הגדרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:
#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.  
##סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.  
#
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008]
###סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
###סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
###סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
###סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
###סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
###סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
###סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
#<u>Concluding Observations</u>  
#<u>Concluding Observations</u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9F5809C0-3BE0-4CB4-986C-81A99E33F471/15389/USDepartmentofStateCountryReportonHumanRightsPract.pdf '''''דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם''''']  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/9F5809C0-3BE0-4CB4-986C-81A99E33F471/15389/USDepartmentofStateCountryReportonHumanRightsPract.pdf '''''דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם''''']  

גרסה מ־09:17, 28 במאי 2013

היקף האיסור

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. סעיף 1 - הגדרת המונח "עינויים" – מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, פיזי או מנטלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע, להענישו על מעשה, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי; או מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008
      1. סעיף 1 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים, שנתפס כיום בעל מעמד מנהגי וקוגנטי (jus Cogens).
      2. סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים. בפועל ההבחנה המושגית בין עינויים להתעללות לא תמיד ברורה ולעיתים יש ביניהם חפיפה.
      3. סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים ומדגישה כי אין להסתמך על נסיבות חריגות בכדי להצדיק מעשי עינויים בכל שטח שבסמכות המדינה. בין הנסיבות האלו מתייחסת האמנה למצב מלחמה או איום, אי-יציבות פנימית או מקרה חירום ציבורי אחר.
      4. סעיף 9 – פערים רציניים בין ההגדרה באמנה להגדרה הפנים-מדינתית יוצרים, או עלולים ליצור, פתח להתחמקות מאחריות ולכן יש להקפיד שכל חלקי הממשלה יאמצו את ההגדרה הקבועה באמנה.
      5. סעיף 9 – האלמנטים של כוונה ומטרה בסעיף 1 לחוק אינם כרוכים במניעים הסובייקטיביים של הנאשמים אלא יש לבחון אותם מבחינה אובייקטיבית ולאור הנסיבות.
      6. סעיף 10 – ניתן להבחין בין התעללות לעינויים לאור החומרה של הכאב והסבל ואין דרישה של הוכחת הכוונה.
      7. סעיף 11 – הגדרת עבירת העינויים באופן נפרד מעבירה של תקיפה או פשעים אחרים תעזור לשרת את מטרת העל של האמנה והיא למנוע עינויים והתעללות.
      8. סעיף 20 – עיקרון אי-האפליה הינו עיקרון בסיסי בהגנה על זכויות אדם הנכלל בהגדרת עינויים תחת סעיף 1 לאמנה. לפי האמנה שימוש מפלה באלימות נפשית או פיזית הינו פקטור חשוב בקביעה האם מדובר בעינויים.
  3. Concluding Observations
    1. דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא זכויות אדם
      1. הקדמה - הכרה בפסק הדין הישראלי האוסר דרכי עינויים שונות, תוך פירוט מהן.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 3, סעיף 7 - לא יועמד אדם בפני עינויים, או בפני יחס או עונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים: בפרט, לא יועמד אדם בלא הסכמתו החופשית, בפני ניסוי רפואי או מדעי.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992
      1. סעיף 2- סעיף 7 נועד להגן על כבודו ובריאותו הפיזית והנפשית של הפרט, בין אם ייפגע בידי גורם רשמי, לא רשמי או פרטי. אל הסעיף מתווסף סעיף 10(1) לאמנה המציב דרישה חיובית להענקת יחס אנושי מתוך התחשבות בכבוד האדם לכל אלו שנשללה מהם חירותם.
      2. סעיף 3- לא ניתן להתנות על סעיף 7, אף לא במצב חירום כפי שמוגדר בסעיף 4. מצוין כי אין נסיבות, גם לא ציות לפקודה, בהן תינתן הצדקה להפרת סעיף 7.
      3. סעיף 4- אין הגדרות מפורטות בסעיף 7. הועדה אינה מעוניינת ליצור הבחנה חדה בין סוגים שונים של טיפול או ענישה, ומבקשת להבחין במטרת היחס הנדון וטבעו.
      4. סעיף 5- האיסור בסעיף 7 נוגע גם לעונשים הגורמים ייסורים מנטאליים לקורבן, כמו כן מתבקש להרחיב את תחולת האיסור לענישה פיזית שאופיה חינוכי או משמעתי. מודגש כי הסעיף חל גם על תלמידים ומטופלים במוסדות רפואיים.
    2. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 8- בהתאם לסעיף 2, על המדינות לנקוט בצעדים חיוביים להתגשמות חובותיה שבאמנה, ולפי סעיף 7, נכללת בכך גם הבטחה כי ישויות פרטיות לא יגרמו למעשי עינויים.
  3. Concluding Observations
    1. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11- הועדה מודאגת שכן פשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנת העינויים ובסעיף 7 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, אינו כלול עדיין בחקיקה ישראלית. יש לציין את החלטת בית המשפט העליון בעניין פסילת ראייה שהושגה שלא כדין (פסק דין יששכרוב), אך הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לעגן בחקיקה את האיסור, לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


פליליות מעשי העינויים


הגדרת הקורבן


חריגים והגנות

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 2003
      1. סעיף 18- הועדה מודאגת מהשימוש הנפוץ בשיטות חקירה שאינן מתיישבות עם סעיף 7, על סמך "הגנת הצורך". הגנה זו אינה מוכרת באמנה, אמנם עולה רבות כהצדקה לפעילות השב"כ. ישראל מתבקשת לבחון מחדש את השימוש בהגנה זו.
    2. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11-הועדה מודאגת מטענות עקביות וחוזרות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. כפי שהוזכר במסקנות קודמות, על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי