תצורת הלשון (ליסאן)

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 64: שורה 64:
     
     
<div style="text-align: left;">&nbsp;</div></div></div>
<div style="text-align: left;">&nbsp;</div></div></div>
 +
 +
הנושא נלמד ונחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית

גרסה מתאריך 02:10, 15 בפברואר 2014

תצורת ליסאן (Begin,1974) היא יחידת סלע ששקעה בסביבה אגמית בבקעת ים המלח. מסלע התצורה העיקרי הוא ארגוניט, detritus וגבס. התצורה שקעה בפליסטוקן המאוחר, בין דרום הכנרת לצפון הערבה. טקסונומית, התצורה שייכת לחבורת ים המלח.



תוכן עניינים

סטרטיגרפיה

משקעי אגם הליסאן (הידועים בשמות: תצורת הליסאן, תצורת הלשון, חוואר הלשון) הושקעו ברציפות לאורך 220  ק"מ של השתפלות טקטונית, המהווה חלק מטרנספורם ים המלח (איור 1) (Marco and Agnon, 1995). התצורה מונחת באי התאמה מעל ליחידות שמתחתיה. המסלע בתצורה מורכב מלמינות של ארגוניט לבן ו 
detritus (שפוכת) כהה לסירוגין, ומספר יחידות עבות של קלסטים וגבס שהורבדו ביחידות שונות בחתך. השפוכת שהרכבה קלציט, דולומיט, ארגוניט וקוורץ, הוסעה במהלך אירועים שיטפוניים בעונה הגשומה, בעוד הארגוניט הושקע כימית מגוף המים העליון של אגם הליסאן במהלך הקיץ. העדר ביוטורבציה בקרקעית האגם,
אפשר שימור למינות שנתיות ( (varvesבעובי של כמילימטר  .(Begin et al., 1974; Katz et al., 1977;  Marco et al., 1996)

התצורה תוארה בפירוט במחשופים בעובי 40 מטרים בנחל פרצים (PZ-1, PZ-2,PA-2Aובאזור מצדה (M1) וחולקה לפי Machlus לשלושה פרטים. הפרט התחתון מורכב בעיקרו מלמינות ארגוניט בהיר ושפוכת כהה לסירוגין, המהווים את פאציאס aad וכן שלוש שכבות גבס המשולבות במקומות שונים בחתכים.

הפרט האמצעי מורכב בעיקרו משכבות קלסטיות של חול, סילט וחרסית, ופאציאס aad לסירוגין. הפרט העליון עיקרו פאציאס aad ושכבות גבס בגג התצורה (איור 2) (Machlus et al., 2000; Marco et al.,1996).


Image:ליסאן חתך עמודי.pngImage:גבולות אגם הליסאן.png


גיל וסביבת השקעה

התצורה שקעה באגם הליסאן ובמניפות הסחף בשולי האגם לפני 70,000-14,000 שנים (Schramm et al., 2003; Machlus et al., 2000). שקיעת הארגוניט והגבס מחייבת אספקה של HCO3- ו SO4-2, ממקורות מים מתוקים. כשהגיעה עמודת המים העליונה לרוויה ביחס ל CaCO3 הושקע ארגוניט באופן כימי. שקיעת הגבס מציינת אירועי ערבוב בין עמודת המים העליונה המכילה SO4-2  לעמודת המים התחתונה המכילה תמלחת עשירה ב- Ca+. ערבוב כזה התרחש בתקופות שחונות בהן הפרש הצפיפויות בין השכבות קטן, והתאפשר ערבוב מלא בין שכבות המים העליונים והתחתונים  (Stein et al., 1997). היחידות הקלסטיות, החשופות בפרט האמצעי שבמחשופי נחל פרצים, הושקעו בתקופות בהן היה מפלס האגם נמוך (Machlus et al., 2000).

התצורה הושקעה בonlap  לאחר היווצרותה של הטופוגרפיה הקיימת ומכאן שהשקעת התצורה מאוחרת להיווצרות הנוף העיקרי ((Marco et al., 1996. המחשופים הגבוהים נמצאים בגובה של 267 מטרים מתחת לפני הים, והמחשופים התחתונים בגובה 417 מטרים מתחת לפני הים ( Schramm et al., 2003).

יישומים

שימור הארגוניט בתצורה התאפשר בשל יחסי Mg/Ca גבוהים בארגוניט, ואקלים יבש (שמעכבים את המעבר מארגוניט לקלציט). ריכוזי אורניום גבוהים יחסית (3-4 ppm), אפשרו תארוך אבסולוטי של הסדימנט בשיטת  234U-230Th
 Katz and Kolodny, 1989; Stein et al., 1997; Schramm et al., 2003)).
אגן ים המלח, בו הושקעה התצורה, מאופיין בשוליים תלולים ממזרח וממערב, ושוליים מתונים מצפון ומדרום המוגדרים על ידי ספים טופוגרפיים. שחזור מפלסי אגם הליסאן בהתאם לגילים שתוארכו התאפשר בזכות מאפייניו הפיזיים. בנוסף, ההיסטוריה ההידרולוגית הכוללת השקעה רציפה ושינויי מפלס, ומחשופים נרחבים מסביבות השקעה שונות שנחשפו עקב ירידת בסיס הניקוז, תרמו ליצירת שחזור מפלסי האגם ברזולוציה גבוהה, לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של האגם (איור 3)

שכבות ברקציה בתצורת הליסאן (איור 4) שבאזור העתק מצדה, זוהו כסייסמיטים ומתעדות, כמעט ברציפות, את העבר הסייסמי באגן ים המלח ב-70,000 השנים האחרונות. הסייסמיטים מעידים על רעידות אדמה בעלות מגניטודה גבוהה מ-6 המתרחשות מדי כ-10,000 שנים.

 )Ken-Tor et al., 2001; Marco et al., 1996; Marco and Agnon, 2005(


Image:סייסמיטים_בתצורת_ליסאן.pngImage:מפלסגי_אגם_הליסאן.png

 מקורות 

 

     Bartov, Y., Stein, M., Enzel, Y., Agnon, A., and Reches, Z., 2002, Lake Levels and Sequence Stratigraphy of Lake Lisan, the Late Pleistocene Precursor of the Dead Sea: Quaternary Research, v. 57, no. 1, p. 9–21, doi: 10.1006/qres.2001.2284.

     Begin, Z.B., Ehrlich, A., Nathan, Y.,1974. Lake Lisan, the Pleistocene precursor of the Dead   Sea. Geol. Surv. Isr. Bull.   63 30 pp.

      Katz, A., Kolodny, Y., Nissenbaum, A., 1977. The geochemical evolution of the Pleistocene Lake Lisan-Dead Sea system.   Geochim. Cosmochim. Acta 41, 1609–1626.

  Katz, A., Kolodny, N., 1989. Hypersaline brine diagenesis and evolution in the Dead Sea -Lake Lisan system (Israel). Geochim. Cosmochim. Acta 53, 59 –67.   

     Ken-Tor, R., Agnon, A., Enzel, Y., Marco, S., Negendank, J.F.W., Stein, M., 2001. High  resolution geological record of historic earthquakes  in the Dead Sea Basin. J.Geophys. Res. 106, 2221–2234. 

       Machlus, M., Enzel, Y., Goldstein, S.L., Marco, S., and Stein, M., 2000, Reconstructing low levels of Lake Lisan by correlating fan-delta and lacustrine deposits: Quaternary International, v. 73-74, p. 137–144, doi: 10.1016/S1040-6182(00)00070-7.

      Marco, S., and Agnon, A., 1995, Prehistoric earthquake deformations near Masada , Dead Sea graben: , doi: 10.1130/0091-7613(1995)023<0695.

     Marco, S., Stein, M., Agnon, A., Ron, H., 1996. Long term earthquake clustering: a 50,000 year      paleoseismic record in the Dead Sea Graben. J. Geophys. Res. 101, 6179–6192 

     Marco, S., Ron, H., McWilliams, M.O., and Stein, M., 1998, High-resolution record of geomagnetic secular variation from Late Pleistocene Lake Lisan sediments (paleo Dead Sea): Earth and Planetary Science Letters, v. 161, no. 1-4, p. 145–160, doi: 10.1016/S0012-821X(98)00146-0.

  Marco, S., and Agnon, A., 2005, High-resolution stratigraphy reveals repeated earthquake faulting in the Masada Fault Zone, Dead Sea Transform: Tectonophysics, v. 408, no. 1-4, p. 101–112, doi: 10.1016/j.tecto.2005.05.036.

    Schramm, A., Goldstein, S.L., and Stein, M., 2004, U-Th dating of Lake Lisan (late Pleistocene dead sea) aragonite and implications for glacial east Mediterranean climate change: Geochimica et Cosmochimica Acta, v. 68, no. 5, p. 985–1005, doi: 10.1016/j.gca.2003.07.016.

  Stein, M., Starinsky, A., Katz, A., Goldstein, S.L., Machlus, M., Schramm, A., 1997. Strontium isotopic, chemical and sedimentological evidence for the evolution of Lake Lisan and the Dead Sea. Geochim. Cosmochim. Acta 61, 3975–3992        

   

 

הנושא נלמד ונחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית

כלים אישיים