תצורת סדום

מתוך אנציקלופדיה, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה נוכחית (10:10, 6 בדצמבר 2009) (הצגת מקור)
 
שורה 8: שורה 8:
[ftp://geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf]
[ftp://geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf]
 +
 +
'''נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il'''

גרסה נוכחית

איור 1 - מפה גיאולוגית של הר סדום בקנ"מ 1:10,000, אחר Weinberger et al., 2007.
 

תצורת סדום

תצורת סדום נחשפת בהר סדום המתרומם מעל קצהו הדרומי-מערבי של ים המלח (איור 1) במקום אליו מייחסות מסורות את מקום העיר התנ"כית סדום. ההר נוצר כתוצאה מעליית מחדר מלח (salt diapir) במבנה של לוח מלח אנכי מעומק של כ-5 ק"מ לפני השטח. אורכו של ההר הוא כ-10 ק"מ ורוחבו כ-1.5 ק"מ, והוא יוצר רצועה מאורכת בכיוון צפון-דרום (איור 1). השכבות של תצורת סדום בהר סדום נטויות בחריפות (עד למצב אנכי) ולעיתים אף מבחינים בהיפוך של השכבות (זק, 1988). גבעה בנויה מתצורת ליסאן (סוף הפלייסטוקן) בראש הר סדום (איורים 1 ו-3) מעידה כי לוח המלח החל לעלות בפלייסטוקן והוא ממשיך בעליה אף היום. קצבי העליה אינם קבועים והם משתנים בין 2 ל-11 מ"מ בשנה מאז החלה ההתרוממות, כאשר במרבית הזמן קצב העליה הממוצע עמד על 6-7 מ"מ בשנה. בתקופות מסויימות קצב העליה בחלקו הצפוני של ההר היה גבוה במעט מקצב העליה בחלקו הדרומי (Weinberger et al., 2006). בסיס התצורה אינו חשוף, ויש המשערים כי היא מונחת באי התאמה על סדימנטים מיוקנים המקבילים לפרט העליון של תצורת חצבה. מאידך גיסא, הרכב הקלסטים התצורה, כולל חלוקי צור אאוקני ממקור ירדני (המכונה צור יבוא"), זהה להרכבים המוכרים מתצורת חצבה. משקעים אגמיים צעירים מתצורת עמורה (פליוקן-פלייסטוקן) יושבים לרוב באי התאמה מעל התצורה. חלקו העליון של התצורה מורכב ברובו מסלעי החיפוי, הנראים כיחידה מסיבית השונה משאר תצורת סדום. סלעי החיפוי מייצגים את השאריות הבלתי מסיסות של ראש מחדר המלח ועובים מגיע לכ-40 מ', משטח ההמסה המפריד בין המלח לשרידים הבלתי מסיסים שמעליו מכונה ראי המלח (איור 2).
תצורת סדום חשופה בהר סדום ונצפתה גם במספר קידוחים בסביבת ההר. התצורה תוארה על ידי זק (1967) בחלקה החשוף, אך קיים מעט מידע מקידוחי עומק ולכן השתרעותה המרחבית של התצורה, עוביה ויחסי השדה שלה עם התצורות מסביבה אינם מובנים היטב. זק (1967) חילק את תצורת סדום לחמישה פרטים. הפרט שנחשף במערב ההר (ובראשונה נחשב לעתיק ביותר) נקרא פצלים ומלח הכרבולות והוא בנוי בעיקר מהליט, עם סילטים, פצלים, דולומיטים, אבני חול, אנהידריט וגבס הלכודים במלח (מקורם של הקלסטים הוא בחומרים דטריטים) או נמצאים כשכבות דקות ביחידה. ממזרח לפרט נמצא פרט מלח-לוט, המורכב גם הוא בעיקר מהליט עם מעט דולומיט, פצלים ואנהידריט. לפי הפרשנות המ
איור 2 - מגע ההמסה ("ראי המלח") בין סלע החיפוי (השארית הבלתי מסיסה) ומחדר המלח. אחר עבודתם של וינברגר ובגין, "עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מיליון השנים האחרונות, מה ראתה אשת לוט ?", ftp://geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf.
קורית של זק (
1967) פרט מלח לוט מונח מעל פרט הכרבולות. Weiinberger et al. (1997) מצאו עדויות לכך שה שני פרטים אלו מרכיבים את החלק העקרי של תצורת סדום ועוביים המוערך מגיע לכ-1,400 מ'. פרט פצלי בנוט-לוט המצוי בהתאמה מעל פרט מלח-לוט, מורכב מאבני חול, אנהידריט ופצלים. פרט מלח מערת-סדום מונח בהתאמה מעל פרט בנות-לוט ומורכב ברובו המוחלט מהליט. הפרט העליון ביותר נקרא פרט פצלים ומלח-חוף, הפרט מונח בהתאמה מעל פרט מלח מערת-סדום ומורכב מאבני חול, פצלים, הליט ואנהידריט; החלוקים היחידים שנמצאו בתצורה (בעיקר “צור יבוא”) מופיעים . סך עובי שלושת הפרטים האחרונים מוערך כקטן מ-500 מ'. חתך רוחב מזרח-מערב המייצג את המבנה הגיאולוגי של הר סדום מוצג באיור 3.
ניתוח גיאוכימי של המלחים מראה כי תצורת סדום שקעה בסביבה לגונרית בעלת מליחות גבוהה (hypersaline), עם קשר מרוחק לים התיכון (Raab, 1998). סביבת ההשקעה אינה נוחה למחיית בעלי חיים ואכן מעט מאוד מאובנים נמצאו בחתך, בעיקר סוג אחד של מאובני דגים (Mugil priscus) הנמצא בפרט "פצלי בנות לוט".
קביעת גיל התצורה באופן מוחלט לא נעשה עד כה בגלל החוסר במאובנים מנחים ואי הודאות לגבי קצב עליית מחדר המלח ומידת אי ההתאמה עם התצורה המיוקנית הנמצאת מתחת לתצורת סדום. בטבלה הסטרטיגרפית הרשמית של האזור (עגנון וחובריו, 2006) רשום גיל תצורת סדום כפליוקן, אך אין זו קביעה מוחלטת (גיל התצורה נקבע על פי היחסים הסטרטיגרפים - תצורת חצבה מהמיוקן התיכון נמצאת מתחת לתצורת סדום ותצורת עמורה הפליוקנית נמצאת מעל תצורת סדום) וסוגית הגיל עדיין נחקרת .
מערכת של מערות נוצרת בשכבות המלח כתוצאה מהמסת המלחים במגע עם מים מתוקים שמקורם בשטפונות (Frumkin, 1994a). מערכת מערות המלח הנמצאת בהר סדום היא מהגדולות בעולם והתפתחותה הדינאמית נמשכת כתלות בקצב עליית מחדר המלח (Frumkin, 1994), ירידת מפלס ים המלח (Frumkin, 1996) ושינויי האקלים עם הזמן (Frumkin et al., 1991).
איור 3 – חתך רוחב מזרח-מערב המייצג את מבנה הר סדום. פרט הכרבולות (Sk), פרט מלח לוט (Sl), פרט פצלי בנות לוט (Sb), פרט מלח מערת סדום (Sm) ופרט פצלים ומלח חוף (Sm) נחשפים אנכית בפני השטח. מים מתוקים שזרמו בדרכם לים המלח המיסו חלק מהמלחים והשאירו שארית בלתי מסיסה (סלעי חיפוי, Slc ו-Smc) בראש ההר. משקעי אגם צעירים (ליסאן, L) נמצאים באי התאמה מעל סלע החיפוי. אחרי זק, (1967).

מקורות

זק, י., 1967. הגיאולוגיה של הר סדום. עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 208 עמ'.
זק, י. 1988. הליתוסטרטיגרפיה והמבנה של מחדר מלח סדום. מדריך סיורים, כנס החברה הגיאולוגית, עין בוקק, עמ' 158-184.
עגנון, א., וינברגר, ר., זק, י. וסנה, ע., 2006. מפה גיאולוגית של ישראל, גליון 20-I,II, קנ"מ 1:50,000, המכון הגיאולוגי, ירושלים.
Frumkin, A. (1994a). Morphology and development of salt caves. Bulletin of the National Speleological Society vol. 56, p. 82–95.
Frumkin, A. (1994b). Hydrology and denudation rates of halite karst. Journal of Hydrology vol. 162, p. 171–189.
 Frumkin, A. (1996). Uplift rate relative to base level of a salt diapir (Dead Sea, Israel), In ‘‘Salt, Tectonics’’, (I. Alsop, D. Blundell, and I. Davison, Eds.), Geological Society Special Publication No. 100, p. 41–47. University of London, London.
Frumkin, A., and Ford, D. C. (1995). Rapid entrenchment of stream profiles in the salt caves of Mount Sedom, Israel. Earth Surface Processes and Landforms, vol. 20, p. 139–152.
Frumkin, A., Magaritz, M., Carmi, I., and Zak, I. (1991). The Holocene climatic record of the salt caves of Mount Sedom, Israel. The Holocene 1, 191–200.
Weinberger, R., Begin, Z.B., Waldmann, N., Gardosh, M., Baer, G., Frumkin, A. and Wdowinski, S., 2006. Quaternary rise of the Sedom diapir, Dead Sea basin. Geological Society of America Special Paper, Vol. 401, p. 33-51.
Weinberger, R., Bar-Matthews, M., Levi, T. and Begin, Z.B., 2007. Late-Pleistocene rise of the Sedom diapir on the backdrop of water-level fluctuations of Lake Lisan, Dead Sea basin. Quaternary International, Vol. 175, p. 53-61.

קישורים

geos.gsi.gov.il/pub/Rami/Papers/Sedom_Weinberger_and_Begin_HB.pdf

נושא זה נחקר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים http://earth.huji.ac.il

כלים אישיים