לשמש כקולט אלקטרונים בתהליכים ביולוגים. קיבוע נעשה על ידי בקטריות שונות, באמצעות האנזים ניטרוגנאז, המחזר חנקן לאמוניה, בתהליך שניתן לסכמו במשואה&nbsp;:  
שורה 19: שורה 19:
  N2 + 8 H+ + 8 e− → 2 NH3 + H2.  
  N2 + 8 H+ + 8 e− → 2 NH3 + H2.  
-
מיקרואורגניזמים אלו יכולים להיות אירובים (קיבוע נעשה באמצעות חמצן) אנאירובים, או במקרה של החיידקים האירובים, יש צורך בהגנה על פעילות האנזים מפני החמצן. בים התהליך נעשה בעיקר באמצעות [[פיטופלנקטון|ציאנובקטריות]], אשר חלקן נמצאות ב[[סימביוזה|סימביוזה]] עם שרכים. תהליך זה מוגבל על ידי כמות הזרחן והברזל הזמין באוקיינוס. הברזל מגביל עקב תפקידו הקריטי במערכת הפוטוסינטטית, הוא מאפשר הגנה על האנזים ניטרוגנאז מחמצון וחשוב להפקת אנרגיה. בנוסף הברזל חשוב לפעולה יעילה של האנזים ניטרוגנאז עצמו.[[Image:Plankton2.jpg|thumb|left|שרשרת המזון באוקיינוס]] [[קובץ:Plankton2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פציאנובקטריה (כחוליות), האורגניזם העיקרי בקיבוע חנקן ימי]]  
+
מיקרואורגניזמים אלו יכולים להיות אירובים (קיבוע נעשה באמצעות חמצן) אנאירובים, או במקרה של החיידקים האירובים, יש צורך בהגנה על פעילות האנזים מפני החמצן. בים התהליך נעשה בעיקר באמצעות [[פיטופלנקטון|ציאנובקטריות]], אשר חלקן נמצאות ב[[סימביוזה|סימביוזה]] עם שרכים. תהליך זה מוגבל על ידי כמות הזרחן והברזל הזמין באוקיינוס. הברזל מגביל עקב תפקידו הקריטי במערכת הפוטוסינטטית, הוא מאפשר הגנה על האנזים ניטרוגנאז מחמצון וחשוב להפקת אנרגיה. בנוסף הברזל חשוב לפעולה יעילה של האנזים ניטרוגנאז עצמו.[[Image:Plankton2.jpg|thumb|left|ציאנובקטריה (כחוליות), האורגניזם העיקרי בקיבוע חנקן ימי]]<br>
[[Category:ביוכימיה]]
[[Category:ביוכימיה]]

גרסה מתאריך 12:34, 31 במאי 2011

קיבוע חנקן הוא תגובה כימית שבה חנקן גזי מן האטמוספירה (N2) מומר לתרכובות חנקן מקובע (fixed) כגון אמוניה (NH3) וניטרט (NO3). התהליך מתייחס גם להמרה של חנקן גזי לצורות אחרות, כגון NO2 . החנקן האטמוספרי מהווה כשמונים אחוזים מן האוויר, ואחוז גבוה מאוד מהחנקן באוקיינוס, אך הוא אינו זמין לצמחים כגז, אלא לאחר קיבועו בלבד. החנקן המקובע (בעיקר בצורת אמוניה NH3), דרוש ליצירת הנוקלאוטידים, חומצות אמינו. מכאן שהחנקן המקובע הוא נוטריינט בסיסי לכל צורות החיים ועל כן תהליך הקיבוע משמעותי לחיים בים וביבשה.

מחזור החנקן ופרופיל החנקן באוקיינוס

מחזור החנקן בטבע הוא תהליך בו נעשים חילופים מתמידים בין חנקן אטמוספרי לחנקן הספוח בקרקע. מחזור החנקן מושפע באופן משמעותי מתהליכים ביולוגים. חנקן מן האויר מקובע ע"י אורגניזמים שונים, העיקרי שבהם הוא כחוליות, בשכבות נמוכות של האוקיינוס ובמים חמים בלבד. המולקולות שנוצרו (ניטרט ואמוניום) נקלטות לתוך חומר אורגני בתהליך שנקרא אסימילציה. בתהליך הפוך, ניטריפיקציה, מפורק החומר האורגני ל-NO3. המחזור נשלם בחזרת החנקן לאטמוספירה בצורה גזית, בתהליך אשר נקרא דנטריפיקציה- תוצאה של נשימה אנאירובית של חיידקים במעמקי האוקיינוס. עקב תהליכים אלו, פרופיל החנקן המקובע הוא כשל נוטריינטי רבים- חסר בפני השטח ומצטבר בעומק. לעומת חנקן גזי שרמתו קבועה בעומקים שונים.כיום לא ברור האם קיים איזון בין תהליך הדנטריפיקציה לתהליך הקיבוע. וקיימים מחקרים הטוענים כי הדנטריפיקציה גוברת והאוקיינוס מאבד היום חנקן זמין.


קיבוע חנקן בתהליכים א-ביוטים

חנקן נקשר באטמוספירה ע"י סערות ברקים. תרכובות חנקן נוצרות גם תוך כדי תהליכי שריפת דלק, במנועי רכב ובתחנות הכוח. בתחילת המאה העשרים החלו בייצור דשנים חנקניים בתהליך אשר נקרא הבר בוש (Haber-Bosch) על שם ממצאיו. עקב תהליכים תעשיתיים אלו, ניתן לראות עלייה בשנים האחרונות בכמות החנקן המקובע באוקיינוס. מאמצים גדולים נעשים במשך העשורים האחרונים על מנת להבין כיצד הברזל מבצע את משימתו, וכיצד ניתן לקבע חנקן לשימוש מסחרי, בעיקר לצרכי חקלאות.


קיבוע חנקן ביולוגי

למולקולת החנקן 8 מצבי חמצון-חיזור שונים, ועל כן היא יכולה לשמש כקולט אלקטרונים בתהליכים ביולוגים. קיבוע נעשה על ידי בקטריות שונות, באמצעות האנזים ניטרוגנאז, המחזר חנקן לאמוניה, בתהליך שניתן לסכמו במשואה :

N2 + 8 H+ + 8 e− → 2 NH3 + H2. 
מיקרואורגניזמים אלו יכולים להיות אירובים (קיבוע נעשה באמצעות חמצן) אנאירובים, או במקרה של החיידקים האירובים, יש צורך בהגנה על פעילות האנזים מפני החמצן. בים התהליך נעשה בעיקר באמצעות ציאנובקטריות, אשר חלקן נמצאות בסימביוזה עם שרכים. תהליך זה מוגבל על ידי כמות הזרחן והברזל הזמין באוקיינוס. הברזל מגביל עקב תפקידו הקריטי במערכת הפוטוסינטטית, הוא מאפשר הגנה על האנזים ניטרוגנאז מחמצון וחשוב להפקת אנרגיה. בנוסף הברזל חשוב לפעולה יעילה של האנזים ניטרוגנאז עצמו.
ציאנובקטריה (כחוליות), האורגניזם העיקרי בקיבוע חנקן ימי
ציאנובקטריה (כחוליות), האורגניזם העיקרי בקיבוע חנקן ימי

כלים אישיים