תלונות ושימוש בבתי דין צבאיים: הבדלים בין דפיםבין הדף "תלונות" לדף "
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Tomer Broude (שיחה | תרומות) |
Tomer Broude (שיחה | תרומות) (דף חדש: ==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי...) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] === | ==== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)] ==== | ||
#<u>Concluding Observations </u> | #<u>Concluding Observations </u> | ||
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)] | ##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)] | ||
###סעיף | ###סעיף 11 - | ||
הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. | |||
הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'. |
גרסה מ־23:04, 9 באוקטובר 2012
האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)
- Concluding Observations
הוועדה רשמה לפניה את העמדה המתמשכת של ישראל בדבר אי תחולת האמנה בגדה המערבית או ברצועת עזה, עם זאת, הוועדה מציינת את הערה פרשנית מספר 2 (2007) , לפיה התחייבות המדינות החברות למנוע עינויים והתעללות בכל שטח המצוי תחת סמכות שיפוטן, חייבת להתפרש כבאה להגן על כל אדם, אזרח ושאינו אזרח, של המדינה החברה, ללא אפליה בכפוף לשליטתה דה יורה או - דה פקטו של המדינה. הועדה שבה ומציינת כי ישראל, כהודאתה, מחזיקה בסמכות שיפוטית מלאה במקרים של אלימות בשטחים, המבוצעת בידי מתנחלים ישראלים כנגד פלסטינים. לפיכך, מדינת ישראל מחזיקה בשליטה וסמכות שיפוטית בהיבטים רבים ביחס ל'שטחים הכבושים'.