פסיקה- טריבונלים בינלאומיים

1. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)
   1. Belgium v Senegal
      1. ביה"ד התייחס לחובת החקירה הראשונית (ס' 6(2) לCAT), וקבע שסנגל לא מילאה חובה זו (פס' 88).
      2. ביה"ד מתייחס לס' 7(1) לCAT, המטיל חובת הסגרה או העמדה לדין של חשוד בביצוע עינויים, ופסק כי בחירה בהסגרה נתונה לשיקול דעת המדינה, בעוד העמדה לדין היא חובה הנובעת מהדין הבינ"ל (פס' 95), כל עוד הפשעים בוצעו לאחר כניסת האמנה לתוקף (פס' 102).
      3. ביה"ד מכריז כי האיסור על עינויים מהווה דין בינלאומי בעל מעמד מנהגי שמעוגן במגוון מקורות נורמטיביים (פס' 99).
2. ועדת האו"ם נגד עינויים (CAT)
   1. [M.A.K v Germany http://eidhr.wiki.huji.ac.il/images/MAK.pdf]
      1. ההחלטה עוסקת בבקשה למנוע גירוש בטענה שגירוש זה יהווה הפרה של ס' 3 לCAT, וכן בGeneral Comment 1 לCAT, לפיה לא נדרש להוכיח קיומה של הסתברות גבוהה לסכנת עינויים.
      2. הועדה מציינת, כי הערכת הסיכון לעינויים צריכה להתבסס על יותר מתיאוריות וחשדות. אם תוכח סכנה בסבירות כלשהי, למרות שלא נדרשת הסתברות גבוהה, יועבר נטל ההוכחה לטורקיה (פס' 13.5).
      3. הוועדה לא מייחסת משקל להוכחת עינויים בעבר, שכן מדובר לדבריה בעבר הרחוק, ומאז השתנתה המדיניות הרשמית בעניין עינויים, וכן משום שלא הוכח נזק כלשהו לטווח הארוך.
   2. Mondal v Sweden
      1. בקשה למנוע גירוש, בטענה שזו תהיה הפרה של ס' 3 לCAT.
      2. הוועדה מתייחסת להחלטה בעניין M.A.K v Germany בה נפסק, כי על מנת למנוע גירוש לא די בקיומה של מדיניות המפרה זכויות אדם, יש להוכיח קיומה של סכנה קונקרטית לעותר המסוים כדי למנוע גירושו (פס' 7.3).
      3. נטען כי ככל שקיימת סכנה, הרי היא מוגבלת לאיזור גיאוגרפי מסוים, אך הוועדה קבעה, כי הטענה לקיומה של 'סכנה מקומית בלבד' לא פוסלת את עילת הסכנה (פס' 7.4).
      4. הוועדה ציינה כי הוכחת ביצוע עינויים בעבר תהווה אחד השיקולים בקביעת קיומה של סכנת עינויים ממשית (פס' 7.6).
3. ICTY
   1. Prosecutor v. Dusko Tadic
      1. ביה"ד מגדיר את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת סיוע לעינויים, וקובע כי נדרשת מודעת לכך שהנאשם מסייע לביצוע עינויים, וכן מודעות לרכיבי העבירה (פס' 229).
   2. Prosecutor v Milan Lukic and Sredoje Lukic
      1. בית הדין מכיר במעמדו המנהגי של האיסור על עינויים.
      2. למרות שס' 3 לאמנת ז'נבה השלישית, האוסר על עינויים, מתייחס לסכסוך מזוין בינלאומי, מעמדו המנהגי של הסעיף מרחיב את תחולתו גם לסכסוכים פנימיים (פס' 956).
   3. Prosecutor v Radoslav Brdjanin
      1. ביה"ד מבחין בין שתי קטגוריות של עינויים במקרה הנדון: עינויים שהתבצעו במהלך התקפה חמושה על מקומות יישוב אזרחיים, ועינויים שבוצעו במחנות ומתקני מעצר (פס' 241).
      2. ביה"ד קובע כי לא נדרש להוכיח נזק קבוע/ מתמשך (permanent injury).
      3. ביה"ד קובע כי דרישת הסף לרמת הסבל שנגרם כתוצאה מעינויים משתנה בהתאם לנסיבות, תוך התחשבות בחומרה הסובייקטיבית של הנזק (פס' 242).
   4. Prosecutor v Miroslav Bralo
      1. ביה"ד קבע כי עינויים הוא פשע נתעב ביותר הדורש גינוי חד-משמעי (פס' 33).