חובת המדינה ותרופות וסעדים: הבדלים בין דפיםבין הדף "חובת המדינה" לדף "

מתוך EIDHR
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
שורה 1: שורה 1:
== היקף החובה ==
== כללי ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>
##חלק 1, סעיף 2 על המדינה לנקוט באמצעים יעילים למניעת מעשי התעללות בשטחה.
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.  
##חלק 1, סעיף 4 – קביעה בחוק כי עינויים, או ניסיון לבצע עינויים, מהווים עבירה פליליים.  
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.  
##חלק 1, סעיף 5, פסקה 1 – המדינה תנקוט באמצעים שייראו כנחוצים להטלת סמכות השיפוט שלה על עבירות המאוזכרות בסעיף 4.
##חלק 1, סעיף 13 לאדם הטוען כי נפל קורבן לעינויים זכות להתלונן אצל הרשויות המוסמכות ושהמקר ייבחן ללא דיחוי ומושא פנים. יש גם לנקוט צעדים כדי להבטיח שהמתלונן והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מהתלונה.  
##חלק 1, סעיף 12 כל מדינה תבטיח חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינויים בשטחה.
##חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 עיגון פיצוי הוגן ומספיק, לרבות אמצעים לשיקום מלא, לקורבן עינויים בחוק.  
##חלק 1, סעיף 13 מדינה תבטיח כי אדם הטוען כי הועמד בפני עינויים בשטח כלשהו שבסמכותה זכותו להתלונן אצל רשויותיה המוסמכות ושמקרהו ייבדק על-ידן ללא דיחוי ומשוא פנים.
##חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – אין בסעיף זה בכדי לפגוע בזכותו של הקורבן או של אנשים אחרים לפיצוי שייקבע על-פי הדין הלאומי.
##חלק 1, סעיף 16, פסקה א - המדינה תקבל על עצמה למנוע בכל שטח שבסמכות שיפוטה מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל, או עונשים שאינם בחזקת עינויים כמוגדר בסעיף 1, מקום שמעשיה כאמור בוצעו על-ידי או בעידודו או בהסמכתו של עובד ציבור או אדם אחר הממלא תפקיד רשמי, או השלמתם בשתיקה.  
##סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.  
#<u>General Comments </u>  
#<u>General Comments </u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']  
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיפים 4-2 – חובת המדינה לפי סעיף 2 לאמנה הינה לאכוף את האיסור נגד עינויים בכל דרך שתהיה אפקטיבית במניעתם.  
###סעיף 2 – הביטוי "תיקון" (redress) לפי סעיף 14 כולל את המושגים "תרופה יעילה" ו"פיצוי" ומתייחס להיקף המלא של צעדים הנדרשים לתיקון הפרות של האמנה.  
###סעיף 6 הפרקטיקה המדינתית יכולה לבחון את האמצעים באמצעותם תקיים את החובות לפי האמנה כל עוד הם אפקטיביים ותואמים את מטרת האמנה.  
###סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.  
###סעיף 7 פרשנות המושג "כל שטח תחת שיפוט המדינה" כולל כל שטח ויש להחיל החובה בהתייחס לכל אדם, אזר או לא אזרח, הנתון לשליטה דה-יורה או דה-פקטו של המדינה ללא אפליה.  
###סעיף 6 תיקון כולל חמש צורות של סעדים: השבה, פיצוי, שיקום, שביעות רצון וערבות כי המקרה לא יחזור בשנית.  
###סעיף 16 לפי האמנה על המדינה למנוע עינויים ב"כל טריטוריה" כלומר, גם בשטח בו למדינה יש שליטה אפקטיבית חלקית או מלאה, ישירה או עקיפה, דה-פקטו או דה-יורה. המונח כולל גם של כיבוש צבאי או מבצע לשמירת שלום.  
###סעיף 7 – על המדינה מוטלת החובה להעניק תיקון או פיצוי לקורבן גם כאשר העינויים או התעללות בוצעו על-ידי גוף שאינו-ממשלתי.  
###סעיפים 18-19 מצבים בהם למדינה אחריות עקיפה לאור אי-מניעת מעשי עינויים או התעללות
###סעיף 8 – השבה: צורת תיקון שנועדה להחזיר את הקורבן למצב בו היה לפני ההפרה של האמנה.  
#<u>Concluding Observations </u>
###סעיפים 9-10 פיצוי: הוועדה מדגישה שפיצוי כספי כשלעצמו יכול להיות לא מספיק כתיקון לנפגע ויש לוודא כי הפיצוי יהיה מתאים ומספיק כדי לפצות את הנפגע על כל נזק כלכלי שנגרם לו.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיפים 11-15 – שיקום: יש לאפשר שיקום מלא לכל מי שסבל מנזק שהוא תוצאה של הפרה של האמנה, לרבות טיפול רפואי, פסיכולוגי, משפטי ושירותי רווחה. שיקום, למטרות הערה, מתייחס להחזרה של פונקציה מסוימת או רכישת כישור חדש הנדרש כתוצאה מהנסיבות המשתנות של הקורבן לאחר העינוי או ההתעללות.  
###סעיף 6(ב) – עינויים לפי הגדרתם באמנה טרם עוגנו בחקיקה ישראלית.  
###סעיפים 16-17 – שביעות רצון והזכות לאמת: כולל, בנוסף לחובת החקירה וההליך הפלילי, תרופות כגון: אמצעים אפקטיביים שנועדו להפסיק את הישנות ההפרות, וידוא העובדות וחשיפתן ובתנאי שאין בכך פגיעה ועוד.
###סעיף 7(א) – לפי הוועדה על המדינה לקלוט את הוראות האמנה לתוך הדין הפנימי באמצעות חקיקה.  
###סעיפים 20-21 על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.  
###סעיף 7(ג) – על המדינה לוודא שכל העצורים מובאים בפני שופט במהירות ומובטחת להם גישה מהירה לעורך-דין.  
###סעיפים 37-38 התיקון הינו מרכיב משמעותי בחובת המדינה לפי אמנה ואי-עמידה בו מהווה הפרה. על המדינה להבטיח תיקון אפקטיבי לקורבן.  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''<u>הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009</u>''''']  
###סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.  
###סעיף 13– הוועדה מביעה דאגה על כך שפשע העינויים, כהגדרתו בסעיף 1 לאמנה, אינו מעוגן בחקיקה הישראלית הפנימית. הוועדה שבה וממליצה על עיגון עבירה של עינויים, כהגדרתה באמנה, במסגרת הדין הפנימי.
#<u>Concluding Observation </u>
###סעיף 15 הוועדה קוראת לישראל לבחון מחדש את החקיקה והמדיניות שלה על מנת להבטיח שכל העצורים מובאים בהקדם בפני שופט ונהנים מגישה מהירה לעורך דין.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 7(ו) חובה להבטיח לקורבנות העינויים גישה אפקטיבית לאמצעי שיקום ופיצוי נאותים.


<br>
<br>  
 
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
 
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])
 
#<u>General Comments</u>
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']
###סעיף 10- יש לידע את האוכלוסייה בנוגע לאיסור על עינויים וכן להכשיר את אנשי אכיפת החוק, צוותים רפואיים וכל אדם המעורב בטיפול באדם המצוי במשמורת, כך שסעיף 7 יהיה חלק אינטגראלי מהוראות הביצוע והסטנדרטיים האתיים אחריהם יעקבו.


<br>
<br>


== מניעת עינויים ==
== תלונות ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===


#<u>נוסח האמנה </u>  
#<u>נוסח האמנה </u>  
##חלק 1, סעיף 2 – על המדינה לנקוט באמצעים יעילים למניעת מעשי התעללות בשטחה.
##פרק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.  
##חלק 1, סעיף 10 – חובת המדינה לספק חינוך ומידע בעניין איסור עינויים בעת הכשרת עבדים, אזרחים או אנשים צבא, העוסקים באכיפת חוק, עובדי רפואה, עובדי ציבור ואחרים.  
##פרק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.  
##חלק 1, סעיף 11 – כל מדינה תבחן בשיטתיות כללי, הוראות, שיטות ונהלי חקירה וכן סידורים לגבי משמורת טיפול באנשים הנתונים בצורה כלשהי של מעצר, עיכוב ומאסר במטרה למנוע מקרי עינויים.  
#<u>Concluding Observations </u>  
##חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)''''']  
#<u>General Comments</u>
###סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.  
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']
###סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.
###סעיף 2 – חובת המדינה לפי סעיף 2 לאמנה הינה לאכוף את האיסור נגד עינויים בכל דרך שתהיה אפקטיבית במניעתם.
###סעיף 3 – החובה למנוע עינוים בסעיף 2 לאמנה רחבה וכוללת עינויים ואמצעי ענישה אכזריים, משפילים או לא אנושיים אחרים.
###סעיף 3 – האמנה מונה מספר אמצעים למניעת עינויים אך אין מדובר ברשימה ממצה.
###סעיף 5 – האמנה קובעת איסור מוחלט ובלתי מתפשר נגד עינויים.
###סעיף 15 – על המדינה לאסור ולמנוע עינויים והתעללות בכל הקשר של משמורת או שליטה לרבות בבתי כלא, בתי חולים, בתי ספר, מוסדות העוסקים בטיפול בילדים/מבוגרים/ בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלים, בשירות הצבאי
###סעיף 21 – חלק מהחובה למנוע עינויים הינה להגן על מיעוטים מסוימים או אוכלוסיות מוחלשות.
###סעיף 21 – החובה למנוע עינויים חלה כלפי כל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע, מוצע אתני, דעה פוליטית או אחרת, לאום, מוצא חברתי ועוד.
###סעיף 24 – עידוד מדינות לקדם העסקת אנשים המשויכים למיעוטים ונשים, בעיקר בתחום הרפואה, חינוך, בתי כלא, מערכות האכיפה, חוק והמשפט במוסדות ציבור ובמגזר הפרטי.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 18 – ערבות כי המקרה לא יחזור בשנית: סעיפים 1 עד 16 לאמנה קובעים אמצעי מניעה ספציפיים החיוניים כדי למנוע עינויים והתעללות. כדי להבטיח שמקרים אלו לא יחזרו, על המדינות לנקוט באמצעים למנוע פטור מעונש למי שהפר את האמנה. אמצעים אלו כוללים הפצת הנחיות ברורות לבכירים ציבוריים על האיסורים באמנה, פיקוח אזרחי או צבאי על כוחות הביטחון, וידוא כי ההליכים המשפטיים עומדים בסטנדרט הבינלאומי של הליך הוגן; הבטחת הוגנות והיעדר משוא פנים; חיזוק עצמאות מנגנוני השיפוט ועוד.  
#<u>Concluding Observation </u>  
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/283EFFF8-771F-4BEF-A5AF-05FA8B48ABF0/35910/CATconcludingobservations2001hebrew.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001''''']
###סעיף 7(ח) – הגברת פעילות החינוך וההכשרה לזכויות אדם.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/687019EE-BCCB-42F4-8066-DF6A51182BEA/36002/CATconcludingobservations2009hebrew1.pdf '''''הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2009''''']  
###סעיף 8 – הוועדה מברכת על קיומן של הכשרות בנושא האמנה לאנשי כוחות הביטחון, צבא ומשטרה.  
###סעיף 19 – על ישראל להגביר את מערך החינוך וההכשרות בנושא זכויות אדם לאנשי כוחות הביטחון, ובכלל זה הכשרות לגבי איסור עינויים והתעללות.
 
<br>


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)]  ===
שורה 72: שורה 47:
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  
([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15683/ICCPR8.pdf חלק 1], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15682/ICCPR9.pdf חלק 2], [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15684/ICCPR91.pdf חלק 3])  


#<u>נוסח האמנה </u>
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א) - לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב) - יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
##פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג) - יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
##פרק 3, סעיף 9, פסקה 5 - לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
#<u>General Comments</u>  
#<u>General Comments</u>  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment 1992''''']  
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/6924291970754969c12563ed004c8ae5?Opendocument '''''General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment''''']  
###סעיף 10- יש לידע את האוכלוסייה בנוגע לאיסור על עינויים וכן להכשיר את אנשי אכיפת החוק, צוותים רפואיים וכל אדם המעורב בטיפול באדם המצוי במשמורת, כך שסעיף 7 יהיה חלק אינטגראלי מהוראות הביצוע והסטנדרטיים האתיים אחריהם יעקבו.
###סעיף 8 - קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
###סעיף 13 - יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
###סעיף 14 - יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
###סעיף 15 - מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/3327552b9511fb98c12563ed004cbe59?Opendocument '''''General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992''''']
###סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
##[http://www.unhchr.ch/tbs/doc.nsf/(Symbol)/71eba4be3974b4f7c1256ae200517361?Opendocument '''''General Comment No. 29: States of Emergency 2001''''']
###סעיף 14 - הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G04/419/56/PDF/G0441956.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004''''']
###סעיף 15 - פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
###סעיף 16 - פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
###סעיף 18 - על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
#<u>Concluding Observation </u>
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/791D2E09-09CB-4FFC-B352-323540865E59/0/israel_t4_ccpr.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998''''']
###סעיף 314 - הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת מתושבי השטחים גישה לתביעות פיצויים שהן על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.
##[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B04147AB-0602-46E4-9010-065EF5BDC46F/15372/ICCPRConcludingobservations2003.pdf '''''הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003''''']
###סעיף 18 - על ישראל לודא שבמקרים בהם בוצעו עינויים תיפתח חקירה בידי מנגנון בלתי תלוי ויועמדו האחראים לדין. מתבקש מהמדינה להמציא סטטיסטיקות בנוגע לכמה תלונות נדחו, איזה מהן על רקע הוכחתי ואיזה על רקע "הגנת הצורך", ובכמה תלונות קיימו הליך ומה היו תוצאותיו לאחראים.
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/448/06/PDF/G1044806.pdf?OpenElement '''''הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010''''']([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5B512381-36BC-443F-9637-9410A6CBBE5E/35997/ICCPRconcludingobservations2010arabic.pdf תרגום לערבית]) ([http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B420B4FC-18F4-4516-A6A6-EDD69AB71D6B/35996/ICCPRconcludingobservations2010hebrew1.pdf תרגום לעברית])
###סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
###סעיף 12 - הועדה מודאגת מהקשר שעולה בין מנגנוני הביקורת לרשויות אכיפת החוק בישראל, וסבורה כי בגינו קשה לפתח ביקורת עצמאית. הנתונים בנוגע לחקירה פלילית מועטת של תלונות על שימוש מוגזם בכוח משקפים זאת (מוצגות המחלקה לחקירות שוטרים, מבקר התלונות עבור שירות הביטחון הכללי וכן המשטרה הצבאית החוקרת). חוק שירות הביטחון הכללי מוסיף חשש שכן זה פוטר את עובדי השירות מאחריות פלילית או אזרחית למעשה או מחדל אשר בוצע בתום לב במסגרת התפקיד. מכאן שיש להבטיח שכל התלונות בנוגע לעינויים ייחקרו ביסודיות ובידי רשות בלתי תלויה בארגון החשוד בביצוע, תוך הבטחת ענישה התואמת את העבירה ומתן פיצוי הולם לקורבנות.
###סעיף 22 - יש לחקור דיווחים על עינויי ילדים במהירות ועל ידי גוף עצמאי.
#<u>תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם </u>
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/CaseLaw/CCPR-C-105-D-1558-2007_en.doc '''''Nikolaos Katsaris v. Greece, 2012''''']
###תלונה בגין התעללות שוטרים חמורה באזרחים יוונים ממוצא רומאני. התלונה מתקבלת לאחר שהמתלונן נדחה בשני הליכים פנימיים במדינה, לא נדרש ממנו למצות רשות ערעור נוספת העומדת לפניו. נקבע שהמדינה הפרה את פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה (סעד אפקטיבי), ביחס לסעיף 7. כמו כן הפרה את פסקה 1 לסעיף 2 וסעיף 26 (איסור על אפליה).
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/452/24/PDF/G1245224.pdf?OpenElement '''''Chiti v. Zambia, 2012''''']
###בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G12/440/03/PDF/G1244003.pdf?OpenElement '''''El Hagog v. Libya, 2012''''']
###רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.


<br>
<br>  


== התמודדות עם עינויים  ==
== חקירת תלונות ==


=== [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A61B12B0-D8F6-402D-8B34-3EA3AF5B7F97/15579/CAT2.pdf האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)]  ===
<br>
 
#<u>נוסח האמנה </u>
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
##חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
##חלק 1, סעיף 5, פסקה 3 – אמנה זו אינה מוציאה מכל אפשרות שיפוט פלילי הנשען על הדין הפנימי.
##חלק 1, סעיף 6 – משנמצא אדם החשוד כי ביצע עבירה מן העבירות המאוזכרות בסעיף 4 תשים אותו המדינה במשמורת או תנקוט בצעדים אחרים לפי חוק להבטחת הימצאו.
##חלק 1, סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
#<u>General Comments</u>
##[http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G08/402/62/PDF/G0840262.pdf?OpenElement '''''General Comment No. 2: Implementation of Article 2 by States parties, 2008''''']
###סעיף 4 – על המדינה לבטל את כל המכשולים המשפטיים והאחרים הפוגעים במיגור עינויים והתעללויות
###סעיף 7 – על המדינה לפקח, לזהות ולדווח לוועדה על כל מקרה של התעללות או עינויים כתוצאה מפעילות נגד טרור.
##[http://www2.ohchr.org/english/bodies/cat/comments.htm '''''General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012''''']
###סעיף 1 – האמנה קובעת את היקף חובת המדינה תחת סעיף 14, לפיו כל מדינה חייבת להבטיח מערכת משפטית בה הקורבן לאקט של עינויי יזכה לאכיפה ולסעד הולם.
###סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
###סעיף 17 – כישלון של המדינה לחקור, להעמיד לדין פלילי או לאפשר הליך אזרחי, יכולים להוות שלילת תיקון והפרה של חובת המדינה תחת סעיף 14.
###סעיף 18 – ערבות כי המקרה לא יחזור בשנית: סעיפים 1 עד 16 לאמנה קובעים אמצעי מניעה ספציפיים החיוניים כדי למנוע עינויים והתעללות. כדי להבטיח שמקרים אלו לא יחזרו, על המדינות לנקוט באמצעים למנוע פטור מעונש למי שהפר את האמנה. אמצעים אלו כוללים הפצת הנחיות ברורות לבכירים ציבוריים על האיסורים באמנה, פיקוח אזרחי או צבאי על כוחות הביטחון, וידוא כי ההליכים המשפטיים עומדים בסטנדרט הבינלאומי של הליך הוגן; הבטחת הוגנות והיעדר משוא פנים; חיזוק עצמאות מנגנוני השיפוט ועוד.
###סעיף 19 – תחת סעיף 2 לאמנה על המדינות לוודא "חקיקה אפקטיבית" ואמצעים אחרים כדי למנוע מעשי טרור בכל טריטוריה תחת סמכות השיפוט של המדינה, לרבות קביעת איסור פלילי על עינויים והתעללות.
###סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.
###סעיף 22 – לפי האמנה המדינות נדרשות להעמיד לדין או להסגיר חשודים בעינויים כשהם נמצאים בשטח השיפוט שלהן ולאמץ חקיקה שתאפשר זאת.
###סעיפים 23 ו-25 – לפי סעיף 12 על המדינה לקיים בחקירה אפקטיבית וללא-משוא פנים, כאשר יש בסיס להאמין שנעשה מעשה של עינויים בשטח תחת סמכותה.
###סעיף 23 – מנגנוני התלוננות צריכים להיות ידועים ונגישים לציבור, לרבות למי שחירותו נשללה או מי שמשתייך לאוכלוסייה פגיעה.
###סעיפים 24-36 – פירוט החובות הפרוצדוראליות של המדינה הנוגעות למשמעות הזכות לתיקון לרבות חקיקה בנושא, קביעת מנגנונים אפקטיביים לחקירת תלונות בנושא, הבטחת גישה למנגנונים אלו ושמירה על זכויות הקורבנות בהליך המשפטי.
 
<br>  


[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  
[[עינויים|חזור לתוכן עניינים]]  


[[עמוד_ראשי|חזור לעמוד הראשי]]
[[עמוד ראשי|חזור לעמוד הראשי]]

גרסה מ־16:18, 18 ביוני 2013

כללי

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. חלק 1, סעיף 4, פסקה 1 – המדינה תבטיח כי עינויים או ניסיון לעינויים מהווים עבירה על פי דיניה הפליליים.
    2. חלק 1, סעיף 4, פסקה 2 – המדינה תעשה שעבירות אלה ייענשו בעונשים המתאימים.
    3. חלק 1, סעיף 13 – לאדם הטוען כי נפל קורבן לעינויים זכות להתלונן אצל הרשויות המוסמכות ושהמקר ייבחן ללא דיחוי ומושא פנים. יש גם לנקוט צעדים כדי להבטיח שהמתלונן והעדים יהיו מוגנים מפני עינויים או הפחדה כתוצאה מהתלונה.
    4. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – עיגון פיצוי הוגן ומספיק, לרבות אמצעים לשיקום מלא, לקורבן עינויים בחוק.
    5. חלק 1, סעיף 14, פסקה 1 – אין בסעיף זה בכדי לפגוע בזכותו של הקורבן או של אנשים אחרים לפיצוי שייקבע על-פי הדין הלאומי.
    6. סעיף 16 – מדינה חברה תקבל על עצמה למנוע מעשים אחרים של יחס אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל או עונשים שאינם בחזקת עינויים לפי סעיף 1 וכן תבטיח חקירה בנושא ואפשרות להתלונן לפי סעיפים 10-13 לאמנה.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 3: Implementation of Article 14 by States parties, 2012
      1. סעיף 2 – הביטוי "תיקון" (redress) לפי סעיף 14 כולל את המושגים "תרופה יעילה" ו"פיצוי" ומתייחס להיקף המלא של צעדים הנדרשים לתיקון הפרות של האמנה.
      2. סעיף 5 – חובת המדינה לספק תיקון תחת סעיף 14 כפולה וכוללת פן מהותי – שיבטיח תיקון ופיצוי מלא לקורבן; ופן פרוצדוראלי – חקיקה וכינון מנגנונים אפקטיביים להגשת וחקירת תלונות וגוף שיפוט עצמאי.
      3. סעיף 6 – תיקון כולל חמש צורות של סעדים: השבה, פיצוי, שיקום, שביעות רצון וערבות כי המקרה לא יחזור בשנית.
      4. סעיף 7 – על המדינה מוטלת החובה להעניק תיקון או פיצוי לקורבן גם כאשר העינויים או התעללות בוצעו על-ידי גוף שאינו-ממשלתי.
      5. סעיף 8 – השבה: צורת תיקון שנועדה להחזיר את הקורבן למצב בו היה לפני ההפרה של האמנה.
      6. סעיפים 9-10 – פיצוי: הוועדה מדגישה שפיצוי כספי כשלעצמו יכול להיות לא מספיק כתיקון לנפגע ויש לוודא כי הפיצוי יהיה מתאים ומספיק כדי לפצות את הנפגע על כל נזק כלכלי שנגרם לו.
      7. סעיפים 11-15 – שיקום: יש לאפשר שיקום מלא לכל מי שסבל מנזק שהוא תוצאה של הפרה של האמנה, לרבות טיפול רפואי, פסיכולוגי, משפטי ושירותי רווחה. שיקום, למטרות הערה, מתייחס להחזרה של פונקציה מסוימת או רכישת כישור חדש הנדרש כתוצאה מהנסיבות המשתנות של הקורבן לאחר העינוי או ההתעללות.
      8. סעיפים 16-17 – שביעות רצון והזכות לאמת: כולל, בנוסף לחובת החקירה וההליך הפלילי, תרופות כגון: אמצעים אפקטיביים שנועדו להפסיק את הישנות ההפרות, וידוא העובדות וחשיפתן ובתנאי שאין בכך פגיעה ועוד.
      9. סעיפים 20-21 – על המדינות לקבוע בחוק תרופות אפקטיביות לקורבנות עינויים והתעללות וכן לקבוע זכות לתיקן וסעדים מספיקים ומתאימים, כולל פיצוי ושיקום מלא.
      10. סעיפים 37-38 – התיקון הינו מרכיב משמעותי בחובת המדינה לפי אמנה ואי-עמידה בו מהווה הפרה. על המדינה להבטיח תיקון אפקטיבי לקורבן.
      11. סעיף 39 – על המדינה להבטיח כי לכל קורבן, גם למי שמשתייך לקבוצות מיעוט, תהיה גישה בפועל ובכוח למנגנוני התיקון.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של ועדת האו"ם נגד עינויים ומעשים אכזריים, לא אנושיים ומשפילים אחרים, 2001
      1. סעיף 7(ו) – חובה להבטיח לקורבנות העינויים גישה אפקטיבית לאמצעי שיקום ופיצוי נאותים.



תלונות

האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים (CAT)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 1, סעיף 4, פסקה 1 - על המדינה להבטיח כי עינויים מהווים עבירות על-פי הדינים הפליליים. הוא הדין לגבי ניסיון לבצע עינויים ומעשה כלשהו של אדם המהווה מעורבות או השתתפות בהם.
    2. פרק 1, סעיף 12 - על המדינה להבטיח כי רשויותיה המוסמכות יערכו חקירה ללא דיחוי וללא משוא פנים, כל אימת שיש בסיס סביר להאמין כי בוצע מעשה עינוי בשטח סמכותה השיפוטית.
  2. Concluding Observations
    1. מסקנות מסכמות של ועדת האמנה נגד עינויים של האו"ם (2009)
      1. סעיף 20 - הועדה מציינת כי מתוך 1,185 תלונות אודות שימוש בלתי נאות בכוח במהלך 2007 שנחקרו ע"י מדינת ישראל, 82 מקרים הובילו לנקיטת הליכים פליליים.
      2. סעיף 21 - על ישראל לחקור כראוי כל האשמה של עינויים והתעללות, על ידי יצירת מנגנון חיצוני ובלתי תלוי בשב"כ.

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(א) - לאדם שנפגעו זכויותיו וחירותו תעמוד תרופה, אף-על-פי שאותה פגיעה בוצעה בידי אישים הפועלים בסמכות רשמית.
    2. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ב) - יש להבטיח כי תרופה זו תיושם באמצעות גוף שיפוטי או כל רשות אחרת שתוסמך בחוק.
    3. פרק 2, סעיף 2, פסקה 3(ג) - יש להבטיח כי רשויות יאכפו את הסעדים הניתנים לנפגעים.
    4. פרק 3, סעיף 9, פסקה 5 - לקורבנות עיכוב או מעצר בלתי חוקיים הזכות לפיצויים.
  2. General Comments
    1. General Comment No. 20: Replaces general comment 7 concerning prohibition of torture and cruel treatment or punishment
      1. סעיף 8 - קביעת איסור בחוק הפלילי על פרקטיקות ענישה או עינויים אינו מספק לצורך הטמעת סעיף 7. על המדינות ליידע את הועדה בנוגע לאמצעים חקיקתיים, מנהליים ושיפוטיים הננקטים לצורך מניעה וענישה של מעשי עינויים המתרחשים בשטחן.
      2. סעיף 13 - יש לקבוע הוראות המפרטות את הענישה בגין מעשי עינויים, בין אם בוצעו בידי גורמים רשמיים או לא. החל ממתן פקודה, מחדל ועד ביצוע המעשה האסור, יש למצות את הדין עם כל האחראים.
      3. סעיף 14 - יש לקרוא את סעיף 7 לצד פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה, על המדינות להבטיח את הזכות לתלונה וחקירה מהירה על ידי רשות בלתי תלויה.
      4. סעיף 15 - מתן חנינות אינו מתיישב עם חובת המדינות לחקור מעשי עינויים ומערער את יכולתן להבטיח שהמעשים לא יתרחשו שנית. אין להפקיע את זכותם של פרטים לתרופה אפקטיבית.
    2. General Comment No. 21: Replaces general comment 9 concerning humane treatment of persons deprived of liberty 1992
      1. סעיף 7-הועדה מבקשת לדעת האם למעוכבים ועצורים גישה למידע שבהוראות החוק השונות ולאמצעים משפטיים כך שיוכלו להגיש תלונה במקרה הפרה.
    3. General Comment No. 29: States of Emergency 2001
      1. סעיף 14 - הזכות המובטחת בפסקה 3 לסעיף 2 הינה אינהרנטית לאמנה ולכן גם במצב חירום על המדינה לעמוד בחובה היסודית לקיימה.
    4. General Comment No. 31: The Nature of the General Legal Obligation Imposed on States Parties to the Covenant 2004
      1. סעיף 15 - פסקה 3 לסעיף 2 דורשת התייחסות מיוחדת לפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות, בפרט ילדים, וכן ניהול מנגנונים מנהליים שיבחנו את התלונות במהירות ובאפקטיביות. כשלונה של מדינה בחקירת האשמות על הפרות עשוי לעלות לכדי הפרה נפרדת של האמנה וכן הפסקת ההפרות הינו יסוד חיוני בהענקת הסעד.
      2. סעיף 16 - פסקה 3 מציינת גם את זכות הפרט לפיצויים בגין ההפרות, וזו הינה מרכזית בהרכבת התרופה האפקטיבית שבסעיף 2.
      3. סעיף 18 - על המדינות לוודא העמדה לדין של האחראים לביצוע עוולות הקשורות לזכויות האמנה, אי-העמדה לדין מהווה הפרה נפרדת לאמנה. חובה זו עולה בעיקר ביחס לעבירות המוכרות גם במישור הבינלאומי, כגון עינויים (סעיף 7) או פגיעה בזכות לחיים (סעיף 6). פגיעה רחבה באוכלוסיה אזרחית עשויה להיחשב כפשע נגד האנושות (אמנת רומא). אין להקל על נציגים רשמיים ואין לקבל ציות לפקודה כהצדקה לביצוע העוולות.
  3. Concluding Observation
    1. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 1998
      1. סעיף 314 - הועדה אינה רואה בעין יפה את טיוטת הצעת החוק השוללת מתושבי השטחים גישה לתביעות פיצויים שהן על רקע שימוש חריג בכוח על ידי כוחות הביטחון.
    2. הערות סיכום של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2003
      1. סעיף 18 - על ישראל לודא שבמקרים בהם בוצעו עינויים תיפתח חקירה בידי מנגנון בלתי תלוי ויועמדו האחראים לדין. מתבקש מהמדינה להמציא סטטיסטיקות בנוגע לכמה תלונות נדחו, איזה מהן על רקע הוכחתי ואיזה על רקע "הגנת הצורך", ובכמה תלונות קיימו הליך ומה היו תוצאותיו לאחראים.
    3. הערות מסכמות של הועדה לבחינת יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, 2010(תרגום לערבית) (תרגום לעברית)
      1. סעיף 11 - הועדה מודאגת מטענות עקביות בנוגע לשימוש בעינויים, בעיקר כלפי אסירים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון. חששות נוספים עולים לאור טענות בגין מעורבות או הסכמה שבשתיקה של צוותים רפואיים או על רקע מידע כי כל התלונות על עינויים מוכחשות עובדתית או מוצדקות לפי חריגי "הגנת הצורך", כשהמקרה מסווג כ"פצצה מתקתקת". הועדה מזכירה כי אין לסטות מהאיסור על עינויים, גם תחת מצב חירום. על ישראל לבטל לחלוטין את הגנת הצורך, ולבחון את כלל הטענות בדבר עינויים, בהתאם למדריך בדבר חקיקה ותיעוד יעילים של עינויים ויחס אכזרי (פרוטוקול איסנטבול).
      2. סעיף 12 - הועדה מודאגת מהקשר שעולה בין מנגנוני הביקורת לרשויות אכיפת החוק בישראל, וסבורה כי בגינו קשה לפתח ביקורת עצמאית. הנתונים בנוגע לחקירה פלילית מועטת של תלונות על שימוש מוגזם בכוח משקפים זאת (מוצגות המחלקה לחקירות שוטרים, מבקר התלונות עבור שירות הביטחון הכללי וכן המשטרה הצבאית החוקרת). חוק שירות הביטחון הכללי מוסיף חשש שכן זה פוטר את עובדי השירות מאחריות פלילית או אזרחית למעשה או מחדל אשר בוצע בתום לב במסגרת התפקיד. מכאן שיש להבטיח שכל התלונות בנוגע לעינויים ייחקרו ביסודיות ובידי רשות בלתי תלויה בארגון החשוד בביצוע, תוך הבטחת ענישה התואמת את העבירה ומתן פיצוי הולם לקורבנות.
      3. סעיף 22 - יש לחקור דיווחים על עינויי ילדים במהירות ועל ידי גוף עצמאי.
  4. תלונות פרטים בפני הועדה לזכויות אדם
    1. Nikolaos Katsaris v. Greece, 2012
      1. תלונה בגין התעללות שוטרים חמורה באזרחים יוונים ממוצא רומאני. התלונה מתקבלת לאחר שהמתלונן נדחה בשני הליכים פנימיים במדינה, לא נדרש ממנו למצות רשות ערעור נוספת העומדת לפניו. נקבע שהמדינה הפרה את פסקה 3 לסעיף 2 לאמנה (סעד אפקטיבי), ביחס לסעיף 7. כמו כן הפרה את פסקה 1 לסעיף 2 וסעיף 26 (איסור על אפליה).
    2. Chiti v. Zambia, 2012
      1. בעלה של המתלוננת, שהיה קצין צבאי, נעצר תחת אשמת בגידה. בחקירה עבר העצור עינויים פיזיים קשים ביותר, אשר במהלכם אולץ לחתום על הצהרות שונות. כמו כן אשתו וילדיו גורשו מביתם ב-6 מקרים שונים ועברו לנמיביה על רקע המקרה. ועדת חקירה פנימית קבעה, שהזוג זכאים לפיצויים על שנגרם להם, אולם אלו לא סופקו. מצבו הרפואי של הבעל הידרדר והוא נפטר כמה שנים לאחר המקרה. המדינה הפרה את סעיפים 6, 7, פסקה 3 לסעיף 2 (סעד אפקטיבי) וכן סעיפים 23 ו-17 (איסור על פגיעה שרירותית בבית או במשפחה).
    3. El Hagog v. Libya, 2012
      1. רופא ממוצא פלסטיני, אשר אינו בעל אזרחות (Stateless), נעצר ועונה קשות על ידי הכוחות הלוביים כדי שיודה בהדבקת כ-400 ילדים בנגיף HIV. אחיות ממוצא בולגרי נעצרו ועונו גם הן בהליך זה (התפרסם בעולם כ"פרשת האיידס"), ונגזר על ששת הנאשמים גזר-דין מוות, על אף הליך ערעור וטענות שעינויים הובילו להודאות הנאשמים. במשפט חוזר, הומר עונשם למאסר עולם, תוך עריכת הסכם פיצויים נרחב עם משפחות נפגעי המחלה. לאחר התערבות בינלאומית, הוטסו כל הנאשמים לבולגריה, שם חן עליהם נשיא המדינה. חברים בכוחות הביטחון הועמדו לדין בגין עינויים, אולם זוכו בשל "היעדר ראיות". המדינה הפרה את סעיף 7 וכן פסקה 3 לסעיף 2 (סעד) ביחס להפרת סעיף 7 ו-9.


חקירת תלונות


חזור לתוכן עניינים

חזור לעמוד הראשי