הצגת מקור

תצורת מנוחה (shaw, 1947) היא יחידת סלע המופיעה במפות הגיאולוגיות של דרום הארץ ומרכזה.  התצורה שייכת לטור סלעים קרבונטי ממקור ימי בעיקרו, המכיל את סלעי הקרטיקון העליון, הפליאוקן והאאוקן. סלעים אלו חשופים באופן נרחב בלבנון, סוריה, ירדן, ישראל ומצרים, כתוצאה מהאקלים המדברי והסמי-מדברי באזורים אלו. בתוך רצף סלעי הקרבונט הללו מופיעה יחידה קירטונית לבנה ורכה מתקופת הסנון ועד הפליוקן- חבורת הר הצופים (פלקסר, 1968). תצורת מנוחה הינה חלק מחבורת הר הצופים. 

===סטרטגרפיה===
התצורה מורכבת מסלעים מגיל סנטון-קמפן (פלקסר, 1968), בעובי כולל הנע בין עשרות מטרים  בסינקלינות ועד לגידועה המוחלט באזורי האנטיקלינה (רודד, 1982). התצורה בנויה גיר וקירטון עם הופעות צור, פוספוריט, חוואר ודולומיט. חלקה התחתון בנוי גיר וקירטון קשים ומשוכבים. חלקה העליון בנוי קירטון רך, משוכב גרוע (פלקסר, 1968). לרוב התצורה מונחת באי-התאמה מעל תצורת נצר, ומעליה מונחת בהתאמה תצורת מישאש. 

===מגעים===
על-פי פלקסר, 1968, הגבול בין חבורת יהודה הגירית לחבורת הר הצופים הקירטונית ברור מאוד בשדה. סוגי המגעים:
 1) במקומות רבים בנגב ישנה התאמה במגע בין חבורת יהודה להר הצופים, כאשר שכבות קוניאקיות (תצורת ציחור) מופיעות מעל הגיר הטורוני (תצורת נצר) של חבורת יהודה. 
2) במרכז ובצפון ישראל הקירטון הסנטוני של תצורת מנוחה שוכב ישירות וללא אי התאמה ארוזיבית על אותו גיר טורוני. כיוון שלא נמצאה פאונה אופיינית מגיל קוניאק, חבורת הר הצופים וחבורת יהודה יכולות להיחשב “paraconformable”. במצב זה ההיאטוס מיוחס להעדר בשקעה ולא לארוזיה.
3) מספר אי התאמות נצפו ותוארו במגע בין חבורת יהודה והר הצופים. להלן מספר דוגמאות:
•	אייזנברג, 1965- מגע של אי התאמה בין גיר טורוני (תצורת נצר) לתצורות מנוחה ומישאש.
•	בן- תור ופרומן, 1956- מגע של אי התאמה בין השכבה הטורונית לצור מישאש הסנוני באגפים של אנטיקלינת רמון.
•	Karcz, 1959- מגע של אי התאמה בין קירטון ע'רב לחולות תצורת חתירה (קרטיקון תחתון) ב- arayif en naqa ואי התאמה פליוקן-קנומן בכרמל.
•	ישנו מידע בעל ערך על כמה אי ההתאמות בתוך חבורת הר הצופים מקידוחי מישור החוף (ברנר, 1960 וגיל, 1965).

===מאובנים===
מאובני פורומניפרים אלו סייעו לזיהוי השכבה הסנטונית בגליל (פלקסר, 1968) - 
•	Globotruncana concavata Brotzen
•	Virgulina “tegulata” (Reuss)
•	Sigalia deflaensis (Sigal)
•	Neobulimina irregularia (Cushman & Parker) - מאפיין סנטון עליון ביותר 
•	Epistomina “ornata”
•	Globortalites subconica (Morrow)

מאובני פורומניפרים אלו סייעו לזיהוי השכבה הקמפנית בפציאס צפת (פלקסר, 1968)-
•	Kyphopyxa christneri (Carsey)
•	Bolivinoides watersi (Cushman)
•	B. pustulata Reiss
•	Globorotalites micheliniana (Cushman)
•	Gyroidnoides pseudosimiensis Reiss
•	Planulina taylorensis (Carsey)
•	Anomalinoides semicomplanata (Cushman & Hedberg)
•	Globotruncana elevata (Brotzen)
•	G. calcarata (Cushman)
•	Planoglobulina eggeri (Cushman)

אף כי על פי רוב נהוג לשייך את תצורת מנוחה לסנטון, חוסר במאובנים מהקוניאק לאו דווקא מעיד שתקופה זו אינה נוכחת בחלקה התחתון של תצורת מנוחה. 
תיאורים פליאונטולוגיים נרחבים ניתן למצוא בעבודותיהם של אבנימלך 
(1936,1943), chavan (1947), פרנס (1956,1964) ופיקרד (1929,1930).

===תפוצה===
רוב ההופעות מתקופה גיאולוגית זו (סנון-פליוקן) יהיו באגפי המבנים האנטיקלינריים, בעוד הופעות קדומות יותר (טריאס-טורון) יופיעו במרכז האנטיקלינה. הופעות צעירות יותר- אאוקן ולעיתים סנון, מוגבלות לסינקלינות (פיקארד, 1958).

הופעה בפציאסים הלתרליים (ליתו-פציאסים) שהוגדרו בחבורת הר- הצופים (פלקסר, 1968): 
ליתו-פציאס צפת- ליתוזום הצור, הבולט באזור הנגב, אינו תמיד בר מעקב בהופעות בגליל. על-כן, בלתי אפשרי להגדיר את תצורות מנוחה ומישאש באזורים אלו. קושי זה הביא להגדרת תצורת עין-זיתים, שחלקה התחתון קורלטיבי לחלקה התחתון של תצורת מנוחה בנגב. חלקה העליון המשכי לתצורת מישאש. 
ליתו-פציאס צין- בן-תור ופרומן, 1960, הגדירו 3 קבוצות פציאליות בתצורות מנוחה ומישאש - 
•	פציאס קירטוני
•	פציאס קלסטי-דולומיטי-קירטוני-צורי (עשוש)
•	פציאס צורי (חרוז)  וקירטוני בהתאמה

קבוצות הפציאסים המוזכרות לעיל (בעיקר עשוש וחרוז) שקעו בהתאמה למבני האנטיקלינות והסינקלינות של הנגב-  
* בסינקלינות- ים עמוק- שקעו שכבות עבות של קירטון וצור- פציאס עשוש.
* באנטיקלינות- ים רדוד יותר- שקעו שכבות דקות יותר ולעיתים חסר חתך קירטוני- פציאס חרוז.
 
ליתו-פציאס אילת- לתצורות מנוחה ומישאש ישנה הופעה פציאלית שונה וייחודית, המאופיינת על-ידי 3 "מחזורים" סדימנטיריים (ברטוב, 1967). כל "מחזור" מתחיל בקירטון ומסתיים בצור. בפאציאס זה גם מופיעים חולות קוורץ.
באספקטים מסוימים (ה"מחזורים" וההתעבות של שכבות הצור) ניתן למצוא דמיון בין פציאס צין במרכז הנגב לפציאס אילת (סאקאל, 1967).

===סביבות השקעה וטקטוניקה=== 
בזמן שקיעת חבורת יהודה, שררו תנאים של ים חם ורדוד עם סירקולציה טובה (חמאוי וראאב, 1965). קירטון מנוחה שקע בים שקט עם סירקולציה טובה לים הפתוח והספקה של נוטריינטים. השקעת קירטון פלגי התאפשרה בסמוך לחוף ובמים רדודים עקב הסרת המחסום בין הים הפתוח לפלטפורמה שבה שקעה חבורת יהודה. ישנה התאמה בזמן בין העלמות המחסום לבין תחילת פעילות טקטונית: 
בסוף הטורון ובמשך הסנון חל קימוט של המבנים העיקריים (הקשת הסורית) והאזורים הסטרוקטוראליים הגבוהים הורמו מעל פני המים ונחשפו לארוזיה. כאשר שוקעות תצורות מנוחה ומישאש, הקימוט דומיננטי וניתן להבחין בשינויי פציאס ואי התאמות בין אגפי האנטיקלינה לעומת קרוב לציר הקימוט. תצורת מנוחה עוברת ארוזיה באזורים האנטיקלינריים ואף נגדעת לחלוטין (או לא שוקעת) בחלק מהמקומות, וכך נוצרה אי ההתאמה בין תצורת נצר לתצורת מנוחה (רודד, 1982). פציאס חרוז מאפיין את החתך הדק יותר של תצורות מנוחה ומישאש באזורים האנטיקלינריים. תצורות מנוחה ומישאש מופיעות בחתך עבה באזורים הסינקלינריים (כיוון שהושקעו באגנים העמוקים) - פציאס עשוש.

===ביבליוגרפיה===
•	אלרון א., 1980, הגיאולוגיה של אזור נחל צין התחתון (גיליון חצבה, חלק צפוני), (עבודת גמר לתואר "מוסמך למדעי הטבע" בהדרכת ר. פרוינד וי. ברטוב),‫ ירושלים: המכון הגיאולוגי.
•	סלומון ע., 1987, המונוקלינות בנגב הצפוני, מודל של בלוקים נטויים והתקצרות (עבודת גמר לתואר "מוסמך למדעי הטבע" בהדרכת פרופ' צבי גרפונקל),‫ ירושלים: המכון הגיאולוגי.
•	עגנון א., 1983, התפתחות אגני השקעה ומורפוטקטוניקה באזור דרום מצוק ההעתקים המערבי של ים המלח (עבודה גמר לתואר "מוסמך מדעי הטבע" בהדרכתם של ד"ר א. סטרינסקי וד"ר ג. שטייניץ), ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לגיאולוגיה.
•	רודד ר., 1982, המפה הגיאולוגית של ישראל, דברי הסבר, המכון הגיאולוגי, גיליון III-19: אורון.
•	שטייניץ ג., 1974,  הסטרוקטורות הדפורמטיביות בשכבות הצור הסנוני של ארץ ישראל.
•	Avnimelech, M., 1936, Etudes geologiques dans la region de la Shephelah en Palestine, Allier & Fils, Grenoble.
•	Avnimelech, M., 1943, Notes on Palestinian fossil sponges, Ann. Mag. Nat. Hist. (Ser. 11), 10, 475-486.
•	Bartov, J., 1967, The Geology of Be’er Ora area (unpublished M.Sc. thesis, Hebrew University, in Hebrew).
•	Bentor, Y.K. and A. Vroman, 1956, Unconformities between Turonian and Eocene in the Ramon Anticline, Bull. Geol. Soc. Israel, 3, 57-65
•	Bentor, Y.K. and A. Vroman, 1960, The Geological Map of the Negev, sheet 16, Mount Sdom 1:100,000 (with explanatory text), Geol. Surv. Of Israel.
•	Berner, U., 1960, Subsurface geology of the Eastern Coastal Plain between Rosh-Ha’Ayin and Ma’anit (unpublished M.Sc. thesis, Hebrew University, Jerusalem, in Hebrew).  
•	Braun, M. 1967, Type sections of the Avedat Group, Eocene formations in the Negev, Southern Israel, Str. Sec., No. 4, G.S.I. 
•	Chavan, A., 1947, La Faune campanienne du Mont des Oliviers d’apres les materiaux Vignal-Masse, J. Conch., Paris, 87, 125-197
•	Flexer, A. 1968, Stratigraphy and facies development of Mount Scopus Group (Senonian-Paleocene) in Israel and adjacent countries, Israeli Journal of Earth Science, Vol 17, 85-114.
•	Gil, D., 1965, Subsurface geology of Petah Tiqwa region (unpublished M.Sc. thesis, Hebrew University, Jerusalem, in Hebrew. 
•	Hamaoui, M. and Raab, M. 1965, Biostratigraphy of the type Shivta and Nezer Formations, G.S.I. Strat. sec. 2c.
•	Karcz, Y., 1959, The structure of the Northern Carmel, Bull. Res. Coun. Israel, 8G, 119-130.
•	Parnes, A., 1956, Stratigraphy of the Phosphatic belts in the Negev, Bull. Israel Explor. Soc., 20, 3-4 (in Hebrew).
•	Parnes, A., 1964, Coniacian ammonites from the Negev (Southern Israel), Bull. Geol. Surv. Israel, 39. 
•	Picard, L., 1929, On upper Cretaceous (chiefly Maastrichtian) Ammonoidea from Palestine, Ann. Mag. Nat. Hist., (ser. 10) 3, 433-546.
•	Picard, L., 1930, Upper Cretaceous (chiefly Campanian and Maestrichtian) Gastropoda and Pelecypoda from Palestine, Ann. Mag. Nat. Hist. (ser. 10), 5, 513-543.
•	Picard, L., 1958, Geological background on petroleum drilling in Zikhron Yaakov (S. Carmel), Bull. Ress. Coun. Israel, 7G, 20-26.
•	 Renouard, G., 1955, Oil prospects of Lebanon, Bull. Am. Ass. Petrol. Geol., 39, 11, 2125-2169 
•	Sakal, E., 1967, The geology of the Menuha Ridge, Central Negev (unpublished M.Sc. thesis, Hebrew University, Jerusalem, in Hebrew).
•	Shaw, S. H. 1947, Southern Palestine Geological Map with explanatory notes, Govt. of Palestine, p.42.