שימוש בבתי דין צבאיים

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 11 - הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 14, פסקה 1 - הכל שווים בפני בתי המשפט ובתי הדין.
  2. General comments
    1. General Comment No. 32: Article 14: Right to equality before courts and tribunals and to a fair trial 2007
      1. סעיף 22 - הוראות סעיף 14 חלות על כל בתי המשפט והדין. קיום בתי דין צבאיים ושיפוט אזרחים בהם מעורר בעיות קשות בנוגע ליחס בלתי שוויוני או לדרישה לשיפוט בלתי תלוי. האמנה אינה אוסרת קיומם של בתי דין אלו, עם זאת על שיפוט אזרחים בהם להיות חריג ביותר ולעמוד בערובות שמופיעות בפסקאות סעיף 14.